מ אלישע כתב: ↑

19 נובמבר 2020, 15:51

(אין לי חשק לכתוב, שלא יאמרו עלי הזיות

החלק של ההזיות התכוונתי לסוג הקרבנות של עשיו
שזה במסירות נפש ממש
וזה הכוונה הנני הולך למות וכו'

לא הבנתי

המשך להנ"ל - קצת באופן של הזיות להטעים מעט, את הסתירה, האם עשיו היה אמור להיות בקדושה או ששורשו ברע העבודה של עשיו מראש, הוא ממש כמו העבודה של יצחק הרי כל ענין הקרבנות והעבודה הוא בחינה של מסירות נפש ולכן יצחק שהוא אבי אבות הקרבנות, נעקד על גבי המזבח אבל עשיו, התפקיד שלו בעבודה, היא מסירות נפש בפועל...

יש לי מילים בזה, אבל לא ראיתי אף אחד שאומר זאת לפני ולכן אם לא ימצא אחד כזה אני שומר על זכות יוצרים..!!! [באמת לפעמים נחמץ הלב לשמוע ולהשמיע דברים בפורום בלי לדעת מבטן מי וכו'] אני לא הייתי מגדיר זאת רק יששכר וזבולון אלא תורה ועבודה [זה בעצם אותו הדבר, תלוי אם אתה קורא את המילה עבודה בלה"ק או בעברי...

אגב, כל הדיבורים שלנו כאן, הם דיבורים או על פי פילוסופיא או על פי סודות התורה [להבדיל], ששם מתייחסים לאינסוף וכו' וכו' אבל בתורה עצמה, אין את הדיבור הזה של אנת הוא חכם ולא בחכמה ידיעא, אלא אנת הוא חכם, חסיד, גיבור וכו' וכו' וכו' [אמנם גם בתורה יש - לא ראיתם כל תמונה/ותמונת השם יביט - שדי לא מצאנוהו ...

הדבר המשמעותי כלפי, זה שהקיום שלי נמשך ממנו  והדבר השווה בקיום שלנו הוא זה שהדברים הקיימים יוצאים ממי שהוא קיים, כמו שדברים חכמים נאמרים על ידי מי שהוא חכם אבל כשאתה רוצה להשליך מהקיום שלך על הקיום שלו, כל דבר שתמצא בך תצריך לשלול ממנו כלומר אפשר בהחלט לומר עליו שהוא קיים, ואפשר לומר על כל דבר זה בא...

ר' אליעזר ג שליט''א א. אסתר זה דוגמא, היא לא אלוקים, בוודאי יש בה בחינות גם מצד הכלל שלה לעומת כללים אחרים, ופשוט. אנחנו מדברים על כלל כל הכללים. ב. מה שאתה טוען על הקטלוג, אודה ואבוש, שאכן בדעתי כך אני רואה אותך, לא שאין בך חלילה את כל התוכן התורני, אבל ההרגשה שלי שהיסוד של הכל נמצא שם. אני שמח לשמ...

אני מסכים לכל מילה בקטע המודגש ויש לי עליו בינתיים שאלה קטנה: א. האם אתה חושב שהדעת בהכרתה שמעבר ליצירה של חוכמה ובינה ,אינה צריכה את יסוד הזיהוי וההבחנה ולו של התמונה הגדולה ואכן מבלי שהיא עצמה תצטרך להגדיר זאת כך? לשאול אם היא צריכה או לא זה חוסר הבנה הזיהוי והסתירה זה מימוש של ההכרה, והגדרה שלה,...

הנה, הרב יראתי בפצותי הביא דוגמא יפה, מיוסף והאחים אף שאני סולד מכל מי שמדבר בצורה חופשית על פרשיות האבות ואף על הרבה פחות מכך אבל מי שלוקח את פרשת וישב, כדי לדבר על אפלייה בין אחים, אין לי טענות נגדו, כי סוף כל סוף זה הסוגיא, אם כי בדקי דקות, ואני אישית אוהב יותר ללמוד את כל הדברים במהלך של 'ידיעה'...

אבל יש לי כאן שאלה גם ל@ספר וסופר. כבודו מתנגד בעצם לכל סוגת הספרות התורנית/מוסרית שמתרגמת פעולות שונות של אישי התנ"ך וחכמינו זכרונם לברכה למעשיים חיוביים או שליליים בתחום המוסר והמידות? אם לא, מאי בינייהו? הסברת כל כך טוב, מה חסר?.. אומר בכל זאת משהו, על רקע הדברים שלך כל הספרות התורנית, גם אם היא...

אני חושב שבסגנון כזה של דברים נבחן הלומד כמה יש לו תפיסה מינמאלית משלו על הדת והאמונה היום מאוד מודרני לזלזל במי שצועק כנגד דעות מסוימות 'אסור לומר כך וכו'', ותמיד יש את המומחים להראות שרבותינו הראשונים או אפילו חז"ל נקטו דעות שונות [אין משיח לישראל וכדו'] ובזה כאילו מוציאים את ההתנגדות הטבעית ממסגר...

אתה משום מה חושב שמדברים על יסודות הזיהוי והסתירה זה בהכרח בשיתוף השכל האיטי המודע ולא היא . זה מנגנון פנימי בהכרת האדם שלא דורש את שיתוף המודע . המודע הוא כלי ביקורת על תפישה זו וכלי להרחבתה אבל הוא אינו יוצרה . הקושי הגדול בלדון על כאלו דברים בלי שמכירים אחד את השני צף שוב ושוב, ואני באמת חושב שכ...

על הנסיון הזה ההכרה של האדם נלחמת, שלא לעשות זאת, ולהבין שיש כאן משהו שונה, כלומר, עצם היחס בין האדם והמפגש שלו עם קריאת המציאות, מקנה לאדם נקודות זכות [סלח לי על המליצה] בזה גופא, יש כאן מציאות, ויש כאן מי שמכיר בה, וההכרה הזאת יוצקת פירוש חדש למציאות, אף שהוא לא משנה מבחינה לוגית, ב' הבחינה הלוגי...

אתה צודק לא עשיתי בסדר, בגלל שהקישור לא נפתח, התייחסתי בטעות לשורה האחרונה שבדבריך

אני ממש לא כותב מליבי, ניסיתי לתמצת דברים מופשטים כדי לתת בחינה על מה לדון
אבל לא שמתי לב שאתה מחפש משהו מסוים

תוכל לתמצת בקצרה מה הנושא?

ר' אליעזר ג שליט"א המטרה שלי להבחין, בתוך ההכרה עצמה, בין הזיהוי התוכני של הדבר, משמעותו ופרשנותו, לבין התבנית שלו, למרות שאין ביניהם ולא כלום השכל הלוגי, מכיר בחוקיות הבכי האבל וכלליו בדיוק כפי שהוא מכיר בחוקיות של משוואות לינאריות ועדיין יש בהכרה האנושית מרחק וקירוב בין ההכרות השונות, הכרת האבל הי...

א. נראה לי לפי דבריך שעדיין יש לך טעות במחשבה שהלוגיקה וההכרה הם שני דברים נפרדים ולא היא ודו"ק כלומר יסוד הסתירה שבשורש הלוגיקה הוא חלק ברור מההכרה האנושית. איך אתה מתרגם הכרת ניגון? מה זה רלוונטי בכלל האם כוונתך שרק הכרות מסוד זה הן הכרות ? ואם למשל אני רואה או שומע משהו לא מוכר שלא מתחבר להכרה ק...

אליעזר ג כתב: ↑

15 נובמבר 2020, 20:18

א. נראה לי לפי דבריך שעדיין יש לך טעות במחשבה שהלוגיקה וההכרה הם שני דברים נפרדים ולא היא ודו"ק כלומר יסוד הסתירה שבשורש הלוגיקה הוא חלק ברור מההכרה האנושית.

איך אתה מתרגם הכרת ניגון?

'אמונה' - הצטיירות פירוש המציאות הנוגע לחיים בלב 'אמונה רחבה' - כאשר הציור הזה מצטייר היטב על כל פרטיו 'מדד האמונה' - כמה האדם משעין דברים גורליים על התפיסה הזאת 'הקושי באמונה' - כאשר החוש הטבעי נוטה להפך מהתפיסה השכלית השוני האמיתי בין אמונה לסתם תפיסה, הוא באמונה הדתית, שהיא השענות על מציאות שחורג...

אגב, גם הבינה, עיקר עניינה היא ליצור ממושג דל ורזה, ענין רחב וברור, שההכרה מכירה באמיתתו וזה לא על ידי ראיות, אלא על ידי הרחבה והתבוננות, וראיית הדבר במוכרח וכקיים במציאות, ורק באמצעות זה יתכן להיווצר מזה חיים, כלומר דעת. כי חיים מתקיימים ברוחב, 'כי הרחיב השם לנו ופרינו', 'רחובות', וכידוע בינה היא א...

מבחינתו הוא נותן לגיטימציה לכל מתקשר עלוב כדבר של אמת כי הקשר עם האחד פתוח לכולם , ומאידך ליהדות דווקא בגלל החוסר לגיטימציה שלה לאותם מתקשרים וכן בגלל המצוות המעשיות שאין לו שום פתח של הבנה בהם הוא מתנגד ובצורה קיצונית . ליבו שלם בהרגשתו ודבקותו כי אכן הרי יש בה חלק מהאמת ועוד תפישת האחדות כמרכזה ,...

ח. לסיכום : 1. דבריך חייבים להיות שגויים ביחס לתורת משה כי היא טוענת להיותה מחייבת כל יהודי ואמת מוחלטת בת השגה בכל הדורות 2.לשיטתך גם ביחס לאמונתך שלך אם תצליח לצאת מתוך עצמך ולהשקיף מלמעלה תגלה שהיא רק יכולה להיות אמת שלך ולא אמת מוחלטת. 3. זה בדיוק הבסיס לכל ברעות החולות של תקופתנו. אולי דברי שג...

ד. ואמנם יש כאלו שהצליחו כדבריך הגם שנולדו בחוץ להתחבר לתורה ישירות דרך כלי הראיה הללו, אבל לעומתם יש כנראה רבים יותר שבאמצעות כלי זה והטעויות האפשריות בו התחברו לכל מיני עבודות זרות ,כשפים ותפיסות רוחניות מעורפלות ,ולכן אם אדם אינו מכוונן מראש באופן לא מצוי , או ניתקל באדם ישר מהתפישות ההן כמו הדל...

הרב יהודה יעקבזון שליט"א, הגבתי מהר מידי, סליחה בודאי שהכרה היא חוויתית [גם בזה צריך ניסוח לא מוטעה לחשוב שמדובר בחווית רכבת הרים, אלא בעצם חווית החיים, שנובעת מתפיסת עולם, שנובעת מערכים, שנובעים מאמונות וכו' וכו' וחוזר חלילה]. ויתכן שבעיות רגשיות, או אפילו חוסר באנטלגנציה רגשית [לדעתי בחז"ל מתורגם ...

יהודה יעקבזון כתב: ↑

15 נובמבר 2020, 15:13

[יש כאלו שנשארים תקועים בשלב הלוגי, ולא הגיעו להכרה, <הכרה חווייתית> ואצל אלו בדרך כלל זה התקיעות הזו 'יושבת' על חסם נפשי/רגשי]

לא, לא רגשי, שכלי

כבוד הרב אליעזר ג הנכבד הנני מבקש את סליחתך אם כניסתי לדיון נעשתה בצורה שפגעה ברצף שלו, אכן לא התבוננתי בכך, וחבל - - - לעצם טענתך, שני דברים א. אני מסכים איתך ומזדהה איתך לחלוטין שאין לי להביע דעה בנושאים פילוסופיים עצמם, אבל לא לגמרי חרגנו לדעתי מעצם הדיון. כי עדיין, הדיון פתוח, האם אחרי ככלות הכל...

אם אפשר להוסיף מערכת המילים מתווכת לאדם את ההכרות שלו, למציאויות מוגדרות שניתן לדון עליהם נמצא שמערכת ההכרה עובדת בשני שלבים, דבר ראשון היא ממירה הכרה למילים דבר שני היא מנהלת שיח סביב זה. חשבתי שזה רמוז בשמות החומשים בראשית שמות ויקרא - זה על שם הפסוק, 'ויקרא האדם שמות', האדם זה מציאות החיים [כמו ש...

קיצור: כל ההסתבכויות הפילוסופיות, נובעות מסירוס ההכרה הזה והכפפתו לקביעות לוגיות, וכבר בזה אנו רואים עדות לפירוד שבנחלתם, שאצל אריסטו הלוגיקה מחקה את ההכרה, ואצל קנט ההכרה מחקה את הלוגיקה. ואין ספק שהכרת השם, היא הכרה אנושית, לא שכלית לוגית גרידא, שאף אם גם שם הלוקיגה מבחינה את טביעות אצבעותיה, אבל...

אני רואה בזה דוגמא ליחס הנכון בין מערכת השמות וההגדרות לבין המוגדרים. כאן המוגדר הם חיי האדם עצמו, שהוא מכיר בהם בצורה בלתי אצמעית, כי הוא חווה אותם, והוא מכיר שאף על פי שההגדרות הם הבחנות אמיתיות, והם מגדירות משהו מובחן באמת, עדיין יש בדבר עצמו מה שמעבר לזה. אכן כן, ויצא מזה עוד דבר מעניין שהרבה פ...

וממילא, כל עוד שאני לא בא להניח הנחות אלא להשתמש בהנחות, למיעוט הבנתי, אין צורך להניח את קיומם כקיום עצמי חוץ ממני, שהרי ההשתמשות עצמה מוכיחה את עצמה. וזה עצמו יוכיח, הרי כדי לדון האם יש בכלל משהו חוץ ממני, אני כבר משתמש במושג "חוץ", כלומר יש לי הבחנה שימושית כלשהי למושג חוץ ממני לעומת מה שהוא אצלי...

כבוד הרב מבקש השם שליט"א, נפלאים מאוד דבריך רק עיקר כוונתי, בענין המשל והנמשל, שלא רק המושג שחור ולבן משתנים מהמשל לנמשל, אלא כלי ההבחנה עצמו המבחין בהם, על ידי עסק התורה, וקדושת המצוות, ועיון האלוקות, הוא מתעדן לתפוס דברים דקים ועדינים יותר, ויתכן והוא יקבע קביעות שלאחרים זה ישמע מנוגד, כי אין להם ...