גדו"י שעלו ארצה טרם השואה

הגר"ש רוזובסקי והגר"ז רוטנברג עלו ארצה בתרצ"ו
הגר"ד פוברסקי בתש"א [במהלך השואה]
הטעפליקער רב עלה כבר בתרפ"ה
הגרז"ר בענגיס בתרצ"ח

 

ספר הכוזרי מאמר ג מט. אמר החבר: הטומאה והקדושה שני ענינים זה כנגד זה, לא ימצא האחד אלא בהמצא השני, ומקום שאין קדושה אין טומאה, כי ענין הטומאה איננו כי אם דבר שאסר על בעליו לנגוע בדבר מדברי הקדושה ממה שהוא מקודש לאלהים, כמו הכהנים ומאכלם ומלבושם והתרומות והקרבנות ובית המקדש וזולת זה הרבה. וכן ענין הק...

שו"ת אור לציון חלק ג - הערות פרק יח - דיני יום טוב יא. מנהג ישראל להיות נעורים ולעסוק בתורה בליל שבועות. וכבר מוזכר בזוהר הקדוש בהקדמת הזוהר דף ח' ע"א ובפרשת אמור דף צ"ח ע"א, שחסידים הראשונים היו נעורים בליל שבועות, ושיש לעסוק בתורה ונביאים וכתובים, ובמדרשות ורזי התורה, ע"ש. וכבר נפוץ סדר תיקון ליל...

ראיתי באג"ט שעמד בנושא זה
וביאר דגבי שבת כיון שעיקר המלאכה הוא המחשבת ממילא באופן שהמחשבת הוא אותו דבר הוי כאב,
ומשא"כ גבי שביעית.
ואמנם מה שביאר גבי שביעית לא כ"כ מתחוור לי.
ויתכן שהגדר של אבות הוא פעולה חשובה [וחורש צ"ל דלא כ"כ חשיבא].
ופעולה פחות חשובה כגון זמירה ובצירה שעיקר האילן קיים חשיב תולדה.

אם אתה לא מבין מדוע זה בזיון לכנות את ה'קבלה' כצינורות אינסטלציה, כנראה משהוא תקוע לך, ואין איך להסביר לך. אם היית אומר שזה מסביר את חיבור העולמות כמו חוטי זהב שמתחברים ויחד יוצרים כתר למלך, היה יותר טוב. כן - יש משמעות לביטוי ביחס לאיך שאנשים בשוק מתיחסים לזה. וזה לא דומה לשור שנגח. אין עניין שתענ...

מפי הגר"א פילץ שמעתי פעם ביטוי 'כביכול אכשר דרא'
כלפי ריבוי תורה בזה"ז.

היכן בדיוק?
יש ספר גן השכלים אך הוא מאוחר יותר.

אין בידי עתה תשובה מלאה לדבריך אבל מקו"ד הרמב"ם הוא מהגמ' מו"ק ג' א'. שם מתבאר להדיא שנחשבים זמירה ובצירה תולדות, ומזה נראה שאף שהשם כאן ובשבת הוא 'אבות ותולדות' אינם באותו גדר [ויל"ב]. ובגמ' שם נתפרשו תולדות רבות:  ...מנין שאין מקרסמין ואין מזרדין ואין מפסגין באילן ...מנין שאין מזבלין ואין מפרקין ו...

אני ח"ו לא בא לפסוק אבל יש פתרון לעשות דרבנן אם זה תינוק שזוחל או הולך שהוא חי נושא את עצמו ואז העגלה בטלה אליו כמו במטה של אדם אבל זה עוזר רק לעגלה ולתינוק ולא לחיתולים והמשחקים ואולי אם הדברים נמצאים מעל עשרה טפחים אז זה מקום פטור [ צריך לבדוק דבר זה דהרי הגלגלים של העגלה מונחים בארץ ותלוי בחילוק...

ראתי מביאים ראיה מהגמ' בקדושין נ"ב: "מעשה בחמש נשים כו' אמר רב ש"מ ממתניתין ארבע ונקיט רב בידיה תלת ש"מ המקדש בפירות שביעית  מקודשת ושמע מינה קידשה בגזל אינה מקודשת אפילו בגזל דידה ממאי מדקתני שלהם היתה ושל שביעית היתה טעמא דשביעית דהפקר הוא הא דשאר שני שבוע לא". כמדומני הובאה למעלה סברא שאם הפירות...

שמואל קאופמן כתב: ↑

23 אפריל 2021, 12:39

ברסלבר (ליטאי לשעבר) כתב: ↑

23 אפריל 2021, 04:59

בעת שעסק בהתבודדות, אלא כל מי שמדבר עם הקב"ה ושופך לפני שיחו

האם יש הבדל בין מי שאינו "עוסק בהתבודדות" לבין מי שמדבר עם הקב"ה במנין של תפילת שמונה עשרה?

כ"כ המס"י שציטטתי למעלה
[לא התבודדות דברסלב ועכ"פ אחד התנאים הוא התבודדות].

וכמו"כ מבואר כך בספרי הרמב"ם ובנו הר"א אלא שאין לי מ"מ עתה.
 

עפ"ד הרב לבי במערב
אפשר לבאר יותר שהעונשין שם הם שנתקלקלו טבעיהם
ולד' הרד"ק שורש אחד ל'קללה' ו'קלקלה'

משה נפתלי כתב: ↑

23 אפריל 2021, 02:35

שש אנוכי כתב: ↑

23 אפריל 2021, 02:26

החסרון רק ב'מידות'.

תלוי במחלוקת רש"י ור"ת לגבי עני המהפך בחררה.

מידת גרגרנות וחוסר ד"א.

דימוי גשמי ביותר לענינים רוחניים גבוהים. יש בזה 'הגשמה' חז"ל עסקו במשך שנים בדברים גשמיים מאד. גם היום יהודי חרד לדבר ה' מתעסק בדרך כלל בלימוד דברים גשמיים מאד. שור שנגח וכיו"ב. זו גדולתנו - להפוך את הגשם לרוחניות. לכן אנחנו מעולים יותר מן המלאכים. קטונתי להבין מדוע מחלל שבת בפרהסיא שהוא רופא כירור...

יש לדון, האם זוכה בעוגה זו בהגבהה, או דדוקא באכילה... אורחים המוזמנים אצל בעל הבית, כל מה שאוכלים ושותים – של בעל הבית אוכלים ושותים, ואין הם זוכים במאכל ובמשתה כלל, לא בהגבהה ולא באכילה. ונמצא כל הדיון על אודות פרוסת העוגה שנטל האורח מן המזוה – עורבא פרח. לא ראיתי הודעתך, ואין אני אלא כיהודא ועוד ...

לכאו' בעל השמחה אינו מתכוון כלל להקנות לאורחיו את האוכל אלא להתיר להם לאכלו. [מלבד אם יש בזה נפ"מ כגון שיוכלו לעשר שאז אמדינן דעתיה שמתכוון להקנות או שמתיר לו לעשר בשלו]. ומשכך אין נידון כלל אם לא נתנו בפיו. ודרך משל אם א' יקח מנה ולבסוף לא יאכלנה, האם מותר לו לקחתה לביתו? גם אם כן, לכאורה זה רק מטע...

אולי אתה כמו האמא החילונית השואפת שבנה יהיה דוקטור ולא רב בישיבה המתעסק שנים ארוכות בדם שליות כדי לדעת לפסוק בשאלות של דם טומאה או בחיטוט באברי בהמות כדי לדעת לפסוק בהלכות כשרות? האם צריך לחשוד בך שגם אתה מעדיף דוקטור כירורג על תלמיד חכם כמו דוד המלך? והלא מי רגלים יפין לה אלא שאין מכניסין מי רגלים...

משום זילותא דלישנא לא מבין איזה "זילותא דלישנא" יש בדימוי לאינסטלטור. אם למשל, הייתי מדמה את זה ל"רופא כירורג" היה מוצא חן בעיניך יותר? ואם כן, למה? האם רופא כירורג איננו אינסטלטור של קישקעס? דימוי גשמי ביותר לענינים רוחניים גבוהים שבקושי ניתן להעלות משל בהם. לכשתמצי לומר, יש בזה 'הגשמה' על פי ערכנו.

א כל כך אהבתי את הביטוי. למה? כי אתה בז לאינסטלטורים? או מסיבה אחרת? משום זילותא דלישנא [משלב נמוך בעברית מתחדשת]. ועי' איוב ט"ו ה', וברמב"ן. עכ"פ עצם הקבלה אינה השתלשלות העולמות אלא המשמעות הרוחנית של זה ומה לעשות עם זה. ...והנה מה שעוזר להשגת המדה [מדת הקדושה ש.א.] הזאת הוא ההתבודדות והפרישה הרבה...

חשבתי שיש מקום לבסס את החילוק דלעיל ע"פ דברי רבי שהובאו בגמ' מו"ק גיטין וקדושין, בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים כו' נחלקו הראשונים כמפורסם בביאור דברי רבי. ולפי' ר"ת שמיטת קרקע הכוונה יובל וכמבו' בירושלמי. והנה יש לעיין בתרתי: א. מה המקור לומר שהלשון שמיטת קרקע היינו יובל וזה...

מי יכול להעתיק לכאן את שאלה זו הינו בערך דילמת אותיפרון https://milog.co.il/%D7%93%D7%99%D7%9C% ... 7%95%D7%9F כי חסום לי וזוהי תשובה מחבר ''בעיקרון השאלה הזאת מאוד מתעוררת אצלנו - אנשים מודרניים - שתפיסת האדם שלנו היא פלואידית. ז''א אנחנו תופסים את האדם המורכב מתכונות מסויימות שכולן הן אופציונליות...

לצערי אף אחד כאן לא ענה תשובה טובה. זה אמנם תשובה קלאסית, אך אינה מספקת כלל. ברגע שאנחנו מניחים שהקב"ה רוצה להיטיב וזה טעם ותכלית הבריאה, ממילא ניתן לשאול מיד על כל דבר שיש בעולם איך הוא מביא את התכלית הזאת, וזה לא נחשב מה לפנים מה לאחור (כי זה אחרי הטעם של להיטיב. ודוק). ולכן אפשר לשאול על עצם הבו...

מי כתב את המשפט הבא: "על כן צריך האדם להתבודד בהתבודדות בבית הכנסת וידבר בכל ליבו לפני יודע מחשבות ברוך הוא וידבר בדמעות ויתאנח בכל ליבו בשברון לב על חטאיו חטאת נעוריו". [לא מוהר"ן] זה מספר קב הישר. יש לשים לב, שרבינו עצמו מציין שהיו גדולים לפניו שהלכו בדרך זו, וז"ל באמצע תורה כ"ה תניינא (בה הוא מד...

מי כתב את המשפט הבא:
"על כן צריך האדם להתבודד בהתבודדות בבית הכנסת
וידבר בכל ליבו לפני יודע מחשבות ברוך הוא
וידבר בדמעות ויתאנח בכל ליבו בשברון לב על חטאיו חטאת נעוריו".

[לא מוהר"ן]

כללית הישיבות החדשות בנויות על אוירה ופחות על 'דרך/הדרכה' וכו'.
נשמע מדבריך שבעיניך זהו חיסרון אלא אם כן זה עושה את העבודה.
במבחן המציאות זה מצליח חלקית.
[יוצאת מן הכלל קפלן בסגנונה].

מתוך צפייה שמשכורות העתק והנגיעות לא יעוורו את עיניהם.. [או שימשכו אחר עניני העוה"ז שהתפקיד מציע בשפע]. זה להכניס את עצמם לנסיון כבד מנשוא עבור תועלת הכלל וזו הכרעה לא פשוטה. אתה מדבר שטויות מבלי לדעת מושג וחצי ממה שאתה מדבר. תתחיל ללמוד חומש רש''י לפני שאתה נכנס לנושאים הללו. אני מדבר על מציאות ול...

אחר כל הנידון יש בנושא זה ענין שצריך לא לפספס. יש הרבה גוטע מענטש'ן שמחמירים לא לקנות חמץ שנמכר וזה מצויין. אבל בחתונה ב'ארמונות חן' הם לא ממש בודקים אם האיטריות של הקוגל נטחנו אחר פסח, כמו השניצל בבר מצוה ב'שמח תשמח' והרוגעלך בהכנסת אורחים במירון, וע"ז הדרך אופנים רבים רבים שבהם כולם סומכים על המכי...

ליקוטי מוהר"ן תורה נד

וזהו, (שמות א') ויצו פרעה וכו' כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו. היאורה דייקא, כי יאור מצרים, זה פישון (כמובא בפירש"י פ' בראשית). היינו בחי' פי שונה הלכות (זוהר בראשית כ"ו ע"ב ובתיקון נ"ה), ששם שורה הכח המדמה כנ"ל. היינו שרצה לפגום הזכרון, שהוא בחי' בן זכר...

מ"מ למעשה אינני חושב שאפשר לעשות יותר ממה שכבר עושים בפועל, והעזרה היחידה שבני התורה יכולים להועיל בנושא היא לשנות מבפנים על ידי שיתמודדו לתפקידים הללו וכך ישביחו את המערכת עד שתהיה ברמה הגבוהה ביותר. חזרה למעלה מתוך צפייה שמשכורות העתק והנגיעות לא יעוורו את עיניהם.. [או שימשכו אחר עניני העוה"ז שהת...

אינני יודע למי התכוונת במה שכתבת 'רוח המפקד', אבל ראוי לשקול שנית מילים אלו. יען כי אבוי להטיל דופי ברוחו של המפקד העומד בראש, וכ"ש שאין לשפוט עד שתגיע למקומו שכפי שביארתי אין הוא כל יכול אלא חייב לתמרן ולהתמודד עם פוליטיקה נוקשה שבודקת אותו בשבע עיניים. ולא הזכרתי את העובדה שהוא חייב למנות 30% מהד...