פורום לתורה

ראשית חובה להבהיר שאין הנושא כאן למעשה כלל כי הלבנת פנים מאוד חמורה ואין לו חלק לעוה''ב!!!
וכשיגיע למעשה כל אחד ישאל את רבו

שנית אני נותן בכם אמון שזה לא יהפוך למשהו אישי ופוליטי
ואנו דנים רק בתקוה שלעולם לא יהיה למעשה כי לא יצטרכו.

ובכן
בהפטרת בשלח ''אורו מרוז כי לא באו לעזרת ה' בגבורים'' וכו'...

כותב רבינו יונה בספר היראה "ואם ישמע מוציאי דיבה על איש, אל יאמן להם, כי שמא הם שונאיו. אלא יעשה עצמו כמאמין ואל יאמין "

ואני תמהה
לפי מה שזכור לי מהחפץ חיים זה אסור.

מצבה של החברה החרדית - נתונים נכונים ומדוייקים או שהכל בלוף אחד גדול?
ראיתי את החוברת של ה'מכון החרדי למחקרי מדיניות' על כל הנתונים במגזר החרדי.
כגון כמות ההכנסה למשק בית, מספר החרדים העובדים, וכדו'. ונדהמתי מהנתונים.
ורציתי לדעת מה חושב הציבור:
האם הפרופסורים "המלומדים" שמחברים דוחות...

שאלה שראיתי בשנה האחרונה:

אתרוגי חזו"א לפקוביץ, מפרדס מסויים, שיש להם דמיון חזק לאתרוג מזן אחר. אמנם רואים הבדל ברור בין שני הזנים, אך מכל מקום הם דומים ביותר.
לאחר בירור, התברר שבאותו איזור אכן יש גם פרדס מהזן האחר. וכנראה שהדבורים מעבירות אבק בין הפרדסים, ועל כן הם דומים.

האם יש חסרון...

בס''ד

פרשת יתרו: האם יש איסור דאורייתא לצלם תמונה?!

פתיחה

בפרשת השבוע מתגלה הקדוש ברוך על הר סיני, ומשמיע לבני ישראל את עשרת הדיברות. מפשט פסוקי התורה משמע, שבני ישראל שמעו את כל עשרת הדיברות, אך במדרש (שיר השירים רבה, פרשה א') מובאת מחלוקת תנאים, האם באמת כך היה:

''(נחלקו) רבי יהושע בן...

הגמ' מביאה מאן דאכל צרעה לוקה ... מאן דאכל פוטיתא לוקה ... (מכות טז:)

ובצרעה היאך ילקה? שהרי הגמ' בע"ז יב: כותבת "האי מאן דבלע זיבורא מחייא לא חיי.." וכותב רש"י זיבורא - צרעה.

אשמח למידע על ספרים העוסקים בענין הסוגים והזנים השונים של האתרוגים, וטהרתם שאינם מורכבים.

ואשא אתכם על כנפי נשרים

פי' רש"י כנשר הנושא גוזליו על כנפיו, שכל שאר העופות נותנים את בניהם בין רגליהם, לפי שמתיראין מעוף אחר שפורח על גביהם, אבל הנשר הזה אינו מתירא אלא מן האדם, שמא יזרוק בו חץ, לפי שאין עוף אחר פורח על גביו, לכך נותנן על כנפיו, אומר מוטב יכנס החץ בי, ולא בבני. אף אני עשיתי...

האם יש מקור למנהג בני אדם לשתות וודקה וכדומה בלי חותמת של גוף כשרות מוכר?

יש חומרות שכולם מסכימים בהם שיש מקום להחמיר, כגון להמתין לר"ת במוצ"ש, או שלא לטלטל במקום שיש עירוב, אשמח לעוד דוגמאות כיו"ב.

עיין שם בתוספות שכתבו דעל כרחך לאו הצינור קרי אריתא אלא היאור, והביאו ראיה מסוגיא דב''ק דף נ' ההוא תורא דנפל לאריתא, וכתבו דמוכח התם דהוא גבוה עשרה טפחים.
ותמוה לי ביותר, הא בסוגיא שם מוכיח מההוא עובדא דקסבר רב נחמן יש חבטה בפחות מעשרה, ודחי הגמרא אלא היינו טעמא דר''נ סבר מכריסא דתורא לארעא כמה הוי...

שלום וברכה.

האם סיר צ'ולנט שנשר לתוכו עלה מעץ (כגון עלה שיש בו טעם) בשבת - האם מותר לאכול את הצ'ולנט? הב"י הביא בס' תק"ז, לענין ענף שנשר ביו"ט לתוך התנור, שמותר לחתות בתנור, כי מה שנאמר שדבר שיש לו מתירין אפילו בדרבנן לא בטיל - זה רק כאשר האיסור בעיניה, אבל כאן "מיקלא קלי...

בביצה דף ג: מבואר דכל איסור מוקצה ביו"ט הוא דבר שיש לו מתירין ואינו בטל.
ועל כן ביצה שנולדה ביו"ט אינה בטילה ברוב וכן נפסק בשו"ע סימן תקי"ג.
ויש להקשות דלכאורה כל דבר האסור באכילה הרי הוא מוקצה משום איסור אכילתו, וא"כ כל דבר שהיה אסור באכילה מתחילת היו"ט הרי הוא אסור...

האם יש רשימה של מוצרים שאינם צריכים כשרות כלל? ובאילו הצריכים כשרות, מאיזו בחינה ?

כל אחד מאיתנו פגש בחיים נושאים רבים שבהם היה נראה מתחילה רק הסיכוי או להיפך רק הסיכון
אבל במבט שני התברר שכגודל הסיכוי גודל הסיכון
(המושג נולד בעולם הכלכלה
אבל איסתכל באורייתא וברא עלמא)
ולא נותר לכל אדם בכל נושא ובכל מצב - אלא להשלים תמיד את החסר ואת הצד השני של המטבע

וגם בפורום זה ישנו הכלל...

כך כותב הרב בשער הבחינה פרק ה':
"ומן התימה בסבת המזונות מן הזרעים, כי גרגיר אחד מוציא אלף ויותר כשינצל מן הפגעים וכבר נאמר כי ימצא בגרגיר אחד של חטה שלש מאות שבלים ובכל שבולת יותר מעשרים גרגרים, ונמצאו אילנות גדולים אשר יהיה שרשם גרגיר אחד וגידול אחד על ההקשה אשר זכרתי מן הכפל, ישתבח החכם...

בגמ' (נדה לא:) הובא שקו' זו הק' תלמידי רשב"י וענה להם "שלא יהו כולם שמחים ואביו ואמו עצבים."

ופירש"י "שאוכלין ושותין בסעודה ואביו ואמו עצבים."

אמנם ברמב"ם (מו"נ ח"ג פמ"ט) "והיות המילה בשמיני הוא מפני שכל בעלי חיים כשיולד הוא חלוש מאד בתכלית...

מענייני דיומא: כעת ביום ט"ו בשבט כאשר מתפללים על אתרוג טוב ומהודר, והגעגועים למצוות אתרוג עולים על גדותיהם,
בוודאי כעת הזמן לעסוק בענייני אתרוג.

יש רבים שנטעו פרדים מהאתרוגים של הגרמ"י לפקוביץ, שקיבל את גרעיניהם ממרן החזון איש.
והנה, רואים בעינינו שיש הבדלים בולטים בצורת האתרוגים בין...

בגמרא שם איתא, שהפודה את בנו ע"מ להחזיר הרי הוא פדוי (אם נתקיים התנאי ).
ויש להסתפק ,האם גם בפירעון חוב בעלמא מהני בו מתנה ע"מ להחזיר .
וא"כ יצא דבר משונה מאד, שהרי פירעון חוב בע"כ שמיה פירעון (לרוב הראשונים), וא"כ כל לווה יוכל לפרוע למלווה במתנה ע"מ להחזיר, ואז המלווה...

מה הדין באוכל פירות משבעת המינים מא"י שיעור כזית לברך ברכה אחרונה על העץ, ואכל עוד פירות העץ - אבל אינם משבעת המינים ומה לעשות הם באים מחוץ לארץ. כשיברך ברכה אחרונה על העץ ויסיים ועל פירותיה שהרי אכל כזית משבעת המינים מא"י - האם פטר בברכה אחרונה זו גם הפירות מחו"ל שאינם משבעת המינים?

"אמר רבי זירא אמר רבי ירמיה בר אבא דור שבן דוד בא קטיגוריא בתלמידי חכמים כי אמריתה קמיה דשמואל אמר צירוף אחר צירוף שנאמר ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער", (כתובות קיב')

ופירש"י כשתשעה החלקים יהיו אבודין ולא נותר כי אם העשירית אף היא תשוב והיתה לבער.

(וברש"י שבת (קיח.) גבי האוכל...

בס"ד

בגמרא פסחים דף קו ע"א, רב אשי איקלע למחוזא, אמרו ליה: ליקדיש לן קידושא רבה. הבו ליה. סבר: מאי ניהו 'קידושא רבה'?! אמר: מכדי כל הברכות כולן בורא פרי הגפן אמרי ברישא, אמר בורא פרי הגפן ואגיד ביה. חזייה לההוא סבא דגחין ושתי, קרי אנפשיה: 'החכם עיניו בראשו'. ע"כ

לכאורה ההוא סבא ענה...

ברוב הסידורים מסיימים את השירה בפסוק "כי בא סוס פרעה" וגו'. ומקורו במג"א סי' נא סק"ט שמביא: "טוב לומר עם השירה פסוק 'כי בא סוס פרעה' וגו' ".

אמנם לכאורה זה מפריע להרצף והתחביר, שהרי בגמר השירה מסיימים עם פסוקי מלכויות 'כי לה' המלוכה', 'והיתה לה' המלוכה', 'והיה ה'...

בס' מנוחה וקדושה שער התפילה ראשון סי' ג' ביאר ענין נשמה יתרה שבשבת אשר פרש"י בביצה דף ט"ז ע"א שיאכל וישתה ואין נפשו קצה עליו, ופירש שהמכוון הוא על לחכמה של תורה שבחול לומד כנגד רצון נפשו וצריך התגברות, אבל בשבת מי שזוכה לנשמה יתרה למודו בלא טורח והתגברות כי אדרבה נפשו מתענגת ושמחה...

בנו"כ על השו"ע או"ח סי' ר"צ הביאו מהזוה"ק שבמוצ"ש כאשר הנשמה חוזרת למקומה הקב"ה שואלה מה חדשת בשבת, וכ' שלכן מי שלא מחדש חידושים בשבת שעכ"פ ילמוד דבר חדש שלא למד עד עתה, עיי"ש. ויעוי' בשל"ה מס' שבת פ' נר מצוה אות נ"ג: וחס ושלום אין הפירוש שיבלו...

הנך מוזמן אישית!
לקבל מאיתנו חינם ללא תשלום.
מתנה יקרת ערך.
סדרת טיפים מקצועיים ומרתקים,
איך ללמוד נכון,
איך לזכור את הלימוד,
ליהנות ולקבל סיפוק אמיתי מלימוד התורה.
ועוד.

מה בסדרה?

בסדרה זו תקבל כלים עוצמתיים, פרקטיקה מעשית ללמידה יעילה ונכונה:

- מהם הכללים הבסיסיים שבלעדיהם אין סיכוי שנזכור...

מערכת תא שמע, לחיפוש מאמרים וביטויים בשס
ניתן לחפש בכל הש"ס או במסכת מסוימת.

033-077-682

לקבלת מספר גישה למכשירים כשרים, יש לשלוח מייל לכתובת talmud@i-call.me , ובשורת הנושא יש לרשום את מספר הטלפון האישי שלכם, ותקבלו צלצול תוך כמה שניות.