הכל מודים בעצרת ושבת ופורים דבעינן נמי לכם קצת תמוה 1. הא דמר בריה דרבינא יתיב כולי שתא בר מעצרתא ופוריא, משמע שהוא מכוח סברת רבי אלעזר (עצרת) ורב יוסף (פורים), ומ"ט לא שמיעא ליה סברת רבה, הכל מודים בשבת דבעינן לכם (אא"כ נאמר כולי שתא חוץ משבת). 2. אמאי לא אשתמיט שום אמורא לומר הכל מודים דבסוכות בעי...

הכל מודים בעצרת ושבת ופורים דבעינן נמי לכם קצת תמוה 1. הא דמר בריה דרבינא יתיב כולי שתא בר מעצרתא ופוריא, משמע שהוא מכוח סברת רבי אלעזר (עצרת) ורב יוסף (פורים), ומ"ט לא שמיעא ליה סברת רבה, הכל מודים בשבת דבעינן לכם (אא"כ נאמר כולי שתא חוץ משבת). 2. אמאי לא אשתמיט שום אמורא לומר הכל מודים דבסוכות בעי...

הכל מודים בעצרת ושבת ופורים דבעינן נמי לכם קצת תמוה 1. הא דמר בריה דרבינא יתיב כולי שתא בר מעצרתא ופוריא, משמע שהוא מכוח סברת רבי אלעזר (עצרת) ורב יוסף (פורים), ומ"ט לא שמיעא ליה סברת רבה, הכל מודים בשבת דבעינן לכם (אא"כ נאמר כולי שתא חוץ משבת). 2. אמאי לא אשתמיט שום אמורא לומר הכל מודים דבסוכות בעי...

הכל מודים בעצרת ושבת ופורים דבעינן לכם קצת תמוה 1. הא דמר בריה דרבינא יתיב כולי שתא בר מעצרתא ופוריא, משמע שהוא מכוח סברת רבי אלעזר (עצרת) ורב יוסף (פורים), ומ"ט לא שמיעא ליה סברת רבה, הכל מודים בשבת דבעינן לכם (אא"כ נאמר כולי שתא חוץ משבת). 2. אמאי לא אשתמיט שום אמורא לומר הכל מודים דבסוכות בעינן נ...

אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו ממשה דכתיב (במדבר לא, יד) ויקצוף משה על פקודי החיל וגו' וכתיב (במדבר לא, כא) ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חוקת התורה אשר צוה ה' את משה וגו' מכלל דמשה איעלם מיניה ----------- קצת תמוה, דשבק שריפת שעיר החטאת דת"כ ונקט מלחמת מדין דחומש הפקודים, לא רק מפני ...

רוגז - זעזוע הבא מחמת כעס, פחד או הטרדה

פירש"י על חבקוק ג' ט"ז (וראה שם במפרשים)
"ותחתי ארגז" - במקומי אני מזדעזעת

פירש"י על ברכות ה.
ירגיז יצר טוב - שיעשה מלחמה עם יצר הרע:

"הדבר שמכה" הוא האור, שמכה בעצם וחוזר לעין. לא משהו שיוצא מהעין, "מכה" בעצם, וחוזר לעין.

מקדש שביעי כל שביעי כתב: ↑

26 ינואר 2021, 13:48

HaimL כתב: ↑

31 מאי 2020, 22:11

סליחה על ההערה הקטנונית, אבל כנראה שרבים לא שמים לב לכך (כולל אני, עד שהעיר לי ת"ח גדול אחד זצ"ל). עונים עליכם שלום, ולא עליכם השלום.

לא הבנתי מאי נפק"מ, תוכל להסביר לי?

בכבוד, אם סוף סוף יפסיקו להגביל אותי כאן 
 

קבל את המלא ומחזיר את הריקן וכו':  אבל איפכא לא מסייע ליה לר"ש בן לקיש דאמר ר"ש בן לקיש אין מעבירין על המצות: --- קצת תמוה לי, דמאי סייעתא איכא. דילמא הכא שאני, משני טעמים 1. קבלת המלא היא הכשר מצווה טפי מהחזרת הריקן (שאם היו כלים ריקים בלא"ה, בפשטות אין מצווה כלל להחזירו), ולא נלמד מזה על שתי מצוות...

אפשר לומר בשני אופנים

כנראה, הכוונה היא, מלשון כף הקלע, כלומר "נזרק" לשם, וכמו שאומרים בארמית "אתרמי"

או, אפשר לומר מלשון קלעי החצר, כלומר, "מצא עצמו" בתוך המקום, אחרי קלעי הפתח.

והעניין אחד.

לא יאומן, כמה המדע הולך שולל אחרי עצמו, כל דור בטוח שמה שידעו עד היום הוא תאוריה או מחשבה, אבל הוא יודע את האמת זה גם לא נכון. דווקא התפיסה של פעם הייתה שיודעים הכל, אם מתחברים לאיזה מקור ידע עליון. כיום יודעים שידע נקנה, באופן כללי, דרך אמצעים מחקריים. א. מה המקור של כבודו שפעם לא ידעו שידע נקנה? ...

לא יאומן, כמה המדע הולך שולל אחרי עצמו, כל דור בטוח שמה שידעו עד היום הוא תאוריה או מחשבה, אבל הוא יודע את האמת אז אתה טוען שראייה היא פעולה אקטיבית? אם רואים איזה דבר, אז הדבר מקבל את פעולת הראייה מהרואה? בין היתר היא גם אקטיבית בחז"ל יש הרבה פעמים - נתן בו עיניו ועשהו גל של עצמות אינו דומה. מדובר...

⁸סב. ורב חסדא סבר האי ערל נמי כיון דבר חיובא הוא בר כפרה הוא [הואיל] דאי בעי מתקן נפשיה קשה לי, הרי מתו אחיו מחמת מילה וא״כ אי אפשר לו לתקן נפשיה וצ״ע מי שמתו אחיו מחמת מילה אינו פטור בעצם, אלא רק שאין חיוב למולו בשמיני, וממתינים עד שיגדל ויתחזק (ראה ברמב"ם הלכות מילה ספ"א). וצריך אולי לדחוק בלשון ...

האמת שהפכתי והפכתי, ולא מצאתי. אם יש לך מקור מובהק שאומר כך, אשמח. ייתכן שהזוכים בחביתין היו עושים כל מיני עבודות השייכות בה, אבל ההקטרה גופה היה עושה הכה"ג? עושי חביתין מוזכר בתמיד פ"א משנה ג, ומשמע במשנה דעושי חביתין הם ללא פייס,  ואילו הקטרת חביתין מוזכר בפ"ג משנה א, וזה שזכה בפייס וכלל גדול, שא...

שמא לא נמצא נותר דיוחנן בן נרבאי, הפשט שלא נשאר בשר שלא אכלוהו, והוצרכו לשרפו. ולא ארע נותר מעולם, הפשט הוא שלא שכחו בשר לאחר זמן איסורו, שלא שרפוהו בזמן הראוי לשריפתו. אין שורפין בשר הנותר אלא ביום אחר שנעשה נותר ומה תוספת עניין יש בשריפה זו באופן מיידי הרי כבר נעשה נותר ואיך אפשר לומר שלא אירע נו...

שמא לא נמצא נותר דיוחנן בן נרבאי, הפשט שלא נשאר בשר שלא אכלוהו, והוצרכו לשרפו.
ולא ארע נותר מעולם, הפשט הוא שלא שכחו בשר לאחר זמן איסורו, שלא שרפוהו בזמן הראוי לשריפתו.

הפשטות הפוכה. הבן חייב להאכיל את אביו, להשקותו ולהלבישו וכו'. החיוב לשמוע בקולו אינו מעיקרי המצוה, ואכמ"ל. אכמ"ל לא אומר לי הרבה. ולא מדובר על לשמוע בקולו, כמו הדיון שהיה כאן, אם הוא רוצה ללמוד בליטאית ואביו רוצה שילמד דווקא בפולנית. מדובר בסה"כ באבא שרוצה לאכול, לשתות ולהתלבש, כפי שציינת. אני רוצה...

עדיין, מדובר על חשיבות בעיניו הוא, ועבורו, לא שידמיין שהם מופלגים מכל אדם אחר.

והוא פלי - סתום (לא נפלאת), או מפורש (והפלה, ונפלינו)

ציון הלא תשאלי כתב: ↑

21 ינואר 2021, 16:06

HaimL כתב: ↑

21 ינואר 2021, 09:41

מתי יודעים אם מנהל הוא טוב?

כאשר הוא לא נמצא, אז כל החברה קורסת;
או כאשר הוא לא נמצא, הכל מתנהל כסדר?

אתה יכול לומר את זה גם בכבשים ובצאן ???

לגמרי. רועה מקצועי, מביא את הצאן למקום שיסתדרו בעצמם. לא ככה?
 

ולא יסף - לא הוסיף, או לא פסק

מתי יודעים אם מנהל הוא טוב?

כאשר הוא לא נמצא, אז כל החברה קורסת;
או כאשר הוא לא נמצא, הכל מתנהל כסדר?

נראה שיש כאן הוצאה מהקשר של הביטוי גדולים ונכבדי ארץ, ודומה קצת ללשון הרמב"ם, שהבעל ידמה בעיני אשתו כמלך או כשר הולכת בתאוות לבו וכו', וה"נ, גדולים ונכבדי ארץ, היינו שירוץ ויקדים וימהר לשרתם

עי' באשכול על הבטחון  אז הכוונה במשפט תחשוב טוב, זה לא רק לחשוב.. אלא עם כל דיני הביטחון....  נכון. החידוש בפתגם זה הוא הקביעה שיש לבטוח בה' שיהיה טוב באופן גלוי ומוחשי (ולא רק ש'מה שלא יהיה - הרי זה לטובה'), ושהביטחון הזה גורם שהקב"ה יעשה כך.  איך אפשר להוכיח או לסתור טענה כזאת. תמיד יאמרו לזה שחש...

  הפשטות הפוכה. הבן חייב להאכיל את אביו, להשקותו ולהלבישו וכו'. החיוב לשמוע בקולו אינו מעיקרי המצוה, ואכמ"ל. אכמ"ל לא אומר לי הרבה. ולא מדובר על לשמוע בקולו, כמו הדיון שהיה כאן, אם הוא רוצה ללמוד בליטאית ואביו רוצה שילמד דווקא בפולנית. מדובר בסה"כ באבא שרוצה לאכול, לשתות ולהתלבש, כפי שציינת. אני רו...

יערב שיחי כתב: ↑

20 ינואר 2021, 18:09

יש מספיק דברים שכולנו יודעים בבירור על נכונותם והמדע לא מכיר בהם.

דוגמא פשוטה - לפי המדע - אין קשר בין תספורת וגזיזת צפורנים, לקצב הגדילה שלהם אח''כ.

יש גם מספיק דברים שבלי המדע לא היינו בכלל יודעים על קיומם. לפרט?
 

חייל של הרבי כתב: ↑

20 ינואר 2021, 18:15

יערב שיחי כתב: ↑

20 ינואר 2021, 18:09

יש מספיק דברים שכולנו יודעים בבירור על נכונותם והמדע לא מכיר בהם.

דוגמא פשוטה - לפי המדע - אין קשר בין תספורת וגזיזת צפורנים, לקצב הגדילה שלהם אח''כ.

אגב, לפי המדע אין שום הסבר המניח את הדעת לגבי תופעת הדז'ה וו. כל ההסברים שלהם לא באמת מסבירים את ההרגשה הזו

רוצה לפרט?
 

יערב שיחי כתב: ↑

20 ינואר 2021, 18:09

יש מספיק דברים שכולנו יודעים בבירור על נכונותם והמדע לא מכיר בהם.

דוגמא פשוטה - לפי המדע - אין קשר בין תספורת וגזיזת צפורנים, לקצב הגדילה שלהם אח''כ.

דוגמה?
 

יערב שיחי כתב: ↑

20 ינואר 2021, 17:32

ישראלמאיר כתב: ↑

20 ינואר 2021, 12:33

יערב שיחי כתב: ↑

20 ינואר 2021, 12:10

מילא אם היה מחקר מדעי ששולל, אפשר להבין, וגם אז אפשר להתווכח,

סותר את עיקרון ההפרכה.

איזה עיקרון? זה אחד מי''ג מידות שלא שמעתי עליו עד היום?

סוג של. זה גם עיקרון הגיוני, כמו רוב הי"ג מידות (למעט אלו שבאות בקבלה).
 

פרשת ויקהל וקרינא ליה ירוחם טמירי דאיהו טמיר בגנתא דעדן דאית צדיקייא דלא משיג זכותא דילהון למהוי בגינתא דעדן בפרסום אלא בטמירו והכי הוה איהו אבל במדרגא רבא ויקירא איהו. ריבונו של עולם. לכתוב כזאת ספרות עניפה, ובסוף עוד אין לו פרסום בגן עדן. עצוב. אגב, מצאתי עכשיו בחיפוש, שישנם הקושרים בין טמירי, לב...