יודע ספר כתב:
"כתוב כאן לענ"ד יסוד גדול שנוגע מאד לתקופתינו אנו!!
'לעולם אל תחכה שהקב"ה יתגלה אליך- תפנה אתה אליו'!!!"

הדברים יפים ונכונים,
וביותר, דבזה שכתוב וירא ה' כי סר לראות רואים שדווקא בגלל שסר לראות אז ויקרא אליו אלוקים.

בחזו"א שהבאת יש, שבחולי המהלכת הו"ל כאויבים שצרו בעיר שחוששים אף לחשש רחוק,
ולכאו' הוא הדין לכה"פ לפנינו אף אם נחשב חשש רחוק.
ומכ"ש שכנראה אם יתירו את כל בתי כנסת והישיבות החשש הוא וודאי. ועוד שמזיק את הרבים
וכנראה זה מה שבאת להוכיח.

ידוע בפורים שנותנים מעות לכל מי שמבקש מדין כל הפושט. ןלכאו' דבר זה בטעות יסודו, דנראה בשו"ע ובטור (סי' תרצ"ד) דדין זה נאמר כלפי דין מתנות לאביונים שיוצאים ידי חובה בכל מי שפושט יד ואין צריך לדקדק אחריו אם הוא רמאי. והנה נוהגים הבני תורה לדקדק אחר אביון מהודר, ולכאו' זה נובע מאותה טעות שחושבים שהדין ...

זקוק לי מאמרו של ר' משה שיינפלד "בין פרנקפורט לפרשבורג" (כמדומני שזה השם של המאמר)

שמעיה כתב: ↑

25 פברואר 2020, 11:13

מישהוא כתב: ↑

17 פברואר 2020, 20:11

האם מותר לבן אדם לספר לשה"ר על עצמו?

כן

פסק שלך?" או שיש לך מקור/ראיות?

הח"ח מסביר שכל הבעיה של אבק לשה"ר הוא שיביא לידי לשה"ר
ולכך אסור לספר לשה"ר לתועלת אם השומע לא יודע שזה לתועלת (עיין בכלל ט')
ונראה שה"ה לספר על עצמו כשהשומעים לא יודעים שמדובר בו עצמו וכהסיפור שהובא מהח"ח.

בגור אריה שם מבאר על מה שרש"י כתב שגם משה הזהירם על כך (שלא לעלות להר), שמשה דרש ק"ו,
כי הקב"ה לא אמר לו להזהיר אותם אלא לעשות גבול אבל הוא למד ק"ו מהגבול שאם הוא מזהיר אותם כ"ש שהוא משה צריך להזהיר אותם, יעו"ש.
ולפי"ז נראה שהגבול דיבר ממש כפשוטו.

טעם האוסרים כמדומה הוא משום שיכול להביא לידי תערובת וא"כ בקטן זה לא שייך.

"והגבלת את העם סביב לאמור"
פי' רש"י הגבול אומר להם וכו' האם כפשוטו או שהגבול רומז על כך בעצם היותו?

האם מותר לבן אדם לספר לשה"ר על עצמו?

השאלה היא איך בוחרים רב להשקפה וכדו'
בשלמא בהלכה הרב נמדד לפי מומחיותו בהלכה אבל בהשקפה איך מודדים זאת?
ומענין לענין האם יש תוקף לרב השכונתי/קהילתי בעניני השקפה?

אמר רבא לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ יהגה שנא' וכו'
ואמר רבא לעולם ליגריס איניש ואע"ג דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמר שנאמר "גרסה נפשי לתאבה" גרסה כתיב ולא כתיב טחנה (גמ' ע"ז י"ט א')

מה ההסבר בטענה "המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר"
(נראה שאין זה כי אם עקיצה בלבד, מעניין אם יש עוד מקום כזה בתורה)

הבעיה בזה שיראו אותו ויבואו להתיר לכתחילה, ואולי אפשר שילמד במחשבה.

בגמ' ע"ז י"ט ע"א כתוב שאדם צריך לגרוס דפי גמרא קודם שמעיין ואפילו ששוכח ואפילו שלא יודע מה שאומר.
אשמח אם מישהוא יעלה את הנוסח.

הוא לא כתב

איש קטן כתב: ↑

10 פברואר 2020, 07:37

לפותח הנושא 'משמע שרק המלווה עובר'

בן של רב כתב: ↑

17 מאי 2019, 15:16

משמע שהעיקר זה המלוה.

הסבא זצ"ל היה אומר שסדר דומה לקשר שבשלשלת של מרגליות, שאף שהעיקר הלא הם המרגליות, מ"מ אם יתירוהו יפלו כל המרגליות ארצה... סדר הוא השומר כל טוב שבעולם, אע"פ שהוא לעצמו איננו אלא דבר טפל. ר' ירוחם ממיר, דעת תורה במדבר עמ' יז מה זה שייר לבקיאות? אדם אינו גדל מהמאכלים שהוא אוכל, אלא ממה שהוא מעכל. כך, ...

א"כ השאלה למה אתה מחמיר לא לאכול את ההכשר,
אם רק בגלל מעשר והפרשת חלה שלא עישרו כראוי מספיק שתעשר ותפריש,
אם בגלל חלב עכו"ם וכדו' שאינך סומך עליהם אל תאכל,
ואם סלסול אתה נוהג בעצמך אז השאלה אם זה יהרוס את הסלסול, כנראה שכן...

בתחילת שירת הים אומרים בלשון נסתר כי 'גאה גאה' ולא גאית וכן 'רמה בים' ולא רמית וכן 'זה א-לי ואנווהו' ולא ואנווך וכו'
ובהמשך מתחילים לומר בלשון נוכח, 'ימינך ה'' ולא ימין ה' וכן 'וברוב גאונך' ולא גאונו וכן 'עם זו גאלת' ולא גאל וכו' ויל"ע בזה

עוד א' כתב: ↑

09 פברואר 2020, 20:59

ותולעים בתבלינים וכדו' נראה שאחרי שחיממו ובישלו כבר בטלו ומספק אפשר לסמוך

נניח שזה נכון אבל איך מותר לך להגיד להם להכין לך ולבטל איסור לכתחילה?

עוד א' כתב: ↑

09 פברואר 2020, 20:59

הגבנ"צ לכאורה אין בו כ"כ בעיית כשרות כמו הרבה מוצרי חלב.

חלב עכו"ם?!

יחי כתב: ↑

07 פברואר 2020, 09:18

ד''א, זה קצת מצחיק שכולם כותבים -- וגם אני -- לא נתקלתי בשום דבר חדש וכו', זה פשוט מראה שהם לומדים מספרי קיצורים ותו לא.

נכתב בשאלה כך האם נתקלתם בהלכה בסיסית ביותר !!!! שלא ידעתם

מסיח לפי תומו כתב: ↑

06 פברואר 2020, 20:53

2. האם מטעם הישיבה היה מעקב או פיקוח אם אתם באמת הלכתם ללמוד את ההלכות?

לא

מסיח לפי תומו כתב: ↑

06 פברואר 2020, 20:53

3. מה היתה רמתו התורנית והרוחנית של מי שלימד, מו"ץ? אברך בקי? מדריך? חבר?

מו"צ

מסיח לפי תומו כתב: ↑

06 פברואר 2020, 20:53

4. האם עברתם איזו בחינה כל שהיא לפני החתונה?

חולקה חוברת שבתוכה היו שאלות לשינון

האם יש היתר שלא לחלוץ נעליים לברכת כהנים כשהמקום מטונף או שמא עדיף שלא לעשות ברכת כהנים בהאי גוונא?

HaimL כתב: ↑

28 ינואר 2020, 10:53

בפשטות, רק היכן שכתוב בהלכה שחייב הבא לצאת ידי שמיים.

בריש הכונס יש ד' דברים שהעושה אותם פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים,
ובירושלמי שם כתוב שמהשמים לא מוחלים לו עד שישלם (ועיין בחזו"א שם)
ולפי"ז זה לא שיש ענין לשלם, אלא חייבים, רק שזה לא חוב לחבירו,

בן טובים כתב: ↑

03 פברואר 2020, 05:44

ולכן אין בו ריח כפירה או זוהמה רח"ל. והוא נקי.

לא כל פעם שמוחקים או משנים מילים בעייתיות הספר נהפך לנקי בפרט שריח עוד יותר קשה למחוק ולמיחש מבעי

האמת היא לדעתי מה לעשות כמו תמיד איפה שהוא באמצע, יש מעלה בדרכים חדשות כל עוד אינם פורצים גדר, היו כנראה בכל הדורות הגדולים שהביאו דרכים חדשות לצד גדולים ששמרו על הגבולות והיסודות שבהם לא יגעו ותרווייהו צריכי ולזה צריך גדולים שקבלו במסורת מה הם הגבולות ולא מסברא בעלמא מה שנראה לי כך או כך, לא כל חדש...

כנראה יראת שמים ולא מעיקר הדין

מסתבר בערבות שיכול לעמוד בה שאל"כ ה"ה כגזלן שמעתי מעשה בחזו"א שפעם חתם ערבות למישהוא ולאחר תקופה פגש את אותו אדם ושאל אותו אם החזיר כבר את ההלוואה, ענה לו אותו אדם כן מזמן, שאלו החזו"א מדוע לא אמרת לי, אמר לו למאי נפ"מ, ענה לו החזו"א מאותו זמן שחתמתי שמתי כסף בצד כשווי ההלוואה למקרה שאצטרך לשלם...

מחבר משניות מי באר