זה מוזכר כבר בראשונים (כל בו, ארחות חיים, אוהל מועד שהזכיר הרב @זך הרעיון )
והחיד""א ב'לב דוד' (פרק לא) מביא לכך כמה טעמים
|
|
|---|
|
גם אתה לומד דף היומי? אתה לא לבד! הצטרף לקהילת לומדי דף היומי בפורום לתורה, רכוש ידיעות מחבריך, הענק להם מידיעותיך, ותעשיר את לימוד הדף שלך ושל עוד מאות חברי הפורום. מחכים לך,
היכנס עכשיו >>>
|
בחלק הראשון יש גם אכילה, ובחלק השני יש גם תפילה
(הבאתי את זה בלי קשר לשאלה אם הוא התכוון לדינא, אלא רק בתגובה למה שציטטתי מדבריך)יושב אוהלים כתב: ↑13 מאי 2021, 17:01כל מה שאומר הגרח"ק שאין לסמוך עליו הוא בדברים שהוא לא פסק על שאלה למעשה
יושב אוהלים כתב: ↑13 מאי 2021, 16:58נראה לך שהגרח"ק לוקח סת"ם מסופר שאינו מכירו??huo yuc יום טוב כתב: ↑13 מאי 2021, 16:53הוא ודאי לא התכווין לכך לדינא
כמנהגו שלא מברר על הסופר האם הוא אכן "שומר שבת"
את המילים "הדברים ברורים ומיושבים" אתה כתבת, לא ר' חיים
עדיין לא ענית על השאלה מה זה שונה מכל מחלוקת אחרת (גם באיסורי שבת)
אמנם יש הנוהגים כן 'מעיקר הדין' אבל הם 'מתחשבים' במי שנוהג כהגאוניםנבהל להשיב כתב: ↑13 מאי 2021, 14:26האם הנוהג כר''ת מעיקר הדין לא יעלה לס''ת שכתבו מי שנוהג כהגאונים לקולא?
ווי העמודים וחשוקיהם - ח (ירחון מס' 8 - אב ה'תשע"ד)
לא צריך לזה מקוריושב אוהלים כתב: ↑13 מאי 2021, 10:45זה בדיוק השאלה, אם זה רק כשחייו של עצמו ניצלו, או גם אם זה הטבה בשבילו שחייו של פלוני ניצלו מאותה סכנה. וכמובן המושכל ראשון זה כמו שאתה חשבת, השאלה היא אם יש מקור שאכן כך הוא.
לענ"ד פשוט וברור שהסכנה המדוברת היא סכנת חייו, ולכן לא הבנתי בכלל את השאלה