שאלתי כהיום את הרב עמרם פריד מב''ב ואמר אם משתמשים לבשרי וחלבי צריך.

הואיל והדבר נוגע לי כעת, ולא מצאתי מידע ברור (בניגוד למקררים).
מה שנפוץ היום כשרות על תנורי אפיה דו תאיים,
 האם זה מעיקר הדין, או חששות או חומרא והידור, ומה ידוע מהמורים בדור בזה.
והאם יש הבדל בין נותני ההכשר השונים וכו'.

ייש"כ.

ויחד יתרו כת' המפרשים חדוה. ויש הטוענים שמילה זו מקורה ארמי. ומ"מ היא משותפת כבעזרא ז.
רמב"ן ברא' לה יח מב"ר בן אוני היינו לע"ז ולא הבין.
שמות כח כח ולא יזח פרש"י ערבית.

גם לשון יונית יש לה מעמד מיוחד יפת אל' ליפת וכו'

אכתוב דוגמא. יש פוסקים רבים שלא מתירים לעשות בדיקת הפס"ט סמוך ממש לרחיצה ומצריכים להמתין מספר דקות. דין זה לא מוזכר בספר טהרת בת ישראל. אדם שלמד רק מהספר הנ"ל יכול להכשל בהלכה בסיסית ביותר אפילו אם יודע הספר בעל פה. (כמובן אני מדבר באדם שרבותיו פוסקים להחמיר אפילו בדיעבד, אלא שהוא לא שמע על הנידון ...

מגפה, נגף התפרש בכמה משמעויות. רש"י רשב"ם ושא"ר פירשו לשון מכה. במדרש פירש לשון מיתה. במלבי"ם פירש 'מכה המביאה המוות בהכרח' היינו מכת מוות. ואפשר לפרש מלשון מכשלה. רש"י שמות פרק ז פסוק כז - נגף את כל גבולך - מכה וכן כל לשון מגפה אינו לשון מיתה אלא לשון מכה. וכן (שמות כא) ונגפו אשה הרה אינו לשון מית...

עוד עמדי באותו ענין.
למה יעקב ביקש והשביע שיעלוהו ממצרים מיד בפטירתו. הרי בוודאי שהיו מעלין אותו ביציאתן כשם שהעלו עצמות בניו. (וי"ל בכמה אנפי).
אבל י"ל דמכאן סמך לטעמים שנתנו חז"ל לבקשתו, שלא יעשוהו ע"ז, ומצד מכת כנים, שאלו טעמים שלא להתעכב במצרים כלל.

אבל טעם דגלגול מחילות צ"ע.

אבל הקשו לי בשבת. הא' האם באמת גם כל משפחה נטלה עצמות אבותיה ועלו עמם אלפי אלפים של מתים? אמנם יש לדון דאפ' מתי מדבר הושארו במקומם. הב' למה פירשו אנשים טמאים לנפש אדם נושאי ארונו של יוסף, ומה עם נושאי שאר ארונות דשבטים? (ויל"ד). ולשאלה הב' י"ל, כיון דיוסף השביעם ומשה קיים, הרי שהיו כולם מחויבין להתע...

תשו"ח לחכמים דכאן. ההסבר לדעתי, דזה ברור וא"צ לפנים שנטלו את ארונות השבטים עמם חזרה לכנען, שהיא מקומם, ואיך יתכן שיעלו וישאירו קברי אבותם בארץ נכר. וזה דבר שא"צ לאמרו, ולכן לא נכתב. וכל שבט נטל עמו ארונו. ורק יוסף הודגש לפי שהיה בו ענין מיוחד. (וקשה לומר שרק רצה הכתוב לפרש שקיימו השבועה, שהא גופא קש...

פרש"י מחז"ל שלקחו שאר אחיו עמם ג"כ.
וא"כ צ"ת מה ההדגשה ביוסף דווקא שאמר ויקח משה וכו'. ועוד למה משה לקחם הרי שאר האחים נישאו מסתמא ע"י צאצאיהם ולמה יוסף יצא מן הכלל.
ותן לחכם וג'.

יעקוב כתב: ↑

07 פברואר 2020, 03:40

ולפי זה בזמן שמשה היה בחורב בא עמלק על ישראל ומשה שלח את יהושע מחורב להילחם בעמלק ברפידים. ומשה עלה על גבעה בחורב ומשם ראו אותו. ואחרי הניצחון בנה מזבח וכו'

כל זה מי הכריחך לומר? ולהניח שחורב ורפידים סמוך ונראה?

    אין אני מצוי בענין זה ועסקתי בו לפני זמן רב. ועם זאת באשר לשאלתך אכתוב לך מזכרוני. עיין מגן אברהם או"ח סימן שלא סק"ה. וביו"ד סימן רסו בפלוגתת הט"ז והנקודת כסף. ומה שכתב הגר"א שם. ובקצרה דעת המהרש"ל דלא נחשב מוקצה מחמת חסרון כיס כיון שמיועד למול בשבת משא"כ דעת הט"ז והמג"א. נו, כתבתי שידועה מחה''...

  ככל הנראה יש לך טעות בהבנת ההגדרה של "חפץ שמקפיד שלא להשתמש בו לשימוש אחר". ואנסה להסבירך שוב. אם אין רגילים להשתמש בחפץ תשמיש אחר מצד עצמו, הרי שאין בזה לקבוע גדר של חסרון כיס. אמנם כל מה שהוזכר בטור בראשונים ובאחרונים לקבוע משום כך שהחפץ יהיה מוגדר כחסרון כיס, היינו באופן שהאדם עצמו מקפיד שלא ל...

  ככל הנראה יש לך טעות בהבנת ההגדרה של "חפץ שמקפיד שלא להשתמש בו לשימוש אחר". ואנסה להסבירך שוב. אם אין רגילים להשתמש בחפץ תשמיש אחר מצד עצמו, הרי שאין בזה לקבוע גדר של חסרון כיס. אמנם כל מה שהוזכר בטור בראשונים ובאחרונים לקבוע משום כך שהחפץ יהיה מוגדר כחסרון כיס, היינו באופן שהאדם עצמו מקפיד שלא ל...

  "ומ"מ מה שעלה בידי בינתיים דיסוד המוקצה מח"כ הוא שנקבע עליו בע"ש שלא לטלטלו". תמוה! הלא זה פרט בכל דיני מוקצה, שבביה"ש נקבע עליו שמו אם למלאכת איסור אם לחסרון כיס ואם מחמת גופו, ואינו הגדרה בעצם של חסרון כיס. י דעתי גם ידעתי. רק ר"ל דנקבע מחמת דעת האדם ולא מחמת מהות החפץ כ(נראה לי כעת לגבי) כלי ש...

מאוד קשה להגדיר זאת כחסרון כיס, היות והיום לרוב רובם של החפצים לא משתמשים כמעט רק לדברים המיועדים להם א"כ רוב הכלים הם חסרון כיס, וזה פשוט שלא לזה התכוונו חז"ל. החזו"א לכאורה לא שייך לכאן כלל, כי החזו"א מדבר על דבר שתשמישו אך ורק במקומו. כעת הנני בסוגייא זו. וכמו שאמרתם יש בזה אי בהירות אם די בקפיד...

תמיד התפלאתי על הגמרא, שמשמע שגם בת"ת אין עוסקים באותן שעות של שהייה לפני ואחרי התפילה, וזאת פליאה רבה בעיניי. אלא אם כן נפרש שהיו חוזרים על תלמודם, אבל לא היו הולכים אצל החכמים ללמוד תורה חדשה באותן שתי השעות. הזכרתי לעיל שקדמונים הביאו מרש"י שעסקו אז בתנ"ך ואחר שעה בתלמוד. (וכן לעסוק במזמורים שפי...

מוקצה מחמת חסרון כיס - ולצד זה צ"ל שאף שאינו מוגדר בזמנינו כחפץ יקר במיוחד, מ"מ כיון שאין רגילים להשתמש בו תשמיש אחר מלבד פעולת האוורור ולצורך מה שנרכש, ה"ה כמוקצה מחמת ח"כ. ואף שאין מייחדים לו מקום ולכאורה הוא תנאי במוקצה מחמת ח"כ כמבואר בגמ' כל הכלים קכג. אבל צ"ל דאין הוא תנאי אלא סימן, מדלא מטלט...

תמיד התפלאתי על הגמרא, שמשמע שגם בת"ת אין עוסקים באותן שעות של שהייה לפני ואחרי התפילה, וזאת פליאה רבה בעיניי. אלא אם כן נפרש שהיו חוזרים על תלמודם, אבל לא היו הולכים אצל החכמים ללמוד תורה חדשה באותן שתי השעות. הזכרתי לעיל שקדמונים הביאו מרש"י שעסקו אז בתנ"ך ואחר שעה בתלמוד. (וכן לעסוק במזמורים שפי...

זאת מנין לך? הרי הפסוק מופיע רק בדברי ריב"ל ולא במעשה החסידים? אבל הגמ' הביא את דברי ריב"ל על המשנה 'חסידים הראשונים' כהסבר: מה"מ אריב"ל וכו' הצלחת לבלבל אותי לרגע... פתחתי את המשנה ולא תאמין מה גיליתי. המשנה לא הביאה את שהיית חסידים הראשונים לאחר התפילה ע"כ שהגמרא לא שואלת מנה"מ על אחרי התפילה אלא...

אדם שחזר מחו"ל ושהה גם בסין, ועכשיו מפתח תסמינים שעלולים להתברר כתסמיני הקורונה, אך הוא בשרירות ליבו ילך ומסתובב בחברת בני אדם - האם על פי הלכה שרי, ושמא אף חובה, למוסרו לשלטונות? יש לחלק השאלה לשני אופנים: 1. נשא וודאי של הקורונה. 2. פיתח תסמינים שאולי יתבררו כתסמיני הקורונה. לעני"ד, בשני המצבים ק...

אין לי תשובות לשאלות. אבל רק זאת אכתוב: לפעמים ידיעת ההלכות בהיקפן מביאה אנשים שונים לנהוג בעצמם קולות וזאת עפי"ז שהם סומכים על שיטות מסויימות שהם מכירים מלימודם למרות שאין ההלכה כמותם. האם אתה רומז שרצוי שלא לדעת בהלכות בהיקפן, ולהשאיר זאת לת''ח שישנו לתלמידים בלחישה? מאי שנא מכה''ת כולה?  ד''א, ז...

על המחלק להביא ראיה. החסידים האריכו אבל הטעם אחד בספרים הנדירים הנ"ל: רא"ש כאן. רי"ף כאן. רמב"ם פ"ד הט"ז מהלכות תפילה. וכן המעיין קלות בלשונו של השו"ע יראה כמו שאמרתי וכן המעדני יו"ט על הרא"ש גם בגמרא חילקו את מעשי החסידים הראשונים - מההלכה שנפסקה מהפסוק אשרי יושבי ביתך  ועל כגון דא אמרו חז"ל במכיל...

בישיבה 'שלנו' (אחת הגדולות ביותר) ג' חלקים נפרדים בזה: הא' השיעורים בהלכה - ע"י 2 מו"ץ בפועל חשובים (אחד נחשב פוסק ממש), כ10 שיעורים של כשעה (אאל"ט)מהספר טהרת ב"י, עם נידונים למעשה משולחן הבית הוראה... הב' ועדים בהנהגת הבית - המשגיח, כחמישה מפגשים 2.5 שעות כ"א. הג' הדרכה בתשלום - איש אל הישר בעיניו ...

ומה שאמרת שמשמע בגמ' שחילקו מאשרי וכו' ( בזה"ל: "גם בגמרא חילקו את מעשי החסידים הראשונים - מההלכה שנפסקה מהפסוק אשרי יושבי ביתך") זו שגגה גמורה, שהרי אשרי הוא המקור למתפלל ולחסידים דמתני' כאחד, כמבואר שם. זאת מנין לך? הרי הפסוק מופיע רק בדברי ריב"ל ולא במעשה החסידים? אבל הגמ' הביא את דברי ריב"ל על ...

    ד – בגמ' אמר רב חסדא כל המבקש רחמים על חבירו אין צריך להזכיר שמו שנאמר אל נא רפא נא לה ולא קמדכר שמה דמרים: כ' היעב"ץ דהטעם שא"צ להזכיר שם החולה הוא משום דקמי שמיא גליא על מי הוא מתכוון. ובמגן אברהם (או"ח קיט, ס"ק א) כ' דהיינו דוקא אם החולה לפניו, אבל אם אין החולה לפניו צריך להזכיר את שמו.   הע...

מה בדיוק הנידון פה, האם ראשי הישיבה היו בעלי סמפטיה למדינה? או שמא מרן הרב זצ"ל הרגיש כן? פשוט לא כ"כ הבנתי הנידון פה במדויק. בעשרים ומשהו שנים האחרונות (מה שידוע לי) אף פעם לא היתה בישיבה שום הרגשה של איזו שהיא הזדהות או קשר לממשלת או למדינה. באיזה עוד ישיבות יש סיורים של קצינים? באיזה עוד ישיבות ...

יהודי אחד כתב: ↑

27 ינואר 2020, 15:23

יקבל עונש שבגללו ברכות הש"ץ לבטלה

כמדו' שאינם ממש לבטלה שהרי אפ' יצאו ונתמעט מעשרה ממשיך החזרה כסדרה.
 

    ד – בגמ' אמר רב חסדא כל המבקש רחמים על חבירו אין צריך להזכיר שמו שנאמר אל נא רפא נא לה ולא קמדכר שמה דמרים: כ' היעב"ץ דהטעם שא"צ להזכיר שם החולה הוא משום דקמי שמיא גליא על מי הוא מתכוון. ובמגן אברהם (או"ח קיט, ס"ק א) כ' דהיינו דוקא אם החולה לפניו, אבל אם אין החולה לפניו צריך להזכיר את שמו. ובדי...

אבל בכ"ז ניתן להוציא מסברא טעם לחסידים (וזה טעם לשיטתך רב פפא), והוא דלדידהו גוף השהיה בב"ה הוי עבודת ה' וכיושב אצל המלך, וכמשמע קרא ישבו באור פניך.
ומסתמא היו דבוקין בו אותה שעה והוא המשך דעבודת התפילה. וע' מ"ב דגוף הישיבה בב"ה הוא מצוה, ואצל חסידים עאכו"כ. כן יש לומר והבן.

של"ה מסכת חולין פרק נר מצוה ועל דרך זה מצינו בחסידים הראשונים שהיו שוהין שעה אחת קודם תפלה וכו' ושעה אחת אחר התפלה (ברכות ל ב במשנה. ושם לב ב בגמרא), שלא יהא נראה עליו כמשא. כס"מ הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ד- טז: לפיכך צריך לישב מעט וכו'. כלומר אף על גב דא"א לשהות שעה אחת כחסידים הראשונים מ"מ צריך...