בדידי הוה עובדא: ראיתי אותו מאדים בויכוח הלכתי עם רב ממשפחתי שהיה חברותא שלו וכל כולו משדר מצוקה חריפה. הם הפסיקו באמצע הויכוח כי התחילו ערבית אבל גם בתפילה הוא לא היה רגוע כדרכו. לקראת סוף התפילה ראיתי שהוא כל הזמן דרוך לראות שהרב ההוא לא עוזב את המקום כי רצה 'לתפוס' אותו להמשיך בדיון. מיד כשגמרו ...

בדידי הוה עובדא: ראיתי אותו מאדים בויכוח הלכתי עם רב ממשפחתי שהיה חברותא שלו וכל כולו משדר מצוקה חריפה. הם הפסיקו באמצע הויכוח כי התחילו ערבית אבל גם בתפילה הוא לא היה רגוע כדרכו. לקראת סוף התפילה ראיתי שהוא כל הזמן דרוך לראות שהרב ההוא לא עוזב את המקום כי רצה 'לתפוס' אותו להמשיך בדיון. מיד כשגמרו ...

בחזו"ע הביא על זה

מויקיפדיה: הקפות שניות במוצאי החג, עת מתחיל יום טוב שני של גלויות שהוא גם שמחת תורה בחו"ל, נוהגים בארץ ישראל לערוך הקפות שניות, בהן יוצאים עם ספרי התורה לרחובות העיר ורוקדים פעם נוספת עם ספרי התורה. מקור המנהג מתואר על ידי ר' חיים ויטאל בספרו שער הכוונות, את מנהגי רבו האר"י בצפת, שהיה נוהג לבקר במוצ...

זה ברור שהיה פשע חמור בתקופה ההיא והוציאו תינוקות מחיק הוריהם. אבל... בשנים האחרונות לאחר מחקר מעמיק ונבירה בארכיונים וכו' מתברר סיפור שונה בתכלית ממה שחשבו במשך כל השנים. אם בעבר נטען שהתינוקות נחטפו חיים לצורכי מכירה לחשוכי ילדים בחו"ל. ועוד. כעת מתברר שהם נלקחו מתים לצורך נתיחה ומחקר פטולוגי. וכד...

הכהן כתב: ↑

20 אוקטובר 2019, 09:40

סימון הקרי הוא שלא תטעה לקרוא אַשְׁדֹּת (כמו בפרק ג פסוק יז)

אגב, את אותה שאלה תוכל לשאול במזה כתיב - מה זה קרי, וגם שם זה סימון שלא תקרא מִזֶּה

שם לא קשה כלל. כי האות הא נשמעת בהחלט. והיא ההבדל בין הקרי לכתיב
 

יעקב שלם כתב: ↑

20 אוקטובר 2019, 01:36

יש מצוה לקרוא בתורה וצריך לקרוא כמו שצריך


כך למשל בהלכות קרי"ש סימן סא
אף בפסוקי דזמרה ובתפלה צריך לדקדק בכך.

הגה: והוא הדין הקורא בתורה בנביאים ובכתובים יש ליזהר (בית יוסף בשם הרד"ק):

לא הבנתי.
אתה אומר שצריך לעשות הפסקה של זמן בין מילה למילה?

זה חידוש ישן נושן. ונזכר רבות בספרים המדברים בעניין ירושלים.

גם הנושאים שדנת בהם נידונים שם.

תמיד כשאני מגיע בחומש למילים "מימינו אשדת למו" מתעוררת בי השאלה הזו. ובגלל שהיא מאוד בסיסית היא גם מאוד מפריעה לי. בחומש כתוב "אשדת" מחובר ומיד אח"כ כתוב בסוגריים "אש דת קרי" דהיינו שיש לקרוא את זה כשתי מילים. וכאן הבן שואל. מה החילוק. והרי גם אם זה שתי מילים אפשר לקרוא אותם במחובר. כי אין שום דין ל...

יהודי כתב: ↑

20 אוקטובר 2019, 00:15

למעשה אינו פשוט, ויתכן שנחשב כספק מה"ת.

אכן. אך התכוונתי לומר שאין זה פסול לכו"ע

ראיתי באחד הספרים בשם הגר"י אדלשטיין זצ"ל שכששמע מישהו אומר דבר זה כפשוטו (כמדומה שהסיק שהציונים גרועים מהנאצים) הגיב נחרצות שחלילה לומר כן. ואח"כ ביאר את דבריו. והביא סימוכין.

חבל שאינני זוכר יותר. (זה היה ספר שכולו ליקוטי דברים מהגאון הנ"ל)

באופן כללי מכיון שבתעודת הכשרות לא מופיע שיש השגחה על הסוכה. אזי הסוכה ללא הכשר! נוסף לזה המציאות שעינינו רואות שהבד"צים למיניהם לא דורשים מהמסעדות לבנות סוכה. (מצידם שיאכלו שם רק נשים וקטנים ופטורים) ובכל זאת, במסעדות שיש סוכה מטבע הדברים המשגיח כשרות רואה אותה וביכולתו לתקן אם רואה פגם (אך יתכן ש...

באופן כללי מכיון שבתעודת הכשרות לא מופיע שיש השגחה על הסוכה. אזי הסוכה ללא הכשר! נוסף לזה המציאות שעינינו רואות שהבד"צים למיניהם לא דורשים מהמסעדות לבנות סוכה. (מצידם שיאכלו שם רק נשים וקטנים ופטורים) ובכל זאת, במסעדות שיש סוכה מטבע הדברים המשגיח כשרות רואה אותה וביכולתו לתקן אם רואה פגם (אך יתכן שא...

המחיר נקבע לפי הצע וביקוש.
לא לפי מדד הלכתי אם יוצאים בו ידי חובה.

מנהג כמה מטופשים להעמיד את צעירי הצאן החוד החנית במלחמה כנגד פגעי הטעכנאלאגיא. כמה אווילי. אבל כבר הוציאו ספרי קומיקס נגד האינטרנט. ממש להכניס בידיים תאוות לראש הטהור של צאן קדושים! כמו שלא נשלח ילדים לתפוס גנבים אף שצריך שיתפסו אותם. כי זה התפקיד של המשטרה. כך לא נשלח את ילדינו לחנך את כל העולם. ש...

מנהג כמה מטופשים להעמיד את צעירי הצאן החוד החנית במלחמה כנגד פגעי הטעכנאלאגיא. כמה אווילי. אבל כבר הוציאו ספרי קומיקס נגד האינטרנט. ממש להכניס בידיים תאוות לראש הטהור של צאן קדושים! כמו שלא נשלח ילדים לתפוס גנבים אף שצריך שיתפסו אותם. כי זה התפקיד של המשטרה. כך לא נשלח את ילדינו לחנך את כל העולם. שי...

יהודי כתב: ↑

17 אוקטובר 2019, 01:03

הדברים נמצאו בדברי הרי"צ גאות בשערי שמחה הלכות סוכה עמוד עב (עמ' צח במהדו' יצחק ירנן). וכבר הובאו דבריו בספרי הזמן.

על דברי הרי"צ גיאות כתבתי בשאלתי. כנראה לא קראת. הוא כותב במפורש ממש שמותר! ורק מוסיף שבמקום שנהגו לאסור אין להתיר בפניהם !

חשבתי שציינת לפמ"ג...

קשיא מעיקרא ליתא!

הרי יתכן ששולח הבגד לבדיקה מבקש לבודקו משעטנז ואח"כ לתקן אותו באופן מועיל והולם ורק אז ללובשו.

וביותר שאם בדיני צניעות עסקינן. הרי מעיקר הדין לאשה בפני בעלה מותר להתנאות וכו' ומנלן ששולח הבגד מבקש להשתמש בו באיסור.

יהודי כתב: ↑

16 אוקטובר 2019, 22:05

זכורני שהפמ"ג אוסר בזה.
בעיקר הענין לכאו' אם יש בסוכה קדושת הגוף ודאי שיתכן לדונה כבית כנסת.

 מקורות?
לדונה כבית כנסת שאין אוכלים ושותים בו ואין בו שינת קבע?

מישהו יכול לחפש באוצר החכמה אחר המאמר הנ"ל מישורון? ולהעלות לתועלת הלומדים? בתודה מראש

אולי הכוונה תיק מבד.

גל גל   יש בניסוח המאמר כמה מקומות של חוסר דיוק. כנראה כדי לא להכביד על הקוראים שאינם מונחים בסוגיא. אני מצרף כמה הערות על דבריך בדין מעמיד: א. ציינת שהמחמירים הם הריטב"א והמאירי. ראה קרבן נתנאל שסיכם השיטות וכתב שנמצא הר"ן יחידי בדבר הזה שפוסק להחמיר שלא להעמיד במק"ט וגם הוא פוסק כך כחומרא דרבנן ו...

בספר תורה מה משמעות הכתוב שהגולל נוטל שכר כולן איזה גלילה יש שם ? במשנה ברורה כתב שהכוונה למגביה. אבל בדעת הש"ע מוכח לא כך כי הרי הש"ע כתב את סדר ההלכות בקריאת התורה כמנהג הספרדים והקדים את הלכות הגבהה לפני הלכות הקריאה (כמו שעמד שם המשנה ברורה). והוא כותב את דין נוטל שכר כולם אחרי הלכות קריאת התור...

ככה? חשבתי שזה מח' גדולה בפוסקים ושמנהג הרבה מעדות המזרח שלא לברך. אני טועה? נכון, בעדות המזרח אין נשים מברכות כלל לא על ד' מינים ושופר וכיו"ב משום שדעת השו"ע דלא כרבינו תם. מנהג העולם כוונתי היתה להנוהגים שבשאר מצוות עשה שהזמן גרמא נשים מברכות. לא פשוט שמנהג הספרדים שאין נשים מברכות אמצות עשה שהז"...

בבא קמא כתב: ↑

15 אוקטובר 2019, 18:59

הנה בפשטות לפי מה דקיי"ל כר"ת דנשים מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא אם כן הוא הדין נשים מברכות על הסוכה וכן מנהג העולם.

ככה? חשבתי שזה מח' גדולה בפוסקים ושמנהג הרבה מעדות המזרח שלא לברך. אני טועה?

בבא קמא כתב: ↑

15 אוקטובר 2019, 18:35

אז מה מסקנת הדברים, שבסוכת חבירו אסור לעשות קפנדריא? והרי מדובר שחבירו מסכים אז למה שיהא אסור?

מותר כדרך שנהוג בבית חבירו.
יותר מזה זה ביזוי לסוכה.

ככה אני הבנתי
 

מהגמרא והש"ע בכל מקום משמע שהיה להם כמו לאשכנזים. ראה הלכות גלילה וכד'.

אך ראיתי מאמר מהחוקר התורני המופלא הגרד"צ הילמן באחד מכרכי ישורון שמצא מקורות קדומים מאוד גם למנהג הספרדי. ושם נראה שדעתו נוטה להנהיג כמנהג הספרדים בכל מקום...

אגב. מנהג מרוקו כאשכנזים

שמח שהעלת.

למעשה החזו"א בספר לא מכריע מה הדין. הוא רק כותב שלמנהגנו לנהוג כמאן דמחמיר במעמיד אין הבדל בין מעמיד למעמיד דמעמיד.

מפורסם סיפור שהיתה ברית בבית החזו"א והיו צריכים סוכה גדולה והורה שאפשר להקל בזה.

גם בין תלמידי החזו"א יש כמה מסורות, כיצד הגדיר החזו"א חומרה זו.

מסברא נראה שהכוונה היא שאם בלי מצוות סוכה הוא היה מחפש ללכת מהסוכה. לא מחמת שיש לו מקום טוב יותר ונוח יותר אלא מחמת שיש לו קושי להישאר בסוכה. הרי הוא מצטער ופטור.

כן. המקור הוא דין מצטער שפטור...