בעקבות דברי הרמב"ן בפרשת השבוע ראיתי להציע דברים בנושא. רמב"ן בראשית כד, ג אלהי השמים ואלהי הארץ - הקדוש ברוך הוא יקרא אלהי ארץ ישראל, כדכתיב (מ"ב יז כו) לא ידעו את משפט אלהי הארץ, וכתוב (דהי"ב לב יט) וידברו אל אלהי ירושלים כעל אלהי עמי הארץ. ויש בזה סוד עוד אכתבנו בעזרת השם (עיין ויקרא יח כה). אבל ...

בסוף ברכת השלו' אומרים וטוב בעיניך לברך את עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך, וצ"ב מהו החילוק בין בכל עת לבכל שעה, וע' דרכי משה או"ח קפ"ז, ולפי דבריו צ"ב למה לא סגי בבכל שעה? עכ"פ, משמע שבאים לומר רבותא, שטוב בעיניך לברך בכל עת, ולכא' הביאור, אפילו בעת של הסתר פנים, [ויש בקהלת ג' כ"ח עיתים י"ד לטובה...

הגדול הגבור והנורא. צריך לדעת מהו שבח זה, ומה משמעות של כל אחת מתיבותיו. וגם ידענו, שירמיה הנביא אמר [לב' יח'] הא'ל הגדול הגבור ולא אמר הנורא. ודניאל [ט' ד']ונחמיה [א' ה'] אמרו הא'ל הגדול והנורא שומר הברית והחסד. ולא אמרו גבור. ופירשו חז"ל [יומא סט:] אמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדו...

שלו' כתב: ↑

28 אפריל 2020, 04:10

באותה הזדמנות הוא עורר על מה שלא מבקשים במפורש שלא נחלה אף דאי' [שבת ל"ב א'] לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה כו'.

אף אני אבא בדברי שבח להרב שלו' שליט"א שהחכימנו מאוצרות דעתו הרחבה.
ועל שאלה זו זכורני די"מ שפי' דהושיענו ונוושעה היינו מניעת המחלה. ומי שיודע מקורו איה ויודיע, יישר כוחו.

הגרש"ז אוירבאך בתשובתו בסוף הספר מאור השבת חלק א סי' ח אות ו כתב חושבני דאסור כיוון שמראה להם שזהו בורר בשבת

בדברי הגאון רבי נתן רוטמן שליט"א מתבאר שהיותר מפורש בדברי חז"ל שאלוקי אברהם אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב אינם מידות של האבות אלא אלו האופנים של ההתגלות של הקב"ה על האבות. להלן כמה ציטוטים מתוך שיעור שהתפרסם בשנה שעברה ב'אוסף גיליונות': "אמר רבי שמעון בן לקיש ואעשך לגוי גדול, זהו שאומרים אלוקי אברהם,...

לא אמנע מהציע הרהור, שאולי יתפרש כהא דסנהדרין צ"ו א' שנדרש "סוסים" על האבות שרצו לפני השי"ת כסוסים, וקמ"ל קרא כאן חי' גדול, שעיקר החפץ והנרצה בעבודתו ית' אינה הגבורה [עם כל מעלתה וחשיבותה כמובן], אלא היראה והיחול לחסדו. כאמור, הרהור גרידא, וצריך תלמוד ובירור, ואצפה לדברי החכמים הנעימים.     ובכן, א...

מהרשום אצלי בביאור מזמור זה, ובביאור מזמור נוסף. [לתשומת לב הרב אורח ].  הנה לאורך מזמור זה מוזכר כמה פעמים ענין שבחם ואהבתם של ישראל וירושלים אצל הקב"ה, בתחילה 'בונה ירושלים ד' נדחי ישראל יכנס', ובאמצע הפרק 'שבחי ירושלים וגו' ברך בניך בקרבך וגו' חלב חטים ישביעך', וכן בסוף הפרק 'מגיד דבריו ליעקב וג...

מעלה כיוון: המעיים הם איבר רגיש מאד שכמעט ראשון להגיב על מצבים נפשיים. כמו לדוג' אנשים שנתקפים בפעולת מעיים שונה לפני היום הראשון ללימודים או לפני ראיון עבודה, לקראת אירוע חשוב וכדו'. ''מעי המו עליו'' משמש בעברית כמו ''התהפכה לי הבטן'', תגובה פיזית של רגישות בתוך הבטן בתגובה לרגש דומיננטי כמו אהבה, ...

מדברי הש"ך [יו"ד סימן קנז ס"ק י] בשם הר"ן על מה שכתב שם הרמ"א שנהרגים על אביזרייהו דג' עבירות, עולה שראיית ערווה עכ"פ באיסור לאו דג"ע ובכלל אביזרייהו וז"ל: רק לאו בעלמא כו'. דהא אמרינן בש"ס ס"פ סורר ומורה מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשה אחת והעלה לבו טינא ואמרו הרופאים אין לו תקנה עד שתבעל לו אמרו חכ...

מעים כאן הכוונה לכח הרוחני שבמעים, עי' ספר יצירה. ושם נמצא המיית מעים, סוג של אהבה שמיוחד למעיים. והדברים עומדים כמובן בכבשונו של עולם, וכבוד אלוקים הסתר דבר. עי' פחד יצחק שבת. והרוצה להחכים ילך לחכם אמיתי וילמדנו דעת וחכמה.

שלו' כתב: ↑

30 אפריל 2020, 21:22

בר"פ ויגש
מה ענין בקשה ל"בי"? [לכא' בי ענינו בתוכי או שפלוני בחר בי, אך איך הגיע ל"בבעו"?].

זה מוזכר כבר קצת לפני זה, במקץ (מג, כ), ועי"ש ברש"י, ראב"ע ורמב"ן, כל אחד בדרכו

'והנה דבר ה' אליו לאמר לא יירשך זה, כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך'. המעיים מפרישים מהמזון ג' דברים, חלק לגוף האדם, חלק החוצה, וחלק לאיברי הולדה. וז"א שההולדה באה מהמעיים, וכמפורש בכתוב, וכמו כן הקשר עם הבנים עדיין טבוע במעיים. [מלבד מה שיש באידרא זוטא - 'מעוי בדעת איתתקן', שכשם שהמוח שייך לחכמה, והל...

יש ספר באוצה"ח (משום מה האתר שלהם לא מגיב לי כבר כמה שעות, ואני כבר מבין את הבדיחה על ע"ה אימת שבת עליו...) של הרב יואל שוורץ, בשם 'ואתם עדי', ספר מעניין על הלכות בני נח, כולל סידור תפילה לבני נח ועוד. [נושא ארוך בפני עצמו].
שם הוא מביא הרבה מקורות בנושא אביזרייהו.

פרדס יוסף על המקום. בי אדוני (מ"ג, כ). עיין רש"י ורמב"ן, ובמיני תרגומא [דף ג' ט"ד ד"ה בי אדוני] וביפה מראה על אגדת ירושלמי חגיגה (כרך ב' סימן י"ז) מה שכתב בדבריו, ועיין לקמן בויחי (מ"ט, כ"ו): רש"י - בי אדני - (יבמות צז סנהדרין סד) לשון בעיא ותחנונים הוא בלשון ארמי בייא בייא: אבן עזרא - בי - לשון בק...

וכן כתוב בתהילים
כַּמַּ֥יִם נִשְׁפַּכְתִּי֮ וְהִתְפָּֽרְד֗וּ כָּֽל־עַצְמ֫וֹתָ֥י הָיָ֣ה לִ֭בִּי כַּדּוֹנָ֑ג נָ֝מֵ֗ס בְּת֣וֹךְ מֵעָֽי׃ (תהילים כב-טו)

וכותב שם הרד"ק בתוך מעי: כל האברים הפנימים נקראו מעים.

השבט מוסר בפרק א' מביא את דברי האבות דר"נ (פל"א ג') שכל דבר שיש בעולם יש באדם כנגדו.... ברא סוסים בעולם, סוסים באדם זהו שוקיו של אדם וכו'  ועפ"ז י"ל שדוד המלך הביא את שניהם וכתב "לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה" כי יש שייכות בין האחד לשני ! (ואולי אף שניהם זה על האדם כמ...

יש אימרה ש'מסתובב' בין כותלי ביהמ"ד המצטטת בשם האר"י הק', שתכלית מצות ואהבת לרעך כמוך מתקיימת בין איש לאשתו - משהו בסגנון הזה. אני מחפש כבר הרבה זמן מקור המאמר, ולא מצאתי. האם ידוע למישהו על המאמר הזה. נ.ב. אני יודע שהרה"צ ר' אלימלך בידרמן שליט"א אמרה שבוע שעבר בין השיחות, ונדפס בחוברתו. שם מופיע מ...

כבר היה על זה אשכול בעבר, עי"ש

שלו' כתב: ↑

10 מאי 2020, 19:01

נא לבאר לי באופן מלא, מהי אותה עצה שנפשו של האדם יועצת לו, ולעומתה טוב יותר מה שחבירו מקרבו וממתקו בדבריו, מה הנושא כאן?

לטענתי, אדם תמיד רואה חובה לעצמו ודואג (והוא יודע שלקח מקח רע מן השוק). רק חברו יכול להמתיק עבורו את המר (ישבחנו בעיניו).
 

נא לבאר לי באופן מלא, מהי אותה עצה שנפשו של האדם יועצת לו, ולעומתה טוב יותר מה שחבירו מקרבו וממתקו בדבריו, מה הנושא כאן? נ"ל שהמכוון הוא שנח לו לאדם שיהא חבירו יועצו ומשתתף עמו במתק שפתיו, מאשר שהוא ייעץ לעצמו ואף אם עצתו טובה משל חבירו ובאמת פותרת לו את בעייתו. מכיון שתחושת הקירוב וההשתתפות ממתקת ...

פותח האשכול ביקש פשט בדברי בעל התניא והצמח צדק. 

וכי יש מישהו בדורנו שחושב משהו לא טוב על בעל התניא והצמח צדק?

אז איך התגלגלו הדברים לכל מיני דברים שאין להם קשר לענין?

האם ידוע החילוק בין ג' התוארים נביא חוזה צופה [רואה - בשמואל, ואיני יודע אם מצאנו עוד תואר זה בקשר לנבואה]?  על הפסוק בספר הושע [פרק ט פסוק ז] 'באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה'. כתב המלבי"ם וז"ל: אויל הנביא - משוגע איש הרוח, יש הבדל בין לשונות נב...

בעיקר הערתך היקרה בפשט התיבות הנז',  עי' בס' תורת חיים (ליובאוויטש, ויצא עמ' לה), ז"ל:  "וכמו שאנו אומרים במודים הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך הרי תלה הרחמים בחסד וחסד ברחמים כי פי' הטוב זה מדת הטוב דחסד דאברהם כמ"ש אך טוב וחסד כו', וכתיב כי טוב חסדך מחיים ומבחי' טוב וחסד זה נמשך הארת ...

א. נושא הגלגולים מקובל וידוע וכן מקובל שמה שהושג בגלגול מסוים אינו נצרך שוב להשגה, אלא מטרת הגלגול החדש לתקן דברים אחרים ומשמעות הדברים שאם יש לו אור תורה מכוח גלגול אחר כלשהו שבו היה קשור לתורה באופנים המדוברים זוכה מכוחו. לכן בדורינו שבה לעולם כחילוני בה לתקן נקודות אחרות . יש סיפור ידוע על החזו"א...

לאור הדברים יש לחקור אם השירה המתקיימת בלימוד התורה שוה היא בהודאה שע"י קיום המצוות, או שיש בה מעלה מיוחדת.