לימוד לפני קידוש

[עזר מקודש]

בס"ד

יש בית כנסת שאירגן לימוד תורה אחרי תפילת ערבית בליל שבת כערך שעה (אחרי התפילה, לאפשר למי שירצה ללכת לביתו)

כיון שאחרי הסעודה קשה לאנשים ללמוד ורוצים להרויח זמן לימוד בשבת קודש, בפרט בימות הגשמים

מאידך ידוע שהמצווה היא לקדש מיד בכניסת היום

האם יש מקורות בענין

 

[תחש שעשה משה]

בס"ד

יש בית כנסת שאירגן לימוד תורה אחרי תפילת ערבית בליל שבת כערך שעה (אחרי התפילה, לאפשר למי שירצה ללכת לביתו)

כיון שאחרי הסעודה קשה לאנשים ללמוד ורוצים להרויח זמן לימוד בשבת קודש, בפרט בימות הגשמים

מאידך ידוע שהמצווה היא לקדש מיד בכניסת היום

האם יש מקורות בענין

מנהג ישראל בשמחת תורה לאחר הקידוש גם כשחל בשבת.

(שמעתי שהגר"ש אוירבך היה לומד עד חצות ליל שבת ורק אז היה עושה קידוש)

 

[תחש שעשה משה]

וגם אפשר להוכיח מהדעה בגמ' בפסחים (בתחילת ערבי פסחים) שאם התחיל סעודה בערב שבת ונמשך בלילה, שגומר הסעודה ורק אז מקדש.

 

[כהן]

האם יש מקורות בענין

עיין בזה באורך

 

[יושב אוהלים]

בס"ד

יש בית כנסת שאירגן לימוד תורה אחרי תפילת ערבית בליל שבת כערך שעה (אחרי התפילה, לאפשר למי שירצה ללכת לביתו)

כיון שאחרי הסעודה קשה לאנשים ללמוד ורוצים להרויח זמן לימוד בשבת קודש, בפרט בימות הגשמים

מאידך ידוע שהמצווה היא לקדש מיד בכניסת היום

האם יש מקורות בענין

יש לקחת בחשבון שיש דין להקדים את הקידוש של ליל שבת כמה שיותר קרוב לתחילת הלילה:
ועיין בקובץ המצורף מש"כ בענין זה.:

עוד יש לקחת בחשבון שיש לבקש רשות מבני הבית לעשות דבר כזה, כי כשהם רעבים יש לקדש מיד אחרי התפילה ולא להתמהמה גם בלימוד.

 

[בן איש חי]

בס"ד

יש בית כנסת שאירגן לימוד תורה אחרי תפילת ערבית בליל שבת כערך שעה (אחרי התפילה, לאפשר למי שירצה ללכת לביתו)

כיון שאחרי הסעודה קשה לאנשים ללמוד ורוצים להרויח זמן לימוד בשבת קודש, בפרט בימות הגשמים

מאידך ידוע שהמצווה היא לקדש מיד בכניסת היום

האם יש מקורות בענין

כדאי מאד לשקול גם את אורך ומצב רוח הילדים הצעירים וצורת התנהלותם בסעודת השבת, כי עלולים חלילה להגיע לידי 'יצא שכרו בהפסדו',
והחכם עיניו בראשו לשקול היטב האם כדאי.
ומש"כ לעיל מהגרש"ז, עדיין יש לברר אם נהג כן גם בשעה שהיו ילדיו צעירים לימים.

 

[כהן]

יש לקחת בחשבון שיש דין להקדים את הקידוש של ליל שבת כמה שיותר קרוב לתחילת הלילה:
ועיין בקובץ המצורף מש"כ בענין זה.:

במאמר שהעליתי יש ראיות מזמן חז"ל שהיו נוהגים כן עי"ש.

 

[גברא זוטא]

רשב"ם פסחים קו. זכור את יום השבת לקדשו - משמע משעה שמתקדש היום:

וידוע שקידוש היום מדאורייתא, ומדרבנן תקנו על היין.
לדעות שיוצא י"ח קידוש בתפילה, יש על מה לסמוך.
ולדעות שאינו יוצא י"ח קידוש בתפילה, צריך כמה שיותר קרוב לכניסת שבת.

(יש מח' בדברי הרמב"ם אם יוצא י"ח בתפילה או לא)

 

[יושב אוהלים]

במאמר שהעליתי יש ראיות מזמן חז"ל שהיו נוהגים כן עי"ש.

המאמר מתייחס רק למקורות שמוראים לכאורה כדעתו, ומתעלם ממקורות שיש לקדש קרוב לתחילת הלילה.

 

[יושב אוהלים]

ולדעות שאינו יוצא י"ח קידוש בתפילה, צריך כמה שיותר קרוב לכניסת שבת.

זהו הנידון, אם דין זה נאמר גם גם אם דוחה הקידוש לצורך לימוד.

 

[תיבת גמא]

מאידך ידוע שהמצווה היא לקדש מיד בכניסת היום

מנ'ל ?
שו'ר מש'כ הרב גברא זוטא מהרשבם, וי'ל..

 

[פלגי מים]

בשבתות החורף נוהגים הרבה חסידים לקדש רק אחרי השעה השביעית מפני פסק המגן אברהם והביאו בעה"ת שבליל שבת שולט מזל מאדים.

 

[עזר מקודש]

שו'ר מש'כ הרב גברא זוטא מהרשבם, וי'ל..

עי' בשו"ע ומ"ב ריש סי' רעא

ועי' בבה"ל אודות דברי הט"ז

 

[עזר מקודש]

השעה השביעית

וואָס איז עס

 

[דבש לפי]

ומש"כ לעיל מהגרש"ז, עדיין יש לברר אם נהג כן גם בשעה שהיו ילדיו צעירים לימים.

כמדומה שלא הביאו מהגרש"ז אלא מבנו הגר"ש, ומסתבר שמדובר על אחרי פטירת אשתו (אבל יש לברר אם זה היה גם כשהיו אורחים על שולחנו).

 

[כהן]

ומתעלם ממקורות שיש לקדש קרוב לתחילת הלילה.

איזה מקורות יש שאסור 'ללמוד' בתחלת הלילה ושהקידוש בתחלת הלילה דוחה 'שיעור תורה'?
זה שכתוב בסתמא שצריך לקדש בתחלת הלילה ידוע, וגם הביא כן בתחלה, ועל זה נסוב כל המאמר, האם דין זה דוחה ת"ת או לא, והביא מקורות מחז"ל שת"ת דוחה. ופשוט.

 

[גברא זוטא]

וואָס איז עס

תרג'ום..

שמא חוששים אותם חסידים לדברי רבנו בחיי ועוד שהמתים רוחצים במים?

 

[עזר מקודש]

מה זה "שעה שביעית"

 

[פלגי מים]

וואָס איז עס

"יש נזהרים שלא לקדש בשעה ראשונה של הלילה (דהיינו שעה שביעית אחר חצות היום עיין סי' תכ"ח) אלא או קודם הלילה או לאחר שעה תוך הלילה לפי שבשעה הראשונה הוא מזל מאדים וסמא"ל מושל עליו וכבר נתבאר שלכתחלה יש לו לקדש מיד בבואו מבית הכנסת מבעוד יום".

 

[הקלדן והמשכתב]

בשבתות החורף נוהגים הרבה חסידים לקדש רק אחרי השעה השביעית מפני פסק המגן אברהם והביאו בעה"ת שבליל שבת שולט מזל מאדים.

יש מקומות (וכן מובא בליקוטי מהרי"ח על הרה"ק ר"ש מירועסלב) שאומרים הפיוט 'אב הרחמים ירחם עם עמוסים' באם מקדשים בשעה זאת.

 

[הקלדן והמשכתב]

ושוב מצאתי

מנהג חבד לא לעשות קידוש בשעה מסוימת בליל שבת

שמעתי שיש מנהג בחבד לא לעשות קידוש בליל שבת בשעה מסוימת (אם אני לא טועה בין רבע לשש לרבע לשבע), תמיד היה נשמע לי איזה משהו תמוה, היום נתקלתי בבאר היטב סי' רע"א סק"א שכותב בשם התיקוני שבת 'שיקדש קודם הלילה כי בתחילת ליל שבת הוא מזל מאדים וסמאל שולט עליו ובסוף יום ו' מזל צדק ומלאכו צדקיאל והם שני...

tora-forum.co.il

 

[עזר מקודש]

הביא מקורות מחז"ל שת"ת דוחה. ופשוט.

ישר כח
לאילו מקורות מחז"ל כבודו מתכוון
הוא אומר סברות, ומביא שיש מתירים ושהגרח"ק זצ"ל לא הסכים לכך

 

[כהן]

ישר כח
לאילו מקורות מחז"ל כבודו מתכוון
הוא אומר סברות, ומביא שיש מתירים ושהגרח"ק זצ"ל לא הסכים לכך

התכונתי למאמר שאני העליתי לא למאמר שהעלה יושב אוהלים.

 

[חיים ושלום]

שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רעא:
"כשיבא לביתו ימהר לאכול מיד"
ובמשנ"ב ס"ק א' "ימהר לאכול וכו' - היינו לקדש כדי שיזכור שבת בעת תחלת כניסתו דכל כמה דמקדמינן ליה טפי עדיף ומכיון שקידש צריך לאכול מיד כמבואר בסימן רע"ג ס"ג בהג"ה ואם אינו תאב לאכול יכול להמתין מלקדש עד שירעב שכבר זכר את השבת בתפלתו בבהכ"נ ויוצא בזה המ"ע דאורייתא להרמב"ם וכו'"

 

[עזר מקודש]

התכונתי למאמר שאני העליתי לא למאמר שהעלה יושב אוהלים.

ראיתי. יפה!

 

[י.א.ל]

ה

אפשר להוכיח

הוכחה דחוקה אולי שם מדובר בדיעבד אבל לכתחילה צריך למהר לקדש,בפרט מי שיש לו בני בית ,תמיד אפשר לקצר בסעודה או לנוח חצי שעה אחריה ואח'כ ללמוד,או לישון מוקדם ולקום מוקדם וכו כיד הדמיון הטובה לכל אחד

 

[דברי התלמיד]

כתב הגליון הש''ס על הירושלמי ברכות פ''א ה''א ד''ה שעה ''לכך היו נהגים לקדש ולטעום מעט מיד כדי שיזכור השבת בכנסתו ואח''כ כמו שעות שנים אכל פתן עיקר הסעודה''
ולכאורה מה עשו בזמן זה ישבו ולמדו