נכון מאוד

בלי קשר לא מובן מה לליטאי בשטיבל חסידי, כאשר בשטיבל חסידי על הרוב מתפללים במהירות עצומה, שהליטאי המצוי אינו יכול לעמוד בזה...

בפירוש הפסוק 'תמים תהיה' יש מחלוקת בין המפרשים, וראה כאן

ראה כאן באורך

נראה שבלבלת בין כהנים ללוים.

אהרן זכה לכהונה למרות חלקו בחטא העגל.

החסידים הראשונים היו מוכנים להשקיע בשביל שינוי הנוסח, קיבלו בזיונות, מכות, חרמות וגידופים וכו', אבל זה היה כל כך חשוב להם כך שהרגישו שזה כדאי... 

אם לפותח האשכול חשובים מאוד כל השינויים שהוא מציע והוא מוכן לסבול בשבילם - אולי נמצא לו היתר

לדעתי הענייה אם אתה רוצה להתקדם בתחום העריכה התורנית מוכרח שיהיה לך אוצר החכמה. בדרך זו תוכל לחסוך זמן ולהוסיף ידע, ובסופו של דבר יהיה מוצדק גם לבקש תוספת במשכורת בשל העובדה שאתה משקיע ומוצלח.

אכן, זו הגדרה של הרמב"ם בהלכות מלכים תחילת פרק יא.

גאולה פירושה שיש אפשרות לקיים את כל התרי"ג מצוות, ומכללם: 

מינוי מלך מבית דוד 

הקרבת קרבנות 

מחצית השקל

פרה אדומה 

וכן הלאה... 

הקצות השולחן מתיר להסתכל בהגדות של פסח בכיתובים שמתחת לציורים

בהלכות תלמוד תורה שבשועה"ר מדבר בענין זה. 

קשה לקבל שמישהו בן ימינו פוער פיו כנגד הרמב"ם.

ויש כעין זה עה"פ "טוב מאוד" - מאוד זה מה"מ

מי אמר לך שכאשר שני בני אדם חוזרים מן המכולת כו'?

וכבר הבאתי לעיל את דברי הגמרא בענין "מחלפי סעודתייהו" שמקיימים מצוה של משלוח מנות

גמרא מפורשת: מחלפי סעודתייהו

אחד נותן לשני והשני נותן לראשון

אף אחד לא מרויח כלום כי כל אחד יודע שהשני יתן לו בחזרה

ואעפ"כ קיימו מצוה רבה!

בפירוש לא כל 'גדולי הדורות' נהגו לאחל את האיחולים הנ"ל.

צא וראה כיצד נהג ר"א מבעלזא, ועוד ועוד.

(בכלל הסגנון הספרדי יותר בוטה בענינים אלו וד"ל)

הרב אוברלנדר ידוע כת"ח מופלג ובר סמכא, גדל בברוקלין שבניו יורק ומוכר היטב בין יוצאי הונגריה ועוד.

פרסם הרבה מאמרים תורניים וניכרת מהם חכמתו ויראתו.

אך שלכשרות צריך פרקטיקה (וסייעתא דשמיא) וממרחק המקום קשה לדעת.

לצורך מחקר כלשהו נחוץ לי לדעת מתי נערכו 'סיומי מסכתות' במחזור הראשון של לימוד הדף היומי בירושלמי, שהסתיים בסביבות שנת תשמ"ה (התחיל בתש"מ?). 

חשוב לי לדעת, לא חייב תאריך מדוייק אבל בערך, מתי סיימו ללמוד מסכת ברכות, מסכת שבת .. מסכת סוטה, מסכת קידושין .. מסכת נדה... וכו'

נראה שבפרק לח שבספר התניא תוכל למצוא קצת יותר מלים בענין הגדרת העולם הגשמי.

דברים שנכתבו באיזה מקום בענין זה מה היא באמת הדרך המעשית שיבור לו האדם כדי להגיע לדרגת בטחון שלימה? וכי איך אפשר להיות אופטימיסט נצחי, להתעלם מהמציאות, להתעקש ולבטוח שמכאן ולהבא לעולם "יהיה טוב"? על פי ההסבר האמור מובן, שקיים כאן מעין 'מעגל קסמים'. האדם יודע כי אם הוא יאחז בדרגת הבטחון הקב"ה אכן יקי...

אבקש את סליחת הכותבים על כך שאני חושב גם על חדשות כלליות... בעת ה'בחירות' האחרונות, כששמעתי את התוצאות, משום מה נכנס בלבי רגש של רחמים כנים כלפי שני חברים ידועים בממשלה היוצאת שלא עברו את אחוז החסימה ופשוט נפלו מאיגרא רמה לבירא עמיקתא. (לא משום שאני מזוהה עם דעותיהם וכו', פשוט רגש רחמים אנושי). והנה...

בלקוטי תורה לבעל התניא על שיר השירים מאריך בזה, ומביא בענין זה את הפסוק "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה"

לגבי ישי ושפחתו - ראיתי מציינים שהחיד"א מאריך בזה בפירושו יוסף תהלות לתהלים מזמור מ ומזמור סט ומזמור פט, וכן חומת אנך לתהלים מזמור נו ומזמור מ

ולא עיינתי כרגע

לא הבנתי מה אתה רוצה. וכי על לוט ובנותיו לא נאמרו בחז"ל דברים נעלים?...

הכל בפנימיות הוא טוב ונעלה, אבל בחיצוניות היו אלו מעשים בלתי ראויים, ודוד היה צריך לסבול הרבה וכו'

כל התהליך של דוד המלך וכו' עובר כידוע דרך מעשים שלא קיבלו הכשר של העדה החרדית... 

1) לוט ובנותיו

2) רות

3) יהודה ותמר

4) ישי שחשב שבא על שפחתו

5) דוד ובת שבע

[וזה רק מה שידוע לנו כרגע...]

האריך בזה בספר 'יין מלכות' ומצו"ב

בהלכות מלכים בסוף ספר היד של הרמב"ם, בפרק יא - יש השמטה רצינית מאוד.

דן בזה ב'תורת מנחם' חלק נג עמ' 44

יש לידה רגילה, ויש לידה שמראש יודעים שהיא מיוחדת - כגון לידת תאומים או שלישיה. 

שאלתי היא, היכן במרכז הארץ מומלץ לתכנן כזה סוג של לידה, מבין האפשרויות

1. תל השומר 

2. מעייני הישועה 

3. לניאדו

מי מבין השלושה המומלץ ביותר בלידה לא רגילה 

וה' יעזור שכל הלידות תהיינה בבריאות ובשמחה ובהצלחה

סתם שתדע, רוב עם ישראל חלוק עליך לגבי פרט ב'. יש כאלה שמבחינתם הקבלה התגלתה דרך צדיקים אחרים, והרמח"ל והגר"א אינם נחשבים אצלם סמכות בענינים אלו, אלא הבעש"ט ותלמידיו או חכמי המערב בדוגמת החיד"א והבן איש חי.