אוסיף כעת נקודה מסוימת לגבי 'תפילה ויסורין' כיון שאמרנו שלעולם ועד יש פער בין הפנים לחיצון, ועד אחרית הימים הנקודה החיצונית היא באמת רע, זה מה שנותן מקום לתפילה. כי אצ"ל, מי שחווה ממש את המקרים שלו כרעים, עד כדי שהוא לא מסוגל להיות שמח בייסורין, ודאי וודאי הוא מחוייב להביע את תקוותו שהדברים ישתנו לט...

אכתוב את דעתי העניה בדיון בין הרב סנגורן של ישראל ובין הרב הערשלה שליט"א ראשית - בחז"ל כתוב כל מה דעביד רחמנא ל טב עביד, גם זו ל טובה, לא כתוב - 'טובה' כלומר, הדבר הראשון הברור והבסיסי הוא ההבנה הפשוטה מה הוא טוב ומה הוא רע. ועל זה נצטוונו בלשון המשנה - 'על שמועות טובות הוא אומר - 'הטוב והמיטיב', וע...

ASZ כתב: ↑

19 ינואר 2021, 18:36

מהעיון

ומהשפעת רבותי, כמובן

כל ההלל הוא משעבוד לגאולה, ומחושך לאור גדול שני הפרקים הללו, עסוקים בחושך בתחילתם, ובסופם באור הגדול 'לא לנו' עסוק בהעלמת שם השם מהגויים, ו'ה' זכרנו' מדבר על גילויו אצל כלל ישראל. 'אהבתי' מדבר על הצרות והמאורעות הלא טובים שעוברים עלינו ועל תהליך הישועה מהם, ו'מה אשיב' מדבר על ההודאה על הישועה. במועד...

אפשר אולי להתווכח על הניסוח המדויק, אבל הרב @חונה בירושלים העלה כאן טענה ניצחת, שא"א לפרש ש"לטב עביד" היינו שהמצב עכשיו הוא הכי טוב שיש, שהרי אם משהו כואב לי, יכולים להיות בזה הרבה דברים טובים, ויכולים גם לצמוח מזה בהמשך דברים נפלאים, אבל יש בזה גם בחינה של כאב ורוע, עכ"פ ברובד החיצוני, ובוודאי עדי...

לטב עביד פירושו שבנתונים הקיימים לפי מצב מעשינו ותפילותינו זהו הטוב ביותר, פירוש של...?? אפשר אולי להתווכח על הניסוח המדויק, אבל הרב @חונה בירושלים העלה כאן טענה ניצחת, שא"א לפרש ש"לטב עביד" היינו שהמצב עכשיו הוא הכי טוב שיש, שהרי אם משהו כואב לי, יכולים להיות בזה הרבה דברים טובים, ויכולים גם לצמוח...

אולי בנוסח הזה, ואולי בנוסח אחר הגמרא בחגיגה ג:, שההבדל בין דור הרביים לדור התלמידים הוא מובנה בעצם לימוד התורה בעלי אסופות אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה הללו מטמאין והללו מטהרין הללו אוסרין והללו מתירין הללו פוסלין והללו מכשירין. שמא יאמר אדם היאך אני למד תורה מעתה, תלמוד לומ...

חונה בירושלים כתב: ↑

19 ינואר 2021, 13:18

לטב עביד פירושו שבנתונים הקיימים לפי מצב מעשינו ותפילותינו זהו הטוב ביותר,

פירוש של...??

כי בסופו של דבר אני עומד להתפלל על עניין מסוים בעוד שאני יודע שהכי טוב לי זה המצב הקיים ומה אעשה שיש לי בעיה ואני לא יודע להתנתק מהידיעה החיצונית שלי??? ולהיות מחובר רק לתודעה האנושית שלי? לי יש פיתרון? ייש"כ אין כאן ענין של התנתקות מידיעה חיצונית כי זה מה שהסברתי, שהידיעה של 'לטב' היא ידיעה 'פנימי...

הדברים ארוכים ועמוקים, ואשרי מי שיש לו הכח להאריך בענינים אלו, אבל אכתוב נקודה אחת פשוטה, שאמנם כוללת בעומקה סוגיות רחבות ועמקות בתורה, אבל גם הצורה הפשוטה שלה נכונה ואמיתית. יש נקודה אחת פשוטה מאוד, שנעלמת הרבה פעמים מהדיונים בענינים אלו, והיא: התודעה . התודעה של האדם, לא מסתכלת על העולם מבחוץ, אלא...

אינו הלל"מ נפרדת שנאמרה על התורה שבכתב, אלא הוא מגוף תורה שבכתב עצמה, שכך ניתנה - בחמשה חומשים מחולקים בד' שיטין ביניהם. ועל דרך זה יתכן להוסיף עוד, שגם אורך השיטין שהוא ל' אותיות למשפחותיכם ג' זימני, ורווח שיטה בין שיטה לשיטה ורווח אות קטנה בין תיבה לתיבה וחוט השערה בין אות לאות, אינן הלכות חיצוני...

  כל זה טוב ויפה כששני בני הזוג מוכנים לדבר ולהקשיב. אבל כשצד אחד אינו מוכן/מסוגל לדבר/להקשיב, מה הועילו חכמים בתקנתם ותקנים בחכמתם? כמו שכתבתי, לא באתי לפתור את כל הבעיות שיש עיקר מה שכיוונתי הוא לומר את זה במקום כל פעם שכתוב כאן באשכול - 'לוותר'* אני הייתי כותב - 'לדבר' כלומר, היו שהשתיתו את עיקר...

וכידוע גם על דברי הרמב"ן יש שערערו, הלא הוא המקובל רבי מאיר גבאי, בספרו 'עבודת הקודש'. מה כוונת כבודו, "ערערו", מה שיטתו, והיכן היא כתובה? זה נמצא בחלק העבודה פרק יז והלאה אין הכוונה 'ערעור' במובן של מחלוקת יסודית, הוא יותר מתמקד במה שהרמב"ן מכנה את השפעת המצוות על העובד כתופעה נסית, והוא מבקש לטעו...

אולי באמת תינוק שנולד קודם זמנו לומד פחות? א. יכול להיות אך דחוק לומר כך, ב. תינוק שנולד לשבעה חודשים , אינו קיים רק בתינוק שנולד קודם זמנו, אלא ישנם וולדות שלכתחילא זמנם הוא רק לשבעה חודשים ולא יותר, שלכך יש ספק בלכתי ''בן שבעה לאחרון או בן תשעה לראשון''.  אי משום הא לא איירי, כי בנולד לשבעה, הכל ...

וכן כתוב על האירז''ל, שישן שעתיים, ואמר שאת כל מה שראה אינו יכול להסביר בשבעים שנה ענין זה -לדעתי- לא קשור לכאן [יש כעין זה בחז"ל, שלמד שמואל עם דוד מה שתלמיד ותיק אינו לומד במאה שנה] איך שאני מבין, זה קשור לסוגיא של 'עומק' אמשיל משל: ישנו הר גבוה, במרכז בקעה גדולה העומד במזרח ההר, כדי לשנות את הנו...

איך יכול להיות שבזמן תשעה חודשים, שהוא שווה הן לבת והן לבן, ילמד המלאך בזמן כה ארוך לבת, את מה שהבן משיג בזמן כה קצר?! בפשטות, הלימוד של כל התורה לא מתחלק לפי הזמן, אלא כל הזמן הוא קולט את כל התורה כולה וכענין משה רבנו בהר סיני שהתורה ניתנה לו במתנה, וכענין האור שרואה מסוף העולם ועד סופו, שהוא הן ב...

ולכאורה - מה שאנו לא רואים את השינויים ממה שהיה אמור לקרות לולי ה"נסים הנסתרים", זה בגלל שאין לנו את כל הנתונים בידים, אבל בעצם - גם הם מכריחים לכאורה שינוי טבע מוחלט, וגם הם בעצם "ניסים גלויים", במקום בו הם קרו. (האם התחום ה'אלסטי' שבו קיימת גמישות באפשרויות מבחינה טבעית הוא תחום ה'בחירה', על כל ה...

בגדול, צודק הרב מבקש השם שליט"א בדבריו, אם כי הדברים מורכבים, וכידוע גם על דברי הרמב"ן יש שערערו, הלא הוא המקובל רבי מאיר גבאי, בספרו 'עבודת הקודש'.   אם כבר מדברים, אולי כאן יש מקום להעיר, למה הרמב"ן החריג מהנהגת הטבע את 'שכר ועונש' במסוים? וכי אין לרבש"ע חשבונות נוספים בהנהגת הברואים? אני חושב, שש...

העולה מזה שהרבנים שהזכרת למיטב הבנתי היו בין האנשים שהכי התעסקו בהנהגת הציבור והשפעותיהם מרחיקות לכת בכל התחומים. אולי לתקן את הכותרת איזה רבנים אמרו להצביע בבחירות. ניתן לרכך מעט, ולומר, שהתכוון למוסדות הרשמיים של הציבור, הקשורים בדרך כלשהי למפלגה. כלומר, נותני הוראות לחברי כנסת, עיתון, חינוך עצמא...

  מאד חריף ונוקב כדרכה של קלם אך לענ"ד כמי שאינו אפילו תלמיד הדן בקרקע, מותר לנו להניח שלא בהכרח שרוב גדולי הת"ח היו מסכימים עם דבריו. אחרי שסו"ס הטביע הקב"ה באדם יצר טבעי לרצון לילדים, וזה המשכו של האדם בעולם, ונחשב הדבר ל"מצוה רבה" ולמצוה שמבטלים עבורה מצוות רבות. ואף בזמן הזה דיני הגמ' והשו"ע תק...

בגדול כל אחד יש לו תפקיד בעולם, התלוי במה שנקרא 'שורש נשמתו', כלומר - בזהותו הזהות לא משתנה, ולפי הזהות הוא התפקיד, ובהם נעוץ 'קוי המתאר' של המצב הסוציולוגי הראוי לאותו אחד ולכן זה לא ניתן לשינוי, כי זה בעצמותו ומהותו של האיש ולמשל, ברור הוא, שמצבו השפל של דוד המלך בתחילת דרכו, לא קשור לזכות או חובה...

ערבה כתב: ↑

11 ינואר 2021, 13:58

אשמח למקור המכתב.

חו"מ ח"א קכד

מכתב חריף מאוד מהס"ק מקלם בנושא זה, קצת קשה לבלוע, אבל זה מה שהוא כתב רק לשים לב, הוא לא מדבר על תפילה - כן/לא, אלא על הצער של זה שאין לו ע"כ טעות גדול באנשים המצטערים על חסרון בנים כאילו הם צדיקים יותר מחזקי' המלך, כי הוא רצה לפטור עצמו מפרי' ורבי בשביל בנין דלא מעלי, ורק הנביא החזירו מזה, כי הוא א...

מכתב מעניין בנידון הזה, מהסבא קדישא מקלם, יש הרבה מה להאריך בביאור הענין, אבל אלו הם דבריו. כל מי שאינו בדרך ארץ אינו מן הישוב   ממכתבך היום אלי ראינו כי ידידנו וכו' נסע ליפו ללמוד בפרישות שם, חשתי ולא התמהמהתי לכתוב היום, להשיב לו בשמי, כי שגה בזה הרבה מאד מאד, ואיך יעשה דבר כזה בלא שאלת פי, הלא כ...

מסתפק במועט כתב: ↑

08 ינואר 2021, 08:54

נראה לי שיכולה להועיל האבחנה בין "כאב" ל"סבל".

כוונתך מובנת, אבל לגבי השימוש במילים, עיין בהודעתי הקודמת

ערבה כתב: ↑

08 ינואר 2021, 11:03

רק להעיר שהמושג ייסורים של אהבה נאמר באדם שאין לו חטא,

להבנתי, השואל דיבר על 'קבלה באהבה', לא על 'יסורין של אהבה', שזה אכן מעלה גדולה בפני עצמה.
[הראשונה - תלויה במקבל, השניה - בשולח].

ראשית, למובן המילה - 'סבל' המילה ס ֶ ב ֶ ל מובנת מהשימוש במונח סַ ב ַּ ל בהקשר מקצוע הסבלות, או במונח ס ַ ב ׅ יל לעומת פעיל בהקשר דקדוקי. סַ ב ַּ ל פירושו מי שיש לו גוף חסון לסבול את הכובד של הכלי שהוא נושא, לא שזה שוקל פחות בשבילו, אלא שהוא 'סובל' את הכובד הזה. בשונה ממישהו 'שלא סובל', שאין הכוונה ...

ידוע שבצעירותו הגה הרבה בספרי חב"ד, והי' בקי נורא בהם ובפרט בספרי הרש"ב. בספר שהוציא בצעירותו על עניני ספיקא וחזקה 'פתחי שערים', ביאר בהקדמה דברים עמוקים ע"י שהוציא נקודה אחת מתוך דברי הרש"ב. [הוא הגיע לזה מרבו הגר"י הוטנר, ואכמ"ל]. כפי ששמעתי, דוקא הרב הוטנר הוא זה ש'הוציא' אותו מחב"ד, כך לפחות על...

דרבמדיקר כתב: ↑

31 דצמבר 2020, 20:50

האם הדבר הוא גם בבחירות לפוליטיקה?

עי' בהודעה זו viewtopic.php?f=24&t=5949&start=60#p89766

ובנוגע לדברי ר' ישראל - viewtopic.php?f=24&t=5949&start=30#p89583

ועי' שם כל האשכול, שמקביל מאוד לנושא האשכול כאן [אולי צריך לאחד ביניהם]

כי היחידות והייחודיות של האדם היא בנשמתו
לא בגופו

כיוון ששאלת על מיתת בית דין אתייחס בעיקר לזה, אבל הוא הדין לכל מצוה ממצוות התורה יש עשרה עומקים בלב, גם במקרה מאוד טרגי, דוקא כאשר זה נעשה מתוך 'עולמה של תורה', בתוך הצער העמוק, יש בעומק עמוק יותר שמחה אצורה פנימית המקיים דין ארבע מיתות, עם כל הדקדוקים הנובעים מעומק חכמתו יתברך, ואשר לו הזדמנות לתקן...