דער עמעס כתב: ↑

20 פברואר 2020, 10:11

אם הלכה רופפת בידך פוק חזי מאי עמא דבר וכמו שכתבו למעלה בחוץ לארץ כולם שותים קוקה קולה גם המדקדקים במצוות.

ממש לא נכון, יראים ושלמים מדקדקים במצוות בארה"ב, אינם שותים קוקה קולה אפי' עם OU (לא יודע איפה אתה מסתובב בחו"ל, אבל אצל חסידי ארה"ב לא שותים קוקה קולה).
 

עתניאל בן קנז כתב: ↑

03 אפריל 2016, 19:58

ארזי ביתר כתב: אגב, שם משפחתו של אחיו הרה"ק הרבי רבי זושא זיע"א, היה 'אוירבוך'.

דומני שטעות בידך, וצריך לומר 'אווערבוך'.

לא אצל כל נכדי ר"ר זושא, למשל אביו של הרה"ק רמ"ד מהורונוסטייפל, הרה"ק רמ"ז מטאלמיש, היה נקרא 'אויערבאך'.
 

לא פירטת מה הבעיה, אבל אם מדובר על חור בעור התוף ל"ע, יש אשה בבני ברק שסותמת את החור באופן מיוחד (משהו כמו שעווה) בצורה כזאת שנקרא בלוע ואינו חוצץ, (השיטה שלה זכתה כמדומני להסכמתו של הרב וואזנר זצ"ל).

זה מסופר על הגרשז"א עם שכנו התימני שהיה מצטט בע"פ הלכות שלמות ברמב"ם, והגרש"ז היה מסתייע בו, עד שהיה מעשה וכו', כך אני שמעתי לפני שנים, ואשמח לשמוע אם מישהו יכול לאמת/להכחיש גירסא זו.

נדה דף יג, ב:

אלא ה"ק רבי טרפון כל המכניס ידו למטה מטבורו תקצץ, אמרו לו לרבי טרפון ישב לו קוץ בכריסו לא יטלנו? אמר להן לא! והלא כריסו נבקעת? אמר להן מוטב תבקע כריסו ואל ירד לבאר שחת!

נעתק ממ"א:

בספר המרתק "מנחת תודה" של הוניסברג על מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א איתא שפעם שאל את הגר"ח ע"ז, ואמר לו ח"ו שהרש"ש יכתוב דבר כזה, זה הבן שלו שהיה נגוע בהשכלה, וקם והראה לו בגמרא שלו שמחק את המילים האלו עם לורד שחור.

אני אין לי בעיה שישאר בצ"ע, ואני לא חושב שצריך למחוק, ואני גם לא מאמין לסיפור על הגר"ח שליט"א , וזכותו [ואולי אפי' חובתו] של הרש"ש לשאול כראות עיניו, ובודאי שאמשיך בדרכי ללמוד את חידושיו. וכמו בכל דבר, כל אחד יעשה כדעת רבותיו. במילתא דעבידא לגלויי לא משקרי... כמה שקלים לנכד התורן, שישלוף את הגמ' מה...

נכון, אבל בסה"כ הסברתי את הרתיעה המובנת והמובנית של החסידים בעניין הזה.

תלוי איזה טריפה, וז"ל המחבר (פא, ב): גבינות שנעשו מחלב בהמה ונמצא טריפה - אם הוא טרפות שאפשר שלא אירע לה אלא עתה, כגון ניקב קרום של מוח וכיוצא בו, מותרת, דאמרינן השתא הוא דנטרפה. אבל אם ידוע שקודם שחלבה נטרפה - כגון יתרת אבר שנטרפת בו; או הוגלד פי המכה, שבידוע ששלשה ימים קודם השחיטה היה ... ויש אוסר...

שמעתי שבבעלז לא לומדים רש"ש משום שהוא מקשה מהגמ' בבא מציעא קז. "ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך - שתהא יציאתך מן העולם כביאתך לעולם; מה ביאתך לעולם בלא חטא - אף יציאתך מן העולם בלא חטא". שזה קושיא לבעלי דעת הגלגול. אלא שלא שמו לב שאף אם לא לומדים רש"ש הקושיא נשארת. ויש כמה דרכים ליישבה ואכמ"ל. הנגיד ...

השאלה מתי נטרפו, יעיין מר בסוגיא דחלב טריפה היטב. אכן, ולכן כתבתי שסומכים על חזקה ורוב. הן אמת שהגר"י אפרתי מצטט מהגריש"א, שהרי למעשה אפילו הבדצי"ם היותר מקילים בסירכות מוציאים לערך 25 -30 אחוז כשירות. וא"כ לדידן יש בערך 70 אחוזי טריפות. וכ"ת הן לא טריפות באמת, אלא שאנו לא יודעים ולא בקיאין, הרי למ...

שמעתי שבבעלז לא לומדים רש"ש משום שהוא מקשה מהגמ' בבא מציעא קז. "ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך - שתהא יציאתך מן העולם כביאתך לעולם; מה ביאתך לעולם בלא חטא - אף יציאתך מן העולם בלא חטא". שזה קושיא לבעלי דעת הגלגול. אלא שלא שמו לב שאף אם לא לומדים רש"ש הקושיא נשארת. ויש כמה דרכים ליישבה ואכמ"ל. הנגיד ...

יהודי כתב: ↑

27 ינואר 2020, 23:16

תולעים, יתכן. חלב טריפה, לא יודע מנ"ל למר מציאות זו.

להפך, תולעים ייתכן שיימצאו בסוף (בחבילת הקילו קמח הביתית), אבל חלב טריפה הוא מציאות שיש בהמות שאחר מיתתן מתגלים שהיו טריפה, וסומכים על רוב בהמות שאינם טריפה ושאר חזקות.
 

ואני שמעתי ממשגיח כשרות בעדה"ח שנשאל על תולעים בדובדבנים מסוכרים, וענה שאין שום בעיה, משום שבתהליך שהפרי עובר אין כל בריה יכולה לעמוד בו... ולמשל אמר שהדובדבן באמצע התהליך נהיה שקוף כמו מים! ואח"כ צובעים אותו כמה שרוצים, עוד הוסיף שאחר שנתוודע מקרוב לכל תהליך היצור הוא מסתפק מאד בברכתו אם עדיין מברכ...

יהודי אחד כתב: ↑

06 פברואר 2020, 05:03

ברו כתב: ↑

05 פברואר 2020, 21:49

איזה הפסד יש לאגודה?

הכרטיס

הנייר? ואם זה ממוחשב?
 

איזה הפסד יש לאגודה?

נהניתי מהכנות והרצינות, אשריך!

אם זה באמת רק גיגית וכו' כמו שנכתב כאן, אז באמת נשמע מוזר, אבל לגופו של עניין, היו כו"כ רבנים במשך הדורות שחידשו צורה מסוימת של מקווה נייד, לדוג' זכור לי על הגה"צ מהעלמעץ ז"ל (מגדולי הפוסקים בענייני מקוואות באמריקה של לפני חמישים שנה), שרצה לעשות משהו כזה עבור בסיסי הצבא האמריקאי (איני זוכר מה עלה ב...

שם מיירי שהודלק והוקדש לבית הכנסת משא"כ כשמדליקו בביתו. עיין שו"ע או"ח סימן קנד סעיף יב ובמ"ב שם ס"ק נ ובפמ"ג משב"ז ס"ק י כתב: ועדיין צ"ע דאפשר לביהכנ"ס כל שמאוס לאחרים הקריבהו לפחתך, ודווקא בביתו נר שבת וחנוכה ויארצייט וכדומה שרי כל שאין מאוס לדידיה ע"כ. מנ"ל הא? הרי ביו"ד כורך הפמ"ג בחדא מחתא נר ...

שם מיירי שהודלק והוקדש לבית הכנסת משא"כ כשמדליקו בביתו. עיין שו"ע או"ח סימן קנד סעיף יב ובמ"ב שם ס"ק נ ובפמ"ג משב"ז ס"ק י כתב: ועדיין צ"ע דאפשר לביהכנ"ס כל שמאוס לאחרים הקריבהו לפחתך, ודווקא בביתו נר שבת וחנוכה ויארצייט וכדומה שרי כל שאין מאוס לדידיה ע"כ. מנ"ל הא? הרי ביו"ד כורך הפמ"ג בחדא מחתא נר ...

עי' בפמ"ג יו"ד ק"ד:

כתבו האחרונים שם ה"ה לכל נר מצוה אסור אם הוא מאוס יע"ש היינו נר חנוכה ויאצ"ט ויראה נר של שבת ג"כ יש למנוע:

BB1234 כתב: ↑

08 פברואר 2016, 16:23

ידוע בשם הרה"ק הדברי חיים מצאנז זצוק"ל שלישון בלי ברכת המפיל הוא כמו לאכול לחם בלי המוציא.
אשמח אם מישו יודע היכן המקור לאמרה הנ"ל.

אבל מה נעשה שאצל הרבה מנכדי צאנז מקובל משמו שלא לברך ברכת המפיל?
ועי' בדרכי חיים אות נ"ג שלא מזכיר 'המפיל'.

בחנויות המצויות תחת השגחות מהודרות, מקפידים על העובדים שיטלו ידיהם בתחילת כל יום עבודה, השאלה היא על קונים שנוגעים בירקות ולא לוקחים אותם (אלו שדופקים על כל האבטיחים בחנות לפני שהם בוחרים אחד...)

הרבה קולמסים נשתברו בהבנת עניין החימוץ, מהו ואיך זה עובד, ואיני יודע מנ"ל שהסידוק הוא החימוץ (ולא איזה סימן).
למשל:
 מחמצת שאסרה תורה מהי - מצות מכונה החדישות לאור ההלכה

ואני תמיד ידעתי שארבעת הסימנים הראשונים הם מהדורא קמא, שבהם הכריע הרב ופסק יותר עפ"י הקבלה (לדוג' עיי' במש"כ שם לגבי זמן ק"ש ויו"ט שני), עד שהמגיד ממעזריטש ציווה עליו להכריע עפ"י הפוסקים בהלכה.

בישיבות החסידיות בב"ב נכנס חזק השגחת הרב לאנדא, ואחת מדרישותיו הראשונות והתקיפות הם הטלת איסור מוחלט על כניסת בחורים למטבח (ולמי שיודע הרבה מכשולות יוצאים מזה, מספיק שבחור אח יוצא טשולנט בשבת בלילה בלי להקפיד על ההלכות כדי לעורר בעיות חמורות). ועובדא ידענא בישיבה אחת שמשגיח הכשרות מצא בחור במטבח, וה...

למיטב זכרוני הם התחילו עם בד"ץ העדה"ח, וירדו לוועסטהיים, ומשם לOU.

נו באמת, בלי להיכנס כלל לגוף הסיפור, צריך להבין שמי שמספר כל היום סיפורים, אז רוב הסיפורים אינם אמת, ודו"ק מעוד כל מיני מספרים למיניהם. בדרך מקרה הייתי עד השבוע לשיחת טלפון של ר' מיילעך לאחד ממכרי, בה הוא ביקש לברר פרטים מסוימים על סיפור פלא שהוא שמע על אותו יהודי, כשהוא חוקר ודורש על כל פרט, ומבקש...

מצד שני היו שהקפידו דווקא לא לתת שמות שיש בהם שם משמות הק', כדי שלא יבוא לידי בזיון, כעין מה שביטלו הזכרת השם מהשטרות ואותו יום נקבע ליו"ט כבמואר במגילת תענית. ואכן ביידיש המדוברת השמיטו את שם ד' מהשמות שהכילום, לדוג': מ ' א-ל ימלך ' עשו 'מיילעך', מ ' א-ל יעזר ' לייזער', מ' י-ה ודה' 'יודל'. או שהבלי...

אני לא רואה הבדל בין אולם לשדה תעופה. ההבדל הוא לא בין אולם לשדה תעופה אלא מי וכמה מדליקים. בבית כנסת מדליק רק אחד, בשדה תעופה הנ"ל הציעו לכל אחד להדליק, ואין לזה שום שייכות למנהג ההדלקה בביהכ"נ. הפלפול שמא נקבע תורת מהדרין מן המהדרין בהדלקת בית הכנסת, ושכל אחד יכול להדליק בכל מקום ציבורי, מתאימה י...