אה"נ כתוב בפסקי תשובות שאחר מוזג לכל בני הבית וכתב שאם אין אז אחד מוזג לשני ע"ש ודו"ק (פסקי תשובות סימן תעג' אות ו')

שמעתי ממשהו שאלה למה זה נקרא "בר" מצוה בארמית דוקא ולא "בן" מצוה? יש למישהו תשובה (אם יש מקורות עדיף)

ולגבי העיון יעקב שמא הכוונה היא שכיון שיש פסוק דומה מאוד בדברי הימים אז הייתי טועה שהלימוד של הגמרא הוא משם ועל זה אומר רש"י שהפסוק שהגמרא מביאה הוא במלכים לאפוקי מדברי הימים שמשם אין ראייה ששומע כעונה כי שם כתוב "אשר קראו לפני מלך יהודה" (מעניין למה זה כתוב בלשון רבים והרי רק שפן קרא לפניו)

וגם זה לא הבנתי מה הו"א שהגמרא לומדת גם מדברי הימים והרי לא הוזכר כלל בגמרא פסוק מדברי הימים והעיקר חסר מן הספר?? אין הו"א כזו אלא שעל שאלת הגמ' יש לתמוה הרי ניתן ללמוד מדה"י שאין השאלה נכונה ועל זה מתרץ רש"י שהגמ' באה לדון כאן רק מקרא דמלכים היום שחשבץי על זה כך עלה לי ועכשיו ראיתי שכך כתבת יישר כ...

מישהו יודע מה ההבדל ביניהם או שזה אותו הדבר?

אלימלך כתב:אולי הו"א שישנה עדיפות כיון שמדובר באותו פסוק ממש

ייתכן אבל דחוק ,מחילה.

במקרא מגילה יש מחלוקת האם המצווה היא בשמיעה או בקריאה יעויין בראשונים בפסחים דף ז' לגבי נוסח ברכת המצוות "על" ו"ל" שמבואר דהמצווה היא בקריאה (ראה בקה"י ברכות סימן יג' או פסחים מה') ויעויין בהר צבי או"ח סימן נז' וכתב שם בתוך דבריו דנוסח הברכה "על מקרא מגילה" יוכיח שהמצווה היא בקראיה ולא בשמיעה בשונה ...

ווארט נפלא אבל מדוע בכותרת כתבת שיגרום לחייך? מה מצחיק בזה הוא לא התכוון לצחוק אלא לחיוך שמחה של תורה (מסופר בספר "ראש הישיבה" על רבי שמואל רוזובסקי זצוק"ל שהיה בחור בשיעור שלו שהיה יושב ומחייך כל השיעור משום שמחת התורה ולאחר זמן הפסיק כי חשב שאין זה דרך ארץ לישב כך בשיעור של רבינו, וכשראה זאת רבינ...

מתוק מדבש
מרומם ומשמח מאוד מאוד
יישר כח
אעתיק חידוש זה לכבוד שבת קודש
(וההוצאה בפה תהיה בשבת וחשיב כאילו חדשתיו יעויין בפסקי תשובות שבת סימן ר"צ בעניין חידושי תורה בשבת )

שירת הים יש דעה בגמרא שבנ"י יצאו מפי משה מדין שומע כעונה. כך היא דעתו של רבי עקיבא בפרק חמישי דסוטה: כֵּיצַד אָמְרוּ שִׁירָה, כְּגָדוֹל הַמַּקְרֶא אֶת הַלֵּל וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו רָאשֵׁי פְּרָקִים, משֶׁה אָמַר 'אָשִׁירָה לַּייָ' וְהֵן אוֹמְרִים 'אָשִׁירָה לַּייָ', משֶׁה אָמַר 'כִּי גָאֹה גָּאָה' ...

מצוות שמקיימים על ידי שמיעה, כגון שופר ומגילה, שומע כעונה. דין שומע כעונה נאמר במצוות שבאמירה: ברכת המזון, קריאת ההלל וכיוצא בהן; לעומתן, שופר, זכירת מעשה עמלק וקריאת מגילת אסתר – הן מצוות שבשמיעה: לשמוע קול שופר, לשמוע קריאת פרשת 'זכור' ו לשמוע קריאת המגילה, ואין להן נגיעה לדין 'שומע כעונה'. זה וו...

יש עוד מקומות בתורה שמתפרשים על פי דין זה איך אני לא יודע אם זה גם נקרא רמז שירת הים יש דעה בגמרא שבנ"י יצאו מפי משה מדין שומע כעונה ספירת העומר יש אומרים שוספרתם לכם בא לאפוקי שומע כעונה ומשמע דבכל התורה שומע כעונה (טוב זה כבר שייך יותר למקור הדין) ברכת יתרו "ברוך ה' אשר הציל אתכם" הוציא את עמ"H יד...

אכן חלוק דין אמן מדין שומע כעונה בכל אופן אלו המקומות שרמוז בהם, אם יש עוד אשמח לדעת (לא שזה לא בסדר או לא מספיק או משהו כזה פשוט אם יש עוד אז ,,,) א . "מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור"בהכרח שמי שם פה הולך גם על חרש ואלם וחרש הם ההפך ממי שם פה ממה שלא כתוב בפסוק גם או מי ישום אוזן ...

האם ידוע לכם היכן רמוז דין זה בתורה (מצאתי באחרונים שלוש מקומות)
אני בכוונה שואל שמא יש עד מקומות שאינם ידועים לי

לכדהוינא טליא תמהתי כיצד יתכן לומר שישנם שבעה משקים שהרי לכאורה הטל והמים חד הם. ויישבו לי על פי דברי רש"י בפרשת בשלח שכ' לחדש תכונות הקיימות בטל שאינם נכונות לגבי המים ז"ל: "ותעל שכבת הטל וגו' - כשהחמה זורחת עולה הטל שעל המן לקראת החמה, כדרך טל עולה לקראת החמה, אף אם תמלא שפופרת של ביצה טל, ותסתום...

אלימלך כתב:

נתנאל 300 כתב:וגם זה לא הבנתי מה הו"א שהגמרא לומדת גם מדברי הימים והרי לא הוזכר כלל בגמרא פסוק מדברי הימים והעיקר חסר מן הספר??

אין הו"א כזו אלא שעל שאלת הגמ' יש לתמוה הרי ניתן ללמוד מדה"י שאין השאלה נכונה ועל זה מתרץ רש"י שהגמ' באה לדון כאן רק מקרא דמלכים

איזו עדיפות יש ללמוד מדברי הימים על פני מלכים?

כתב רש"י בסוכה לח' ע"ב למטה "בספר שמצא חלקיה הכהן משתעי קרא במלכים ב' כב'" והקשה הכפות תמרים מה קמ"ל רש"י במה שהפסוק הוא במלכים והא אין זה מדרכו של רש"י להראות מראה מקום על פסוקים וכו ותירץ העיון יעקב על עין יעקב דרש"י בא לאפוקי מהפסוק בדברי הימים שם כתוב "אשר קראו לפני המלך" ואין משם ראייה ששומע כע...

יעויין בענין מחלוקת רש"י ותוס' בקהילות יעקב ברכות סימן יג ובקונטרסי השיעורים נדרים כב' אות ו'

אכן תוס' ורש"י חולקים בזה

כולכם כותבים נפלא כל הדיונים הללו יהיו כתובים בעזרת השם בספר אז ככה הרבה אחרונים כותבים ששומע כעונה זה דין תורה הלכה למשה מסיני וקרא אסמכתא בעלמא הוא (המאיר לעולם , המהר"ץ חיות, ועוד) ויש שכותבים שדברי קבלה כדברי תורה דמי וכמו שמצינו בהרבה מקומות בש"ס דקרי לדברי קבלה דברי תורה (ולא מצינו נוסח של "דב...

אכן זו כוונת תוס' וכמו שכתבו האחרונים (שיח השדה שער ברכת ה' סי' ד' אות א' ואות ה' ועוד) מחילה אבל דוחק לומר שעל ידי שומע כעונה הוי כאילו הרהר , ממש דחוק, הפוך יש דעה ששומע כעונה זה מדין הרהור ולא ההיפך, ולשונם שך תוס' לא דחוק הפשט משמע בדבריהם שהרהור הוא פחות משמיעה ולכן הרהור לא נאסר בבעל קרי כמובא...

לגבי עצם הדיון מהא דמחויייב דאורייתא או דרבנן וכו אין ראיה מוכרחת שזה דרבנן
יותר יש ראיה שזה דאורייתא ופשיטא שזה מועיל גם לדרבנן

האחד בא לגור כתב:

נתנאל 300 כתב:

האחד בא לגור כתב:כמדומה שכוונתו שהרי בהכרח לא היה שם שומע כעונה ממש ,דא"כ מה ראיה להרהור כדיבור .

אין הכי נמי אין משם כלל ראיה להרהור כדיבור אלא ששמיעה יותר חמורה מהרהור (לתוס')

הא גופא קשיא ,שהרי בתוספות משמע ששם המקור למ"ד הרהור כדיבור.

לא שם זה לא המקור להרהור כדיבור (בראשונים מובאים מקורות אחרים לכך)

מופקע ביותר. רבנן לא יכולים לתקן שיצאו ידי חובת המצוה דאורייתא, המצות הדאורייתא אינם בידם. רבנן יכולים לבטל מ''ע בשוא''ת, אך לא לתקן שיצאו ידי חובה במה שמדאורייתא אין יוצאים. אל תבהל על פיך! כלום דברי רבינו טוביה, שכתב: נפיק בההוא קידוש דמקדש מבעוד יום, דאינו אלא מדרבנן, קידוש דאורייתא שיתחייב לאחר...

משה נפתלי כתב:הגם שאין מופקע לומר כן, אך מה הדוחק ומה הריוח לומר כן?

הריוח הוא ידיעת האמת

האחד בא לגור כתב:כמדומה שכוונתו שהרי בהכרח לא היה שם שומע כעונה ממש ,דא"כ מה ראיה להרהור כדיבור .

אין הכי נמי אין משם כלל ראיה להרהור כדיבור אלא ששמיעה יותר חמורה מהרהור (לתוס')

אשמח למי שיכול לעזור לי להבין את מה שכתב הפרי מגדים בפתיחה כוללת חלק ג' אות כח' "ומשמע קצת מן התורה שומע כעונה עיין תוס' ברכות כ' גבי בל קרי מהרהר בלבו מסיני"
מה כוונתו במה שכתב "משמע קצת" למה זה משמע קצת
אני חשבתי שזה משום שרש"י ועוד ראשונים לא פירשו כמו תוס' לכן זה "קצת" אך איני בטוח

שלום לכולם (למי שלא ראה אני מפרסם כאן)
אני מאוד מחפש להשיג את הספרים
"שומע כעונה" לרב משה טויב
"אבני חושן" ענייני שומע כעונה (לרב משואל ניימאן)
"שיח השדה" לרבי אריה צבי פרומר הי"ד (הוצאה חדשה)
אשמח למי שיוכל לעזור לי בזה בס"ד

בנציון כתב:אם זה דרבנן איך אפשר להוציא בברכת המזון שהיא חיוב דאורייתא?

אכן הרבה אחרונים כתבו סברא זו
אך לא מופקע לומר מסברא דהוי דרבנן והם תיקנו שזה יועיל לדאוריתא והתורה ציוותה שנשמע בקולם וכו וכידוע

רוצה לדעת כתב:אם כתבתם על שומע כעונה במעמד הר סיני [בסוגי' בברכות כ' ע"ב]
אשמח לקבל
אפשר לשלוח בפרטי וזה ישאר בע"ה פרטי...

אכן כתבנו על זה
אני צריך לערוך את זה בכתב בצורה יותר מסודרת ומרוכזת (זה יהיה ב"שמעתא ב'" בעז"ה)