את השאלה הבנתי. מה התשובה "מי שמשחק בנרות"
האם החזו"א אחז שב 'זאת חנוכה' יש מעלה מיוחדת?
- Thread starter 0548415779
- תאריך התחלה
לא בכל דבר צריך להכניס תריז...
לא זלזלתי בשום צורה שהיא בעולם בהגה"צ ר"א בידרמן שליט"א אר הוא מאד מוערץ בעיני עד למאד מאד.
אך זה די ברור שמטבע הדברים הוא לא מדייק בסיפרים, ולכאו' גם לא מתיימר להיות "הדייקן של העיר"
כך שלהפוך כל מציאות כמעט ברורה, לזלזול במאן דהוא, היא לא נכונה לא הוגנת ובוודאי לא מכבדת
נערך לאחרונה:
אצל המקובלים הספרדים שכל דבריהם עפ"י האר"י לא מצאנו מעלה מיוחדת לזאת חנוכה
סיפורי הוד לא הוכחשו (עי' הקדמת קובץ איגרות הנדפס ע"י משפחת גריינימן... מה שמצאו בכתב סתרים...), אלא שידעו להסתיר כדי לא לטשטש את הדמות ולא לעשות מעיקר טפל (בהרבה מקומות "אומרים" בהלצה "אותות ומפתים באדמת בני חם" וכיו"ב יש מקומות ש"חיים" את זה, כמובן בעירבון מוגבל... נביא נבדק ע"י מופת דייקא וכן יש בגמ' על רחב"ד וד"ל).
סיפורי בדים והבלים האהודים על אנשים שלא הכירו את שיחו ושיגו של החזו"א, ונחשבים אצלם ל"אפופי הוד מסתורין" וכו' אכן הוכחשו.
אדיר!!!
לא מספיק תודה בלבד.
הנה דוגמא לענין סיפורי צדיקים לשמה שזוכים ופרים ורבים... וגדולים במיתתן יותר וכו'.
מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
כל הסיפורים הללו נכונים. והראיה לכך שבני החזו"א לא הכחישום...
תלמיד נאמן
משתמש ותיק
מה הכוונה ? אבל כתבו בשם ר' גדליה שהכחיש.
בחור מפוניבז
משתמש ותיק
ופשוט כי אדם הטוען שהחזו''א אחז נוראות מזאת חנוכה, גריע טפי מן "אנשים שלא הכירו את שיחו ושיגו של החזו''א" ואינו צריך אפילו הכחשה.
ישתבח שמו לעד
משתמש ותיק
שאלה - 262500
לכבוד הרב בן ציון מוצפי שליט"א שלום רב
האם ישנו מקור (לנו בני ספרד) ליום זאת חנוכה מבחינת שהוא יתר על ימי חנוכה או כל יתרון אחר?
תודה לכה"ר
תשובה
בספרי רבנו האריז״ל ובספרי המקובלים מפורש כי כל לילה מלילות החנוכה בשעת הדלקת הנרות מתגלים י״ג מדות של רחמים.
ומכאן הביאו ראיה לכל הלילות שהתפלה מתקבלת ביותר מכל הימים.
ר' גדליה זה נושא מורכב יותר כי זה תלוי בהבנת שיטתו בעצמו ביהדות. בוודאי לא בדיוק מה שקיבל מהחזו"א. הגר"י פוזן כמו כל שאר תלמידי החזו"א כהגרח"ג לא הכחישו את עצם מה שהיה סיפורים נעלים, אכן כדרכו של החזו"א גופיה לא עסקו בכך ולא ביררו עניינים אלו רק מה דאיקלע לידם. וכנ"ל. כמובן על כל אדם הנערץ גם בדורות הקודמים נפוצו לכל עבר סיפורים כ"א כפי תכונת נפשו... וכ"א נדמית לו כאומתו (החזו"א לדוגמא אף יצר הבנה כזאת אצל סובביו כשנדרש. ופוק חזי מכתבו הנורא לר"א ספקטור, שכוונת החזו"א ברורה וכתבו באופן שיבינהו הנ"ל לפי תכונתו ועניינו. ושמא טעיתי...
תלמיד נאמן
משתמש ותיק
הגר"י פוזן כלל לא ראה את החזו"א מימיו. ר' גדליה לא היתה לו (כמובן) שיטה מיוחדת ביהדות, אבל מ"מ את ההכחשה הביע עוד לפני שיצא בחידושיו. והוא לא היה היחיד בין תלמידי החזו"א שהכחיש.
אמונת אומן
משתמש ותיק
על ראש הגנב בוער הכובע...
לא התייחסתי בשום צורה לרא''ב [למרות שלמיטב ידיעתי הוא בהחלט מקפיד לדייק].
הבאתי מילתא דבדיחותא שמדגישה את הבדלי המנטליות, באופן מוקצן - אך לא רחוק מהאמת כלל, ותל''מ.
הגיע למרן זללה"ה עקב חידושיו, כך זכורני מנכדיו שאישרו דבר זה שהביאוהו לצורך כך והחזו"א סמך ידיו עליו בענין. (אמר לו בחיי חיותו שרוצה שיחבר כעין מ"ב אע"פ שיחלוק עליו מ"מ זה באמת לא ראיה. ר' גדלי' היה יותר סוג רמב"מיסט, גם אם בחוגי חזו"א מעדנים את זה, ישנם אחרים שהיו אצלו וגם תולים בו דיעותיהם מה שא"א לעשות לכ"א בצורה זו. משא"כ שאר החיידער של החזו"א וזה לא קשור רק למי שהיה אצל החזו"א בגוף. משפחת פוזן נאמנת לחזו"א בהחלטיות ואכמ"ל). ואם שגיתי יעמידני מר על טעותי וכבר חזרתי בי מטעותי.
תלמיד נאמן
משתמש ותיק
מי בכלל חושב דברים כאלו על מורנו הגר"ג ? בשנים שלאחר פטירת החזו"א הוא עמד בראש, והוא השפיע להמשיך בדרך לימודו של החזו"א.
כיון שפנו אלי בפרטי וביארו לי קצת, רציתי לסייג את דברי הרבה. כמובן יתכן שטעיתי ואיני אומר כלל קבלו דעתי (כיון שבלא"ה לא יצייתו לי...). כוונתי לא הייתה בהתקרבות ר' גדלי' ז"ל בגלל חידושיו כפי שהתפתח עוד ועוד אצל כל מיני שהסתובבו אצלו בערוב ימיו, אלא על כיון החשיבה העצמאי במידת מה לא כמו כולם דייקא שבזה הצטיין ג"כ מורו ורבו המובהק החזו"א שחשב בעצמו, וכן לימד לחשוב כמובן עם כל העמל והיגיעה והכבוד העצום לאחרונים שמפיהם אנו חיים כמו שמוצאים במכתביו ויותר מכך בספריו לגבי המשנ"ב, המג"א והגרא"ז מרגליות כידוע מכתבו לר"א פלצ'ינסקי ועוד ועוד והיה חרד בזה מאוד, ומ"מ צורת חשיבתו לא היתה קלאסית בדווקא.
תסלחו לי אבל זה כמעט כמו הליצנות של הארגון .... שפרסמו השנה שזאת חנוכה הוא גמר הדין, והמקור שלהם: מרן שה"ת הגרח"ק בשם האריז"ל. ה"י! הרי זה כאילו רח"ק היה מגורי האר"י, ומעתיקי שמועותיו!
המקור הראשון ששם מצינו ענין זה בהדיא בשם כתבי האר"י הוא בבת עין.
רח"ק העיד על אביו הקה"י שהיה לומד בת עין (כמדומה שאמר בכל יום).
הרי מסתבר שקיבל את זה מאביו הקה"י.
עכ"פ זה לא משנה אם אכן סבר החזו"א מזה, הרי גם בחוגי המקובלים מצינו שאחזו מזה (גם בדורות לפני שהכירו ה'בת עין'), ובודאי שיש לזה מקורות מוסמכים. והגם שהיה החזו"א [מסתבר] בקי בתורת הקבלה עדיין לא היה זה "זיין שטארקייט"...
המקור הראשון ששם מצינו ענין זה בהדיא בשם כתבי האר"י הוא בבת עין.
רח"ק העיד על אביו הקה"י שהיה לומד בת עין (כמדומה שאמר בכל יום).
הרי מסתבר שקיבל את זה מאביו הקה"י.
עכ"פ זה לא משנה אם אכן סבר החזו"א מזה, הרי גם בחוגי המקובלים מצינו שאחזו מזה (גם בדורות לפני שהכירו ה'בת עין'), ובודאי שיש לזה מקורות מוסמכים. והגם שהיה החזו"א [מסתבר] בקי בתורת הקבלה עדיין לא היה זה "זיין שטארקייט"...
עד עכשיו לא ראיתי מקור במקובלים לזה
נשמח לדעת
איש פשוט מאד
משתמש ותיק
החזו"א באיזה מקום מציין לליקוטי הלכות.
אין לי כח כעת לחפש היכן, אבל בודאות.
בבכורות בנוגע למומי בהמה.
מכ"מ ידוע מה שאמר הגרח"ג שלא כל מה שנכתב בספר פאר הדור בטוח לא היה...
אכן כמו שנתבאר. יל"ע בספר טור ברקת על השו"ע למקובל בשם ר' חיים הכהן כמדו' שמזכיר בנוגע לחנוכה (לא זוכר אם לזאת חנוכה) בקשר ליוה"כ. ואינו תח"י. ומ"מ אי"ז סוגיא דשמעתתא גם אצל גדולי המקובלים הקדמונים (לא המאוחרים שכבר יכולים לינוק מתורת החסידות).
המקור הוא מספר טור ברקת שהיה מתלמידי האריז"ל אבל אשכנזי ולא מהתלמידים הספרדים הרגילים, ולכן אינו ידוע כל כך.
שוב ראיתי שקדמוני הרב @דעה את ה' שבודאי יודע את ה ואת סודותיו יותר טוב ממני
המקובלים הספרדים החשיבו רק את רבי חיים ויטל. ולא נהגו לפי שאר תלמידי האר"י ויכול להיות שזה הסיבה שלא התייחסו לזה
אשמח לדעת את המקור בספר טור ברקת (מה שכתב בסי' תקפא' אינו ראיה כי רק כתב שם שהארת ה' על עמו ישראל הוי מר"ה עד חנוכה שאז השפיע טובות על ישראל וכו' ולכן יש ענין לקום בחצות וכו' וכ"ז אינו קשור כלל לכוחו של זאת חנוכה)
נערך לאחרונה:
אכן לזאת היתה כוונתי וע"כ כתבתי בהודעתי שכותב בהקשר לחנוכה ובמוסגר הדגשתי שאיני זוכר אם גם לזאת חנוכה. וייש"כ על הציטוט. גם אצל האשכנזים ספר זה לא היה במרכז כלל, אבל אכן נתנו משקל יותר לכל שמועה בשם האריז"ל.
אינו נכון, מהר"ח הכהן היה ת' מהרח"ו
אגב: ראה בספר [החדש] אמרות טהורות - סיפורי קודש, לכ"ק אדמו"ר מראחמיסטריווקא ארה"ב זצוק"ל, בסוף הערך של ה'בית עין' [י"ב כסלו], שהביא בשם חמיו הרה"ק מסקווירא זצוק"ל שאמר שאם בבת עין כתוב בשם כתבי האריז"ל אזי כך הוא! ע"ש.
ואע"פ שאינני 'מסמיך' לצדיקי קדמאי, כבר ידוע הרעיון, ואכתוב לשונו של כ"ק אדמו"ר מפשעווארסק שליט"א 'לא להבין מה שכתוב בכתבי האריז"ל צריכים להיות סתם א נער! אבל להבין מ"ש בין השורות איז גאר אן אנדערע לימוד', היינו כי יש להצדיקים השגה בזוהר וכתבים לדעת מה היה כוונתם באמת, ואולי לזה כין האדמו"ר מסקווירא זצוק"ל. ואכמ"ל.
ואע"פ שאינני 'מסמיך' לצדיקי קדמאי, כבר ידוע הרעיון, ואכתוב לשונו של כ"ק אדמו"ר מפשעווארסק שליט"א 'לא להבין מה שכתוב בכתבי האריז"ל צריכים להיות סתם א נער! אבל להבין מ"ש בין השורות איז גאר אן אנדערע לימוד', היינו כי יש להצדיקים השגה בזוהר וכתבים לדעת מה היה כוונתם באמת, ואולי לזה כין האדמו"ר מסקווירא זצוק"ל. ואכמ"ל.
למרות האיחור שעבר שבוע מזאת חנוכה.
משמים שר' מיילך שליט"א נכנס פה למשא ומתן על זאת חנוכה
בדיוק היה לנו ויכוח בשטיבלאך עם יהודי ליטאי שלא הסכים לשטורעם סביב זאת חנוכה, אבל הוא אמר שהוא מאד אוהב לקרוא את באר הפרשה של הרב בידרמן כי זה מוסיף חיזוק.
וזכיתי לענות לו ביסוד עצום ונורא:
שיחות הרב בידרמן אינם נחשבות לא לווארט חסידי ולא לדרך החסידות. הם כלליות. ולמה? כי הם נותנות 'חיזוק' לרוחניות, ואתה יכול להחליט בעצמך או לפי רבותיך לאן לקחת את החיזוק הזה. ומאי נפק"מ לליטאי אם זאת חנוכה זה יום גדול? הרי ממילא צריך ללמוד, ואם זה יום יותר גדול אז צריך ללמוד עוד יותר טוב, כמו כל יום..
אותו הדבר ווארט חסידי שמקובל לכנות חידושים שאינם בנויים ע"פ השכל הישר כלומר סירסו את המקרא ודרשוהו כמו למשל - שהמרגלים אין להם חלק לעולם הבא מובא בשם החת"ס שהמרגלים בזכות שהגיעו למידת ה'אין' אז יש להם חלק לעולם הבא. אז זה נפלא, שינינו את המאמר, אבל המסר הסופי לחיים שלנו לא השתנה. וההוכחה העצומה לכך היא שאנשים שבקיאים בספרי המוסר והחסידות גם יחד מוכנים להתחייב שכל ווארט שנאמר בשם גדולי החסידות נאמר גם ע"י גדולי המוסר. זאת אומרת שזה לא שתי גישות בדך הווראט.
אבל ווארט חסידי אמיתי זה ווארט שהמסקנה שלו משנה חיים. לא שהדרך של החידוש היתה עקלקלה והמסר בסוף היה חיזוק.. לא בשביל זה נולדה החסידות אולי גם.. זה יפה.. אבל לא זו המטרה.
ואני אתן דוגמא קטנה.
חסיד בא לרבו וסיפר לו על חבר שעובר קשיים מאד גדולים בחיים, והוא זכה לתת לו חיזוק ולעודד אותו להמשיך בעבודת הקודש. עד כאן מצויין.
אבל הרבי ענה לו - אוי ואבוי לך.. מה אתה עושה?
והסביר - בורא עולם מעביר אדם קשיים כדי 'לשבור' אותו, לא את הנפש אלא את התחושה של העוצמה שאני יכול לבד. ואתה בא ואומר לחבר תתחזק?? תמשיך??? עכשיו בגללך ה' יצטרך להביא לו מנה אחת אפיים יותר חזקה ויותר כואבת. ומה הועלת בדבריך? היית צריך רק להסביר לו מהי מטרת הכאב והקשיים, כדי שלא יצטרכו להעביר לו את השיעור הזה שוב.
זהו סיפור חסידי. לפי דרך המוסר התלמיד עשה מצויין שהוא 'מחזק'.
לפי החסידות זה איפכא מסתברא.
לא הנושא הוא 'חיזוק' כי חיזוק יכול להיות לפעמים חסר הגדרה. הנושא הוא להבין את השורשים של הדברים.
נערך לאחרונה על ידי מנהל:
הטענה כנגד זה שלאר"י היו תלמידים מאד גדולים ובכללם המרח"ו שהאר"י החשיבו לתלמידו המוסמך (וי"א היחיד). ואם הם לא עשו ענין מזאת חנוכה זה ראיה להיפך.
ולכן כל אחד ישאר על מנהגו
הרה"ק מרוז'ין זי"ע אמר:
רבי [האריז"ל] רבי [הבעש"ט] אני לא יודע מי יותר גדול.
תלמיד [מהרח"ו] תלמיד [המגיד] אני יודע ולא אגיד.
תלמידים של התלמיד [תלמידי מהרח"ו] תלמידים של התלמיד [תלמידי המגיד] אני יודע ואגיד לכם: תלמידי המגיד היו יותר גדולים [ויש גורסים הרבה יותר גדולים] מתלמידי מהרח"ו.
השאלה לא מי יותר גדול אלא מה דעת האר"י לגבי זאת חנוכה
