החיפוש הניב 271 תוצאות

על ידי משה נפתלי
אתמול, 15:18
פורום: הלכה ומנהג
נושא: הותרו שבטים לבוא זה בזה (ט"ו באב)
תגובות: 28
צפיות: 362

Re: הותרו שבטים לבוא זה בזה (ט"ו באב)

קשה לומר שהשבטים היו 'שונים תרבותית' אחרי 210 שנים של שיעבוד משותף. ובהתחשב שגם קודם לכן הם היו אחים. 'שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ לִשְׁבָטֶיךָ'. מְלַמֵּד שֶׁמּוֹשִׁיבִין דַּיָּנִין לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט וּבְכָל עִיר וָעִיר. (רש"י) שֶׁאִם הָיְתָה עִיר אַחַת לִשְׁנֵי שְׁבָטִ...
על ידי משה נפתלי
אתמול, 14:01
פורום: דעת דורות
נושא: הגאון הצדיק רבי מרדכי אהרן שיינברגר זצוק"ל
תגובות: 3
צפיות: 92

Re: הגאון הצדיק רבי מרדכי אהרן שיינברגר זצוק"ל

אפיזודה מאפיינת: בשבת אחת התארח אצל בנו. בליל שבת, כאשר פרש לפוש קמעא אחרי הסעודה, פנה אל בנו בבקשה: בְּרֶענְג מִיר אַ לֹא יַחְפֹּר! (מפי בנו)
על ידי משה נפתלי
19 אוגוסט 2019, 10:32
פורום: דעת דורות
נושא: גיס בלשון הקדמונים
תגובות: 14
צפיות: 184

Re: גיס בלשון הקדמונים

א. השם 'אַחְיָן' הוא מחודש, אבל 'דּוֹדָן' (בן דוד) – עתיק יומין הוא: רבי סימון אומר: 'דֹּדָנִים' - שהן בני דודיהן של ישראל.
ב. בלשון המקרא: אבי הבעל – חָם, אבי האשה – חוֹתֵן.
על ידי משה נפתלי
16 אוגוסט 2019, 03:01
פורום: בית המדרש
נושא: ט''ו באב - יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה
תגובות: 13
צפיות: 164

Re: ט''ו באב - יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה

רב מתנה לא בא לנמק את החג בכללותו, אלא להסביר למה יש לזכור את היום לטובה גם אחרי החורבן. ובפשטות, רשב''ג לא בא לספר היסטוריה אלא ללמד אותנו לנהוג ביום זה בטוב. על הדברים הנפלאים האלה ניתן להוסיף: אפשר כי את האגדה הזאת הגיד רבן שמעון בן גמליאל באותו יום חמשה עשר באב שתיקנו סנהדרין שביבנה (שהיתה בנשי...
על ידי משה נפתלי
13 אוגוסט 2019, 17:12
פורום: תנ"ך ופרשת שבוע
נושא: מדוע במעשה פנחס תרגם אונקלוס "ובזע"?
תגובות: 5
צפיות: 155

Re: מדוע במעשה פנחס תרגם אונקלוס "ובזע"?

במבי כתב:
05 אוגוסט 2019, 21:47
התרגום מתרגם 'וידקור' - וּבְזַע. מדוע?

מפני שהתרגום הארמי למלה 'דָּקַר' הוא 'בְּזַע'. וכן תרגם המתרגם באיכה 'מְדֻקָּרִים' – 'מְבַזְּעִין'.
'בָּקַע', 'דָּקַר', 'קָרַע' – תרגום אחד להם: 'בְּזַע'.
על ידי משה נפתלי
12 אוגוסט 2019, 21:13
פורום: תנ"ך ופרשת שבוע
נושא: "וקשרתם לאות על ידך" פירוש "וקשרתם"
תגובות: 9
צפיות: 174

Re: "וקשרתם לאות על ידך" פירוש "וקשרתם"

רבה יוני כתב:
12 אוגוסט 2019, 19:29
תוס' בדבריו
מנסה לתרץ את השאלה הצורמת
איך מותר במצבים מסוימים להניח תפילין בשבת?
הרי קשירה זה אחד מל''ט מלאכות =איסור דאוריתא
ועד כמה שהגמרא דנה מה נקרא קשר
מה לנו יותר מתפילין שהתורה העידה שזה קשר
והתירוץ שני סוגי קשר יש
ופה הכוונה קשר של הדבקה והצמדה
בלי מעשה קשירה בפועל
פטפוטי הבאי, במחילה.
 
על ידי משה נפתלי
11 אוגוסט 2019, 02:34
פורום: ד' תעניות, בין המצרים, תשעה באב
נושא: לימוד בדברים הרגילים בתשעה באב במקום דחק
תגובות: 22
צפיות: 479

Re: לימוד בדברים הרגילים בתשעה באב במקום דחק

אסור ללמוד בדברים רגילים בתשעה באב, ומותר ללמוד רק בדברים הרעים. המציאות היא, שבגלל זה נגרם ביטול תורה. יש מן הענין להזכיר את דעת רבינו תם, שהיה אוסר (טרם חזרתו לעת זקנה) לאבל לקרות באיוב ובקינות ובדברים הרעים שבירמיה, אלא יושב דומם מדברי תורה כל שבעה, כדאיתא בתוספות בפרק ואלו מגלחין.  
על ידי משה נפתלי
08 אוגוסט 2019, 14:28
פורום: ש"ס ודף היומי
נושא: מה דינו של המקלל חמשה מישראל בקללה אחת?
תגובות: 2
צפיות: 95

Re: מה דינו של המקלל חמשה מישראל בקללה אחת?

וליתי מקלל משורט בבנין אב?
על ידי משה נפתלי
08 אוגוסט 2019, 13:58
פורום: ש"ס ודף היומי
נושא: מה דינו של המקלל חמשה מישראל בקללה אחת?
תגובות: 2
צפיות: 95

מה דינו של המקלל חמשה מישראל בקללה אחת?

הרי אמרו: השורט שריטה אחת על חמשה מתים – לוקה חמש; המקלל חמשה מישראל בקללה אחת מהו?
מי אמרינן חידוש הוא שחידשה תורה בשריטה על המת בלבד, או דילמא בנין אב הוא לכל הלאוין שבתורה, שעל מעשה אחד שהוא חמשה לוקין חמש?
על ידי משה נפתלי
07 אוגוסט 2019, 10:46
פורום: תנ"ך ופרשת שבוע
נושא: מתי מת הוא חי ומתי מת (פרשת דברים)
תגובות: 9
צפיות: 258

Re: מתי מת הוא חי ומתי מת (פרשת דברים)

הלשון אינו מדוקדק, שכן השם 'מתים' אינו קיים בצורת יחיד.
על ידי משה נפתלי
29 יולי 2019, 10:46
פורום: תנ"ך ופרשת שבוע
נושא: גלעד הגלעדי
תגובות: 41
צפיות: 618

Re: גלעד הגלעדי

'ויקרא לו לבן יגר סהדותא, ויעקב קרא לו גלעד'. זה מקור השם גלעד לכאורה. אין כל סימוכין לכך, אדרבה, בתורה נזכר 'הר הגלעד' לפני כן: וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים, וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד. וַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ ...
על ידי משה נפתלי
17 יולי 2019, 21:48
פורום: תנ"ך ופרשת שבוע
נושא: פנחס או פינחס
תגובות: 7
צפיות: 510

Re: פנחס או פינחס

סופר כתב:
05 יולי 2018, 23:28
למה דרכם של בני אדם לכתוב פינחס חסר?
לאו דוקא. הנוקדנים כותבים את השם פינחס מלא יוד. ביניהם שנים מגדולי הדור שעבר: הרב שיינברג ובעל 'פני מנחם' נשמתם עדן.
 
על ידי משה נפתלי
17 יולי 2019, 18:08
פורום: תנ"ך ופרשת שבוע
נושא: מה ההבדל בתורה בין "להם" לבין "אליהם"??
תגובות: 10
צפיות: 301

Re: מה ההבדל בתורה בין "להם" לבין "אליהם"??

זקן ויושב בישיבה כתב:
17 יולי 2019, 14:07
משה נפתלי כתב:
17 יולי 2019, 12:53
 
לכל שינוי בלשון יש סיבה.
ברי! גם לשינוי הלשון בקרא ד'ויקרא פרעה אל משה ולאהרן'; אך הסיבה איננה בתחום הלשון.
 
על ידי משה נפתלי
17 יולי 2019, 18:00
פורום: תנ"ך ופרשת שבוע
נושא: מה ההבדל בתורה בין "להם" לבין "אליהם"??
תגובות: 10
צפיות: 301

Re: מה ההבדל בתורה בין "להם" לבין "אליהם"??

מבין ענין כתב:
16 יולי 2019, 22:50
מתחזק כתב:
16 יולי 2019, 22:26
מבין ענין כתב:
16 יולי 2019, 22:17
צ"ב ברש"י - באמירה נופל רק לשון 'להם'?
הפשט בדברי רש"י הוא, כי אצל אמירה נופל גם לשון 'לי' ו'לו' ו'להם', ופשוט.
 
על ידי משה נפתלי
17 יולי 2019, 12:53
פורום: תנ"ך ופרשת שבוע
נושא: מה ההבדל בתורה בין "להם" לבין "אליהם"??
תגובות: 10
צפיות: 301

Re: מה ההבדל בתורה בין "להם" לבין "אליהם"??

שאלה: מה ההבדל בין 'ואמרת אליהם'   ל'ואמרת להם' ? ובין 'ויאמר אליהם'   ל'ויאמר להם' ? תשובה:  אכן אין כל הבדל משמעות בין הצירוף 'אמר ל' לצירוף 'אמר אל'; כשם שאין כל הבדל משמעות בין הצירוף 'קרא ל' ('ויקרא למשה') לצירוף 'קרא אל' ('ויקרא אל משה'), ובין הצירוף 'שמע ל' ('תשמעו לי') לצירוף 'שמע אל' ('תשמ...
על ידי משה נפתלי
11 יולי 2019, 14:23
פורום: תנ"ך ופרשת שבוע
נושא: מדוע בתורה מופיע "משיח" ולא "משוח"??
תגובות: 15
צפיות: 482

Re: מדוע בתורה מופיע "משיח" ולא "משוח"??

א. 'משיח' ו'משוח' (כשם תואר): וְאָנֹכִי הַיּוֹם רַךְ וּמָשׁוּחַ מֶלֶךְ. מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן.
ב. השם 'שליח' אינו מופיע במקרא.
ג. 'קריא' ו'קרוא' – כבר צוין מקורם בתורה.
על ידי משה נפתלי
11 יולי 2019, 08:55
פורום: תנ"ך ופרשת שבוע
נושא: מדוע בתורה מופיע "משיח" ולא "משוח"??
תגובות: 15
צפיות: 482

Re: מדוע בתורה מופיע "משיח" ולא "משוח"??

פירוש המילה משיח הוא מצב קבוע באדם, כמו נשיא ולא מנושא (מנשאים אותו), נביא ולא מנובא (הקב"ה מנבא  אותו), פריץ ולא פורץ ועוד רבים. 'משיח' ו'משוח' – שֵׁם אחד בעל שני משקלים, וכהוראתו של זה כן הוראתו של זה. כמו 'שליח' ו'שלוח' – רוצה אומר 'שליח' ('אין שליח לדבר עבירה'), רוצה אומר 'שלוח' ('שלוחו של אדם ...
על ידי משה נפתלי
10 יולי 2019, 21:15
פורום: תנ"ך ופרשת שבוע
נושא: לך איעצך אשר יעשה... תרגם אונקלוס איתא אמלכינך, מה הפירוש?
תגובות: 12
צפיות: 390

Re: לך איעצך אשר יעשה... תרגם אונקלוס איתא אמלכינך, מה הפירוש?

חבלזון כתב:
10 יולי 2019, 15:21
היה צריך לומר "אייעצך".
שורש 'יעץ' בבנין פיעל קיים בעברית החדשה בלבד; מלפנים השתמשו בבנין פעל: יָעַצְתִּי יוֹעֵץ אִיעַץ; וציווי: עוּץ.
על ידי משה נפתלי
10 יולי 2019, 10:12
פורום: בית המדרש
נושא: התמסרות לחסד ,מעשה בטרמפ,
תגובות: 31
צפיות: 899

Re: התמסרות לחסד ,מעשה בטרמפ,

שנינו בראש מסכת פאה: גמילות חסדים אין לה שיעור, והיינו גמילות חסדים בגופו, כדמוקמינן לה בירושלמי.
וביאור הענין, שלא קבעה תורה חק וזמן למצוה זו, אלא איש איש כפי אשר ידבנו לבו כן עוסק בה, אם מעט ואם הרבה.
וכבר מצאנו אצל גדולי חכמינו, רבה עסק בגמילות חסדים מעט, ואביי עסק בה הרבה.
על ידי משה נפתלי
08 יולי 2019, 18:11
פורום: ש"ס ודף היומי
נושא: סוטה ב:-ג. אסור לקנאות
תגובות: 8
צפיות: 311

Re: סוטה ב:-ג. אסור לקנאות

יהודה1 כתב:
08 יולי 2019, 14:27
מדובר באישה שנסתרה אחר שקינא לה שהיא וודאי פרוצה.
לאו דווקא. לדעת רבי אליעזר משקהּ על פי עצמו. דהיינו, אף שאין הבעל מביא שום ראיה לדבריו שראה שנסתרה אמרה תורה שתשתה.
 
על ידי משה נפתלי
08 יולי 2019, 10:59
פורום: ש"ס ודף היומי
נושא: סוטה ב:-ג. אסור לקנאות
תגובות: 8
צפיות: 311

Re: סוטה ב:-ג. אסור לקנאות

הענין הוא, כי ההנחה השלטת היא שהאשה אשה רדופה שיש להשתדל בכל מאוד להשכין שלום בינה ובין אישהּ. ואמנם שיטה אחרת לרש"י בפרשת נשא, שכתב וזה לשונו: לְפִי שֶׁנַּעֲשָׂה הַכִּיּוֹר מִנְּחשֶׁת מַרְאוֹת הַצּוֹבְאוֹת וְזוֹ פֵּרְשָׁה מִדַּרְכֵיהֶן, שֶׁהָיוּ נִבְעָלוֹת לְבַעְלֵיהֶן בְּמִצְרַיִם תַּחַת הַתַּפּוּ...
על ידי משה נפתלי
08 יולי 2019, 10:32
פורום: ש"ס ודף היומי
נושא: סוטה ב:-ג. אסור לקנאות
תגובות: 8
צפיות: 311

Re: סוטה ב:-ג. אסור לקנאות

שיטת החכמים הסוברים שאסור לקנאות היא, כי לא נאמרה פרשת סוטה אלא כנגד החשדנות היתרה של הגברים, המערערת את שלום ביתם וגם מרחיקה את נשיהם מחברת אנשים. וכדתני רבי ישמעאל: גָּדוֹל שָׁלוֹם, שֶׁשֵּׁם הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם בִּשְׁבִיל לְהָטִי...
על ידי משה נפתלי
04 יולי 2019, 13:30
פורום: בית המדרש
נושא: רחיצה במים ורחיץ בלשון ארמי
תגובות: 6
צפיות: 288

Re: רחיצה במים ורחיץ בלשון ארמי

כלום מלאך השרת אתה, שאינך מכיר בלשון ארמי. אתמהה.
על ידי משה נפתלי
04 יולי 2019, 01:33
פורום: בית המדרש
נושא: רחיצה במים ורחיץ בלשון ארמי
תגובות: 6
צפיות: 288

Re: רחיצה במים ורחיץ בלשון ארמי

זקן ויושב בישיבה כתב:
03 יולי 2019, 21:22
בלשון ארמי משמש רחץ לבטחון. האם ישנו קשר לרחיצה במים?

השורש 'רחץ' משמש בארמית בלשון בטחון בלבד ולא בלשון נקיון, ובעברית – בלשון נקיון בלבד ולא בלשון בטחון.
משמע שלא קרב זה אל זה.
 
על ידי משה נפתלי
16 יוני 2019, 22:00
פורום: תנ"ך ופרשת שבוע
נושא: פר' שלח - עשרון ועשירית האיפה
תגובות: 4
צפיות: 173

Re: פר' שלח - עשרון ועשירית האיפה

'וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר' – שֵׁם מִדָּה (רש"י).
על ידי משה נפתלי
16 יוני 2019, 20:17
פורום: תנ"ך ופרשת שבוע
נושא: פר' שלח - עשרון ועשירית האיפה
תגובות: 4
צפיות: 173

Re: פר' שלח - עשרון ועשירית האיפה

זקן ויושב בישיבה כתב:
16 יוני 2019, 09:07
הנה מידת עשרון נזכר בתורה הרבה פעמים וכן בפרשתינו, והכוונה לעשירית האיפה,
וצריך ביאור למה פעמים כתוב עשירית האיפה [בפרשת צו ועוד] ופעמים שכתוב עשרון סתם. 
ואצל המן ואצל מנחת השעורים הבאה בששה עשר בניסן מדה זו נקראת 'עֹמר'. הלוא דבר הוא!
 
על ידי משה נפתלי
13 יוני 2019, 01:05
פורום: הלכה ומנהג
נושא: האם טבילת כל הגוף מועילה לַצריך נטילת ידים?
תגובות: 27
צפיות: 730

Re: האם טבילת כל הגוף מועילה לַצריך נטילת ידים?

האחד בא לגור כתב:
12 יוני 2019, 21:05
חז"ל קבעו כאן בעיקרו גדר טבילה.
יישר.
וסמך לדבר הא דאמרו בפרק היה קורא על פסוק 'ארחץ בנקיון כפי': כל הנפנה ונוטל ידיו – מעלה עליו הכתוב כאילו טבל
(מעלה עליו שכר רחיצת כפיו כאילו טבל כל גופו – רש"י).
 
על ידי משה נפתלי
12 יוני 2019, 20:29
פורום: הלכה ומנהג
נושא: האם טבילת כל הגוף מועילה לַצריך נטילת ידים?
תגובות: 27
צפיות: 730

Re: האם טבילת כל הגוף מועילה לַצריך נטילת ידים?

האחד בא לגור כתב:
12 יוני 2019, 18:29
מאי משמע רחיצת ידים ביחוד? מאי אכפת לן ששאר גופו במים?
ניקוי הידים ענין אחר הוא מטבילת הגוף (כשם שטבילה וקידוש ידים ורגלים שתי בחינות הן), ויתכן שהטובל גופו במקוה לאכילה לא קיים תקנת חכמים, בבחינת 'יש בו להוסיף, ואם הוסיף גורע'.
 
על ידי משה נפתלי
12 יוני 2019, 18:06
פורום: הלכה ומנהג
נושא: האם טבילת כל הגוף מועילה לַצריך נטילת ידים?
תגובות: 27
צפיות: 730

Re: האם טבילת כל הגוף מועילה לַצריך נטילת ידים?

האחד בא לגור כתב:
12 יוני 2019, 14:03
מנא לך שמהני טבילת ידים לדינא דקידוש ידים ורגלים?

מעולם לא אמרתי כדבר הזה! הרי הלכה פסוקה היא בהלכות ביאת מקדש: הטביל ידיו ורגליו במי מקוה, אפילו במעין – אין זה קדוש כלל עד שירחץ בכלי.
 
על ידי משה נפתלי
12 יוני 2019, 17:48
פורום: הלכה ומנהג
נושא: האם טבילת כל הגוף מועילה לַצריך נטילת ידים?
תגובות: 27
צפיות: 730

Re: האם טבילת כל הגוף מועילה לַצריך נטילת ידים?

האחד בא לגור כתב:
12 יוני 2019, 14:03
באר נא  כוונתך.

צידי הספק: מי אמרינן בכלל מאתים מנה, או דילמא רחיצת ידים ביחוד תיקנו חכמים וליכא.
ואע"פ שאין ראיה מקידוש ידים ורגלים לנטילת ידים, זכר לדבר איכא, שכהן העובד לאחר שטובל כל גופו במים, חוזר ומקדש ידיו ורגליו.