רש"ר הירש בראשית פרשת בראשית פרק א פסוק כז : "זכר" משורש "זכר", קרוב ל"סגר", "סכר". "נקבה" משורש "נקב" =קבע, יעד. הנקבה היא אפוא היעודה (כדוגמת "גזלה" משורש "גזל" ו"גנבה" משורש "גנב"). הזכר שומר בסגור לבבו כל מסורת אלהית ואנושית. מין הזכר הוא מעביר התרבות, הוא שרשרת המסורת של המין האנושי. האשה זוכה ...

הכתב והקבלה בראשית פרשת בראשית פרק א פסוק כז: זכר שם תואר לאיש בעבור אותו האבר אשר ממשלת הזכרון בו אף שלא מדעת משא"כ ביתר איברי הגוף, כ"כ המפרשים, ואין דעתי נוחה בהנחת זו בשם זכר ונקבה להיותם עיקר בהוראת האדם הנכבד, לכן נ"ל שהבן יקרא זכר ע"ש זכר האבות הנשאר לעולם ע"י תולדת בנו, כי הבן בונה את בית אב...

ראתי מביאים ראיה מהגמ' בקדושין נ"ב:
"מעשה בחמש נשים כו'
אמר רב ש"מ ממתניתין ארבע ונקיט רב בידיה תלת
ש"מ המקדש בפירות שביעית  מקודשת
ושמע מינה קידשה בגזל אינה מקודשת אפילו בגזל דידה
ממאי מדקתני שלהם היתה ושל שביעית היתה טעמא דשביעית דהפקר הוא הא דשאר שני שבוע לא".

ע"פ הריטב"א שם מבואר יותר,
שכתב שם שעיקר כוונת הגמ' היא להקשות שהרי אי"ז חובת קרקע כמו שמשתמע מדברי ראב"ש.
[דהיינו שהגמ' לא חיפשה מקור]
והוכיחה הגמ' דחזינן באמת ברבי שאי"ז מטעם שהיא חובת קרקע אלא משום ההיקש.
 

לא נתיישב על ליבי שהרי זה גופא הגמ' דנה מדוע לא נהגה שמיטת כספים קודם ירושה וישיבה אחר שהיא חובת הגוף, והביאה את רבי בתור תירוץ ע"ז דבדבריו מבואר שאי"ז חובת הגוף. אבל זה לא סותר להמקנה המקנה אמר שעל פי האמת ידענו זה גם ללא הפסוק אבל אחרי שאנחנו רואים שאין זה חובת הגוף ממילא גם במדבר כן ייש"כ ועדיין...

לא הבנתי כוונת המקנה והרי רש"י בקידושין נקט להדיא שרבי אזיל על תרוויהו. וז"ל: "בזמן שאין אתה משמט קרקע - כגון במדבר ולאחר שגלו". לא עיינתי שם בכ"ד המקנה שהאריך בזה טובא. אני לא בעניין כעת אך אולי רש''י לא מתכוון לומר שצריך פסוק בשביל המדבר כי זה לא צריך אך אחרי שיש פסוק הפסוק כולל גם את זה כך נראה ...

וזה דבר השמיטה שמוט רבי אומר בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים וכו' ומכאן רבי לומד שאין שמיטת כספים נוהג אלא בזמן שיש שמיטת קרקע דהיינו בזמן שהיובל נוהג שרוב ישראל על אדמתן ויש לעיין דילמא איצטריך הפסוק לומר שאין שמיטת כספים נוהג עד לאחר ירושה...

אֵ֣ת סְפִ֤יחַ קְצִֽירְךָ֙ לֹ֣א תִקְצ֔וֹר וְאֶת־עִנְּבֵ֥י נְזִירֶ֖ךָ לֹ֣א תִבְצֹ֑ר שְׁנַ֥ת שַׁבָּת֖וֹן יִהְיֶ֥ה לָאָֽרֶץ׃ וברש"י "נזירך" - שהנזרת והפרשת בני אדם מהם ולא הפקרתם "לא תבצר" - אותם אינך בוצר אלא מן המופקר לפי הרמב"ן שם יותר מבואר עיי"ש שהאריך ולדבריו לכאו' זה 'שם עצם' בשונה מרש"י שזה 'שם...

ר' @גמליאל10 ! כפי שהזכרתי בתחילת דברי, הדברים נאמרו כלפי הזלזול והביזוי נגד המערכת הזו. שלא כצדק. ולא כלפי דיון ענייני שמכבד את בעליו כמובן. ר' @יראתי בפצותי - זה לא משנה מי חברי הגוף הבוחר. למעשה 'רוח המפקד' הינה של אלו שגדולי הדור פעלו ודחפו לבחירתם ולכן אין זה מן העניין. דיון ענייני אמור להיות ...

התכוונתי לספר ערוך ובהיר ממשנתו של הרבי רמ"מ זצ"ל שיצא בשנים האחרונות
חיפשתי קצת ושם הספר הוא שערי תפילה בהוצאת היכל מנחם תשס"ט.
[הספר הוא ליקוט מאמרים ולא פרשנות על דבריו].
בשאר ספרי חב"ד אין לי שיג ושיח.

יש גם ספר ממאמרי הרבי מליובאויטש זצ"ל איני זוכר את שמו אבל הוא מאד יסודי ומקיף

מהות התפילה יש בבית אלקים להמבי"ט בפשט, ע"פ סוד בנפה"ח שער ב' [אלא שאינו 'חסידות']. ביאור דבריו מומלץ ע"י הרב לויכטר בפי' משיבת נפש.
יש את 'שערים בתפילה' מהרב פינקוס על חלקי התפילה. ונפש שמשון על הסידור שמבאר את עניני הברכות וחלקי התפילה

עיון ליטאי הוא משפט גדול. ישנם בתי מדרש שונים לדוגמא: בריסק, פוניבז', סלבודקא ותלמידי החזו"א, מיר. שלא לדבר על העיון המודרני [בית מתתיהו, שרייבר ועוד שהשתרש בישיבות רבות]. בתי מדרשות אלו שונים הן בצורת הסברות הן בדרכי הבירור והלימוד והן במסקנות הסוגיא, ואכמ"ל. אם רוצים לדעת את סוגי החקירות והיסודות ...

כמובן שיש שיאמרו הלא הסטייפלער למד ליקו"מ בקביעות. ודאי זה נכון אבל עדיין הוא לא נהיה [ליטאי לשעבר] בקביעות???? זו המצאה של מישהו בברסלב (ש'כביכול' הי' מקורב להסטייפלר, וכבר היום לא מזכירים שמו בברסלב) שהרבה 'לייצר' סיפורים כעי"ז. והדבר כבר הוכחש כמ"פ ע"י בנו הגרח"ק שליט"א. ואמנם עיין בספרי ברסלב, ...

לבי במערב כתב: ↑

14 אפריל 2021, 20:24

שש אנוכי כתב: ↑

14 אפריל 2021, 20:08

[אין לשונו לפני וכתבתי בערך].

ראה שם פכ"ח (אך איני יודע אם הפירוש בזה הוא כדברי מר).
'עובדת' לימודו בלקו"מ שנוי' במחלוקת, כמדומני (ובודאי אודות הקביעות בזה).

לא התכוונתי שלי ידוע אך לרבים שלהם זה 'ידוע' כיוונתי וכמש"כ שם שעכ"פ ודאי לא היה 'ברסלבער'.

התפילה לא נועדה כדי להעביר לקב"ה מידע מה אתה צריך, הוא יודע גם ככה. ובטח שהוא לא צריך "תזכורת" מדי פעם... העובדה שהשי"ת אינו נותן שפע לאדם (בתור "אדם", לפעמים כן, בתור "בהמה") כי אם על ידי תפילה בלבד, זה משום ששפע הבא שלא על ידי תפילה אינו לטובת האדם. וכל תפילה, משנה עוד קצת את האדם עצמו, כך שאפשר ...

מי שמחפש מקור 'ליטאי' לחזרה הרבה פעמים על בקשה אחת. אפשר למצוא בחיי עולם על תפילה שכתב שזו מעלה גדולה 'לחזור על דיבור קצר פעמים הרבה'. [אין לשונו לפני וכתבתי בערך]. כמובן שיש שיאמרו הלא הסטייפלער למד ליקו"מ בקביעות. ודאי זה נכון אבל עדיין הוא לא נהיה [ליטאי לשעבר] אלא ע"כ שראה את זה כהשקפה שמתאימה ל...

לשון התורה כלפי מצוות השמיטה בפרשת בהר הוא שביתה: 'ושבתה הארץ', 'שבת שבתון', 'שנת שבתון', 'שבת לה'. והנה בפירוש המילה שביתה מצאנו לכאורה ב' פירושים: ה'רשב"ם' מפרש: לשון ביטול. לכאורה המשמעות היא שיהיה ביטול עבודת הקרקע בשנה זו. אמנם בתרגומים מפרשים 'ותשמט ארעא'. ולכאורה זה לא לשון של ביטול אלא עזיב...

לשון התורה כלפי מצוות השמיטה בפרשת בהר הוא שביתה: 'ושבתה הארץ', 'שבת שבתון', 'שנת שבתון', 'שבת לה'. והנה בפירוש המילה שביתה מצאנו  לכאורה  ב' פירושים: ה'רשב"ם' מפרש: לשון ביטול. לכאורה המשמעות היא שיהיה ביטול עבודת הקרקע בשנה זו. אמנם בתרגומים מפרשים 'ותשמט ארעא'. ולכאורה זה לא לשון של ביטול אלא עזי...

במשלי כ"ג נקרא תורן הספינה חבל [איני יודע איך מנקדים כאן אך הח' חרוקה והב' דגושה וצרויה].
ובמצודות כ' שג"ז מל' חבלי הספינה התלויים בתורן.

כיון שכתבו 'שטיקלעך' אכתוב גם אני ממה ששמעתי מרבותי. מבואר בחז"ל 'מתוך שלא לשמה בא לשמה', והכוונה היא על דרך חיוב שא"א בלי שלא לשמה וזה הדרך ללשמה. ה'שלא לשמה' הפחות גרוע הוא לשם כבוד. אבל כל שלא לשמה צריך להיות עם שאיפה של להגיע ללשמה ובל"ז לא יגיע. וזה המקום שבו כל הפנטזיות נכונות, דהיינו 'לתדלק' ...

ראיתי בלוח דבר בעיתו שהביא מהרבי מקלויזנבורג שהחילוק הוא כנאמר שצריך דבר המפסיק בין שחרית למוסף
ולפי"ז גם תפילת טל הויא הפסק.
ומה שאין אומרים בר"ח לפי"ז צ"ע שאין הפסקה.
אבל למנהג החסידים אולי 'שיר של יום' הוי הפסק.
[ואשרי הוא 'תחילת מוסף' וע"כ אינו מפסיק].

רציתי להבין מה העיקרון בזה.
אני מבין שכאשר יש תפילת טל וגשם א"א, כיון שזה מעין 'רשות' וכבר אומרים רשות של גשם וטל.
אבל שבת וכן יזכור מ"ט א"א? כיון שזה ארוך?
[או אולי כיון שמתחיל בשבת יקום פורקן וביזכור 'אב הרחמים'].

לפלא בעיני שעדיין עוסקים במאכל השנוי בספק, כביכול שאם לא זה - אין מה לאכול. בריך רחמנא שהביאנו הלום לשפע עצום במאכלים, כך שאין לתור ולדרוש אחר מאכלים שמסופקים בהם ויאכלו ענווים וישבעו ממאכלי ערבות כשרים למהדרין ללא חשש ופקפוק כלל מה"ט שאוכלים הערינ"ג על אף החששות ההלכתיים. ולמעשה אין דנים כ"כ על לא...

מדוע ממעטים באמרת פיוט זה ומה הכלל בזה?

המעשה מרגש, והפתיחות מעוררת השתאות. אבל אם אפשר להבין [לתועלת הענין] מה הישיבה תרמה לך אם זה היה המצב? [זה שישבת ליד בחור מ'שנקר' -סתם לצורך הדוגמא- זה לא גורם לגדילה]. תרשה לי לשער שעצם ההשתייכות ל'מותג' רוממה אותך. ואם כן אתה עשוי מחומר קשה מאד [כנראה תימני]. כי לרוב זה לא עובד ובודאי לא לאורך זמ...

ואם גילויי לב אז תשמעו סיפור: כשהייתי ביש"ק סוף ש"ג פגשתי במשגיח הגר"ד יפה זללה"ה שהכירני קצת. הייתה שם סיטואציה של עת רצון אז ניגשתי וביקשתי ממנו ברכה כדלהלן: שהמשגיח יברך אותי שאזכה לגמור בישיבה את 'נשים נזיקין'. המשגיח הביט בי בעיניו הטובות ואמר לי בשקט: 'ומי אמר שאתה מסוגל?' [אגב הוא ממש צדק...]...

לא הייתי ליד מחשב כמה שעות, וכשחזרתי ראיתי שבע התראות והודעה פרטית אחת וכולן בנושא זה, והמחשב כמו מביט בי במבט מאשים... אשתף אולי במה שהיה אתי עצמי, ואז אבאר. למדתי בת''ת לבני עדות המזרח וחפצתי ללכת לישיבה (מעולה) של יוצאי ליטא, הסיכויים היו קלושים בואכה אפסיים, ועצם קבלתי לישיבה הייתה מופת גדול שא...

בער ולא אדע כתב: ↑

11 אפריל 2021, 22:21

בבציק כתב: ↑

11 אפריל 2021, 21:46

הגרמ מינצברג

הוא רבה של הגר"מ לא תלמיד

כוונותו הייתה ששניהם תלמידי הגר"ל.

מי שפוגש בו יודע ומרגיש שמדובר באדם גדול ובעובד ה' מופלג.
כל שאין לראות את הביקורת כדברים של ת"ח מובהקים על צעירי הצאן אלא כדעות בין החכמים ואין כאן לשה"ר אלא בירור אופי הגדולים.