כדאי לדעת את הפירוש הכללי של הפסוק "שמע ישראל" כמו שפירש רש"י מלבד כוונת השמות, שהיא כוונה מחויבת לא פחות.
לענ"ד הרבה מהספיקות באים כי אין הבנה ברורה בתוכן מה שאומרים והתכלית שלשמה נאמרת קריאת שמע, אלא מתרכזים רק בהרצת המחשבה של פירוש המילות וכוונת השמות, בבלי דעת למה שהם מבטאים.

א. דיינו בפירוש הערוך שם שהוא פירוש יחידאה בזה, ושאר הראשונים לא מצינו כזה פירוש, (ויעויין ברמב"ם בהלכות כלאים, שנראה מדבריו שזה בגד שעטנז). ב. בדרך שהולכים בכל הגוונים, מוזר לומר שהצבע האדום מושך יותר מכתום וכו', אם כל הצבעים כשרים ואינם מושכים את העין - רק הצבע האדום הפסיד? אין זה מוזר שהצבע האדו...

(לא קראתי הכל ויתכן שכבר נכתב) יסודו הידוע של הרמב"ם שבמידות כל הקצוות רעות ויש לילך בדרך האמצעית הודגם בלשונו של הרמב"ם (פ"א מהל' דעות) על מידת הקמצנות וז"ל "ויש שהוא מסגף עצמו ברעב וקובץ על ידו ואינו אוכל פרוטה משלו אלא בצער גדול, ויש שהוא מאבד כל ממונו בידו לדעתו". ובשמונה פרקים כתב "והנדיבות, ממ...

כתבו התוס' ברכות לז.
"בורא נפשות רבות וחסרונם - כמו לחם ומים שאי אפשר בלא הם ועל כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי כלומר על כל מה שבעולם שגם אם לא בראם יכולין העולם לחיות בלא הם שלא בראם כי אם לתענוג בעלמא כמו תפוחים וכיוצא בהן ומסיים ברוך חי העולמים ובירושלמי ברוך אתה ה' חי העולמים".

בפשטות נראה שגם מישהו מנסה לנצל אותך, יתכן ובאמת חסר לו, ואם אתה נותן לו סו"ס אתה עושה חסד אע"פ שהוא היה יכול להסתדר לבד, ומה אכפת לך שהוא מושחת? את המצוה שלך חטפת.. מצד שני יסוד ידוע מהמהר"ל שאין לעשות טובה לכפוי טובה ואיך מתיישבים הדברים? ובפרט שמעלת הצדקה הגדולה היא כשאין המקבל יודע ממי קיבל? וי"...

רואים שציפו מהגויים שיצאו לקראתנו עם לחם ומים זה התנהגות אנושית ובסיסית, ומידות טובות אפשר ללמוד מכל אחד לא רק מגויים אלא גם מבעלי חיים כגמ' בעירובין שאלמלא ניתנה תורה וכו' ואנו רואים שדברים טובים אכן מקבלים מהם, כמו שכולם משתמשים מחלוקת הפרקים בתנ"ך שהיא חלוקת לא יהודית (אמנם רצופת טעויות) בשמות מ...

תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד.“ ( משלי י ,  פסוק כח ) ”תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה-לֵב וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה“ ( משלי יג ,  פסוק יב ) מה הפירוש תוחלת לגבי סתירת הפסוקים - זה לשון רבינו יונה שם: תוחלת צדיקים שמחה. הנה כתוב בענין התאוות לעושר ולכבוד "תוחלת ממושבה מ...

לא פסקה ישיבה כתב: ↑

17 יוני 2020, 18:58

תוחלת הוא צפיה ממושכת. כלשון הפסוק תוחלת ממשכה.

מנין לך שעצם המילה 'תוחלת' כוללת את הממושכה?

למכירה טור שירת דבורה גדול
מצב מצוין
אפשר לפנות בהודעה פרטית

פרשת השבוע - חטא המרגלים, מעוררת לחשוב על הנושא המדובר. איך יתכן שכלל ישראל אומרים משפט נורא ומשולל היגיון - "ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת ה' אותנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמורי להשמידנו"? ואם באמת כך היה נראה להם - מה הטענה עליהם, ומדוע החטא של הוצאת דיבה על ארץ ישראל היה הקשה שבחטאי דור המ...

מבקש אמת הביא מקורות מספיקים, ודי במחאתו החריפה. אך רציתי להוסיף שמה שמתקרא "מחשבה" מצטייר אצל אנשים כשעשוע אינטלקטואלי או העמקה סתמית בבריאה שאין בה צורך, אך יש לידע שהעיסוק של אותם גודלי תורה ויראה שנתפרסמו בזה ובפרט של הגר"מ זצ"ל הגיע מלימוד של חלקי התורה הטמירים ביותר, ויעוין בספר דרך חכמה לרמח...

נאמר בתהילים (לב) "רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו" ופירש ברד"ק "רבים מכאובים לרשע, שבוטח ברב חילו ולא הביט אל האל ולא הבין, בעונותיו ובחטאתיו רבים מכאובים באים לו ואין מי שיצילהו מהם. והבוטח בה', אבל מי שהוא בוטח בה', ויבין שאין לו משען בלעדיו, צריך לו לשוב מחטאיו ומהדברים אשר מנעהו, וישכי...

יתכן, אך גם לא כל הרבנים בקיאים בענייני ממונות או ד' מינים או ריבית עד להוראה בכל נושא, וכל אחד מוצא את הרב הבקי בענינים בהם הוא נתקל ונזקק לתשובות והוראות.

שאלות בעניני אמונה וכן שאר דברים שיש   ל ל מ ו ד   אותם מתחילה ראוי לפנות ולקבל מרב בקשר בלתי אמצעי. פורומים יכולים להועיל למטרת דיונים על דעות אחרי שיש לכל אחד את ידיעותיו ויכול באמת להתמודד גם עם כאלו שדעותיהם שונות ולדון לגופו של ענין. כל שכן וק"ו באתר שצוין כאן, שלא לחינם חסום בנטפרי ובשאר הסינו...

מי שלא פותח את העיניים ורואה את גודל הנס של מצבינו בתוך המגיפה העולמית של הקורונה, ואינו מבין את ההשגחה הפרטית לטובה עלינו עלול להיכשל בכפירה בטובה לבורא כל עולמים על חסדו הגדול. התפקיד של יהודי הוא לקיים את חיובו ולהישמר, ומי שנשמר לפי הוראות הרבנים קיים בשלימות את מצות שמירת הנפש, ומי שלא - עבר ע...

מי שלא פותח את העיניים ורואה את גודל הנס של מצבינו בתוך המגיפה העולמית של הקורונה, ואינו מבין את ההשגחה הפרטית לטובה עלינו עלול להיכשל בכפירה בטובה לבורא כל עולמים על חסדו הגדול. התפקיד של יהודי הוא לקיים את חיובו ולהישמר, ומי שנשמר לפי הוראות הרבנים קיים בשלימות את מצות שמירת הנפש, ומי שלא - עבר על...

לא קראתי את כל האשכול (ויתכן שכבר קדמוני), אבל נראה פשוט שיש בעיה מהותית להוסיף על י"ג עיקרים שעוסקים ישירות במציאות השם, בהשגחה ובקשר עם הנבראים. ההוספה במקום הזה, ובהכרחיות הקיום של נברא בדרגה שוה למשה רבינו (שהוא היחיד שמופיע כיחיד נברא בתוך הי"ג עיקרים מחוץ לבורא, כמו שנתבאר ברמב"ם בהקדמה לפרק ח...

חידה: איך יתכן שמישהו יאכיל משהו לשני, וזה יזיק לבריאות של מישהו אחר, (לא לזה שאכלו, ולא למאכיל). (לא מדובר שראובן האכיל לשמעון את האוכל היחיד שנשאר ללוי, או את התרופה ששיך ללוי, ועי"ז הזיק לבריאותו). ואחרי שימצא התשובה לחידה י ש לעיין להלכה, אם המאכיל הזה יתחייב משום אדם המזיק, בזה שהזיק לבריאותו ...

לכאורה לא תחמוד שייך רק בחומד כלי מסוים או בית מסוים כמש"כ בפסוק וכמו שנראה ברמב"ם ולא שייך כלל למי שמפציר בחבירו ליתן לו כסף.
ואלת"ה כל עני המקבל צדקה שנושא את נפשו לכספו של הנותן עובר בלא תחמוד כשניתנת לו הצדקה (ואולי הנותן עובר בלפ"ע...)

שיעור הגר"נ רוטמן שליט"א
התפרסם לפני שנתיים באוסף גיליונות

בזמננו דווקא השתנה המצב, המובחרים שבתלמידי רבי משה שפירא היו ראשי ישיבות ומגידי שיעורים חשובים. משני צדי המחנה בדורנו, הרב שטיינמן זצ"ל ור' שמואל זצ"ל עסקו רבות ברעיונות מוסריים בשיחותיהם, והראשון אף חיבר ספרים רבים במקצוע המוסר. ר' משה שפירא ותורותיו אינם ענין למוסר, אלא ל'תורת המחשבה', שהיא מערכת...

תקרא טוב - הוא מחלק בין יראת העונש והרוממות לבין יראת חטא. שיראת חטא היא בכל עת ובכל זמן.

עכ"פ בוודאי שלא לחינם כל מיני היראה מכונים בשם אחד - יראה.
ויש להבין מהי היראה.
כתבתי בעבר כאן
viewtopic.php?f=157&t=6502#p84156
ויש להרחיב עוד .

וזה מה שנקרא "יראת הרוממות"?? זה לא נקרא ירא א-להים, זה נקרא ירא חטא. כמובן שזה נעלה מאוד על פני היראה שהזכיר הרמב"ם שהיא יראת העונש, אבל היא לא כמו המעלה של יראת א-להים. מעולם ידענו שיש שני סוגי יראה, יראת העונש ויראת הרוממות, ומע"כ מחדש סוג שלישי הנקרא "יראת חטא".  מסילת ישרים פכ"ד "והנך רואה היח...

אמלתרא כתב: ↑

08 מאי 2020, 00:38

שמות שני תנאים שנקראו 'יהושע', והיו גיסים זה לזה
מי יודע?

רבי יהושע בנו של רבי עקיבא (שבועות ו.) - לרש"י הוא רבי יהושע בן קרחה ולתוס' (בכורות נח.) אינו ריב"ק אלא יהושע סתם. 
ורבי יהושע בן כפוסאי חתנו של רבי עקיבא (שבת קמז.)

מאחר והחיוב הוא ביום ובלילה, כלשון הרמב"ם "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה... ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר 'והגית בו יומם ולילה', יתכן שזהו הלשון "קביעות עיתים" - לקבוע את עצמו ללימוד בשני הזמנים, וקשה לומר שיהיה חיוב על זמן מסוים, אחר שבתורה לא נאמר יותר מ"ביו...

הגר"א קוטלר והגר"ש היימן

הגרי"ז ובניו

לדעת הרמב"ן (סה"מ שורש יא) תפילין של ראש ושל יד הם מצוה אחת, ולדעת ר"ת מברכים שתים, אין הכרח דהרמב"ן פליג אר"ת.