אין שום הכשר מההכשרים הטובים המקובלים ברוב שכבות הציבור שמשתמשים בזה. [אא"כ תחדש לנו שיש הכשרים שלא ידעתי עד היום שמקובלים בציבור החרדי..]

מש"כ שבשעת הסחיטה הוא רק מיץ ענבים לכאורה לא עוזר כי אח"כ הוא נהיה יין בתוך המכבש הרשב''א כתב בדיוק להיפך מסברת מר. עיקר דין הרשב''א לא נפסק להלכה למעט הש''ך בנקוה''כ סו''ס צג.  הנה: (בעיקר מדבריו אלו\ף ונ"ל דהכי קאמר וכו') בי יוד צג.png סיכום דברי הרשב''א מספרי  הדל עם ביאור רחבדעת הרשב''א כאן.pdf...

מצאתי מאמר תגובה בענין היחוס לחיד"א, ואני מעלה אותו. איני בקי בענין, אבל מסתמא הבקיאים יהנו לראות שא"א לבוא ולקטול מסורת משפחתית ידועה כ"כ הרבה דורות. יחוס הרב יהודה זרחיה אזולאי למרנא הרחיד''א.pdf אם אני מבין נכון, כותב המאמר מסכים עם וועקנין לגבי ההפרכה של הייחוס המקובל, הוא רק טוען שרי"ז צאצא דר...

לכאורה דינו כגת מעכו"ם שצריך הגעלה [מש"כ שבשעת הסחיטה הוא רק מיץ ענבים לכאורה לא עוזר כי אח"כ הוא נהיה יין בתוך המכבש], אא"כ המכבש הוא רק לסחיטה והיין לא נשאר שם כלל שאז יש לדון להקל דסגי בהדחה, וכ"ז צריך שאלת חכם הבקי בהלכות יין נסך.

יוסף ה' כתב: ↑

27 יוני 2020, 22:17

אני בסך הכל אמרתי דבר פשוט, שהמשנ"ב הכריע בהלכות תפילין שתפילין הם כמו מזלג וכפית לעניין מוקצה בשבת.

טעות בידך, מזלג וכפית הם כלים תדירים בתשמיש שמותר לטלטלם [לשיטת המשנ"ב ועוד] גם שלא לצורך כלל, תפילין הם מקסימום כלי שמלאכתו להיתר שמותר רק לצורך כל דהו.

הדברים שנויים במחלוקת בראשונים, וכמדומה שהריטב"א שבת קכג: כמדומה (אין הספק תח"י) כתב להדיא בשם רבו הרא"ה להתיר בכלים המותרים אפ' שלל"צ כלל. והרב המגיד שם כמדומה הביא ראיה מן הרשב"א בפרק כירה, ושם דבריו באו בספק ואינם מוחלטים, וכתב שם המחמיר תבא עליו ברכה.  נכון, אבל הרב המגיד כתב שהמקילים אין להם ע...

חלילה, אין שום דעה שמתירה לטלטל כלי שמלאכתו להיתר שלא לצורך כלל, חוץ מכלים התדירים בתשמיש כמו כוסות וקערות ומזלגות וכו', והמתיר לטלטל כל כלי שמלאכתו להיתר שלא לצורך כלל כתב עליו המגיד משנה בפכ"ה שאין להם על מה שיסמוכו, והדברים ברורים ביסוד דברי הגמ', שהרי כל הכלים היו בכלל גזירת כלים של נחמיה בן חכ...

לא יודע מהי ההלכה בזה, אבל כמדומה שפורסם בשם כמה רופאים שאחד מהדרכים העיקריות שנדבק בקורונה לא יתדרדר מצבו הוא לשתות הרבה שתייה חמה.

אני חושב שאכן הלוח של הרב טננהויז מוכר מאד בציבור, מדובר ביהודי ת"ח חסיד ויזניץ (מאנסי כמדומני) בקיא גדול בעניני הזמנים. לשם דוגמא כמה הוא פופולרי בנושא - למיטב זכרוני 'קופת העיר' לקחו אותו שיבדוק להם את זמן בשעה התשיעית הידועה... בעלונים פורסם מכתבו אליהם עם החשבונות השונים איך מגיעים ל-9 דקות שהם...

עמנואל כתב: ↑

28 יוני 2020, 19:56

רבי יהודה זרחיה אזולאי - בירור אודות השמועה המייחסתו למרן החיד"ארבי יהודה זרחיה אזולאי.PDF

הדברים ידועים שיש המפקפקים בזה, וראיותיהם לכאורה חזקות, אבל קשה מאוד להפריך מסורת שעוברת בכמה וכמה משפחות ללא קשר ביניהם בגלל קושיות.

כמה דורות... החיד"א בנו ר' רפאל ישעיה - בעל 'אמרי נועם' בנו ר' משה - בעל 'זכרון משה' ו'לחם מן השמים' בנו ר' יהודה זרחיה אזולאי בנו הבכור אזולאי בתו לאה שנישאה לר' ישראל שמעון שיין האשכנזי  כמדומה שקראו לו ר' חיים יוסף דוד ע"ש החיד"א, והיו לו יותר מחתן אשכנזי אחד. כוונתכם לבכור אזולאי? נכון, כך קראו...

מנ"ל למר? הרי לחיד"א היה בת יחידה בשם שמחה, והיא נשאה לר' אברהם ב"ר דוד פראדו. אם כך ידוע למר, כנראה שטעיתי. [אולי זה נכון לדור אחר במשפחה?] כמה דורות... החיד"א בנו ר' רפאל ישעיה - בעל 'אמרי נועם' בנו ר' משה - בעל 'זכרון משה' ו'לחם מן השמים' בנו ר' יהודה זרחיה אזולאי בנו הבכור אזולאי בתו לאה שנישאה...

קחו נשימה ארוכה בקובץ בית אהרן וישראל שיו"ל בימים אלו ממכבש הדפוס על חודשי ניסן אייר מופיע מאמר ארוך מסודר ומנומק ע"י הרב אייזן שליט"א ובו הוא מסדר את כל הנושא מראשיתו ועד סופו כל המציאות בשטח וכל הבירורים ההלכתים. לפני שאתם מממשיכים בויכוח הנצחי קחו נשימה ותלמדו את המאמר כולו ואחרי זה נראה אם אתם ...

ההגדרה של "לא ייגנבו ולא יתקלקלו בחמה" זאת הגדרה של צורך כל דהו, בדיוק כמו מזלג וכל כלי שמלאכתו להיתר. עיין ב"י ריש סי' שח, והחולקים על דעה זו אומרים "מתירין לטלטל כלי שמלאכתו להיתר אפי' שלא לצורך כלל". ומבואר להדיא למעיין שם ש"לא ייגנבו ולא יתקלקלו בחמה" אלו דוגמאות לטלטול שמצד אחד לא יהיה טלטול ל...

בשו"ת אז נדברו (חלק יג סימן נו) כתב: "וגם י"א שיש לעשות היכר בין אשת איש לפנויה, אף שאין מקור לזה", ע"ש. כמובן שצריך שתהא פאה צנועה אני לא מבין, האם לכל דבר צריך מקור? הדברים האלו נאמרים כבר שנים טובא ע"י כל גדולי הרבנים, וכנראה שהם בסברתם וברוחב דעתם מבינים שכן ההלכה, למה על כל דבר צריך לבקש מקור?

יוסף ה' כתב: ↑

23 יוני 2020, 21:19

ובביאור הלכה סי' לא הכריע להקל בשעת הדחק לטלטל שלא לצורך גופו אלא לצורך כל שהוא (ולכאו' אצל האסיר שעת הדחק הוא), והוא כהרמ"א והגר"א בסי' שח ד.

אבל עדיין חידוש הוא להקל לטלטל לצורך חול גם כלי שמלאכתו להיתר, אא"כ נאמר שלצורך מצוה דחול שאני, וזה צריך מקור.

גם אני וגם הרב ההוא ידעו מהמשנ"ב, ומ"מ הרי המג"א כבר מביא שהמנהג כן ושיש להם על מה שיסמוכו, ולכן הוא אמר לי שלמעשה גם אחר המשנ"ב אפשר להקל.

אם כן יש כאן מחלוקת האם זה מכעיס לבו או לא, שהרי ברור שהיו גדולים וטובים שכן נהגו להשאר בסוכה.

שמעתי לפני עשרים שנה מרב גדול [שכבר לא חי עמנו] שהמנהג הוא לא ליטול ידיים על טיבולו במשקה, וכמ"ש המג"א בשם הל"ח.

ואם נפסק שבלילה הראשונה כן צריך לאכול כזית, אז ע"כ כן נשארים המקיפין דבינה, או שהם לא מעכבים במצוות סוכה...

מה יצירה יש בשלילת חירות החיה? פשוט שאין היצירה בעצם שלילת החירות, אלא בכך שהחיה נמצאת תחתיך, ובכך נוצר כאן דבר חדש העומד לשימוש האדם. והוא ממש כשאר המלאכות שמהותם הוא יצירת דבר אנושי, היינו העומד ומוכן יותר לאדם ממה שהיה קודם. ואפשר לומר שבדומה לסידורא דפת, כן יש סידור של הכנת בשר, הצד צבי - והשוח...

אני מכיר מרצה אחד בארגון קירוב פלוני, שבתחילת כל הרצאה הוא מפציץ במילים לועזיות שהקשר ביניהם להרצאה קלוש בואכה בלתי קשור בעליל, והקהל המתפעל מתלהב ונשאר עמו עד סוף ההרצאה. אציין כי הוא מרצה מוערך מאוד ועתיר זכויות, ולאוי ואזכה לזיכוי הרבים שזוכה לו, אך הפעולה הנבונה שעושה משעשעת במקצת. למעוניינים ל...

כל שעדיין לא שחררו אותה, אז היא נשארת במצב הצידה, והכא הרי השני ישב לפני שהשני קם ממקומו. אבל לפנינו מלאכה שצריכה תחזוק של משהו אחר כל הזמן, למשל בנין שמצד עצמו איננו עומד אפילו רגע אחד בלי תחזוק של משהו אחר איננו בנין ואין חייבים עליו, ואפילו בישול של מים שאחרי שמתקררים לכאורה נעלם הבישול [אם נאמר...

וברגע שמשחררים אותה לא נשאר כלום כל שעדיין לא שחררו אותה, אז היא נשארת במצב הצידה, והכא הרי השני ישב לפני שהשני קם ממקומו. אבל לפנינו מלאכה שצריכה תחזוק של משהו אחר כל הזמן, למשל בנין שמצד עצמו איננו עומד אפילו רגע אחד בלי תחזוק של משהו אחר איננו בנין ואין חייבים עליו, ואפילו בישול של מים שאחרי שמת...

בנין שיפול ללא תמיכה, העושה את התמיכה חייב משום בונה, וכן אוכל שלא יתבשל ללא הטמנה, המטמינו לכוארה חייב משום מבשל כדי להשוות את המקרה למקרה של המשנה נצייר את הציור באופן שהוא רק מחזיק מצב קיים של בניה,, נצייר את המקרים ככה: הראשון בנה את הבנין עם תמיכה, ובא השני והוסיף תמיכה שבינתיים אין מוסיף כלום...

הדברים פשוטים שכמעט אצל כל גדולי הדורות הספר היה מקודש מאוד [זולת אלו שטענו שיש בו תערובת כמו שהבאת] גם אם יש בו דברים שלא כ"כ מקובלים היום, אבל למעשה לא המליצו ללמוד אותו משום כמה טעמים, והעיקרי שבהם משום חקירות באמונה.

בקיצור: העיתונות היא בגדר הרע במיעוטו. לכאורה בתורה לא קיים מושג של רע במיעוטו, כי או שזה מצוה או שזה עבירה. עירובין לב,ב: רבי סבר ניחא ליה לחבר דלעביד הוא איסורא קלילא ולא ליעבד עם הארץ איסורא רבה תוס' ב"ק צא,ב ד"ה אלא: לכאורה משמע דבנזיר טהור נמי קאמר דנקרא חוטא בפרק מי שאמר הריני נזיר מגלח קסבר ...

זה גלגול חדש של "מוראה של מלכות" "דינא דמלכותא" והמסתעף. מושג שהוא כמובן דיעבד כי בד"כ המלך הלזה הוא גוי מגושם ואכזר ככל חבריו אלא שעדיין הוא עדיף מאשר "איש את רעהו חיים בלעו". דינא דמלכותא הוא לא מושג של בדיעבד, הוא מושג של לכתחילה שכך צריכה להתנהג הנהגת ארץ כדי להפחיד אנשים שלא יעשו מה שהם רוצים,...

אני קניתי אצל טמבור רוטשילד ברחוב מאה שערים, אולם הדבק שבו הוא דבק חלש וכיוון שהמתג שלי הוא חזק אז אחרי כמה שבועות הוא נתלש באמצע השבת ולא יכולתי לפתוח את המקרר, אבל אחרי שבת לקחתי דבק חזק לפלסטיק [כמדומני דבק 3 שניות] והדבקתי שוב את הסוגר עם הדבק הזה, ומאז ב"ה כבר תקופה ארוכה מאוד שאין עם זה בעיות.

מבקש אמת כתב: ↑

17 יוני 2020, 17:01

בקיצור: העיתונות היא בגדר הרע במיעוטו.

לכאורה בתורה לא קיים מושג של רע במיעוטו, כי או שזה מצוה או שזה עבירה.