אולי שייך ללעז על דוד ואמו

והרב בנציון
עליך לשים לב שלא בצער עסקינן אלא בחשש נפשות

הרב יחי אני רואה שאתה מאד נסער מאלו שלא מחסנים, משום שהם גורמים לאחרים צער, האם אתה כ"כ נסער גם מכל אחד שמעשן? תלך למחלקה האונקולוגית בכל בית חולים ותראה כמה אנשים מתייסרים בגלל עישון פסיבי. אל נא באפך הרב"צ הייתי מאוד נסער אם חד מאלו המעשנים היה פותח בקמפיין כאן בפורום לטובת העישון... ומ"מ מה כוונ...

החזקוני נראה חידוש מופלג
דריהטא שהמנורה היא מעצם כלי המשכן, שבבית יש שולחן ומנורה. כעלית אליהו.

ואם לאורה צריך הכהן יכל להביא עמו עששית.

סיפור טרי, עבור אלו המתעקשים שלכל אחד זכות להחליט לעצמו. בת של אחד שאני מכיר לקחה תינוק שלה לרופא. אחר שתי דקות בהתמנה נתברר שיש חולה עם חוצבת אצל הרופא, ואמרו לה לצאת עם התינוק במהירות האפשרי כדי שלא יתדבק, וליהות בקשר עם משדרד הבריות אם צריך המשך טיפול. אחר ימים של ריצה אחר משרד הבריאות ורופא הקו...

רבותי הדיון עם ניק יהושע מיותר ועקר כדחזינן. ואם מישהו משתכנע מדעותיו הרי שדם זרעיותיו על ידו. אני שמתיו ברשימת הנודניקים (כל זה מתייחס לניק יהושע, אינני מכיר את הכותב עצמו) כמובן שזה בוטה. אבל דיני נפשות כאמור מצדיקים גם את זה זה אכן בוטה מידי. אני מחסן את ילדי אמנם אבל אני כלל לא מזדהה עם התוקפנו...

רבותי הדיון עם ניק יהושע מיותר ועקר כדחזינן.
ואם מישהו משתכנע מדעותיו הרי שדם זרעיותיו על ידו.
אני שמתיו ברשימת הנודניקים

(כל זה מתייחס לניק יהושע, אינני מכיר את הכותב עצמו)

כמובן שזה בוטה. אבל דיני נפשות כאמור מצדיקים גם את זה

ואני שמעתי שעפ המקובל בתרבות המצרים היו המלאכים שוקלים את לב המת אחר מיתתו מול נוצה כדי לשקול חטאיו... וכך רצה לבאר 'כבד לב פרעה...

ואולי שמות שניים מקרא וא' תרגום כמליצת העם

יעו"ש

אין איתנו יודע אם מקומו של האשכול בבית המדרש

ערמב"ן בראשית מה,יב: כי פי המדבר אליכם - בלשון הקדש בלי מליץ. זה דעת המפרשים (רש"י, הראב"ע, והרד"ק), והוא תרגום אונקלוס. ויתכן שאמר להם כך לאמתלא ולפיוס, כי איננ ה ראיה שידבר אדם אחד במצרים בלשון הקדש, כי על דעתי הוא שפת כנען, כי אברהם לא הביאו מאור כשדים ומחרן כי ארמית היא, והגל הזה עד, ואיננו לשון...

לא ברור שנושא האשכול שייך לבית המדרש. אבל מה שכן שייך, הקשור לעובדא הנזכרת, הוא בלבול גדול שיש בין מצות צדקה להוצאת ממון עבור שאר מצות. מצות צדקה הוא לעניים דוקא. הרמ"א (יו"ד סי' רמ"ט סע' א') כתב: 'ואין לעשות ממעשר שלו דבר מצוה, כגון נרות לבית הכנסת או שאר דבר מצוה, רק יתננו לעניים'. יש חולקים [ע"ש...

אלימלך כתב:מסתמא הכונה שהיו שרות על המילדות

כווונת לדברי אבן עזרא
ולא רק לתוכן אלא אף למילים כמד'

ההנחה שבכל מקום ה רחמים אל' דין כמד' אינה עומדת במבחן זאת לא הנחה, זה חז''ל מפורש. מקור ההבחנה מחז"ל אך כמדומה שלומר ש בכל מקום בתורה - ללא תלות בהקשר (מה נכתב בשאר הפרשה, מה מתאים לכתוב לפי פשוטו) ובדובר (בן ברית ושאינו) ובעוד דברים (קודם / אחר מ"ת. שמי ה' לא נודעתי להם ועוד הרבה) - זו המשמעות, אי...

ההנחה שבכל מקום ה רחמים אל' דין כמד' אינה עומדת במבחן

רוצה לדעת כתב:ידועים דברי בעה"ט לרמז ש"ואלה שמות וכו' נרמז חיוב קריאת הפרשה שנים מקרא וא' תרגום.
א]

כוונתו לבעל הטורים?
לא מצאתי

רוצה לדעת כתב:ידועים דברי בעה"ט לרמז ש"ואלה שמות וכו' נרמז חיוב קריאת הפרשה שנים מקרא וא' תרגום.
אשמח לידע מידיעות הציבור למה ענין זה נרמז כאן.

כל הביאורים כאן למקור קריאת תרגום
אבל אולי כוונתו ש'ואלה שמות' הרי חוזר על הרשימה דויגש
וזו ראיה ל'שניים מקרא'...

מבקש אמת כתב: כמו"כ מסתבר שהגזירה להשליך את התינוקות ליאור היתה רק לזמן קצוב, דאל"כ היאך הותר להוליד ילדים בידיעה שיהרגו ע"י המצרים?

וכדבריך (שהגזירה היתה לזמן קצוב) ברמב"ן ואמצאהו בש"ק ב"נ...

זכורני ממחקר של איזו דוקטור/ית כמסקנת ר"ר מרגליות
שאכן לא היה נפוץ

יש להביא ממנהג הערביים שמסירים נעליהם לבית תפלתם

ר"ל יש לזכור המציאות דאז שסתם נעל היא חתיכה דטינופא. וא"צ לדרשות והרגשות.
(ואף במקומות שאינם בית - כמשה ויהושע - עדיין הואיל וזה המנהג להסיר במקום קדוש שפיר א"ל "של" כדי שיכבדו המקום וגילוי שכינה)
ואם דברי תורה מתחלקים לכמה פנים כפטיש, מ"מ פשוטו קודם.

" דמיינו מחלה שהורגת יותר ממאה אלף איש בשנה ברחבי העולם. שיעור התמותה בקרב ילדים חולים מגיע לאחד מ-500 עד אלף, ואחד מכל אלף חולים סובל מסיבוכים במוח. האם מחלה כזאת הייתם מתארים כ"מחלת ילדות קלה"? עכשיו בואו נמשיך במסענו בדמיון ונדמיין טיפול מונע יעיל, זול ובטוח. אמצעי שמגן ביעילות של 99 אחוז (לעולם ...

"99% מהרופאים מעולם לא קראו את מחקרי הבטיחות של החיסונים." כלומר דוקטור זה חכם יותר מרוב הממסד הרפואי ומסתמך על ספר שנכתב ע"י "בקיאים החפצים בעילום שמם"... אין מה להתווכח עם שוטים. ולדעתי פשוט שהכרעת השכל וא"כ החיוב ע"פ תורה היא כרוב רופאים וזה א"צ לפנים. לגופן של טענות קל למצוא ברשת מידע רב, ומי שז...

יש"כ
אם אפשר לפתוח מדור של תגובות קוראים
כמד' שהוא רעיון מועיל

הרב @קשישא יש"כ.
באותו ענין יעוי' מגילה טז: וברש"י לא גרסינן דתמיד צוואר הוא לשון רבים וצע"ג שסותר לכאן

תודה להמהפכים בזכותי שהצדיקו את הצדיק (בדין)... הרבנים @מלמד להועיל @ים סוף שוב איני בטוח שרבי בסגול הוא טעות גמור, שהרי (נראה לי ש)ניקוד סגול בלשון הקודש יכול שמופיע כדי להאריך את התנועה בסוף משפט. דוגמא אני עבדך (בשווא) בן אמתך (בסגול), וכרוצה להגות בן אמתהך. ואם כן "רבי פלוני" הוא בפתח, ו"רבי" יכ...

איתא במדרש (מדרש תנחומא פרשת ויגש סימן ה') "אמר להם יוסף הנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי פי בלשון הקודש אני מדבר, ולא היו מאמינים בו עד שפרע את עצמו והראה להם חותם ברית." שהראה להם שהוא מהול. (הובא בעוד מדרשים וברש"י) וקשה מה הוכחה יש כאן שהרי כל מצרים מהולים היו שכ' רש"י לעיל על הפסוק "אשר יא...

כמד' שבקובץ גליונות לאחרונה הובא בעלון הגרח"ק שפשוט לו רבי בפתח ולא בחיריק.

ולי היה פשוט כביעתא בכותחא שרבי בסגול זהו שיבוש הקשור בהגיה ליטאית

מגו הנושא אשאל פשט בתרגום 'הולדת - בית ולדא' לא הבנתי כתבתי לעיל שספר הישר מסביר שיום הולדת את פרעה הכוונה לשמחה ביום השלישי ללידת בן פרעה. אגב הרמב"ן כבר מביא את ספר הישר וקורא לו ספר "מלחמות בני יעקב" כך שמותר להתייחס ברצינות אליו. ולפ"ז יתכן שיום ההולדת לא היה ידוע בזמן שיוסף פתר חלומותיהם. וזהו...

מוטי כתב: באחרונים הוכיחו ממשמעויות הפוסקים שגם פתילות דינם כמו השמן.

ו

חיפשתי קצת השבוע ולא מצאתי 'אחרונים' כמשמעם שהתייחסו לפתילות
אנא הפנה אותי

(אדרבה הפריע לי שכל היחס בהלכה על השמן, משמע דאין הפתילות בענין)

לא עיינתי
אבל כמד' דיש כאן ב' עניינים
השמן כשיעור (ויותר מכך תלוי במחה"פ הנ"ל, אף שכמד' העיקר שמותר וא"צ תנאי), וזה מטעם שלא יבוא להשתמש בו
הפתילות, וזה מטעם תשמישי מצווה, וסגי בקבורה כמו שאמרו.
ולכא' כלפי הפתילות סגי גם בהנחה באיזה מקום שלא בביזוי.