מה עושים כשהבעל מאד רוצה משהוא והאשה מאוד רוצה משהוא אחר, מסתדרים ביניהם . הבעיה שלא תמיד הבעל מאד רוצה ללכת לכולל... לדעתי העבודת ה' צריכה להתמקד בתשוקה של הבעל ללכת לכולל (בהנחה שהוא לומד שם יותר טוב) ולאחמ"כ ההכרעה תיהיה נכונה גם כלפי המקום של התורה מול הפרנסה אבל אם לא חשוב כ"כ לבעל ללכת לכולל ה...

למה דווקא איתו?

ליהיות נגד לא צריך לומר, דגם לדעתם אין זה עבירה רק שלא צריך, משא"כ מי שמחייב שאוחז שאסור ללכת בלי חייב לפרסם את דעתו
ופשוט.

ואפשר לומר עפ"י מש"כ בספר חסידים הובא בחלקת מחוקק אהע"ז ריש סי' כ"ג דמי שחושש שיבא על אשתו נדה או א"א יוציא ש"ז בידו וביאר בחכמת שלמה שם שכיו שעיקר תכלית הש"ז זה להביא תולדות וכתוב שתולדותיהם של צדיקים מעשים טובים וכתוב דישב ולא עבר עבירה מקבל שכר כאילו עשה מצווה שפיר הוציא ש"ז לתכלית הראויה לעשות מ...

ברש"י בפי' ב' הביא מש"כ בגמ' בסוטה שיצא ש"ז מבין אצבעותיו וקשה לומר דיוסף עבר על העבירה הכי חמורה בתורה כמש"כ בזוהר.

במציאות, מקבלים יותר כסף מהמדינה או ממקןם העבודה?

ובעבודה לא אכפת להם, הנושא הוא נטו מול המדינה
השאלה אם כיון שזה נפוץ מוחלים וכו' וכמו"כ העובדת קוראת את החומר אח"כ
מסתבר שזה נושא ידוע ובוודאי הרבה רבנים השיבו בזה (אני שאלתי רב ת"ח עצום ויר"ש ואמר לי שאין כלל בעיה)וחשוב לי לשמוע עוד דעות מפורשות בזה.
 

הרב נתן קופשיץ

חזק כתב: ↑

29 דצמבר 2020, 20:06

דעת הרבנים אסור לעשות תואר

תואר אקוויוולנטי (מקביל) של "בית יעקב"

חזק כתב: ↑

29 דצמבר 2020, 20:06

דעת התורה אסור לשקר לגנוב

ידוע לי שיש מחלוקת (בענין אם זה נחשב שקר כשיודעים שכך כולם נוהגים וכן אם זה גניבה) אשמח לקבל תשובה עם שמות הרבנים ונימוקיהם

אשמח לדעת מה הם דעות הרבנים לגבי איסורי גזל גניבת דעת שקר וכו' בקניית עבודות בעשיית תואר?

קשה קצת למה השו"ע לא חשב על הרעיון לזכות למי שחייבים לו?
ורק כתב שיעשה בהם צרכי רבים.

יודע ספר כתב:
"כתוב כאן לענ"ד יסוד גדול שנוגע מאד לתקופתינו אנו!!
'לעולם אל תחכה שהקב"ה יתגלה אליך- תפנה אתה אליו'!!!"

הדברים יפים ונכונים,
וביותר, דבזה שכתוב וירא ה' כי סר לראות רואים שדווקא בגלל שסר לראות אז ויקרא אליו אלוקים.

בחזו"א שהבאת יש, שבחולי המהלכת הו"ל כאויבים שצרו בעיר שחוששים אף לחשש רחוק,
ולכאו' הוא הדין לכה"פ לפנינו אף אם נחשב חשש רחוק.
ומכ"ש שכנראה אם יתירו את כל בתי כנסת והישיבות החשש הוא וודאי. ועוד שמזיק את הרבים
וכנראה זה מה שבאת להוכיח.

ידוע בפורים שנותנים מעות לכל מי שמבקש מדין כל הפושט. ןלכאו' דבר זה בטעות יסודו, דנראה בשו"ע ובטור (סי' תרצ"ד) דדין זה נאמר כלפי דין מתנות לאביונים שיוצאים ידי חובה בכל מי שפושט יד ואין צריך לדקדק אחריו אם הוא רמאי. והנה נוהגים הבני תורה לדקדק אחר אביון מהודר, ולכאו' זה נובע מאותה טעות שחושבים שהדין ...

זקוק לי מאמרו של ר' משה שיינפלד "בין פרנקפורט לפרשבורג" (כמדומני שזה השם של המאמר)

שמעיה כתב: ↑

25 פברואר 2020, 11:13

מישהוא כתב: ↑

17 פברואר 2020, 20:11

האם מותר לבן אדם לספר לשה"ר על עצמו?

כן

פסק שלך?" או שיש לך מקור/ראיות?

הח"ח מסביר שכל הבעיה של אבק לשה"ר הוא שיביא לידי לשה"ר
ולכך אסור לספר לשה"ר לתועלת אם השומע לא יודע שזה לתועלת (עיין בכלל ט')
ונראה שה"ה לספר על עצמו כשהשומעים לא יודעים שמדובר בו עצמו וכהסיפור שהובא מהח"ח.

בגור אריה שם מבאר על מה שרש"י כתב שגם משה הזהירם על כך (שלא לעלות להר), שמשה דרש ק"ו,
כי הקב"ה לא אמר לו להזהיר אותם אלא לעשות גבול אבל הוא למד ק"ו מהגבול שאם הוא מזהיר אותם כ"ש שהוא משה צריך להזהיר אותם, יעו"ש.
ולפי"ז נראה שהגבול דיבר ממש כפשוטו.

טעם האוסרים כמדומה הוא משום שיכול להביא לידי תערובת וא"כ בקטן זה לא שייך.

"והגבלת את העם סביב לאמור"
פי' רש"י הגבול אומר להם וכו' האם כפשוטו או שהגבול רומז על כך בעצם היותו?

האם מותר לבן אדם לספר לשה"ר על עצמו?

השאלה היא איך בוחרים רב להשקפה וכדו'
בשלמא בהלכה הרב נמדד לפי מומחיותו בהלכה אבל בהשקפה איך מודדים זאת?
ומענין לענין האם יש תוקף לרב השכונתי/קהילתי בעניני השקפה?

אמר רבא לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ יהגה שנא' וכו'
ואמר רבא לעולם ליגריס איניש ואע"ג דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמר שנאמר "גרסה נפשי לתאבה" גרסה כתיב ולא כתיב טחנה (גמ' ע"ז י"ט א')

מה ההסבר בטענה "המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר"
(נראה שאין זה כי אם עקיצה בלבד, מעניין אם יש עוד מקום כזה בתורה)

הבעיה בזה שיראו אותו ויבואו להתיר לכתחילה, ואולי אפשר שילמד במחשבה.

בגמ' ע"ז י"ט ע"א כתוב שאדם צריך לגרוס דפי גמרא קודם שמעיין ואפילו ששוכח ואפילו שלא יודע מה שאומר.
אשמח אם מישהוא יעלה את הנוסח.

הוא לא כתב

איש קטן כתב: ↑

10 פברואר 2020, 07:37

לפותח הנושא 'משמע שרק המלווה עובר'

בן של רב כתב: ↑

17 מאי 2019, 15:16

משמע שהעיקר זה המלוה.

הסבא זצ"ל היה אומר שסדר דומה לקשר שבשלשלת של מרגליות, שאף שהעיקר הלא הם המרגליות, מ"מ אם יתירוהו יפלו כל המרגליות ארצה... סדר הוא השומר כל טוב שבעולם, אע"פ שהוא לעצמו איננו אלא דבר טפל. ר' ירוחם ממיר, דעת תורה במדבר עמ' יז מה זה שייר לבקיאות? אדם אינו גדל מהמאכלים שהוא אוכל, אלא ממה שהוא מעכל. כך, ...

א"כ השאלה למה אתה מחמיר לא לאכול את ההכשר,
אם רק בגלל מעשר והפרשת חלה שלא עישרו כראוי מספיק שתעשר ותפריש,
אם בגלל חלב עכו"ם וכדו' שאינך סומך עליהם אל תאכל,
ואם סלסול אתה נוהג בעצמך אז השאלה אם זה יהרוס את הסלסול, כנראה שכן...

בתחילת שירת הים אומרים בלשון נסתר כי 'גאה גאה' ולא גאית וכן 'רמה בים' ולא רמית וכן 'זה א-לי ואנווהו' ולא ואנווך וכו'
ובהמשך מתחילים לומר בלשון נוכח, 'ימינך ה'' ולא ימין ה' וכן 'וברוב גאונך' ולא גאונו וכן 'עם זו גאלת' ולא גאל וכו' ויל"ע בזה