כלומר המילה היא ביטול הגוף והתאוות כידוע, ו"לתאוה יבקש נפרד"
באופן שע"י המילה נעשה הוא ליותר "נותן" ע"י שפחות שייך לחומר.

נפלא מאוד, וייש"כ רב!
שמחתני!

השל"ה [כאן] שהכנסת אורחים היא ממידת קוב"ה שמכניס אורחים והיינו כל הבריאה בעולמו, וז"ל: ונראה בעיני פשוט, שמכל שכן מצות הכנסת אורחים שהיא בכלל מצות עשה דוהלכת בדרכיו, נוסף על שהיא מעלה גדולה ממעלות המדות. וזה לך האות, שהאריכה התורה בסיפור הכנסת אורחים דאברהם אבינו ורמזה לנו מענין שכרה, שכל מה שעשה בע...

אני שמעתי מאדם גדול מאד שפי' שהציור של חסד הוא שהנותן הולך ומשפיע בלא המקבל, וזה עיקר החסד משום הנותן, בשונה מצדקה שתליא במקבל, א"כ הציור של חסד שהנותן מחפש ורוצה ליתן ממנו ולהשפיע. וזה באברהם שהיה אחר מילתו, ולא היו אורחים והיה יושב בפתח האהל לחפש אורחים. ולהשלמת הענין כדאי לעיין במהר"ל נתיב העבוד...

יעוי' במד"ר כאן מ"ח ח: פתח האהל פתח טוב פתחת לעוברים ולשבים פתח טוב פתחת לגרים שאלולי את לא בראתי שמים וארץ שנאמר (ישעיה מ) וימתחם כאהל לשבת שאלולי את לא בראתי גלגל חמה שנאמר (תהלים יט) לשמש שם אהל בהם שאלולי את לא בראתי את הירח שנאמר (איוב כה) הן עד ירח ולא יאהיל א"ר לוי לעתיד לבא אברהם יושב על פתח...

בנציון כתב:

רוצה לדעת כתב: [האם זה קשור לברית מילה, ודו"ק]

שמעתי כן משמיה דהגר"י קמינצקי זצוק"ל.

אשמח לידע איך הוא העמיד זה!

אשמח לידע חוו"ד הרבנים שליט"א
למה תיאור מעשה החסד של אברהם נזכר רק כאן בפרשה כאשר אברהם כבר בגיל מאה שנה.
[האם זה קשור לברית מילה, ודו"ק]

ברוח חיים באבות פ"ה מ"ג כ' וז"ל: כי כמה מדות שהצדיק טרח ויגע להשיגם. לבניו אחריו המה כטבע מוטבע ובקצת יגיעה יגיעו לזה כמו שנראה בחוש שרבים מעמי ארץ מהיהודים מוסרים את עצמם על קידוש השם. והוא מוטבע בנו מאבינו אברהם שמסר נפשו לאור כשדים על אמונתו, עכ"ל. מאידך, במש"ח סוף פרשת וירא כ' שהכח של ישראל בכל ...

יש את הריטב"א הידוע בחולין בנטל ידיו ע"מ לאכול ונמלך דל"ה ברכה לבטלה,
וכמו"כ י"ל כאן שאף ונמלך אח"כ אי"ז ברכה לבטלה, כי בזמן הברכה היה זה גירות גמורה.

בעצם היום הזה נמול אברהם (י"ז, כ"ו) בפרקי דר"א פכ"ט [והובא בבעלי התוס' וברבינו בחיי כאן] איתא: ולא עוד אלא בעשור לחדש ביום הכפורים נמול, כתיב בכפורים כל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה, וכאן הוא אומ' בעצם היום הזה נמול אברהם, הוי יודע כי ביום הזה יכפר הכפורים נמול אברהם אבינו, ובכל שנה ושנה הקב"ה רואה ד...

לץ אין פירושו אחד שאומר בדיחות לץ פרושו אחד שלא מייחס חשיבות לשום דבר בעל ערך ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות פירוש שמבטל את ערך התוכחה על ידי שמרוקן הדבר מתוכנו ברית פירושו שמקבל על עצמו לעמוד בכל עת ובכל מצב תחת ה׳ ית׳ וזהו דבר המחייב מאד ליצני הדור לא היו מסוגלים לקבל את זה שאדם יכול להיות במצב של כפ...

יעויין על עמלק שהיה זורק מילותיהם של ישראל כלפי מעלה, וכתוב במדרש "לץ תכה פתי יערים" לץ זהו עמלק, חזינן שיש ענין ללץ בברית מילה. ואוסיף עוד, שגם יוון גזרו על המילה, והם נקראים ליצים כמטבע חז"ל ב"על הנסים", "וזדים ביד עוסקי תורתיך" וע"ש הכתוב "זדים הליצוני" וכמו שפי' הב"י או"ח סי' תרפ"ב, אך זה גופא ...

עוד י"ל דהנה תנן באבות פ"ג מי"ג ר' עקיבא אומר שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה, ועיי"ש במהר"ל בדרך חיים בביאור הדברים. ועי' לשון רש"י עה"פ "ותרא שרה את בן הגר וכו' מצחק" שהכוונה על עריות וכ"ה במד"ר שם אין מצחק אלא עריות, וכ"ה בתד"א רבה פי"ג דאי': ישמור אדם את עצמו של ירבה שחוק שיחה ותיפלות אין ש...

בעצם היום הזה נמול אברהם (י"ז, כ"ו) וברש"י: בעצם היום - בו ביום שנצטוה ביום ולא בלילה לא נתיירא לא מן הגוים ולא מן הליצנים ושלא יהיו אויביו ובני דורו אומרים אילו ראינוהו לא הנחנוהו למול ולקיים מצותו של מקום, עכ"ל. מבואר ברש"י שללץ יש התנגדות מיוחדת לברית מילה ולכך עשה אברהם הברית בפרסום כנגד הליצים....

בתוס' פסחים קי"ד ע"א כ' שהמשתתף בסעודת ברית מילה ניצול מגיהנום,
מה מעלת סעודת ברית מילה דוקא

ומבואר מאוד לפי"ז למה מה שמצינו שלהודרת גשמים בעי דוקא תפילה, כמבואר ברש"י פר' בראשית וכן במס' תענית מבואר באריכות סדר תפילה על עצירת גשמים,
היינו כדי שהגשם יבא ב"הבל פה" של "תפילה"!!

יש במאירי פסחים שיוצאים בשהחיינו של ליל הסדר על ספירת העומר,
ומבארים שס"ל שהוא דין "ממחרת השבת" ולכך השהחיינו של ליל הסדר עולה לזה, כי הוא מדיני "מחרת השבת", ודו"ק

ויסוה"ד, כי ספירת העומר באה לקשר בין פסח לשבוועת שיצאנו ממצרים לקבל תורה, ולכן זה ממחרת השבת, ועי'.

אגב, אביא מש"כ במהר"ל בדרוש לשבת הגדול ביאר מה שלא עמדה להבל זכות הקרבנות לינצל מהבל והלא שומר מצוה לא יידע דבר רע, ודקדק דבקרא כתי' "והבל הביא "גם" הוא והיינו שהיה זה "אחר קין ולא לגמרי מעצמו, עיי"ש. וכמדו' שר' ירוחם ג"כ עומד על נקודה זו שכתוב שהבל הביא "גם" הוא, וכן עי' במפרשים על קרבנות הנשיאים ש...

במדרש מבו' שחשש שמא יאמרו שעזב את אביו. הנני חושב להציע עוד ביאור, כי הנה מבו' במד"ר ריש ויקרא שמשה רבינו ע"ה לא נכנס למשכן קודם שנקרא במפורש על ידי הקב"ה, וע"ז אמרו שם שכל ת"ח שאין בו דיעה נבילה יפה הימנו. יתכן, ארץ ישראל שזה מקום השארת השכינה, והיא הארץ אשר "לפני ה'", אזי לבא לשם בלא קריאה מהקב"ה ...

ביום בו התחלנו לשאול על הגשמים, רציתי להעתיק מדברי מרנא החת"ס זיע"א שכותב שדיבורי האדם משפיעים על הגשמים, וממילא יתכן שהגשם בא מדיבורים אסורים ח"ו ואזי הפירות הגודלים מאותו גשם הרי הוא מעורב בטומאת לשה"ר. הדברים אקטולאים ביותר... וז"ל בדרשות ח"ב עמ' שע"ו: כי ידוע שהגשמים מתהווים בטבע מאדים העולים מה...

עי' בס' השג יד להגר"י לב זצ"ל ערכין עמ' כ"ז שהביא מהגרי"מ בשם הגרי"ז לפרש ביעלה ויבא זכרוננו וזכרון כל עמך ישראל וכן בהפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל שמתפללים על ישראל בב' אופנים על כל יחיד ויחיד ועל הציבור בתור ציבור וכן יל"פ כאן. וכן יל"פ תפילת בפינו ובפי עמך בית ישראל, שבפינו הכוונה על כל ...

בפשטות ממש [ואולי זה כבר כתוב לעיל כאן, לא עברתי על הכל]
עיקר ר"ה זה שתמלוכוני עליכם,
וזה הלא מטרת יצי"מ לקבל מלכות ה' תחת מלכות פרעה שהקב"ה קנה אותנו לעבדים ביצי"מ וכו'.

אני מודיע בראש דברי שהשאלה היא הלכתית גרידא אני מבקש בכל לשון של בקשה לא לגרור את זה לפוליטקה אדם שמתגורר בעיר שחולקת את קולתיה בין דגל לאגודה והוא משתייך לקהילה הלטאית. אולם רבו (ת"ח שאותו הוא שואל בכל שאלה) חסידי ותומך במומעד שרץ מטעם אגודה. מצד אחד יש מודעות בשם גדולי ישראל לטאים וספרדים להצביע ...

amsgula.net כתב:בחז"ל איתא שיש שייכות בין זל"ז שבזכות כה יהיה זרעך זכו לכה תברכו [כמדומני בפתרון תורה ובמדרש חדש פ' נשא]. כמו"כ יש לציין למה שע"פ סוד הכהנים הם במקומו של אברהם, ועיין מה שכתבתי בביאורי לפסיקתא דר"כ ס"פ עשר תעשר ע"ז.

אם יוכל להעלות כאן את "מה שכתב בבאורו לפסיקתא דר"כ" אשמח מאוד

ואברכה מברכיך ומקללך אאר (י"ב, ג)
ובת"י: ואברך ית כהניא דפרסין ידיהון בצלו ומברכין ית בנך, עכ"ל.

למה דוקא ברכת כהנים? זה האפשרות היחידה לברך?
האם יש איזה שייכות בין אברהם לברכת כהנים בפרט?

אשמח לידע!

ואברכה מברכיך ומקללך אאר (י"ב, ג)
ובת"י: ואברך ית כהניא דפרסין ידיהון בצלו ומברכין ית בנך, עכ"ל.

למה דוקא ברכת כהנים, והאם יש איזה שייכות לאברהם אבינו ע"ה לברכת כהנים?

אופס, סליחה ממש
אומרים "ושמחנו בתיקונו"
מחילה גדולה ממש.

המהרי"ל דיסקין מובא בסידור הגר"א [שיח יצחק שם]

מה היה בדעת נח, לא יודע.
אבל בשביל שיהא זה "בית ה'" היה נצרך שהקב"ה כביכול "ינעל" את התיבה.

מבקשים ותקננו בבנינו בתפילת ג' רגלים.

שוב, זה דרך דרוש בעלמא, שנעשה זה "בית ה'" ע"י שהקב"ה סגר [נעל] התיבה, ומה יש בזה שנח היה בביתו?

במדרש רבה דרשו על תיבת נח את הפסוק "שתולים בבית ה'" [וברד"ל שם כ' ש"תיבה" זה אותיות "בית ה'"] יש לומר בדרך דרוש היאך נעשה זה לבית ה', כי בגמ' בב"ב דף נ"ג ע"ב מבו' שהנועל את הבית קנה כל הבית [וכך מפורסם מהמהרי"ל דיסקין בביאור התפילה "ותקננו בבנינו" וקשה הלא ביהמ"ק השלישי יירד מן השמים ובי' שהדלתות שק...

כמדו' שעיקר מה שעירבו את הגדולים בענין זה, [ואני מדבר על עיר חרדית לגמרי ממש] כי הוא מינוי על ה"ציבור", וכל מינוי על הציבור צריך שיהא "רצוי לציבור", כמו בוועד בית שצריך הסכמת כל הדיירים מי יחליט עבורם, כמו"כ בעיר גדולה, שיש הרבה שרוצים [משום מה...] להיות ממונים על הציבור, ומי יחליט מי בראש? בפרט שבד...

בדרשות אבן שועיב בפרשה כאן כ': ויש בענין התיבה והשיעורים שלה ענין כי לא באו במקרה, כי אלו השיעורים אפילו שהם גדולים לא יספיקו כי הפיל והראם לא יכילו בה. וכמה בהמות ועופות וכמו שאמרי' בפרקי רבי אליעזר מאה וחמישים מיני עופות טמאים יש במזרח וכלם מין איה הם ולטהורים אין מספר, ועכ"פ יצטרך להכניס שם מכל מ...