עת הזמיר כתב: ↑

אתמול, 21:42

כמדומני שבברסלב מחליפים מנגינה בוהיו למשיסה ולא בלא תבושי, (כמובן בברסלב שנהגו במנהגי ברסלב ולא בנוהגים מנהג עצמם)

השאלה מתי עת החלפת הזמיר.
 

מקדש שביעי כל שביעי כתב: ↑

04 מרץ 2021, 16:14

יואל נהרי כתב: ↑

01 ינואר 2020, 19:12

[ומקור האנטישמיות ? נסתפק במה שאמרו: 'הלכה היא בידוע עשיו שונא ליעקב'].

ומה עם צאצאי ישמעאל?

אבן האזל הלכות מלכים פרק ה
ואפשר דהוא כמו דאמר הגמ' בידוע שעשו שונא ליעקב וי"ל דזהו אפילו עשו אף שהוא אח ליעקב 


viewtopic.php?f=24&t=7961&p=266148#p105404

ראיתי בהרבה מקומות, כשרוצים להביא את המקור בחז"ל לאנטישמיות, מביאים את הגמרא בשבת דף פ"ט ע"א: "מאי הר סיני - הר שירדה שנאה לאמות העולם עליו".  אבל זה לא הפשט הפשוט בגמרא, אלא שבהר זה ירדה שנאה מהקב"ה על אומות העולם, וכפי שפי' רש"י: שנאה לאומות העולם - שלא קבלו בו תורה . ויש להוסיף על כך במקור שנאה ...

אתה שואל על הנפש החיים? הוא זה שכותב שכל התארים הם בהנהגה ולא בעצמותו. [לא אמרתי שהכונה ששמך גבור, ובכלל לא באתי לבאר כלום בברכה זו, אלא שמ"מ 'אתה גבור' איירי ודאי בהנהגתו]. אני רק מוסיף, שיש לבאר את הלשון 'אתה קדוש ושמך קדוש', כי ב'אתה קדוש' [בשונה מכל התארים] כן שייך לומר שזה בעצמותו, ולכן מוסיפי...

אחר בקשת המחילה, מה מאוד נפלאתי, כי העולה מדברי מר, הוא ש"אתה גיבור" היינו שמך גיבור והלא תימה הוא?? תואר  גבור , כמו כל התארים בתפלה, הוא כינוי להנהגתו, כי בעצמותו לא שייך, כמפורש בנפש החיים. וגם שמו [אפי' הוי'ה, כלשון נפש החיים] הוא רק בהנהגתו והתחברותו וכו' ולא בעצמותו. וממילא משמעות 'אתה גבור' ...

יש לומר באופן הפשוט, מדוע היה צריך משה לומר לבנ"י ראו כי קרא השם וגו'? ומפרש, שבנה של מרים היה, ושלא יאמרו שמשה רבנו נטל עוד גדולה למשפחתו. למה זה הבל תהבל? משה אמר דברים אלו לבני ישראל, כי השם אמר לו לאמרם. למה זה תהביל דבריו וכך מפורש בדעת זקנים מהו ראו לפי שכשאמר משה לישראל שבצלאל יעשה המשכן היו...

עי' גור אריה

ספר אבודרהם ברכות קריאת שמע וכלם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה לשון חכמים הוא על שם (ישעי' ו, יג) וקרא זה אל זה ואמר ומתרגמינן ומקבלין דין מדין. בכל מקום שמזכירים את קדושת המלאכים, משתמשים בענין הזה שהם אומרים אותו 'זה לזה' או מקבלים 'זה מזה'. וכדכתיב: "וקרא זה אל זה ואמר: קדוש קדוש קדוש". מה ...

ספר אבודרהם ברכות קריאת שמע
וכלם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה לשון חכמים הוא על שם (ישעי' ו, יג) וקרא זה אל זה ואמר ומתרגמינן ומקבלין דין מדין.

יש לבאר הנוסח 'אתה קדוש ושמך קדוש', ולא סגי ב'אתה קדוש' כמו ב'אתה גבור', משום ש'אתה גבור' מובן דאיירי בהנהגתו ית' [דהיינו 'שמו' כידוע בספרים], שהרי בעצמותו אין לנו השגה ולא שייך בזה שום תואר, וודאי איירינן רק בהנהגתו, אבל 'אתה קדוש' הא שפיר י"ל דאיירי בעצמותו ית' שהרי היא גופא המכוון ב'קדוש', שעצמו...

  אמת! ועל דרך זה יתכן לפרש את הפסוק בתהלים: יוֹדוּ שִׁמְךָ, גָּדוֹל וְנוֹרָא, אשר קָדוֹשׁ הוּא. לפ"ז משמעותו שונה מבהמשך הפרק 'רֽוֹמְמ֡וּ יְקֹ֮וָ֤ק אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽ֭הִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹ֥ם רַגְלָ֗יו קָד֥וֹשׁ הֽוּא '. ושמא, "אתה קדוש, ושמך קדוש"... יש לבאר הנוסח 'אתה קדוש ושמך קדוש', ולא סגי ב'אתה קד...

רש"י שמות פרשת כי תשא פרק לב פסוק לא אלהי זהב. אתה הוא שגרמת להם, שהשפעת להם זהב וכל חפצם, מה יעשו שלא יחטאו. משל למלך שהיה מאכיל ומשקה את בנו ומקשטו ותולה לו כיס בצוארו ומעמידו בפתח בית זונות, מה יעשה הבן שלא יחטא: יש להבין, מאי שנא ממה שמצאנו אצל אדם הראשון כשאמר 'הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמ...

לפום ריהטא הפסוק בעשרת הדברות שכן כתוב בו 'את הים ואת כל אשר בם' הוא התמוה יותר, שהרי זה נכלל ב'את הארץ' ולמה צריך לפרט במיוחד את הים וכו'. ואדרבה, הפסוק שלא מזכיר את הים וגו' הוא מובן מאוד.
וכבר עמדו בזה במכילתא: 'והלא ים בכלל מעשה בראשית היה, אלא מגיד שיש שבח בים כנגד כל מעשה בראשית'.

אברהם לוי כתב: ↑

01 מרץ 2021, 13:21

תקפו כהן כתב: ↑

24 פברואר 2021, 21:37

בתורה עם כנפיים בגמרא עם קרניים ובמגילה פעמיים. מי אני ומה שמי? 

יש להוסיף: בכתובים תכשיט ללחיים, במשנה בעל זוית או שתים.
 

בדברי הימים - לשון תכונה

[עי' דה"י א' יז,יז בפי' הרד"ק ומצו"ד]

הכוונה היא, שהצרעת תדבק בו ובג' בניו (עי' סנהדרין קז,ב) לעולם עד יום מותם [ולא תועיל תשובה]. ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק במדבר פרשת בלק ומשום הכי בגחזי דכתיב ביה (מלכים - ב ה', כ"ז) וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך עד עולם שלא יתרפא כלל ולא יטהר לשוב לקדושת כנסת ישראל למדו מזה (סנהדרין ק"ז ב) שאין לו ח...

ומה לגבי השאלה השניה ?

השיקול שבגללו מיהרתי להתחסן הוא מצד 'ממה נפשך':

אם החיסון טוב, הרי טוב,
ואם לא, לא מושך אותי להשאר פה לבד רק עם מתנגדי החיסונים..

יש נותנים פעמיים מחצית השקל, פעם זיכר למחצית השקל, ופעם זכר.

מתלבט כתב: ↑

19 פברואר 2021, 11:54

בלשון החיי אדם משמע שכיון שכל ששת הימים מקבלים השפעה משבת,
הרי שבכל יום שהוא קובע ליום השביעי יש בו משום שבת

מעניין. תוכל לצטט את לשונו ?

אבל ענין מה שאחז"ל על המהלך בדרך אינו שייך כלל לעניננו, כי כל כולו אינו אלא שלא תשתכח, ותמוה מה שהזכירו המגיד מישרים, ומזה דייק הרב דיסקין שלדעת המ"מ יש כאן יותר מזה, לא רק שלא תשתכח כפי שרגילים להבין, אלא יש כאן מענין שבת במהותו.

הרמב"ן לא הזכיר כלל הא דהמהלך בדרך, שבפשוטו אינו אלא שלא תשתכח ואין במהותו כלום. אבל המגיד מישרים הזכיר זאת כדוגמא לשמיטה דעבד.

ברוךווייס כתב: ↑

19 פברואר 2021, 01:23

לענ"ד אחרי העיון בפנים דברי המגיד יותר מתאימים עם דברי הרמב"ן שם ולא כמו שכתב הרב דיסקין

ומה תענה להוכחת הגרש"מ דיסקין?

בספר "משאת המלך" עה"ת (ריש פ' משפטים), הביא בשם ה"מגיד מישרים" בענין מה שאמרו המהלך במדבר ואינו יודע אימתי הוא שבת, מונה ששה ימים ושובת וכן לעולם, כי כל שביעי שבת הוא, וכ' לדייק מדבריו, דאי"ז אך משום שלא תשתכח שבת ממנו, אלא דאמנם דין שבת הוא, דענין שבת אינו בדוקא ביום שקבעה תורה, דעצם הענין לעשות ש...

ראיתי את זה, ויש מוסרים להיפך, בספר אחד יש תמליל מדויק של שיחה עמו שאומר שלמעשה אין לסמוך על האור שמח, כרגע שכחתי שמו [אולי כוונתו שם שמי שרוצה לסמוך על האו"ש ודאי יכול לסמוך, אבל דעתו האישית היא שלא לסמוך עליו] בקיצור, זה לא פשוט בדעתו. והרב וואזנר גם הוא סובר שהכל, כמדומה גדולי פוסקי זמננו, לא? מ...

נחפשה דרכינו כתב: ↑

17 פברואר 2021, 17:43

ראיתי את זה, ויש מוסרים להיפך, בספר אחד יש תמליל מדויק של שיחה עמו שאומר שלמעשה אין לסמוך על האור שמח, כרגע שכחתי שמו [אולי כוונתו שם שמי שרוצה לסמוך על האו"ש ודאי יכול לסמוך, אבל דעתו האישית היא שלא לסמוך עליו]

בקיצור, זה לא פשוט בדעתו. והרב וואזנר גם הוא סובר שהכל, כמדומה גדולי פוסקי זמננו, לא?

אני רואה שבודדים בלבד כתבו מזונות ולדעתי זה פשוט לכל מי שלומד את הסוגיא שמזונות (שאלתי כמה רבנים ואף אחד לא ענה שהכל!!! - חלקם אמרו שצריך מזונות אך מנהג העולם שהכל אבל אפי' אחד לא הסכים לפסוק שצריך מזונות) לכן לדעתי צריך לערוך את הסקר לפני מה נוהגים בפועל ל"למדתי את הסוגיא ויצא מזונות", "למדתי את ה...

שו"ת שבט הלוי חלק ד סימן קסא ומה ששאל כבודו בענין דגים המטוגנים בקמח מצה עם ביצים, כיון דלא הוי לדבק בלבד אלא גם ליתן טעם אם לברך במ"מ והראה לתשובת אבני נזר סי' ל"ח ואינו לפני, לדידי פשוט דלא יברך במ"מ וברכתו רק שהכל דאע"פ שאינו לדבק מ"מ דבר מצופה מברך כברכת העיקר ולא כציפוי עיין או"ח סי' ר"ב סי"ג ...

לסיכום ביניים,
לגבי שניצל עוף נראה ממה שהובא כאן דעת הגרי"ש והשבט הלוי שברכתו שהכל,
לכאו' בשניצל תירס זה יותר מסובך, כי שם נראה במציאות שהוא יותר מציפוי והוא חלק מהרכב המאכל עצמו, ושם עדיין יש לדעת דעת הפוסקים הנ"ל.

שו"ת שבט הלוי חלק ד סימן קסא ומה ששאל כבודו בענין דגים המטוגנים בקמח מצה עם ביצים, כיון דלא הוי לדבק בלבד אלא גם ליתן טעם אם לברך במ"מ והראה לתשובת אבני נזר סי' ל"ח ואינו לפני, לדידי פשוט דלא יברך במ"מ וברכתו רק שהכל דאע"פ שאינו לדבק מ"מ דבר מצופה מברך כברכת העיקר ולא כציפוי עיין או"ח סי' ר"ב סי"ג ...

מה למעשה (שניצל רגיל ושניצל תירס)?