אגיד לכם מה ששמעתי ממקור מאד נאמן לפני כ15 שנה.
נכנסו כמה עסקנים לפעול משהו אצל הבישוף הראשי בניו יורק, ואחרי בקשתם,  הלה שלף ארטסקרול מהמדף, מס' סנהדרין נראה לי, הראה להם מה שכתוב על אותו האיש, סירב לבקשתם, וגרש אותם בנזיפה. 
 

האם יכולים לצאת המצוה עם לחה"פ? אולי אם זה לא ראוי לקיום המצוה, אין בזה האיסור

אגב, האם ראית באגרות משה, ביאור טעם האיסור? (ע"פ הטעמים הנאמרו בהאיסור חשבתי שאם אין יוצאים בו, לא יהיה נכלל בהאיסור)

אור זורח כתב: ↑

17 מרץ 2021, 18:36

אהרן פישר כתב: ↑

17 מרץ 2021, 17:22

האם יכולים לצאת המצוה עם לחה"פ? אולי אם זה לא ראוי לקיום המצוה, אין בזה האיסור

כדבריך כתב המרחשת סי''א 
וכמו שמותר לאכול מצה עשירה 
וכתב שכן משמע סתימת תוס' והרא''ש בתחילת פרק ערבי פסחים
והמהרש''א הסתפק בזה שם

ייש"כ, דברי המהרש"א מוסיפין הרבה בהלמדות כאן, שיש "טעם מצת מצוה" 

 

לכאו' הוי כחלות תודה ורקיקי נזיר שא"א לצאת בהם חובת מצה [שאינן משומרות אלא לשם זבח או שאין נאכלות לשבעה או שאינן לחם עוני] וממילא יתכן שאינו בכלל האיסור כוונת לדברי המרחשת סי''א וכמו שכבר כתבתי להרב @אהרן פישר שליט''א שהצטרף היום כאן לפורום ועיין עוד מה שכתבתי לו שם גם אציין שהצל''ח גם הקשה קושיה ז...

יש להקשות איך אכלו מצה של לחם הפנים בערב פסח שחל בשבת הרי אסור לאכול מצה בערב פסח. ואולי יש לומר שאכלוהו בליל הסדר אך קשה מדוע שנינו רק לגבי יום הכיפורים שחל בשבת החלות מתחלקות לערב  ולא הוזכר כן גם לגבי ערב פסח שחל בשבת התירוץ פשוט, דשאני אכילה בכיפור אבל לא גזרו אטו אכילה בע"פ דהיא גופה מדברי סופ...

דרומאי כתב: ↑

17 מרץ 2021, 21:28

דבש לפי כתב: ↑

17 מרץ 2021, 21:26

מהותו של האיסור היא באכילה לפני הזמן, וכאן אין זו אכילה לפני הזמן כי כבר הגיע זמן אכילת לחם הפנים.

זה ווארט עצום!
אך צריך ראיה לסברא זו לענ"ד.

עיין באגרות משה, נראה שיש לסברא זו סימוכין חזקים. (איני זוכר בדיוק איה מקומו, בל"נ אחפש)

ספר הנ"ל, מקדשי השם, הוא ספר נפלא ביותר, כדאי לקרוא ההקדמה. ויש לו שם גם דרשות שאמר בשנות הזעם, הפלא ופלא יהודים של פעם. אם כגון דא אתה מבקש, ישנו גם ספר ירושת פליטה שיצא לאור ע"י מכון חת"ס תשובות מגדולי הונגריה בדברים שעמדו על הפרק לפני מלחמת העולם השניה. האם יש שם גם מאדמור"י החסידות או תלמידיהם?...

יעויין בכף החיים מש"כ:
ומשמע מזה דקמא קמא עדיף דהיינו אם יודע הלכתא הלכתא עדיף ואם אינו יודע הלכתא יאמר דבר משנה ואם אינו יודע משנה יאמר מקרא ואם אינו יודע מקרא יאמר לינוקא או ישהא פורתא:
 

הרב המעיין, האם יש לך מהודרא יותר פשוטה של ספרך הגדול, עם רק ציוני מראה מקומות להפוסקים הראשונים. דברתי עם אחד שאולי יעזור להוציא לאור ספר כזה.
 

ייש"כ על התגובה. לא היה בדעתי שזה יהיה עיקר ההוצאה של הספר שלך, וכמו שכתבת, איך לא תחוס.
היה בדעתו של הנ"ל, להוציא שו"ע עם כמה פירושים ואולי עם עוד ליקוט של ראשונים.
יש תח"י עלים בודדים של ליקוטים כאלו שאספתי תוך לימודי, אבל הם רק זעיר שם זעיר שם.
הצלחה רבה, שיפוצו מעיינותיך וכו'

כנראה שאיני נמצא בביהמ"ד מספיק לדון בעניין זה. ולא הבנתי כלל הנידון ומטרתו.

ייש"כ על התגובה. לא היה בדעתי שזה יהיה עיקר ההוצאה של הספר שלך, וכמו שכתבת, איך לא תחוס. היה בדעתו של הנ"ל, להוציא שו"ע עם כמה פירושים ואולי עם עוד ליקוט של ראשונים. יש תח"י עלים בודדים של ליקוטים כאלו שאספתי תוך לימודי, אבל הם רק זעיר שם זעיר שם. הצלחה רבה, שיפוצו מעיינותיך וכו' בכל אופן אם ירצה ל...

אז מה שהוא מצטט לא נמצא שם כלל

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=871&pgnum=251 האפרקסתא דעניא שהוזכר בהחיי משה

אם מישהו אומר שהוא צריך הוכחה, לא נראה לי שזה ישכנע אותו

אני לא חולק עליך, רק הערתי

שמואל קאופמן כתב: ↑

22 אפריל 2021, 17:04

אבר כיונה כתב: ↑

22 אפריל 2021, 16:57

2. מנין?

כך נאמר בדרשה זו והרב שאמרה הוא תלמיד חכם גדול. כשלעצמי זה משהו שכבר למדתי פעם בעת לימוד הלכה אבל אינני זוכר כעת את המקום המדויק.

האם זוכר כבודו הטעם? איזה סוג איסור הוא זה? ביחידות לא אומרים תחנון?

יש מה בידינו לתקן, איך אנחנו נראים אצל שריד מקדשנו? איזה כובד ראש ויר"ש נראית על פני כל המבקרים והמתפללים בכותל המערבי. אין לי ענין להאריך או אפילו לקצר במה שראו עיני, אמנם כל או"א יכול לעשות החשבון הזה לעצמו. מסתמא כבר העירו על כך, אין דבר שהאומות יכולים לעשות אם אין לו ביטוי גם בתוכנו. אם נתקן מה ...

כן. הקדיש שאומר הש"צ אחרי תחנון מסיים. אחרי זה כבר לא אומרים תחנון. מי שרוצה להגיד את זה בתור פסוקים סתם - שיגיד. חיוב של אמירת תחנון - אין כאן. לכל חלק בתפילה יש זמן שלו ממתי ועד מתי. לא אומרים תחנון אחרי השקיעה. לא אומרים לפני ברכות השחר. ועוד ועוד. כך לגבי כל דבר בתפילה. למשל, ברכות השחר הם חלק ...

מתווכחים כדי להתקדם בנושא, בסברות ומראה מקומות (כמו הט"ז שהבאת, שלדעתך הוא ראיה למה שאמרת).
לא יודע למי התכוונת שעונים "בלהט", אינני רואה שום להט במה שכתבתי

ראה בא"ח ויחי סוף ס"ק י"א דיענה אחרי המקדים

מחכים כתב: ↑

25 אפריל 2021, 18:58

ועדיין מה יתן ומה יוסיף לך סקר בזה
לכל היותר אתה יכול לסקור איך אתה מתנהג
והרי אני יכול לחשוב בסברא כאופן הב' ומ"מ לא אזוז מהנהגת רבותי

תוכל לקיים מ"ע דאורייתא בהצבעתך :)

אחרי הודעת ר משה נפתלי, אולי הדיון נסגרה, אבל להגדיל וכו'. קודם כל רציתי להודות להחברים שיש כאן דיון תורני אמיתית ולא עוד אשכול של....
האם לא רואים מתשובת הראב"ד שהוא מסתכל על כלליות הענין של שמירה כדבר הגורם לממון, ואין הנידון של דהגל"מ מסיום כלפי איזשהו מקרה של התחייבות שקרה?

נטילת ערבה, לא היה לכל אחד, והיה באמת רק המקדש, הלא כן? זה ענין אחר, ובו אתה מדבר על מנהג הנביאים לחבוט ערבה, שהיה בבית המקדש. ואף הוא לא היה על ידי אחד בשביל כל ישראל, אלא היו כל העם עושים כן. הנידון כאן היה על ארבעת המינים בחיוב דאורייתא, היינו ביום הראשון, שבו יש חיוב על כל אחד ואחד אף בגבולין. ...

אינך מורשה לקרוא בפורום זה.

שאלה לי אל חו"ר פורום התורה, אשמח אם מישהו יאיר את עיני. במתניתין נדה יא. נאמר "אע"פ שאמרו [שאשה שיש לה וסת - רש"י] דיה שעתה (כלומר שאם מצאה דם אינה מטמאה למפרע) , צריכה להיות בודקת. והרי בדף ד: אמר ר"י אמר שמואל שכל מטרת הבדיקות היא לשעבר, דהיינו להחזיק את הטהרות שעסקה בהן קודם הבדיקה לטהורות ודאי...

הלבוש מתייחס להקושיא משבת https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=153
וכמדומה שהקישור לביום שמחתכם מתחיל ממנו

עדיין נראה ששאלת פותח האשכול פתוח קצת שצריך הסבר על זה שההזכרה בתפלת חול נמצאת גם בתפלת יו"ט הרגיל ואין לשניהם נוסח משלהם. לא ראיתי תגובה שתירץ את זה, אולי בלקוטי מהרי"ח מביא משהו...אולי הליקוט תפלה למשה גם יעזור קצת מדוע להניח כך, שצריך להיות נוסח אחר ? בגלל שאחד הוא הזכרה בעבודה והשני הוא באמצע ב...

תלוי איך אתה מסתכל ע"ז, כל עונש הוי ביטול מסוימת של הלאו, אם אין להלאו ה"ביטול" של מלקות, הביטול הוא בהתשלומים. אותו דבר בלאו הניתק לעשה. העשה הוא עונשו של הלאו