מכל מלמדי השכלתי כתב: ↑

07 דצמבר 2018, 15:34

יש כמה ספרים.אך הם ברמה בינונית בד"כ. אם יש שאלה ספציפית אשמח להשיב.
(ב"ה אני בקי היטב בהלכות הללו. באם יש צורך אציין מקורות)

למסקנא (רצוי בצירוף מקורות):
מהו השיעור שמותר לגלח בו את מקום הפאות?
מהו מקום הפאות?
מהו השיעור בשאר הראש?

אגב מקובל שר' יוסף חיים זוננפלד אמר, אם יש בכח המקווה להפוך גוי ליהודי, תתארו לעצמכם מה המקווה עושה ליהודי !!! הדברים תמוהים טובא. לפי הגיון זה נאמר: אם יש בכח אפר פרה להפוך אב הטומאה לטהור,תארו לעצמכם מה יכול אפר פרה לעשות לטהור מעיקרא! ועל זה נאמר "זאת חוקת התורה" שמטהרת טמאים ומטמאת טהורים, ואכן...

פעלעד כתב: ↑

26 אוגוסט 2019, 15:11

אם משיב כהלכה חזר אז באמת כבר ניתן לסגור את האשכול הזה, כי בירור אמיתי מהמקום הזה כבר לא יצא.

להיפוך ממש, וד"ל.
משום מה, ישנם החוששים מבירור כל פרטי הענין עד האחרון שבהם; משונה מעט (או שלא...).

 . . דבר ראשון עובדים על יראה ואחרי זה גם על אהבה. אכן, כמפורש בלקו"א ריש פמ"א . אך, כמובן, הכוונה ליראה הבסיסית  של קבלת עומ"ש ברמה הפשוטה ביותר (כמבואר שם); ובכדי להגיע ליראה נעלית יותר - הוא דוקא ע"י האהבה [שכ"ה סדר הדברים: א. יראה תתאה; ב. אהבה זוטא; ג. אהבה רבה; (ורק אז  מגיעים ל) ד. יראה עילא...

הלא בתוס' דלעיל מפורש שכ"ה אף בבוכה לילה א' בלבד; וזה לא מן הנמנעות הוא אף בדורנו, ואעפ"כ - מקצה הארץ ועד קצה הארץ - לא ראינו הנהי' כדבר הזה או הנשמע כמוהו.

אין נוגע כאן (כ"כ) פירושה (וניקודה) המדויק דתי' "נשרו", כ"א לאפוקי מה"מסורת" המשונה ד'גן שרה' שריסי' ניתקו ונפלו ממש(!).
ומ"מ דפח"ח, ות"ח ת"ח.

לכאו' השתרש מההגי' הפולנית, המצוי' בקרב העולים לציון הרשב"י (ולא רק).

עת לדבר כתב: ↑

16 אוקטובר 2019, 01:14

אז זה מה שנשאר לנו מהגמרא הזו, שהשפחה של רבי היתה כל היום מדברת על ניקוי הרצפות? . . 

להיפוך ממש:
זמן רב ארך עד שזכו התנאים הק' גערה מפי' של אמתא דבית רבי, ולכן בתחלה לא ידעו מאי 'סירוגין' ו'חלוגלוגות'.

גם אם ההודעה שבראש האשכול לא נכתבה בניסוח הנכון ביותר, עדיין הרעיון מקורי ומעניין הוא.

כמדומה, שיש המתפללים תפלה זו קודם תק"ש.

מה יש שם לענייננו? . . הגבתי על דברי קודמי: מענין לענין באותו ענין האם יש למישהו מקור ע"ז, שביום השני ולהבא, יש ג"כ ענין של 'לכם' לכתחילה. (כמובן שדין לכם הוא רק על יום הראשון, אך בכ"ז ליתר הידור, האם יש ענין לקיים לכם גם ביום השני?) ב'חסר' כתוב במפורש, שאף שעיקר הדין הוא רק ליום הראשון, מ"מ לכתחיל...

מכל מלמדי השכלתי כתב: ↑

20 אוקטובר 2019, 15:03

מויקיפדי' . .

איכא דרכא אחרינא!
'הקפות שניות' ('המכלול' - האנציקלופדי' היהודית).

וע"ד הסוד כו':  " קידוש לבנה" - היינו שתתרומם (קידוש מלשון הפרשה והרמה) ממעמדה ומצבה עתה (שחסרה היא) ויתמלא אורה, והוא מייעודי העתיד לבוא; ומשל הוא על ספי' המל' דאצי' - שעתה רגלי' יורדות מות ובעמק הבכא (בי"ע) יושבת, ואורה חסר מצד ענין הצמצום כנודע, ולעת"ל תתעלה ותתרומם ותתקדש, שאף בהיותה בבי"ע יתגלה...

משכנות יעקב כתב: ↑

25 אוקטובר 2019, 02:31

סלקא דעתך כתב: ↑

25 אוקטובר 2019, 02:05

בספר על הרב מרדכי צוקרמן מסופר ששאלו אותו אם מפריע לו שפותחים גן ילדים מתחת לבית שלו וענה שילדים יהודים (דוברי אידיש) משחקים לא יכול להיות מטרד.

???????????

כנראה המדובר בתרגום לא-מוצלח של הביטוי "אידישע קינדער".

 . . ראיתי פעם מקור שמביא שבפועל נשים ישבו על הגמל וכדומה באופן הכי בטיחותי בדיוק כמו שאנו מכירים מישיבת גברים כדי לא ליפול ולא עם שתי רגלים לצד אחד. וא"כ הנקיות היא רק בבחירת לשון ערומים ולא במציאות עצמה. וזה להיפך מכפי שהיה אפשר להבין מהגמ' בפשיטות. כמדומה שפשטות הגמ' היא להיפך, "לעולם  יספר  אדם...

כאן דנו בכך, וזוהי המסקנא:

לב האבן כתב: לפי המובא ב https://www.jewishgen.org/yizkor/Molchadz/mol207.html זה תמונת ר' נחום אברמובסקי ממייצ'יט. שמו של ר' יוסף יוזל נזכר שם באותו דף בהקשר שונה וכנראה משם הטעות.

וראה גם כאן וכאן.

הכוונה היתה להקשות סתירה, אם היית מסתכל בתפילת כל פה היית רואה שהם מציינים לסידור הרב (האדמו"ר הזקן) ובדקתי בסידור הרב (בהל' תפילין וק"ש) ואכן כתב כדבריהם שימלוך חלק מהקדושה ורשאי לענות, ומאידך כמו שציטטתי לעיל בשו"ע הרב נטה הגר"ז יותר לשיטה שימלוך אינו חלק מהקדושה ואין לענות במקום שאסור להפסיק (ק"...

מפני כבוד התורה ועובדי השי"ת שנתחלל כאן, לא אוכל להתאפק. ר' חזק , שמא עיינת אי-פעם בא' מ עשרות  ספריו הגאוניים של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע (מוטב ללא דעות קדומות וסטריאוטיפים) ? שמא טרחת לדעת אודות מאות תלמידי-החכמים וראשי הישיבות המופלגים החוסים בצלו, שלהם אלפי תלמידים גמירי וסבירי? האמת, אינני נ...

העתקתי ממה שרשמתי לעצמי, וכמדומני שלא ע"פ סדר האשכול. אם שגיתי, ה' הטוב יכפר בעד.    . . משום מה דווקא בכוללים החסידיים לומדים להוראה ובכוללים הליטאיים אפשר למצוא הרבה שלומדים זרעים/קדשים/ טהרות/ נשים ונזיקין  בדרך לימוד הישיבות.  הסיבה פשוטה היא: החסידים (בד"כ) בשלב מסוים אמורים להתפרנס ממעשה ידיהם...

התכוונתי למילים: "יש קצת אומרים כי יש ל[ה]ס[ת]פק אם אמר כן אדמו"ר נ"ע לבלי שינוי ", ולא להכרעת הכותב. אגב, יש להעיר כי השמועה הינה (ככל הנראה) בשם כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע מליובאוויטש  [שהוא המכונה בעמודים אלו בתואר 'אדמו"ר נ"ע'] . ליישב הסתירה - אין בידי עתה. אי"ה, באם יהא פנאי בידי בהמשך, אעיין בל"נ.

הקטע הרלוונטי לעניננו:  . . המובן מהשקפה ראשונה לכאורה מלשון זה המאמר לחסירי מדע שלימוד איסור והיתר וסדר טהרות הוא מאילנא דטוב ורע מלבד שהוא פלא גדול מחמת עצמו וסותר פשטי הכתובים ומדרשי רבותינו ז"ל שכל התורה הנגלית לנו ולבנינו נקרא עץ חיים למחזיקים בה ולא ספר הזהר לבד  ובפרט שהי' גנוז בימיהם וגם כל ...

עקביא בן מהלל אומר כתב: ↑

25 מאי 2020, 19:35

נא תרגם

הנזיפה: 'מדבר הינך כטורקי שיכור!'.

ההסבר שניתן:
שיכור – אני יודע מה הוא שח, אך הוא עצמו איננו יודע מה הוא שח;
טורקי – אני אינני יודע מה הוא שח, אך הוא עצמו יודע גם יודע;
אתה – לכשלעצמך אינך יודע מה הינך שח, ואף אני אינני יודע...

[לשאינו יודע:] יעו"ע ('המכלול').

למה זה תשאל לשמי כתב: ↑

26 מאי 2020, 20:53

הפולמוס ידוע ואין מקומו כאן. המהרש''א מכנהו לשמשון כך. אך שאלתי האם הכינוי נפוץ. מי היודע?

בחיפוש קל באוצה"ח ('+שמשון{2}+ג[י]בור') ניתן להווכח כי הכינוי הי' די-נפוץ, אך פחות מבזמננו-אנו.
 

במבי כתב: ↑

27 מאי 2020, 19:14

ייתכן שמזכיר זאת גם שם, אך זכור לי שפתחתי פעם תניא וזה היה מובא שם.

כנראה הכוונה למש"כ באגה"ק סי' א:

 . . להאריך בתפלת השחר ערך שעה ומחצה לפחות, כל ימות החול . . 

פיילוט 0.4 כתב: ↑

30 מאי 2020, 23:36

 . . דוברי אידיש - נא לתרגם לנו את המשמעות

כפי שכבר נרמז - מוטב שלא לפרש, מפני קדושת המקום; אך אציין לשו"ע יו"ד ר"ס פא, והמ"י.

'לא מדויק', שכן המוכר רק מסתכל על הספרים מבחוץ , בעוד ר' פולני לומד אותם היטב ומשקיע את נפשו וחייו בהם. ישנם ספרים, שהיחיד שלמדם כהוגן הינו העורך (שכן אף המחבר עצמו אינו יודע מה נכתב בו)... ויש להעריך ולהוקיר את העורכים התורניים למיניהם, שבזכותם זוכים אנו לכל שפע היבול התורני הנפלא דדורנו זה, וקצרתי...

ב'ילקוט יוסף' הל' תפילין סי' כח הע' ד (במהדו' תשס"ד - ע' תלה):

מתאהב על ידך כתב: ↑

02 יוני 2020, 00:30

(נעלם ממני לפי שעה מקומו של הספרי הזה מי יכול לעזור?)

הוא בפ' ראה (פסקא קמ), עה"פ (טז, יג) 'חג הסכות תעשה לך שבעת ימים':

ר' שמעון אומר: פסח וחג, שאין [בהם] עונת מלאכה - עשה זה ז' וזה ח' (ימים); עצרת, שהיא עונת מלאכה - אינה אלא יום אחד בלבד. מלמד, שחסך הכתוב על ישראל.

פשוט שאינו מצוה, וכמבואר בטוב"י (וכו') שם. ולפלא הספק.