במסכת ביצה (טז, א) אמרינן: "חוץ מהוצאת שבתות והוצאת י"ט וכו' ואם הוסיף מוסיפין לו", ופרש"י: "חוץ מהוצאת שבתות - אותה לא פסקו לו מה ישתכר לצרכה ומהיכן תבואהו, אלא לפי מה שרגיל ממציאים לו לשעה או לאחר שעה", ויל"ע אם אין לזה שיעור, ואפילו אם מרגיל עצמו כמנהג העשירים הגדולים, גם כן מוסיפין לו?

מי המצנזר?

פיילוט 0.4 כתב: ↑

אתמול, 14:45

מקובל שצינזרו את המהדורא הראשונה בכמה ענינים
כמו לדוג' (מפי השמועה) השמטת שם היביע אומר

למה צינזרו את השם הזה

אור החיים שמות "ואם תאמר ומה בכך אם היה ה' גואל אותם קודם זמן זה - עוד למה ה' הוציאם בזבולא בתרייתא בזמן שאם היו מתעכבים קצת היו נלכדים עד שהוצרך למהר ולא יכלו להתמהמה, והיה לו להוציאם בזמן מרווח: הנה למה שקדם לנו כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בנ' שערי טומאה, וכמו שציינתי דבר זה כמה פעמים,...

תודה רבה

וכבר הביאו בשם הגר"ח שמואלבץ גופא שפי' כוונתו שהכוונה שמי שיש לו עוונות ומגיע לו עונש רק בשמים מאריכים אף אם בא לידו מעשה זה אין מאריכין לו אף אבל לא שעצם המעשה הוא סיבה לעונש דזה ודאי אין בו הבנה אם אין הגיון להעניש, אין היגיון לא להאריך אף, מה גם שאם כן תמיד זה כך, כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ו...

ידוע ומפורסם מה שאומרים "בין אדם לחבירו זה אש", ואני שואל האם זה נכון? ועד כמה?
האם (סליחה על הדוגמא) כשאני הולך ברחוב ומשיהו רואה אותי וזה מזכיר לו משהו או מישהו (וכדומה) וזה גורם לו צער, האם אני אשם בזה? לא נראה לי! זה לא הגיוני! לא שבקת חיי לכל בריה

יל"ע למה קטן לא נקרא 'איש'? ומה זה בכלל 'איש'? שקטן לא נקרא כך?

מה המקור שקטן פטור ממצוות?

מה המקור שקטן פטור מהמצוות?

יש לעיין אם מותר להתפלל תפילת השל"ה בשבת, שהרי אסור לשאול צרכיו?

דעת פירושו להבין כל דבר לעומק ולהתחבר לעניין דבר זה חסר לקטן שאף שהוא מבין דברים הרי זה בשטחיות ו"אם אין דעת הבדלה מניין" גם "נשים דעתן קלה" היינו אפילו שהן תופסות דברים במהירות "בינה יתירה", אם הכל הן מסתכלות במבט שיטחי יותר על העניין הדעת באה בקטן יחד עם ביאת הסימנים המורים על גדלותו לעניין ביאה,...

  מה זה ידוע בשם הגאון??? לא נראה לי שכל אחד יכול להגיע לכל מקום!!! אם כן, יתבעו את האחרונים למה לא היו כראשונים, ואת הראשונים וכו' מי אמר שהאחרונים לא היו כראשונים, והראשונים לא היו כגאונים וכו' פשוט במסורת היהדות. ובשבת קיב, ב - אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים, ...

יש מאמר ידוע של המהרי"ל בלוך בספר שיעורי דעת בשם פלס מעגל רגליך, שם מבאר הרב שיש הבדלי כוחות, ולא כל אחד יכול להגיע לכל מקום

יל"ע בגמ' יומא ל"ה ב' שהלל מחייב העניים ור"א בן חרסום מחייב העשירים, ע"ש. האם באמת יתבעו מכל עני ומכל עשיר [ובעצם מכולם...] ללמוד כמו הלל או ר"א בן חרסום? [אם כן, אנה אנו באים...]. ידוע בשם הגר"א שאכן יהיה תביעה על כולם על הכל, וכל אדם ואפי' הפורק עול, מלבד שיתבעו אותו על חילול שבת וכו' עדיין יתבעו...

דעת פירושו להבין כל דבר לעומק ולהתחבר לעניין דבר זה חסר לקטן שאף שהוא מבין דברים הרי זה בשטחיות ו"אם אין דעת הבדלה מניין" גם "נשים דעתן קלה" היינו אפילו שהן תופסות דברים במהירות "בינה יתירה", אם הכל הן מסתכלות במבט שיטחי יותר על העניין הדעת באה בקטן יחד עם ביאת הסימנים המורים על גדלותו לעניין ביאה,...

יל"ע המברך (לדוגמא) שהכל על דבר מה ומכוון לפטור קפה שעדיין לא הכינו, האם זה פוטר גם את הקפה?

המשנ"ב בסימן תעה ס"ק לט כתב ששוטה אינו איש, וצ"ע, שלכאו' הסיבה בשוטה זה חסרון דעת, ולא שם 'איש'?

שמח בחור כתב: ↑

20 מאי 2020, 22:59

נשמע לי מוזר שדווקא מי שהלך ללמוד באניברסיטה,
הוא זה שיוצא נגדה בכזו חריפות.

אדברה, הוא יודע יותר טוב מכולם מה זה (כמובן שאותו זה לא הפיל כלל כמו שכתבו לעיל)

  בוודאי מקור הגר"א מקרא. אבל כ"ז בהקדם פירוש הגר"א בגמרא סוכה כז. דאיתא שם להדיא דבשאר ימים הוי רשות , וכך איתא שם: אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק נאמר כאן חמשה עשר ונאמר חמשה עשר בחג המצות מה להלן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות אף כאן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות והתם מנלן אמר קרא ב...

השדי חמד [כ"ד מערכת אכילה עמוד תרצב, וכ"ח עמוד תסו] הרחיב בזה, ומציין שהיו כאלה שטעו בדברי הגר"א, והיו מברכים על אכילת מצה בכל ימות הפסח. וכתב לבאר שאף לדעת הגר"א שאכילת מצה בז' ימים הוי מצוה, שונה אכילת מצה בלילה הראשון שהמצוה מצד אכילת המצה עצמה לשאר הימים שהמצוה היא להראות שלא אוכלים חמץ בגלל צי...

לכאורה הצדק איתך ש"עבירה" זה כולל הכל, והיינו לעבור על רצון או ציווי ה', בא' מן האופנים, כמו חטא וכו'. אך צריך עיון לפי"ז, בנוסח הנ"ל שאומרים "חטא עבירה ועון"?

HaimL כתב: ↑

20 מאי 2020, 17:11

אם אני זוכר נכון.

חטא - שגגה 
עוון - ל"ת במזיד 
פשע - להכעיס

ולכן, לא מבקשים על פשע, כי אין אדם פושע בדרך של מקרה

1. מה זה עבירה?
2. מהיכי תייתי שברכת האורח זה בדרך מקרה? מה זה יזדקק, יזדקר?
 

בית הכנסת זה יותר מסוכן מדברים אחרים - כי נמצאים 1. אותה קבוצה. 2. הרבה זמן. 3. במקום סגור

בנוסח ברכת האורח אומרים: "ואל יזדקר (נ"א יזדקק) לא לפניו ולא לפנינו שום דבר הרהור חטא עבירה ועון וכו'" - ולי"ע למה רק שלשה לשונות אלו ('חטא' 'עבירה' ו'עון') הוזכרו, ולמה לא הוזכר 'פשע'?

השדי חמד [כ"ד מערכת אכילה עמוד תרצב, וכ"ח עמוד תסו] הרחיב בזה, ומציין שהיו כאלה שטעו בדברי הגר"א, והיו מברכים על אכילת מצה בכל ימות הפסח. וכתב לבאר שאף לדעת הגר"א שאכילת מצה בז' ימים הוי מצוה, שונה אכילת מצה בלילה הראשון שהמצוה מצד אכילת המצה עצמה לשאר הימים שהמצוה היא להראות שלא אוכלים חמץ בגלל צי...

דברי 'בעל המאור' (פסחים כו, ב): "ויש ששואלין באכילת מצה מה טעם אין אנו מברכים עליה כל ז' כמו שמברכים על הסוכה כל ז', דהא גמרינן מהדדי שלילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות בין במצה בין בסוכה, כדאיתא בפרק הישן. ויש להשיב לפי שאדם יכול בשאר ימים לעמוד בלא אכילת מצה, ויהיה ניזון באורז ודוחן וכל מיני פירות,...

תודה רבה

חריף ובקי כתב: ↑

20 מאי 2020, 11:38

ראה בבעה"מ בסוף פסחים מה שדן בזה, [ואין לומר שכוונתו דלא כהגאון דא"כ כל אריכות דבריו מיותרת לחלוטין, וראה עוד באבנ"ז שעז' שהוכיח מהבעה"מ כהגר"א].

יש בזה עוד מקומות רבים בראשונים ואם מעניין אותך אוכל להרחיב.

יישר כח, אם זה קל לך אודה לך אם תרחיב

בפשטות, כן. כי מצה שאינה לחם עוני היא לא מצה. היא פשוט לא חמץ.  היא לא מצה?! מהייכי תייתי? לכאורה אפשר שפיר לומר שהיא מצה, אלא שיש גזירת הכתוב (תנאי צדדי) דבעינן לחם עוני, אבל אין זה מעכב בעיקר שם מצה! וא"כ יש לדון האם יש תנאי זה דלחם עוני בכל שבעת הימים? למאי נפקא מינה לקרוא לזה מצה. הלא התורה כתב...