פורום לתורה

המגיד משנה בסוף פרק כ' מהלכות שבת (וכן מביאו המלאכת שלמה פ"ג מ"ג דברכות) כותב שיש ג' סוגי עבד כנעני
א. שחייב מצוות כאשה
ב. שלא קיבל עול מצוות וחייב בז' מצוות ב"נ
ג. עובד ע"ז שותו אסור להניח אפי' יום אחד

וא"כ היתר ע"ע בשפחה כנענית האם רק בסוג א' או גם בסוג הב' ?

נראה לי שהרבה טועים לחשוב שמאחר שהרמב"ם לקח את חכמתו באסטרונמיה מהגויים (?) גם לנו מותר ואנו יכולים לחלוק על הרמב"ם בזה כשחכמי הגויים היום אומרים אחרת, ואף לומר דברים נגד חז"ל על סמך זה. וכמובן אם כך באסטרונומיה, למה לא גם בפיזיקה ושאר המדעים המדוייקים (ואני חושש שזה גולש גם למדעים...

כמה שאלות בנושא:

א. מדוע נתקנו שתי נוסחאות שונות לאותה ברכה?

ב. מתי אומרים את מה, והמנהגים בזה?

ג. מהם השינויים שבין שתי הנוסחאות מבחינת התוכן? (כמובן ש"שים שלום" מרחיבה נושאים רבים כמו חיים חן וחסד וכו', אבל למה דווקא את עניינים אלו)

אודה על כל הרחבה בעניין.

משפחה רוצה לייסד שיעור חדשי לאברכי המשפחה (אולי גם לבחורים).
מה כדאי ללמוד, דבר שלא צריך כל כך רצף?

מה המקור לכך דג' היצה"ר של תאוות, ממון, כבוד, מתחלקים לג' שלבים בימי האדם, בצעירותו תאוות (תאות נשים), אח"כ ממון, ובזקנה כבוד.

הגמ' בעירובין (עה:) מספרת שר"י טעה לומר מימרא בשם רבי, משום שהתחלף לו עם רבים.
ולפי הלשון המדוברת בעולם הישיבות שכינויו של רבי יהודה הנשיא היה רֶבִי בסגול הדמיון רחוק, ולכן חשבתי לחדש שהוא שיבוש והשם המקורי היה רַבִי בפתח, ולפי"ז מובן היטב הסיפור הנ"ל.
אמנם כאשר יצאתי לחיפוש גיליתי...

פעמים רבות חז"ל מסתירים שמות חכמים, כגון: "אמר ליה ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי" (ברכות דף ו, ע"ב) ועוד רבות פעמים.
ואילו על מקרה חמור שחז"ל מתריעים על כך (גיטין דף ז, ע"א): "לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו, שהרי אדם גדול הטיל אימה יתירה בתוך ביתו והאכילוהו...

"אמר אבא אליהו זכור לטוב: לעולם אין התורה מתפרשת, אלא ממי שאינו קפדן, ואף אני איני נגלה אלא למי שאינו קפדן; אשרי מי שפגע בו, ומי שישב עמו, שמובטח לו שהוא בן העולם הבא" (מסכת כלה רבתי פרק ד הלכה לא). פלא הוא הרי אליהו הנביא קפדן היה כעדותו של רבי יוסי בציפורי: "אבא אליהו קפדן...