למען לא ניגע לריק כתב: ↑

04 דצמבר 2020, 14:39

אני זקוק להסבר ברור מפני מה אדם חייב על ממונו שמזיק הלא לכאורה אין שום קשר בינהם שאמור לחייבו על נזקים שהיא עושה. אלא רק שיש לו את הרווחים שלה.

אני לא מבין את הפלפולים האלה התורה חייבה, אם התורה לא היתה מחייבת היה פטור, מסברא אפשר לומר כך וכך.
 

אחר בקשת המחילה א. רק מעתה אני מבין למה אתה לא מבין את הפלפולים האלו כי הרי לא עיינת פעם הבאה עדיף לשתוק, [סייג לחכמה שתיקה, והיפוכם בגולם]. ב. היכן אמרה תורה שרק כשיש דררא של פשיעה חייב. הלא אמרה תורה דוקא היכן שהוא בעלים ולא פירטה בזה כלום. ג. חוץ מזה תדע שאתה מדבר פה עם אחד שכן יודע ואין בזה דרש...

תמהני איך אנו מברכים על הלבנה בזמנינו ובמקומנו, הרי כ' המג"א ושאר אחרונים שצ' שתהא זריחתה ניכרת ע"ג קרקע! (סי' תכו) וראה גם במ"ב שם שנקט כדבר פשוט שההנאה מהאור מעכבת. ענין אחר יותר מחודש: יל"ד שמי שמברך רק בסתמא ( כי בתחילת חודש מברכים ) בלי לשים לב שהברכה היא על ההתחדשות של 'תאורת הלילה' החינמית ( ...

אהרן פישר כתב: ↑

17 מרץ 2021, 17:22

האם יכולים לצאת המצוה עם לחה"פ? אולי אם זה לא ראוי לקיום המצוה, אין בזה האיסור

כדבריך כתב המרחשת סי''א 
וכמו שמותר לאכול מצה עשירה 
וכתב שכן משמע סתימת תוס' והרא''ש בתחילת פרק ערבי פסחים
והמהרש''א הסתפק בזה שם

 

משה נפתלי כתב: ↑

17 מרץ 2021, 19:17

בה במדה יכולת לשאול שאלה יותר מצחיקה: יהא אסור לאכול מצה ביום טוב ראשון משום מצה דליל שני?

הרמ"א כ' שנוהגים למעט באכילת מצה ביו"ט ראשון מש"ה.

כיבוש מלחמה - מסדרו של העולם ראוי שכן יהיה, שמדינה תתנהל ע"י מלך וממלכתו ולכן זה חל, אבל גזילה היא נגד סדר העולם.
ול @כמעיין המתגבר : איפה כתוב בתורה שכיבוש מלחמה חל, לכאורה זהו ממשפטי הממון ולא מקרא.

שיטת רש"י שהחייב הוא רק בעל האש. ולא זה שהוציא את האש מרשותו אם הוא לא שלו. והנה מבואר מדברי רש"י שיש בעלות על אש וא"כ לכאורה צע"ג למה שלא יהא חייב כגזלן על אש זו שגזלה מבעליה וכאשר כתב תוס' לקמן נו: שגזלן חייב בשמירת נזקיו. וחייב הוא לשלם. ואמאי הכא אינו כגזלן. [ואין לומר שלא עשה מעשה קנין וכו' כי...

איש הישראלי כתב: ↑

18 מרץ 2021, 15:52

האם מצה בשבת ע"פ היא מוקצה?

ראויה להאכיל בה קטן שלא הגיע להבנת סיפור יציאת מצרים 
 

לאחר חיפוש קצר כיוונת לשאלת הרמב"ן חולין דף יז ב וויש לי לדקדק בשוחט עוף בסכין שיש בה פגימה אחת בקנה למה הוא פוסל שהרי פגימה קטנה אי אפשר שיקרע מן הסימן אלא משהו ותהוי כקוץ בעלמא הא קנה ברובו הוא כשהפגימה באמצע הסכין יש למר שמא שחט חציו בחידודה וקרע משהו המשלים לרוב בפגימה ונפקא חיותא בקריעה כדאמרינ...

לקראת יום הפטירה השישי של רבינו שבט הלוי זיע"א אשמח אם חו"ר הפורום יכתבו עובדות והנהגות לזכרו היה אומר מי שמקפיד לסיים בכל שבוע חומש רש''י הרי הוא חזק בלומדות יותר ממי שאינו לומד רש''י על הפרשה  עוד היה אומר העולם עושה עסק גדול מיו''ט ואני מרגיש בכל שבת קדושה ואור גדול הרבה יותר מאשר בכל יו''ט הקפי...

סליחה שאני כותב כמו זקן אבל לא אשכח את ימי ילדותי שהייתי חוזר מהחידר וראינו את מרן הגר"ש וואזנר יורד מהישיבה לכיוון ביתו ורצנו לבקש ברכה ואחרי זה עולים קצת למעלה ומחכים ליד ביתו של מרן הגרמ"י ליפקוביץ בשביל לקבל ממנו ברכה ולפעמים היינו מספיקים לרוץ באמצע כדי לבקש ברכה ממרן הגר"ד פוברסקי ברדתו מישיבת...

דרכי משה הקצר אורח חיים סימן קפז
ובהגהת סמ"ק מצאתי דאין לומר לכל בריותיו אשר ברא דמשמע מינה דאיכא נמי בריות שלא ברא ואיכא כפירה אלא יש לומר לכל הבריות ואין המנהג כן אלא אומרים לכל בריותיו אשר ברא:

אהרן פישר כתב: ↑

15 אפריל 2021, 22:33

אם יש מראה מקומות מהבעש"ט היפך זה, אשמח לראותם

אדרבא, בפירוש איתמר כדברי מר. ראה 'כתר שם טוב השלם' בהוספות, סי' קעט ואילך (במהדו' תשס"ד - ע' שעד ואילך).

למאגר פרויקט השו"ת הוכנס הנוסח של מהדורת "מרכז הספר" ירושלים (תשס"ה).
האם מהדו' זו מוכרת לך?

זאת תורת כתב: ↑

22 אפריל 2021, 13:28

מה שמצאתי כעת (מהספר שיח יצחק להגרי"י בורדיאנסקי):
שיח יצחק.png

"טוב יצר - כבוד לשמו".
 

שאל משגיחים ומחנכים ופטרו אותו בתשובות הקלאסיות.  אני מצטרף לניק מיכה . וכיוון שענה כבר את שענה, לא אחזור על דבריו, אלא רק אמליץ ללמוד את ספר דרך השם. ואוסיף רק חקירה ל/בדבריך. כתבת שפטרו את השואל ב'תשובות קלאסיות'. מאוד מעניין אותי מה הן אותן ה'תשובות הקלאסיות'. (אשמח מאוד אם תביא דוגמאות ל'תשובות...

אברהם העברי כתב: ↑

22 אפריל 2021, 20:43

אתה פה רק שבעה ימים וכבר נמאס ?....

ניסחת את השאלה לא נכון. צ"ל: אתה פה כבר שבעה ימים ורק עכשיו נמאס?

שאל אותי בחור מעמיק,  שאלה שמציקה לו כבר 7 שנים, שאל משגיחים ומחנכים ופטרו אותו בתשובות הקלאסיות.  הוא מאוד מוטרד מהשאלה,  ומאוד אשמח לקבל ממכם עזרה - תשובה בשבילו, / הכוונה לתשובה, / ספר בנושא. וככל הנראה לכם.  כידוע תכלית הבריאה היא 'שמדרך הטוב להיטיב'  ולכן ברא הקב''ה את עולמו, ולנו זיכה תורה ומ...

שמואל קאופמן כתב: ↑

23 אפריל 2021, 01:00

הט"ז מחלק בין נפילת אפים ובין "שאר וידויים ותחנונים". "רחום וחנון חטאתי לפניך" - הוא וידוי.

אנחנו הולכים במעגלים: אחרי שהוחלט ש"רחום וחנון" הוא לא חלק מנפילת אפים, הט"ז כלל אותו ב"שאר וידויים ותחנונים". השאלה מה קדם - הביצה או התרנגולת.

מעולם לא ראיתי ספר זה במהדו' חדשה, רק ציטטתי ממה שכתבו שם.
יש גם מהדו' ישנה שהדפיסו מחדש בשנת תשס"ה (המו"ל וידבסקי), אך לא מסתבר שהטקסט שבפרויקט השו"ת משם, שהרי לא הקלידו מחדש.

גם לא כלליות, רק טופס ברכות.
עיין אליה רבה סימן א סק"ו:
כתב לבוש [ה]אורה פרשת ואתחנן [דברים ג, כג] הא דאין אומרים תחנון בשבת ויו"ט, היינו בתחינה השוברת לבו של אדם, אבל בקשה שיתן לו הקדוש ברוך הוא מתנות רבות מותר, וזה טעם שסדרו בקשות במעמדות דשבת.
הרי לך היתר חדש, והיינו לארווחי שרי.

איש הישראלי כתב: ↑

25 אפריל 2021, 18:23

מה יותר נכון לעשות בליל חג השבועות?

שאלה קצת חצופה
מה הכוונה מה נכון יותר בוודאי שכ"א יעשה כפי רבותיו, אא"כ הכוונה לנמק את השיטות בזה אבל מה שייך סקר בזה
ואולי תעשה סקר אלו תפילין נכונים רש"י או ר"ת

שו"ת אור לציון חלק ג - הערות פרק יח - דיני יום טוב יא. מנהג ישראל להיות נעורים ולעסוק בתורה בליל שבועות. וכבר מוזכר בזוהר הקדוש בהקדמת הזוהר דף ח' ע"א ובפרשת אמור דף צ"ח ע"א, שחסידים הראשונים היו נעורים בליל שבועות, ושיש לעסוק בתורה ונביאים וכתובים, ובמדרשות ורזי התורה, ע"ש. וכבר נפוץ סדר תיקון ליל...

מעניין לענין בברוך הוא וברוך שמו, מעולם תמהתי שאומרים בהוב"ש על ברכת ההפטרה. לכאורה הברכות האלו צריכים להקשיב להם וכמו ברכת התורה שלא עונים בהוב"ש. יש להחברים מראה מקומות/סברות בנושא? שו"ע סי' רפ"ד ס"ג- צריך לכוון לברכות הקוראים בתורה ולברכות המפטיר ויענה אחריהם אמן ויעלו לו להשלים מנין מאה ברכות ש...

אהרן פישר כתב: ↑

25 אפריל 2021, 06:56

מעניין לענין בברוך הוא וברוך שמו, מעולם תמהתי שאומרים בהוב"ש על ברכת ההפטרה.

קשה לי בלשון התפילה מה הפשט "אין לנו מלך אלא אתה" כאשר יש מצוה מן התורה למנות מלך בישראל?

מעשה שהיה כך היה: יהודי קנה כמה ימים לפני ל"ג בעומר 3 כרטיסי נסיעה למירון ביום ל"ג בעומר (לו ולשני ילדיו). בהמשך התברר שילדיו לא יוכלו להצטרף אליו לנסיעה, ואמר לעצמו "אם בין כך אני נוסע בלי הילדים כבר עדיף לי לנסוע בליל ל"ג בעומר במקום ביום. הגיע היהודי לתחנת יציאת האוטובוסים בליל ל"ג בעומר, והכריז...

קנין תורה אינו משניות ולכן כנראה הברטנורא לא כתב עליו רש"י ועוד הרבה ראשונים כתבו על זה, זה לא נראה הסיבה. יכול להיות שנאבד החיבור וכדומה. יש לחלק שהברטנורא פירש את ששה סדרי משנה, ומסכת אבות בתוכם, ופרק קנין תורה אינו משנה אך כל הראשונים שהבאת פירשו את מסכת אבות בפני עצמה, ולא כחלק מהש"ס, ולכן פירש...

בעניותי לא הבנתי השאלה.
בשביל להישאל לא צריך להיות "בעלים" על הפירות
מספיק שהוא המקדיש או התורם שיש בכוחו לעקור דיבורו למפרע כמו כל נדר
ואה"נ ע"י שיעקר חלות ההקדש למפרע יתבטל השינוי השם. ופשוט.

דוד המלך היה יכול לרדוף אויביו בעצמו בלי שיהיה חסר במדת בטחונו, כמבואר בגמ' המדריגות מדוד עד חזקיה הפלא ופלא! תשובה יפה מאוד! יישר כחכם. ועל פי זה אולי אפשר לפרש את הפסוק "בְּשֵׁ֥ם הוי"ה כִּ֣י אֲמִילַֽם "  היינו שאף שאני אמילם בעצמי,  מ"מ זה יהיה לגמרי "בשם ה' ", דהיינו שזה לא יפגום כלל וכלל בביטחו...