דף צו: - בגמ' לימד על העז שאין טעונה אליה . וברש"י שם בד"ה ואם כ' וז"ל שבכשב נתפרשה אליה, כדכתיב האליה תמימה לעומת העצה, ממקום שהכליות יועצות, ובא הכתוב והפסיק ולמד על העז שאינה טעונה אליה - להקריב אליה שלה למזבח. י ש מפרשין עז אין לו אליה, וטעות הוא בידם שהרי ממקום שהכליות יועצות היא ניטלית, ועוד מ...

דיף שמישהו לא ירוקן את כיסו 'בטעות', בגלל שרלטן. בדרך כלל אנשים לא "מרוקנים את כיסם" כשהאנשים האלה מסתובבים ואוספים כסף. אני גם לא חושב שאתה מחמם כאן את מישהו, ואני מקרר... אחד שרגיל שמנצלים אותו, ינוצל הלאה, ואין לזה שום קשר עם נתינה, אך זה נושא בפנ"ע. אז לאיזה סיבה כתבת מה שכתבת?, סתם, לספר שיש א...

בותי היקרים, כאשר חברים ברי דעת מוצאים לנכון לצאת במחאה תחת להתמודד עניינית, בין אם זה במחאה רוויית אמוציות כמו של הרב מאור עיניים, ועד מחאה אצילית כזו של ידידנו האברך כמדרשו, זה לא מורה על חוזק הטענה. בכל אופן, אני נכשלתי בכך שלא שמעתי לחז''ל שמצוה לא לומר דבר שאינו נשמע, ואני מקווה להפנים את הלקח...

רק שלפעמים כדאי לא להיסחט רגשית מסיפורים כואבים... ולרוקן את הכיס. למה להקטין את רגשי האנשים שרוצים לתרום לאדם בגלל ששומעים סיפור מרגש, הרי גם אם זה שקר, הרי האדם יש לו מצוות צדקה אם האדם צריך את הכסף, ולמה אתה מסתכן לגרום שמישהו לא יתן צדקה לאדם נצרך בגלל שקרא את המילים שלך, ודמו בראשיך ח"ו. הלא ע...

 עיין מה שכתבתי   כאן   להוכיח מדברי רש"י [פסחים צו:] שגם אם לפי ראות עינינו נראה אחרת ממה שאמרו חז"ל, אנו אומרים שלא מבינים את דברי חז"ל, ולא אומרים שחז"ל טעו, אלא שאנו טועים.

2) מגיע לבית כנסת אצלנו אדם מבוגר מדי תקופה [להערכתי, יש לו מפעיל וכל הענף הזה שווה תחקיר עומק] הסיפורים שלו משתנים, ההליכה איטית מאוד, ונשימות כבדות, לפני כמה שנים בפעמים הראשונות שהגיע נתתי לו סכום נכבד, בתקופה האחרונה, אני רואה אותו בבית כנסת מתהלך כמו זקן בן 100, כשהוא מספר על מצבו הבריאותי הקש...

 

רוצה להיות טוב כתב:

רוצה להיות טוב.PNG

אולי בגלל שכשמעכ"ת כותב הודעות בשעה 02:01 אחרי חצות הלילה, אין מישהו מוכן ומזומן לאשר אותם עד הבוקר.

עי' בטעמא דקרא להגרח''ק שמפרש ע''פ מה דאיתא שבתחילה עשו אותו כיו''ט לאיסור מלאכה [עי' בפסוק שבפעם השני' לא כתוב לעשות יום טוב רק בפעם הא'] וממילא לא הי' אפשר ליתן מתנות, ובאמת הוא נתקן רק משם ואילך כשביטלו את האיסור מלאכה. [מהזיכרון] בפסוק השני גם כתוב "אֲשֶׁר֩ נֶהְפַּ֨ךְ לָהֶ֤ם מִיָּגוֹן֙ לְשִׂמְח...

אם המילים להלן הם הלכה: מיץ זה כשר למהדרין לקידוש והבדלה. אין בו חשש עורלה או טבל. לא משנה שביעית ולטעמך אם כתוב על מוצר "כשר לפסח" זה גם הלכה? זה גילוי דעת בלבד שהמוצר הוא מוצר כזה שהוא כשר לפסח, וכמןו זה הם כותבים שהוא מוצר שהוא עשוי באופן שהוא יין כזה שהוא כשר לקידוש, ושהוא לא עשוי מפרות של ערלה...

השאלה היא אם נקטתם לשון מכירה שאתה מוכר לחברך שאז מותר לקונה להוסיף על המחיר או שאיירי בלשון הלוואה וכגון שלא היה לשני כסף שאז כפי שאמר "לעצמו נברא" אין כל משמעות ליכולת ההחזרה המיידית אא"כ נאמר שזה מגלה שזו מכירה ולא הלוואה שאין לזה כ"כ סברא. גם באופן שלא היה לשני כסף יש כאן שני אפשרויות, א' שהוא ...

מה התכוונת חוב הלואה הוי דאורייתא הלא אינו רבית קצוצה. ההבדל הוא שבחוב מחמת מקח, אין כאן הלואה מן התורה כלל, משא"כ בהלוואת מעות או מוצרים בעצם ההלואה יש כאן הלואה מן התורה, רק שהתורה לא אסרה רבית אא"כ היא קצוצה, ולכן הלואת ממון שאינה קצוצה, יש לו צד חומרא שאין בחוב מחמת מקח. כך למדוני רבותי, [או יו...

לישועתך קויתי השם כתב: ↑

24 פברואר 2021, 18:58

אולי זה יעזור

לאו מר ב"ר אשי חתים עליה.

לישועתך קויתי השם כתב: ↑

24 פברואר 2021, 18:58

הקפת חנות אינה הלוואה - שביעית י א

זה מפורש בהלכות רבית שרק הלואת כסף או הלואת פירות [מוצרים] נקרא הלואה מן התורה לענין רבית, וחז"ל אסרו ריבית גם בחוב מחמת מקח (הקפת חנות).
ולא צריך להביא ראיה משביעית.

בענין זה מעולם תמהתי וכי מיץ תפוזים או תפוחים נחשב בימינו חשוב יותר מקפה? כמדומה שבזמן המשנ"ב מיץ פירות היה יקר בהרבה אבל היום איני חושב שיש הבדל גדול, בודאי לא במשקאות הקלים הזולים. הסטייפלר זצ"ל לא נשאל על מיץ תפוחים או תפוזים, הוא נשאל על קפה, בגלל שזה הדבר הכי מצוי לשתות לפני התפילה. איננו יודע...

גב רבותי לימדוני שאדם המחזיר יותר מהחוב שלא לשם רבית אלא מחמת הנוחות כגון שהלוה כוס חד פעמית והחזיר לו אחרת יותר גדולה קצת, או שאינו יכול לפרוט כסף ולתת בדיוק לפי האגורות, דזה לא הוי רבית ושרי. הסיבה במקרה הראשון לאו דוקא קשור לנושא הנוחות, שקובע שזה שלא לשם ריבית. אלא הטעם הוא שאם זה כמעט אותו גוד...

ובמדרש איתא שלא היו לה איברי הולדה כלל, ולא היה שייך שהיא תלד, ו שלא מענין האשכול מה מקור מדרש זה? וכיצד א"כ נשאה אברהם הלא קיי"ל קיים אברהם אבינו כל התורה? ומילא עקרות שאינה ניכרת ובכ"א לא בגיל צעיר אבל עקרות שכזו? יתכן שהיה חסר לה באברי ההולדה הפנימיים ואברהם אבינו לא ידע מזה. (ה'אולטרסאונד' לא ה...

דרומאי כתב: ↑

24 פברואר 2021, 12:55

לכאורה חלבים לא אכלו משום איסור חלב,

א. הרי מפורש בגמ' שמאן לימא לן דלא שויסקי עבוד,ולא קאמר שאסור משום חלב.
ב. והביאור בזה פשוט, דטעם זה ליתא, שהרי בזמן יציאת מצרים לא נצטוו עדיין באיסור אכילת חלב.

להרבנים @פינחס רוזנצוויג ו @מבקש אמת נ"י.

האשכול כאן לא בא לדון בנושא הלכה מסוימת, אלא בשאלה יותר כללית.
אם אתם מעוניינים להמשיך את המשא ומתן לגבי ההיתר או האיסור להשתמש בסבון נוזלי בשבת תפתחו בבקשה אשכול מיוחד לנושא זה, ובבקשה אל תהפוך את האשכול לנושא שלא בשבילו הוא נפתח.
יישר כחכם

ואע"פ נראה שההנחה הזאת שלא יבוא מכשול ע"י גדולי הדור הוא דבר שנראה מיסודי הדת וכל אחד מתחבר לזה, לא ידעתי מה המקור לזה. זה לא משהו שהמציאו היום, זה מאמר חז"ל מפורש במדרש רבה [ג,ח,] וז"ל: "לך ואספת את זקני ישראל" לעולם זקנים מעמידים את ישראל וכן הוא אומר (יהושע ח, לג) וכל ישראל וזקניו ושוטריו ושופטי...

תלמיד נאמן כתב: ↑

23 פברואר 2021, 23:36

יושב אוהלים כתב: ↑

23 פברואר 2021, 22:15

מחפש מי שחולק להדיא על פסקו של המשנ"ב

חוץ מהאג"מ ?

האג"מ חולק גם על ראשונים.
[וכן החזו"א]
 

דף צו. בגמ' בעי רבי זירא אימורי פסח מצרים היכא אקטרינהו, א''ל אביי ומאן לימא לן דלא שויסקי עבוד, ועוד הא תנא רב יוסף ג' מזבחות היו שם על המשקוף ועל שתי המזוזות ותו מידי אחרינא לא הוה: היינו שבפסח מצרים לא היה דין הקרבת אימורים כלל, וצלו על השפוד ואכלו את האימורים ביחד עם הבשר: ובמתני' שם: מה בין פסח...

שמעתי פעם שהרב אלישיב פוסק אחרת מהמ"ב... אתמול סיפר לי יהודי שהתפלל במנין של הגריש"א ז"ל פעם בפ' זכור, ועלה הגריש"א לזכור, וקרא יחד עם הבעל קריאה בקול שהרבה שמעו את קולו, והוא ניגש להגריש"א ושאל אותו דקיי"ל תרי קלא לא משתמעי והרי שמעו גם את קולו ביחד עם קולו של הבע"ק. והשיב לו הגריש"א שיצאו ידי חוב...

תלמיד נאמן כתב: ↑

23 פברואר 2021, 22:04

יושב אוהלים כתב: ↑

23 פברואר 2021, 21:35

דלא כהמשנ"ב?

כדבריכם, מרן הסטייפלר זצ"ל התיר לערבב סוכר, בגלל שנשתנה המצב מזמן המשנ"ב ולא נחשב משקה חשוב.

אז אני עדיין מחפש מי שחולק להדיא על פסקו של המשנ"ב.

ע.א.ו כתב: ↑

23 פברואר 2021, 20:29

אז למה לפנות אליו בצורה כזו בתחילת הפרשה?

לא הבנתי שאלתך - למה לא לפנות אליו בצורה כזו? או למה בצורה כזו ולא איך?

  כבר נתבאר למעלה, שהטעם שמוציאין ספר לכל קריאה וקריאה הוא משום שאין גוללין ס"ת בציבור. ולפיכך בזמן שאין צריך לגלול כלל (נזדמנה פרשת שקלים בואתה תצוה) – אין מוצאין ספר שני, ובזמן שצריך לגלול אפילו מעט (נזדמנה פרשת שקלים בכי תשא) – מוציאין ספר שני. ולהעיר: לדעת רבנו המאירי, אף כשחל בכי תשא אין מוציא...

מה הסברא בזה שלהגביה ולגלול הס"ת ולפתוח ס"ת אחר עדיף מלגלול אפי' קצת כגון מפרשת משפטים עד פרשת כי תשא? אתמהה. אכן, יש להתחקות על שורש הדבר שבגלילת ספר יש הקלה בכבוד הציבור. ויתכן, כי ענין של 'לא פלוג' יש כאן. לא הבנתי, איזה לא פלוג שייך כאן? הרי לא שייך לא פלוג בדבר שתמיד הוא כך, ואני שאלתי למה קבע...

chagold כתב: ↑

23 פברואר 2021, 19:08

למבואר שם הוא אותו טעם, משום טעות התינוקות.

מה שייך טעם שלא יטעו התינוקות ב"דבר אחר"?

לישועתך קויתי השם כתב: ↑

23 פברואר 2021, 19:15

בעניין שתיית קפה לפני התפילה, הרבה מפוסקי זמנינו הקילו לא כהמ"ב, דס"ל שבזמנינו אי"ז דרך גאווה

א. מי לדוגמא, פסק בזה דלא כהמשנ"ב?
ב. מי יימר שחולק על המשנ"ב אולי הדברים השתנוו מאז זמנו של הח"ח עד היום?
 

אמונת אומן כתב: ↑

23 פברואר 2021, 19:08

אני שמעתי פעם פסק מגאב''ד ערלויא זצ''ל.
כשתמהתי בפניו שזה נגד המ''ב, אמר לי שפסק כך כאשר בעיירה שלו עוד לא היה סט אחד של מ''ב...

גאב"ד ערלוי לא היה ליטאי. יש הרבה פוסקים חסידיים שלא קיבלו את פסקי המשנה ברורה כמו שהליטאים קיבלו אותו, כך שפסק זה לא ממלא את מה שאני מחפש.
 

ובד"כ זהו חד עברא דנהרא ומסתבר להקל אם כוונתך שאם הוא לא יטבול מסתמא יבא מישהו אחריו ויטבול, זה לא היתר, כי אם גם השני יעבור על לפני עוור זה לא נקרא תרי עברא דנהרא, אא"כ יש אפשרות שהדבר ייעשה בלי לפני עור, או שהאדם יעשנו בעצמו, אבל הכא הרי כל מי שיטבול עבורו הוא באותו שאלה, ואם הילד יטבלנו בעצמו הר...