בעקבות האשכול עלה לי ספק, האם ברכת המלכים מברכים דווקא כשרואים פני המלך במוחש, או גם כשרואה דרך מסך* אפשר לברך. שהרי ברכת המלכים היא בכלל ברכות הראיה כמבואר בגמרא ברכות נח עמוד א, והיכן מצינו דראיה מסוג זה אינה בכלל ראיה. ואולי אפשר להביא ראיה מהגמרא שם כה: בדין ערוה בעששית לענין ק"ש, וקיי"ל כרבא ש...

אני לא חושב בכלל שבמי שנבחר באופן דמוקרטי שייך כל הנידון גם אם בסמכותו להרוג. הסמכות להרוג היא של השלטון, ובמקרה עכשיו הוא הנבחר. עוד שנה הוא יתחלף.

עו"ד אסף דוק עד לשנת 1954 היה קיים בישראל עונש מוות שהופיע בפקודת החוק הפלילי המנדטורית. אומנם לאחר תיקון של דיני העונשין, כנסת ישראל החליטה לבטל זאת מטעמי מוסר, דת ואפקט הרתעה מועט. יחד עם זאת, הוחלט כי הוצאה להורג תחול על עבירות מסוימות אשר יפורטו בפסקה הבאה. בגין אילו עבירות קיים עונש מוות בישראל...

מכון קול יוסף כתב: ↑

אתמול, 18:35

יהושע כתב: ↑

אתמול, 15:58

דברים תמוהים ביותר

מכון קול יוסף כתב: ↑

אתמול, 13:06

ובלבד שיש בידו לתת חנינה על מי שנגזר עליו משפט מוות

בישראל אין משפט מוות וממילא א"א לחון בזה.

אז איך הרגו את אייכמן? 
 

ציינתי את זה גם עכשיו במוסגר, אבל גם זה לא מובן לי, כי כנראה הסברא בזה היא שכחדא ברכה אריכתא היא ק"ש ואמת ויציב, וכן לשונו המפורש של הרשב"ם בפסחים קד. החידוש בשבילי פה הוא, שאני תמיד הבנתי ש'כחדא ברכה אריכתא' שנאמר בזה הוא רק לענין גדר ברכה הסמוכה לחברתה, אבל לא שיש לזה באמת דין ברכה גם לענין הפסק, ...

מה זה האיסור הזה משום הברכות, הרי ק"ש זה לא ברכה, ורק קורא בתורה? ואם משום הפסק בין אהבה רבה לאמת ויציב, הרי זה תמיד בין הפרקים ומה שייך באמצע הפרק? [אא"כ משום ברכה הסמוכה לחברתה כנ"ל]. הדברים אינם מוגדרים לי כ"כ.

נכון. לא התכוונתי לשאול על מה שכתבת, רק מכיון שלדבריך יוצא שמותר לכתחילה בכה"ג להפסיק באמצע, מכיון שנתברר שהוא כקורא בתורה, לכן אני שואל על כקורא בתורה גופא האם ודאי מותר להפסיק, שהרי כשקורא אחר זמן ק"ש בברכותיה ג"כ אסור להפסיק באמצע ק"ש אע"פ שאינו אלא כקורא בתורה, ומ"ש.

לענ"ד אין הבדל בין אם מחליט באמצע ק"ש שאין רוצה לקיים בהמשך מצוות ק"ש, או שמחליט באמצע פרשה שאין רוצה להמשיך לקרות בכלל, ומפסיק קריאתו לגמרי. וכי גם בזה יהיה שאלתך? הרי בזה פשוט וברור לכו"ע שלא יצא אם לא קרא השאר, ואין זה נקרא 'הפסק' כי שוב אין כאן קריאת שמע שיהא אסור להפסיק בו, וגם הזכרת שם השם לב...

בענין זה אביא כאן דברים שרשמתי לעצמי בעבר: בירושלמי ברכות פ"ב: "ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב וכו' עד כדון באמצע הפרשה ואפי' באמצע הפסוק רבי ירמיה מדמי רבי יונה משתעי רבי חונה רב יוסף ודברת בם מיכן שיש לך רשות לדבר בם". והובא בתוס' (ברכות יג,א ד"ה ובאמצע), שביארו שזו גם כונת הבבלי (במס' יומא י"ט ע"...

מה שטענת ממחינן ליה, מקופיא, אולי במתכוון לצאת, וחוזר כמה פעמים, אז יש טענה של חברותא כלפי שמיא.

[אגב, דיברתי על מתכוון שלא לצאת, לא על כונת המילים].

למה כ"כ פשוט לך שאי אפשר?

אם באמצע פסוק ראשון של ק"ש כיון מעתה ואילך שלא לצאת, אין מתבטל מזה שם ק"ש? הרי אין כאן כונה?

אני שואל קודם בלי קשר להפסק, האם יכול אדם להחליט באמצע קריאת שמע [במקרה הנ"ל שלפני התפילה] שאין הוא עוסק בק"ש אלא קורא בתורה, ויקרא אח"כ?

כתובות דף צ"ז ע"א: "בעו מיניה מרב ששת: מוכרת למזונות מהו שתחזור ותטרוף לכתובה קמיבעיא להו בדרב יוסף דאמר רב יוסף ארמלתא דזבין אחריות איתמי ובי דינא דזבין אחריות איתמי מאי כיון דאחריות איתמי טרפא או דלמא מצי אמרי לה נהי דאחריות דעלמא לא קבילת עילוך אחריות דנפשך מי לא קבולי קבילת ". ע"כ.         לא ה...

כתובות דף צ"ז ע"א: "בעו מיניה מרב ששת: מוכרת למזונות מהו שתחזור ותטרוף לכתובה קמיבעיא להו בדרב יוסף דאמר רב יוסף ארמלתא דזבין אחריות איתמי ובי דינא דזבין אחריות איתמי מאי כיון דאחריות איתמי טרפא או דלמא מצי אמרי לה נהי דאחריות דעלמא לא קבילת עילוך אחריות דנפשך מי לא קבולי קבילת ". ע"כ.         לא ה...

מי שהשכים וקרא קריאת שמע לפני התפילה [למשל כדי לקרות בזמן המג"א], האם מותר לו לכתחילה להפסיק באמצע הקריאה, באופן האסור באמצע ק"ש, ולהחליט שהוא חוזר בו ועכשיו יהא כקורא בתורה, ויקרא אח"כ שוב לצאת ידי חובה, או שמ"מ כיון שהתחיל לקרוא ק"ש אסור להפסיק ?

כל המשנה ידו על כתב: ↑

21 ינואר 2020, 15:13

פראנק כתב: ↑

21 ינואר 2020, 05:35

האם יש הבדל בין ותו לואב"א???
תמיד חשבתי שבשנה מואב"א ותו מוסיף על הראשונים אבל כאן משמע שהתירוץ השני חולק על הראשון. 

ותו, זו דחיה בהמשך לראשונה. ואיבעית אימא זו דחיה מכיון חדש

 

צבי500 כתב: ↑

20 ינואר 2020, 22:50

גם ללכת לרופא זה סגולה.

בדוק ומנוסה
 

יש ע"ז נידון בגמ' סנהדרין סט כמדומה.

 

נפלת עלינו כבד, מאיפה זה בא?

של מי השיחה הזאת, ואיפה היא נמסרה ?

עיקרי ההלכות א. "בני אם נפלת למשכב, מהר והעתר לה' וירפא לך, ואח"כ הפקד ביד הרופא נפשך, כי לכך נברא, וה' חלק לו מחכמתו, ואל תשלחנו עד שתתרפא" (בן סירא פי"ח) ב. הליכה לרופא אינה חסרון באמונה. הרופא הוא שליחו של הקב"ה לרפא את החולה. ג. גם לשיטת רבי נחמן מברסלב, מצווה ללכת לרופאים בזמנינו שהרפואה מתקדמ...

ואגב אני חולק בכל תוקף על הגישה שאומרת ציטוט 'היה ברור לחזו"א שזה דאוריתא השאלה למה', התורה היא תורת אמת ולא מטרה שמקדשת אמצעים, החזו"א סבר שזה בונה דאוריתא כי הגיע בעומק סברתו לתוצאה זו ולא בגלל שהחליט כך מראש והדברים ברורים אצלי מעל לכל ספק, ובמיוחד אצל החזו"א שממש לא פסק הלכות מתוך השקפה שכך צרי...

יפה מאוד, ואענה גם אני חלקי בעניין הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליו קרבן, שהרי נדר עניינו לידור לתת משהו לה', ואל המקום אשר יבחר ה' שמה תביאו נדריכם ונדבותיכם וגו' ומי שיוצר לעצמו איזה נדר איכן שהוא ומקיימו במקומו הרי זה דומה להקרבת קרבן בבמה. עי' גם בבא בתרא דף ק"כ שלמדו כמה דברים מגז...

בסגנון ששלח לי חברותא: דאי בשאילת 'שלום' - שמו של הקב"ה - דווקא אז 'כאילו עשאו במה' (עיין רבינו יונה ומאירי), כיון שמזכירו במקום אחר שאינו מקומו קודם תפילת השחר (- כנגד תמיד), הוי כמקריב בבמה בחוץ. פירוש זה שהבאת אכן נאה לפי שיטת חכמי פרובינציא [שהובאה ברבינו יונה] שהאיסור הוא רק ב'שלום' ומותר באמי...

 ברכות י"ד ע"א: אמר רב כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאלו עשאו במה וכו'. יתכן לפרש מה שנחשב דוקא כאילו עשאו במה, ע"פ מה שמצאנו בכ"מ שהבאת מנחה היא ענין של שאילת שלום, עי' בספר שמואל (א' י-כז) שעל הפסוק ' ולא הביאו לו מנחה' תרגם יונתן "ולא אתו למשאל בשלמיה". וברש"י נדה לא,ב ד"ה   כר, מנחה דהיינו ...

ראיתי שכבר הביאו שם דעות פוסקים וגדולים, לצערי לא הגעתי עדיין להוראה.

חחח, אחת התגובות. תגובה לר' יואל נהרי על כך שאמר שלא יכול להיות שאני הראשון שעליתי על זה מזמן חז"ל, תוך כדי שבפורום אחר הוא טען שזו טעות לאמר אז בקול רעש גדול אדיר וחזק וצריך לאמר במקום זה אז בקול רעש גדול אופנים וחיות משמיעים קול וכך עושה הרב שלמה פישר שאינו קטלא קניא... כנראה שמי שחבר קרוב של הקב...

חחח, אחת התגובות. תגובה לר' יואל נהרי על כך שאמר שלא יכול להיות שאני הראשון שעליתי על זה מזמן חז"ל, תוך כדי שבפורום אחר הוא טען שזו טעות לאמר אז בקול רעש גדול אדיר וחזק וצריך לאמר במקום זה אז בקול רעש גדול אופנים וחיות משמיעים קול וכך עושה הרב שלמה פישר שאינו קטלא קניא... 1. באשכול שדיבר על אופנים ...

..