ד"ר נתן בירנבוים | "על הים" מגדולי בעלי התשובה בדורות האחרונים

אשר מורסקי

משתמש ותיק
שלום לכולם,

אני רוצה לשתף אתכם בקטע שלהלן ("על הים") מאת ד"ר נתן בירנבוים גדול בעלי התשובה בדורות האחרונים.
אולי יש מי מן החברים אניני הטעם, שיאהב את הדברים והם יתנו לו חיזוק – והיה זה שכרי.

הקטע מתאר את רגעי חזרתו בתשובה של בירנבוים מתוך הכרה פנימית אישית ועמוקה ממנה עולה חוויתו ברגעי האור.
הוא הקטע הנושא את הכותרת "על הים".

על הים

אחרי הכנות מרובות הפליגה ספינתנו על-פני האוקיינוס האטלנטי.

מצפון פנתה מערבה. עוד אתמול עגנה היא שעות אחדות בנמל ידוע של אחת מערי סקנדינביה. איש לא ירד. שני יהודים מעיר-הנמל עלו אל האניה: הרב ופרנס העיר.

הרב, עדיין רב יהודי אמיתי, לא מן הרבנים המזויפים, הגיע לא מזמן ממזרח אירופה. הקהילה קטנה וצעירה, מורכבת מפליטים שנמלטו מארץ הפרעות. פרנסתם מצויה להם כאן בכבוד. אך בכל-זאת מתעורר רגש חמלה עליהם ועל יהדותם.

עם כל רוחב-הלב של העם השוכן במדינה הזאת — אין סיכוי שיצמח כאן יישוב יהודי עם חיים יהודיים רחבי-היקף. זו צרתם של היהודים: ככל שהם שוהים יותר בגלות וככל שהם מתרחבים ומתפתחים יותר, כך פוחתת הסתגלותם לגלות.

היה זה לפני למעלה משלוש-עשרה שנה, בליל חורף, גם אז על הים, בדרך מאירופה ליבשת אמריקה.

הנוסעים כבר ישנו מזמן בתאיהם. לבדי עמדתי על הסיפון, השקפתי על-פני הים וגליו הסוערים. נשאתי עיני אל השמים הזרועים ריבואי רבבות כוכבים נוצצים, הסתכלתי בירח המוכסף, הקשבתי לקול המונם של נבכי המים ואנחות האניה. ומתוך ההסתכלות וההקשבה התעורר בלבי רגש של כמיהה למשהו. הרגשתי שמשהו חסר לי.

מסביבי אוויר-ים נפלא, ונִשְׁמָתִי אינה יכולה לנשום. אור ירח נסוך על-פני המים, ונִשְׁמָתִי איננה רואה. פרוותי מחממת את גופי, ונִשְׁמָתִי רועדת מקור…

ומתוך הכיסופים צץ ועלה פחד.

סוף סוף אין זה דבר של מה-בכך. האנייה מיטלטלת על-פני המים, הרחק הרחק מכל חוף. מתחתיה מזדעזעים תהומות, מעליה מזדעזעים השמים, וקול נגינה נשמע — לא רק שריקת הרוחות, שאון גלי הים וחריקות האנייה — אלא נגינה של ממש, הנגינה החרישית של העולם גופא…
אוי… וכי אין זו מתנגנת מעצמה…

אוי, רבונו של עולם…

ושוב: רבונו של עולם…

אך מה היה לו לירח? פניו מביעים לעג וכעס כאחד… הוא מאיים משום-מה, זוקף בי עיניים ריקות, רעבות, הנה יקום ויבלעני חיים… אני מרגיש כיצד אברי קופאים, אני מתחיל לשכוח את עצמי…

שוב אינני יודע כמה זמן נמשך הדבר, אך זכורני כי כאשר התעוררתי היה הירח מחייך אלי בניחותא, כאילו מעולם לא אירע דבר.

שוב לא הסתכלתי ולא הקשבתי עוד, לא חשתי ולא הרהרתי דבר, אלא ירדתי עייף וייגע אל תאי לשכב לישון.

רק למחר נתעוררה בי פליאה גדולה על עצמי, והייתי מנענע בראשי כאומר: מה שעשוי להתחרש בחייו של אדם…

אולם, צחוק לא צחקתי לעצמי.

את המאמר כולו הכולל תקציר מחייו של בירנבוים עם תוספת דברים הבאתי בבלוג שלי כאן:

מומלץ!

 

אשר מורסקי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מילואים:

והנה שוב שרוי אני לבדי על סיפון האנייה, ושוב לילה מסביבי — אך לא בחורף, כי אם אחרי פסח — ושוב אני מסתכל, מקשיב ומהרהר.

אני מהרהר על אז ועל היום. אז פרצו כיסופי מתוך עולם קפוא, כבוי וריק; ואילו היום — נשמתי כבר גומעת לרוויה אוויר אלוהי, טובלת באור אלוהי ואפופה חמימות אלוהית, והריהי משתוקקת ליתר התקרבות אליו יתברך, ליתר דבקות בו, להתעלות במדרגות דעת ה', לתיקון.

אז, כאשר הצצתי והקשבתי מרחוק אל הבריאה המופלאה, והרגשתי פתאום במציאותו של הבורא עצמו, נבהלתי מאוד. נשמתי לא היתה רגילה לגדול ממדיו. כיום כבר אינני נבהל מפניו, הרי סוף-סוף הוא גם אב רחום. כיום אני ניגש לפניו ביראה: אבא, במחילה ממך…

מאז ועד היום… שבח והודיה לך! ברוך משנה העיתים!

(עַם השם, עמ' פא-פג)
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
העתק מלשון הכתבה:
היה גדול בעלי התשובה...
ד"ר נתן בירנבוים – שהיה ללא ספק גדול החוזרים בתשובה בעם היהודי במאה האחרונה, או כפי שמכנהו הסופר הוותיק משה שנפלד – "בעל תשובה גאון".
ובהמשך:
בתקופת מלחמת העולם הראשונה חזר ד"ר נתן בירנבוים בתשובה, ובכך הפך לגדול בעלי התשובה בדורות האחרונים.

כל זה היה לפני שהאיר אורו של הרב אורי זוהר זצ"ל
 

מכב"י

משתמש רגיל
העתק מלשון הכתבה:


כל זה היה לפני שהאיר אורו של הרב אורי זוהר זצ"ל
אינני חושב כך !
מבלי להמעיט בחשיבותו של הרב אורי זוהר זללה"ה, ההשוואה לרב נתן בירנבוים היא רק בגלל מרחק השנים ההולך וגדל.

הרב אורי זוהר היה סלב, אישיות מפורסמת וידועה, ואולי הסלב הכי גדול שהיה כאן, ודאי באותם השנים. אבל הוא לא יותר מזה, הוא היה בסך הכל סלב. אבל הרב נתן בירנבוים היה לא רק סלב, לא רק הוגה דעות (שכשלעצמו זה ודאי יותר משחקן/סטנדאפיסט), אלא בעיקר מתווה דרך, אדם שבכתיבתו בנאומיו ובכל מפעליו סלל דרך לרבים, אז עדיין נראה לי שהוא גדול החוזרים בתשובה גם אם לא זוכרים מיהו.

(וכמובן מבלי לזלזל ברב אורי זוהר גדול החוזרים בתשובה בדורנו אנו)
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אינני חושב כך !
מבלי להמעיט בחשיבותו של הרב אורי זוהר זללה"ה, ההשוואה לרב נתן בירנבוים היא רק בגלל מרחק השנים ההולך וגדל.

הרב אורי זוהר היה סלב, אישיות מפורסמת וידועה, ואולי הסלב הכי גדול שהיה כאן, ודאי באותם השנים. אבל הוא לא יותר מזה, הוא היה בסך הכל סלב. אבל הרב נתן בירנבוים היה לא רק סלב, לא רק הוגה דעות (שכשלעצמו זה ודאי יותר משחקן/סטנדאפיסט), אלא בעיקר מתווה דרך, אדם שבכתיבתו בנאומיו ובכל מפעליו סלל דרך לרבים, אז עדיין נראה לי שהוא גדול החוזרים בתשובה גם אם לא זוכרים מיהו.

(וכמובן מבלי לזלזל ברב אורי זוהר גדול החוזרים בתשובה בדורנו אנו)
להיפך ממש. ר' אורי זוהר היה אדם שסיים ש"ס כ"פ והיה ספון באלה של תורה במחצית שנות חייו האחרונים.
בניגוד ל"הוגה דעות" המדובר שלולא שיש חשש להוציא ש"ר על המתים (וכידוע שיש שנקטו גם במילי דקושטא) הייתי מוסיף בזה דברים ואכמ"ל.
 

מתאבק בעפר

משתמש רגיל
להיפך ממש. ר' אורי זוהר היה אדם שסיים ש"ס כ"פ והיה ספון באלה של תורה במחצית שנות חייו האחרונים.
בניגוד ל"הוגה דעות" המדובר שלולא שיש חשש להוציא ש"ר על המתים (וכידוע שיש שנקטו גם במילי דקושטא) הייתי מוסיף בזה דברים ואכמ"ל.
מבחינת המשמעות שיש לחזרתו בתשובה על העם, יש משהו בהוגה דעות שנחשב יותר מכובד וחכם מאשר שחקן
וגם הקושי אצלו יותר גדול לכאו'
בלי להיכנס למעשיו לאחר חזרתו בתשובה
אא"כ עיקר כוונתך לדברים שסירבת לפרט
 

מכב"י

משתמש רגיל
להיפך ממש. ר' אורי זוהר היה אדם שסיים ש"ס כ"פ והיה ספון באלה של תורה במחצית שנות חייו האחרונים.
בניגוד ל"הוגה דעות" המדובר שלולא שיש חשש להוציא ש"ר על המתים (וכידוע שיש שנקטו גם במילי דקושטא) הייתי מוסיף בזה דברים ואכמ"ל.
כעת הבנתי המחלוקת.
אני הבנתי שהגדלות מכוונת לתהליך התשובה (ממקום כל כך משפיע שם ל...), ואתה כיוונת לאיזה גדלות הגיע לאחר החזרה בתשובה, ובזה בוודאי הרב אורי זוהר היה הגדול. (ומן הסתם מגדולי הדור גם ביחס לחרדים מבית)

הדברים שסירבת לפרט אינני יודע מהם (כעניין ר' יעקב ישראל דה האן ?), רק יודע אני שהושפעו ממנו גדולים וטובים. (ר' יהודה ליב אורליאן ועוד)
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שלולא שיש חשש להוציא ש"ר על המתים (וכידוע שיש שנקטו גם במילי דקושטא) הייתי מוסיף בזה דברים ואכמ"ל.
שאלה: אם אדם אומר על אחר "לולא האיסור לספר עליו לשון הרע, הייתי אומר לך מה הוא עשה".
האם אין בדיבור זה איסור לשה"ר?
 

נדיב לב

משתמש ותיק
שאלה: אם אדם אומר על אחר "לולא האיסור לספר עליו לשון הרע, הייתי אומר לך מה הוא עשה".
האם אין בדיבור זה איסור לשה"ר?
תלמד לקרוא לפני שתשאל שאלות.
כתבתי שבלאו הכי לא מוסכם שיש בזה בעיה בנוגע למת (במילי דקושטא). ומי שלא מבדיל בין סיפור לה"ר ממש עם עובדות לנוסח שכתבתי, חבל.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
תלמד לקרוא לפני שתשאל שאלות.
כתבתי שבלאו הכי לא מוסכם שיש בזה בעיה בנוגע למת (במילי דקושטא). ומי שלא מבדיל בין סיפור לה"ר ממש עם עובדות לנוסח שכתבתי, חבל.
שאלה:
אם אדם אומר על אחר "לולא האיסור לספר עליו לשון הרע, הייתי אומר לך מה הוא עשה", וזה דבר שיש שיטות שסוברים שאין בזה איסור לשה"ר, האם אין זה לשה"ר לשיטות האוסרים?
כתבתי שבלאו הכי לא מוסכם שיש בזה בעיה בנוגע למת (במילי דקושטא).

אתה בא לומר שבמילים "וכידוע שיש שנקטו גם במילי דקושטא" - הכונה שיש שנקטו שאין בעיה?? אז מה זה "גם"?
ברור שהתכונת לומר שלולא שאתה מדבר לפי השיטות שסוברים שאסור גם בקושטא, ולא באת לומר שמותר לומר את זה משום שיש סוברים שמותר.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
שאלה:
אם אדם אומר על אחר "לולא האיסור לספר עליו לשון הרע, הייתי אומר לך מה הוא עשה", וזה דבר שיש שיטות שסוברים שאין בזה איסור לשה"ר, האם אין זה לשה"ר לשיטות האוסרים?


אתה בא לומר שבמילים "וכידוע שיש שנקטו גם במילי דקושטא" - הכונה שיש שנקטו שאין בעיה?? אז מה זה "גם"?
ברור שהתכונת לומר שלולא שאתה מדבר לפי השיטות שסוברים שאסור גם בקושטא, ולא באת לומר שמותר לומר את זה משום שיש סוברים שמותר.
דקדוקי עניות כדרכך. תפסיק עם זה. לטובתך לטובת הפורום לטובת כולנו. בתקווה להבנה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
זה שלא מצאת דרך אחרת מלבד להתחמק מלשקר אחרי שנתפסת בקלקלתך, זה לדעתך "טובת הפורום וטובת כולנו"?
יש בך מין אובססיות יתירה לדקדק ולהפך לכף חובה כל מה שאחרים כותבים. למרבה הצער אני לא הראשון, וגם לא אחרון, כפי שאפשר לראות במרחבי הפורום, כך שדבריי אינם שקר בנוגע לנכתב כלפיך.
ושוב הסברתי את דבריי, ולא אטרח לענות למי שבוחר בדרך כסילות. בהצלחה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שדבריי אינם שקר בנוגע לנכתב כלפיך.
לא התכוונתי לזה, אלא ששיקרת כאילו התכוונת לציין בתחילת דבריך שיש מתירים, ולא שיש אוסרים, כדי להתחמק מזה שציינתי לך שמה שכתבת זה הוצאת שם רע על המתים.
ובעצם גם בנוגע לנכתב כלפי שיקרת - שהרי כתבת
תלמד לקרוא לפני שתשאל שאלות.
כאילו שלא הבנתי מה שכתבת - ובאמת כן הבנתי, ורק כדי להתחמק ניסית לשנות את כוונתך, כמו שהבהרתי.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
לא התכוונתי לזה, אלא ששיקרת כאילו התכוונת לציין בתחילת דבריך שיש מתירים, ולא שיש אוסרים, כדי להתחמק מזה שציינתי לך שמה שכתבת זה הוצאת שם רע על המתים.

אכן.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מילואים:

והנה שוב שרוי אני לבדי על סיפון האנייה, ושוב לילה מסביבי — אך לא בחורף, כי אם אחרי פסח — ושוב אני מסתכל, מקשיב ומהרהר.

אני מהרהר על אז ועל היום. אז פרצו כיסופי מתוך עולם קפוא, כבוי וריק; ואילו היום — נשמתי כבר גומעת לרוויה אוויר אלוהי, טובלת באור אלוהי ואפופה חמימות אלוהית, והריהי משתוקקת ליתר התקרבות אליו יתברך, ליתר דבקות בו, להתעלות במדרגות דעת ה', לתיקון.

אז, כאשר הצצתי והקשבתי מרחוק אל הבריאה המופלאה, והרגשתי פתאום במציאותו של הבורא עצמו, נבהלתי מאוד. נשמתי לא היתה רגילה לגדול ממדיו. כיום כבר אינני נבהל מפניו, הרי סוף-סוף הוא גם אב רחום. כיום אני ניגש לפניו ביראה: אבא, במחילה ממך…

מאז ועד היום… שבח והודיה לך! ברוך משנה העיתים!

(עַם השם, עמ' פא-פג)

עוד סיפורים בסגנון הזה (מפנה ברגע) כולל סיפורים אישיים שכתבו חו"ר הפורום נמצא באשכול המוצ"ב.
 

אשר מורסקי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כן. זה לפני השואה וזה אחרי השואה. יש"כ.
ברעש שנעשה בציבור על ידי חזרתם בתשובה - היה מן המשותף, ולזה כוונתי, אבל האישים - אין כל קשר כלשהו ביניהם, כך שאין צורך בוויכוח כלשהו.
ד"ר נתן בירנבוים לא היה חרדי במובן הצר של המילה, כלומר, קהילתית וכו', אלא היה איש עם חזון ומעוף, גאון, רגיש ועמוק מאוד ועובד עבודת ה' באופן אינדיבידואלי לגמרי שכנראה לא קרוי חרדי (וגם לא השתייכות לקהילה אחרת).
מה שכתבת ידידי @נדיב לב - כוונתך בודאי לא למשהו שהוא היפך-הטוב עליו אלא רק באת לומר שד"ר נתן בירנבוים לא היה מה שנקרא מהמיינסטרים של הציבור החרדי, וניחא.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק

שברים תרועה

משתמש ותיק
היתה כתבה מאד יפה במגזין משפחה לפני חודש
על רנ"ב
המעלה שלו על שאר בעלי התשובה
שיש לו זכות במיסוד אגוד"י באופן הנאות, כמבואר שם באריכות
ולדעתו היתה השפעה מכרעת על גדו"י
 

אשר מורסקי

משתמש ותיק
פותח הנושא
היתה כתבה מאד יפה במגזין משפחה לפני חודש
על רנ"ב
המעלה שלו על שאר בעלי התשובה
שיש לו זכות במיסוד אגוד"י באופן הנאות, כמבואר שם באריכות
ולדעתו היתה השפעה מכרעת על גדו"י
אודה לך מאוד אם זה לא טירחה עבורך, אם תסרוק ותעלה אותה לכאן או שתשלח לי למייל [email protected]
תודה! (פשוט אני אוהב את בירנבוים).
 

אשר מורסקי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כידוע היו כמה מגדולי הדורות שעברו, שאם הם היו בדורנו לא היו נחשבים "מהמיינסטרים של הציבור החרדי",.
אם זה כל הענין, אז הוא בחברה מאוד טובה.
אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה.
הוא היה שייך לציבור החרדי, ולכן הוצאת 'נצח' בני ברק הוציאה את ספריו. וכך מקובל.
זה כמו למשל עם השרידי אש. הרב וינברג. להגיד לך חרדי קלאסי - אינני יודע. להגיד לך שהיה שייך לציבור החרדי - כן בודאי. הרי הוא ור' יחזקאל סרנה ור' אברהם אליהו קפלן (אי, איי, ר' אברהם אליהו! שקעה חמה! גאון-הלב) היו חברים בלב ונפש, עוד מתקופת סלבודקה עת חסו תחת צל האילן הענק שהאפיל את חמת המשכילים וחמת ה... - האלתר.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מצאתי כאן נקודה מעניינת על הרב נ.ב.:
מסופר על אחד מראשי תנועת הציונות, נתן בירנבוים, שחזר בתשובה שלימה רק בזכות התנהגותו המכובדת והמיוחדת של אברך - רב צעיר בשם ר' טוביה הורביץ זצ"ל.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
למשל עם השרידי אש. הרב וינברג. להגיד לך חרדי קלאסי - אינני יודע. להגיד לך שהיה שייך לציבור החרדי - כן בודאי. הרי הוא ור' יחזקאל סרנה ור' אברהם אליהו קפלן ...היו חברים בלב ונפש, עוד מתקופת סלבודקה עת חסו תחת צל האילן הענק שהאפיל את חמת המשכילים וחמת ה... - האלתר.
ממה שהגדולים בזמנם החזיקו מכאלה, זה לא מוכיח כלום, אני מדבר על כאלה שבזמנם היו נחשבים כגדולים גם בעיני הציבור החרדי, וגם היום אנו מזכירים אותם בין הגדולים, ואם היו חיים בינינו היום הם לא היו נחשבים כחרדים מיינסטרים.
 
חלק עליון תַחתִית