הייתי ממליץ לחברים היקרים לקרוא את דבריו של המהר"ל בבאר הגולה באר ב(אות ו במכון ירושלים) עליאוש במעט העמקה לדעתי תרוו נחת

ל@רב מהרילניק
מה זה הקובץ של אתי דיבור

מנהל פורום אקטואליה כתב: ↑

28 אפריל 2020, 13:48

אם ידוע בוודאות שדעתו של ר"י שרייבר לא נוחה מפרסום כתביו באגדה, כמו שטענו לי, אם כן נא לפנות אלי ונצטרך למחוק הקבצים הנ"ל.

ןעיין לעיל 
 

איני יודע מה היה בזמן התנך אך יודע אני שלא בכל הזמנים כתבו הרי את מותרת
עיין גיטין  כו. תוס' ד"ה וצריך
https://tablet.otzar.org/he/pages/?&res ... ook=142571

בספר התגלות קברי הצדיקים עמ' 32
(איני יודע מה ענינו אך פגשתי בו במקרה,קיים באוצר החכמה)
כותב בסוף שיר לכבוד ר"ע רבו של רשב"י
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=32
 

אבל באמת, בואו נעצור רגע- מדובר בפיוט. פיוט יפה. ואפילו עמוק. אבל אם מחברי הפיוטים מלפני 400 שנה היו רואים את התעשיה המוגזמת שיש היום סביב ביאורי כוונותיהם ורמזיהם וכו' היו חוזרים לאחוריהם... הפיוט נכתב ע"י ר"ש אלקבץ שהיה מקובל גדול ודבריו נכתבו ברוח זו וראוי להתייחס לדבריו בכובד ראש לענ"ד מצורף ער...

ל@לא פסקה ישיבה
עכ"פ וללא קשר לדברי הקודמים 
 קראתי קצת יש"כ על הכתבים

עיין פח"י אגרות וכתבים אגרת מג וז"ל הנה כל משכיל בעבודת ה' יודע נאמנה כי עולם עבודת ה' עשוי הוא רשויות רשויות וכל רשות יש לה חוקים ומשפטים הנוהגים בה במיוחד וממילא אין שום סתירה סותרת את חילופי ההנהגות בין רשות אחת לחברתה והלא בשעה שקילל שמעי בן גרא את דוד לא הניח דוד לעשות שום מחאה כנגדו באומרו כי ...

התפילה היא תפילת צבור לא?
וכבר ידועים בזה ד' הגר"א על שמונ"ע שאין לבקש כלל בקשות פרטיות
והדברים עתיקים

אולי גם כך כתב הרמב"ן א,ב.
יחליטו נא החברים אם אכן זאת כוונתו כי מסופק אני בזה

כמדומני שהרב דסלר כותב שהתרבות תלויה בשר של האומה ואיני זוכר מקומו
ואצרף פה ידיעה נחמדה מהרמ"ד וואלי תלמידו של הרמח"ל בענין
הרמ"ד כותב בענין כמה פעמים הנה הקישור
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=52

ביאור הדבר כתב: ↑

14 יוני 2020, 21:09

ודאי זה לא נושא של קדושה
הסיבה כי זה הוא עיקר מהות בית וחצר ופשוט

למה לא תקרא רש"י שכותב שתלוי בנראה בבית קדשי הקדשים
ולא בשינוי בין עיקר לטפל
לנוחיותך הוא הובא כבר לעיל גלול מעט למעלה

הרמב"ן באגרת הקודש האריך לא ככה עיין  https://he.wikisource.org/wiki/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%9C%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9F וזה קטע מתוך דבריו שם בענין דע כי חבור זה הוא ענין קדוש ונקי כשיהיה הדבר כפי מה שראוי ובזמן הראוי ובכוונה הנכונה. ואל יחשוב אדם כי בחבור הראו...

דרייפוס כתב: ↑

25 יוני 2020, 18:38

אנשים לא מבינים שר' משה היה מספיק רחב בשביל לחשוב
שיש חשיבות עצומה שדברי תורתו של הרב פייבלזון יישמעו למרות שהוא חשב אחרת ממנו.

דבריך ראויים לתודה בהודעה מיוחדת
                                        יש"כ גדול

מתבונן לעומק כתב: ↑

30 יוני 2020, 15:18

בכוונת הגר"ד נראה לומר שודאי הקדמונים יכלו להבין את עיקרי האמונה, אבל לא אנחנו דור יתמי דיתמי
וזה הולך טוב עם המהלכים שלו בספר על חנוכה

אני מקווה שאתה לא מתכוין ברצינות 
אמר לי פעם המשגיח ר' ראובן לויכטר בשם הגר"ש וולבה שזה כפירה לחשוב כך
 

יסוד נפוץ בתורתו של ר' צדוק
למשל בפרשתנו (בלק) בדרוש השלישי מדבר ע"ז.
עיין כאן https://www.sefaria.org.il/Pri_Tzadik%2 ... .1?lang=he
וכן יש לו חיבור שלם על זה בשם ישראל קדושים

בער ולא אדע כתב: ↑

07 אוגוסט 2020, 14:45

היכן המדרש שבכל חודשי הקיץ היה אמור להיות יו"ט אלא שקלקלו משהו כזה
תודה רבה

ילקו"ש פרשת פנחס רמז תשפ"ב
אשמח באמת לדעת האם יש עוד מדרש בנושא ואולי גם טיפה יותר מפורט אודה מאוד לת"ח לכל מידע בענין

אגב אשאל כאן עוד משהו שנתקשיתי בגמרא זה מה באו חז"ל ללמדנו בזה מה משנה אם נוח או לא נוח (תהיה איזו משמעות שתהיה למילה זו) הרי למעשה אנחנו נמצאים כאן בעולם וצריכים לעבוד את הקב"ה ולהדבק בו ולזכות לאור פניו וזוהי מציאותנו ואין לנו בילתה  אז מה באו ללמדנו בזה, מה זה משנה לתפיסת העבודה שלנו? נ.ב. מי שכו...