ידוע בשם הח"ח דיש חילוק בין תפילה לקריאת פרשיות, דבתפילה לא שייך דקדוק באותיותיה דהוי תורה שבע"פ, תפילה היא תורה? בתפילה, אם יש ענין לדקדק זה מצד שמדבר לפני המלך, שגם לפני מלך בו"ד אינו מבליע אלא מדבר נכון. ואכן, צריך למצוא את האיזון בין לא לדקדק כלל לבין יותר מדי, ששניהם אינם מתאימים לפני המלך. תפ...

ידוע בשם הח"ח דיש חילוק בין תפילה לקריאת פרשיות, דבתפילה לא שייך דקדוק באותיותיה דהוי תורה שבע"פ, תפילה היא תורה? בתפילה, אם יש ענין לדקדק זה מצד שמדבר לפני המלך, שגם לפני מלך בו"ד אינו מבליע אלא מדבר נכון. ואכן, צריך למצוא את האיזון בין לא לדקדק כלל לבין יותר מדי, ששניהם אינם מתאימים לפני המלך.

איפה בשם שלה מופיע ב אולי מים מרים? סדר עולם רבה (ליינר) פרק ג ולמה נקרא שמה מרים על שם מירור.  מדרש תנחומא (בובר) פרשת בא הגשם חלף הלך לו, אלו שמונים ושש שנים שחיזק השיעבוד על ישראל במצרים משנולדה מרים, לפיכך נקרא שמה מרים על שם המירור.  כן המרירות מוכרת לי יש עוד כמה מדרשים כמדומני אני שואל על הר...

אליהו52 כתב: ↑

25 יוני 2020, 23:55

איפה בשם שלה מופיע ב
אולי מים מרים?

סדר עולם רבה (ליינר) פרק ג
ולמה נקרא שמה מרים על שם מירור. 

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בא
הגשם חלף הלך לו, אלו שמונים ושש שנים שחיזק השיעבוד על ישראל במצרים משנולדה מרים, לפיכך נקרא שמה מרים על שם המירור. 

אגב אורחא, מעניין, לגבי הלשונות 'חס ושלום' ו'חס וחלילה', בדקתי לאחרונה (כמה שידי מגעת) ומצאתי, שבלשון חז"ל הן בגמרא והן במדרשים (חוץ ממדרש אגדה -בובר) מופיע רק 'חס ושלום', והלשון 'חס וחלילה' לא מופיעה מעולם. יעקב עציון כתב כך (מתוך: https://www.safa-ivrit.org/writers/etsion/halila.php): הביטוי 'חס ...

רש"י מסכת יבמות דף נד עמוד ב אחות אם ודאי - קרובתו אבל אחות אב שמא ח"ו אין זה אביו. לשון ח"ו שכ' כאן רש"י נראה תמוה, להכניס בתוך ביאור ענין הלכתי טהור (שאחות אב אינו ודאי) לשון ח"ו, ולא זכור לי כעי"ז בשום מקום ברש"י. אני זוכר מקום שרש''י מדבר על איסורי עריות וכתב 'רשע זה' אף שאין לזה קשר ישיר לביאו...

אגב אורחא, מעניין, לגבי הלשונות 'חס ושלום' ו'חס וחלילה', בדקתי לאחרונה (כמה שידי מגעת) ומצאתי, שבלשון חז"ל הן בגמרא והן במדרשים (חוץ ממדרש אגדה -בובר) מופיע רק 'חס ושלום', והלשון 'חס וחלילה' לא מופיעה מעולם. וכמו"כ בראשונים כמעט לא מופיעה הלשון 'חס וחלילה' (לעומת מאות ואלפי פעמים לשון חס ושלום), מצא...

אני לא יודע אם זה קשור לפה, אבל איידי דאיירי' ברפואות אשאל זאת כאן. ז"ל החת"ס בע"ז ל"א ע"ב: מימי תמהתי אחר שבעו"ה אין לנו מדרש חכמות הרפואות וכל רופאי ישראל לומדי' בבית מדרש לאומים וחכמיהם וכו' וכו'. יש להבין, מה כוונתו במש"כ שבעו"ה , משמע אילו זכינו ולא חטאנו, היה לנו מדרש חכמות הרפואות. מהו מדרש ז...

אך מצאנו עבירה לשמה גם לגבי אהרן בחטא העגל. האם השתמשו בזה במונח של עבירה לשמה? בחז"ל אמנם לא, אבל מצאנו בספרים כן, פנים יפות ויקרא פרק ט עוד יש לפרש ע"פ מ"ש חז"ל [סנהדרין ז א] ויבן מזבח לפניו שהיה מתירא שמא יהרגוהו ולא יהיה להם תקנה שהרגו כהן ונביא כדאיתא במדרש ילקוט [תשא שצ"א] הרי שהיה עבירה זו ל...

למעשה זה אותו מושג של 'עת לעשות לד' הפרו תורתך'. כמובן שאחרי שמותר אין כאן עבירה, אבל התהליך הוא, שבגלל שהוא לעשות לד' לכן מותר להפר תורתך ולעשות עבירה.

(עד כמה שיש חשיבות לניגון המסויים לדרכו של המעיר הנ"ל). זה באמת נושא מעניין, האם יש חשיבות לניגון המסויים של ר"ח או של שבת או של יו"ט, שעל פניו נראה שאין בזה שום חשיבות, העיקר להתפלל, אבל כמדומה למשל, שבליל שמחת תורה יש כמה מנהגים, אם להתפלל בניגון של ימים נוראים עד ק"ש או עד שמו"ע, או בכלל לא. וכל...

קיצור שולחן ערוך סימן סט סעיף א אמר רב חלבו אמר רב הונא לעולם יזהר אדם בתפלת המנחה, שהרי לא נענה אליהו אלא בתפלת המנחה, שנאמר ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו. והטעם שתפלת המנחה היא חשובה כל כך מפני כי תפלת השחר זמנה ידוע, בבוקר בקומו ממטתו יתפלל מיד קודם שיהיה טרוד בעסקיו, וכן תפלת ערבית בלילה זמנה ידו...

קיצור שולחן ערוך סימן סט סעיף א אמר רב חלבו אמר רב הונא לעולם יזהר אדם בתפלת המנחה, שהרי לא נענה אליהו אלא בתפלת המנחה, שנאמר ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו. והטעם שתפלת המנחה היא חשובה כל כך מפני כי תפלת השחר זמנה ידוע, בבוקר בקומו ממטתו יתפלל מיד קודם שיהיה טרוד בעסקיו, וכן תפלת ערבית בלילה זמנה ידוע...

מה שהכי תמוה בעיניי הוא, שההיפך הוא הנכון. דווקא החזו"א -אין מי שהחשיב והגדיל את המג"א בדור האחרון כמותו למי שיודע ומכיר, והרבה ממה שכולנו יודעים על ההתייחסות אל פסיקות המג"א כפוסק אחרון מגיע דווקא מהחזו"א, ואם הוא חולק עליו הרי שמדובר בפעמים בודדות ממש. ואיך אפשר לבוא ולומר שכביכול לא קיבל מרבותיו ...

אולי ההיתר הוא רק בשתיה ולא במאכל.

כיוונת לדעת רבי אשר וייס (בזה שגם הוא אינו זוכר את תשובתו של האדמו"ר) ציטוט מתוך שיעורו: "ואיידי דעסקינן בעניני הידור מצוה זכור אזכור מה ששאל הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל את מו"ר כ"ק האדמו"ר מצאנז זצ"ל כאשר בא לבית מדרשו והתבונן בתפילותיו הקדושות בימי חול ובימי שבת, על מה הוא סומך ללבוש בשבת קודש טלית...

ומכאן ראיה שככל שיש תוספת מצווה מהדרים יותר, ואין להשוות. השאלה היא הא גופא, אם בשבת יש תוספת במצוות ציצית, דלכאו' מצוות ציצית היא אותה מצווה. אם השאלה היא אם ציצית בשבת היא אותה מצוה או שיש מעלה מיוחדת של ציצית בשבת, יתכן ע"פ המדרש שהובא באוה"ח, ז"ל האוה"ח (במדבר טו פסוק לז): על פי מאמרם ז"ל (ילקו...

אין ספק דמהני. [כמובן התנאי הוא שאם תפקיר תבטל מכירה הראשונה] בנידו"ד קצת שונה, שמתנה שאם תפקיר והזוכה יעבור על התנאי הרי בטלה מכירה הראשונה והספר יחזור אלי, ופשוט דה"ה.   מתי המכירה בטלה? ברגע שחל ההפקר? הרי אם אכן המכירה בטלה נמצא שלא היה בכוחו להפקיר וא"כ לא הפקיר, וחוזר חלילה. לגבי שאלתך, יש נו...

(גם אם יתנה המוכר שאם תפקיר זה יחזור אלי, ג"כ אין ספק דלא מהני) אין ספק דמהני. [כמובן התנאי הוא שאם תפקיר תבטל מכירה הראשונה] בנידו"ד קצת שונה, שמתנה שאם תפקיר והזוכה יעבור על התנאי הרי בטלה מכירה הראשונה והספר יחזור אלי, ופשוט דה"ה.   מתי המכירה בטלה? ברגע שחל ההפקר? הרי אם אכן המכירה בטלה נמצא של...

עיין בספר משמר הרש"ם מכתבי הגרמ"מ שולזינגר והגרש"מ דיסקין זצ"ל שדנו בזה, ויש שם תשובה מבעל שבט הלוי ע"ז. אין לי ספר זה ואודה לך מאוד אם תוכל להעלותו לכאן איני יודע איך מעלים. אבל אין שם כל אריכות, בסי' כ"ב ב' שואל הגרמ"מ שולזינגר אם שייך למקבל או לשולח או שיש צד אחר. והגר"ש ואזנר עונה ששמע שאנשי מע...

ב. כמדו' שהוא מתייחס שם לזה, אמנם דבריו דחוקין, אבל הוא כותב שכוונת הב"י שצריך להחמיצו אם אינו ברור כשמש, משא"כ אם ברור כשמש, אבל בד"נ גם אם ברור כשמש צריך להחמיצו, עי"ש.

אולי הכוונה, שבדיני ממונות אי"צ הלנה כמו בדיני נפשות, וזוהי הזריזות, אבל בעי' מתון שיהא הדין ברור כשמש. ועי' שו"ת שואל ונשאל (חלק ה - אבן העזר סימן י) שכ' כנ"ל: תשובה. כתב מרן ז"ל בחו"מ סי' יוד דצריך הדיין להיות מתון בדין שלא יפסקנו עד שיחמיצנו וישא ויתן בו וגו' ע"ש. והוא לשון הטור. וכתב ע"ז בב"י דב...

אם כבר, אז יש לשאול בענין הגמ' בנדה ל"א ע"א: תנא: המשמש מטתו ליום תשעים כאילו שופך דמים. מנא ידע? אלא אמר אביי: משמש והולך, ושומר פתאים ה'. האם היום, שעם הטכנולוגיה אפשר לדעת את יום יצירת הולד יש לחשוש לברייתא זו, ולא לסמוך על מסק' אביי, מאחר והיא מבוססת רק על השאלה 'מנא ידע" ? לפני הרבה שנים שלחתי...

כבר הקדימו בזה לה'אבי עזרי' בבי' דברי רש"י כן כמה אחרונים,
בכלי חמדה, אמבוהא דספרי (בהעלותך אות לז), ובהקדמת המו"ל לספר אהל שלמה (על הרב מרדומסק).

דרך אגב, אשאל שאלה: מה יותר קל לצאת ידי חובה, 'והייתם נקיים מה'' או 'נקיים מישראל' ?? הנה לשון שו"ת חתם סופר חלק ו - ליקוטים סימן נט: ודע בני ותלמידי שי' כי כל ימי הייתי מצטער על המקרא הזה והייתם נקיים מה' ומישראל וב' חובות אלו נקיות מה' יתב' והנקיות מישראל עמו הם שני רוכבי' צמדים על גבנו ויותר אפשר...

המסורת המדוייקת של הזקנות אצלנו היא, שמי שעוברים עליו ישאר נמוך ולא יגבה יותר, ורק אם חוזרים מהר בחזרה שוב יש סיכוי שיגדל..

לפ"ז יש עיצה למי שגבה יותר מדי ורוצה לעצור את הגדילה, שיעברו עליו, אבל יקפידו שלא לחזור בחזרה, אלא שוב ושוב מאותו צד..

לבי במערב כתב: ↑

05 יוני 2020, 15:24

הכל הובא לעיל כקובץ PDF...

יישר כחכם.
שם הקובץ מטעה, חשבתי שמדובר בספר אור הנעלם עצמו.

בית הבחירה (מאירי) מסכת סנהדרין דף מה עמוד ב בן סורר ומורה שהיו אביו או אמו גדמים או חגרים או אלמים או סומים או חרשים אינו נדון בדין סורר ומורה שנאמר ותפשו בו ולא גדמין והוציאו אותו ולא חגרים ואמרו ולא אלמים בננו זה ולא סומין איננו שומע ולא חרשין ודברים אלו כלם אף על פי שקבלה הן יש בהן צד טעם שהבעל...

'אור הנעלם' לר' ירוחם אלטשולר, י"ל בקובץ 'סיני' בשנים תשג-תשה ע"י הרב מיימון, שינויי נוסחאות בש"ס מתוך ש"ס כת"י, תוך כדי ישוב תמיהות בגירסאות שלנו. מפוקפק מאוד כידוע. https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?200027&lang=eng הנה אני לא ידעתי. יש לך מ"מ לפקפוק? הנה, נשלח אלי בפרטי ע"י אחד מחברי הפורום,...

'ישועות יעקב' או"ח סוף סי' ב'