מן המאמר היפה :
בביאור הטעם שעושים חג הסוכות בתשרי ולא בניסן שאז יצאו ממצרים, כתב הגר"א בתחילת שיה"ש, ד בחטא העגל סרו הענני כבוד וחזרו רק בט"ו תשרי, כאשר התחילו במלאכת המשכן. וחשבון הימים הוא שמשה ירד ביוה"כ עם לוחות שניות ואז נצטווה על עשיית המשכן, והתחילו לאסוף למלאכת המשכן בי"א, וכתיב 'והם הביאו אליו עוד נדבה בבוקר בבוקר ' הרי י"ב וי"ג, ובי"ד לקחו עושי המלאכה את כל הנדבה ובט"ו התחילו לעשות, ובו ביום חזרו הענני כבוד.
ענין תשרי-ניסן : לפי פרד"א פ"ח , במשך 209 שנים שהיו במצרים לא עיברו ישראל את השנה, ולכן לפי חשבון, חסרו להם 77 חודשי אדר-א. העולים בחשבון 6 שנים ועוד 5 חודשים + "החודש הזה לכם", השלים להם הקב"ה 6 וחצי שנים, שזרז את יציאת מצרים ב 6 וחצי שנים, כדי להשלים 430 לברית ב"ה וגם 400 שנים להולדת יצחק. הכיצד ? הרי הרמבן מביא שזו מחלוקת תנאים, ור' אליעזר עצמו אינו מסכים בדבר. החשבון דלעיל שהבאתי נותן מבט חדש, ועומק להבין טוב יותר מחלוקתם של ר' אליעזר ור' יהושע, וכן בכל עיניני תשרי-ניסן. בס"ד אם יהיה ביקוש אפרסם את המאמר והמקורות.
ענין ענני כבוד : על יסוד הגמ' יומא עה. : הוקש בבוקר-בבוקר מהמן וממלאכת המשכן, וכן הוקש "והנשאים הביאו" - "מעלה נשאים מקצה הארץ", ולמדה הגמ' שם שהעננים (נשאים) העלו מן הפישון (ראה חזקוני "ארץ החוילה", וכן בעה"ט ד"ה "הבדלח ואבן השהם") וניסיתי ליישב שהעננים באו מהפישון עם השהם ועם הבשמים, והורידו במן בי"ג תשרי, ומשם ליקטו הנשיאים והביאו למשכן. (ולגבי מה שדרשו חזל "התעצלו" הבאתי כמה תירוצים כיצד עולה שהם התעצלו) והעננים אולי באו כבר בי"ב והביאו הבשמים, ובי"ג חזרו שנית עם אבני השהם, ובי"ד נשארו או באו בשלישית, ותמהו עליהם בנ"י לשם מה באו, וידעו שאלו ענני כבוד, שבאו למטרה זו ולא למטרה אחרת. וכדי שלא אהיה חולק על הגר"א, אנסה לבאר כך : בי"ב ובי"ג היו עסוקים במשכן, והיו עסוקים במצוות ולפיכך זכו לעננים כדלקמן : בי"ב לא היו עננים, בי"ג באו עננים והביאו מה שהביאו, ובי"ד לא היו ובט"ו חזרו, וידעו שהם לכבוד ולא למלאכת המשכן
בביאור הטעם שעושים חג הסוכות בתשרי ולא בניסן שאז יצאו ממצרים, כתב הגר"א בתחילת שיה"ש, ד בחטא העגל סרו הענני כבוד וחזרו רק בט"ו תשרי, כאשר התחילו במלאכת המשכן. וחשבון הימים הוא שמשה ירד ביוה"כ עם לוחות שניות ואז נצטווה על עשיית המשכן, והתחילו לאסוף למלאכת המשכן בי"א, וכתיב 'והם הביאו אליו עוד נדבה בבוקר בבוקר ' הרי י"ב וי"ג, ובי"ד לקחו עושי המלאכה את כל הנדבה ובט"ו התחילו לעשות, ובו ביום חזרו הענני כבוד.
ענין תשרי-ניסן : לפי פרד"א פ"ח , במשך 209 שנים שהיו במצרים לא עיברו ישראל את השנה, ולכן לפי חשבון, חסרו להם 77 חודשי אדר-א. העולים בחשבון 6 שנים ועוד 5 חודשים + "החודש הזה לכם", השלים להם הקב"ה 6 וחצי שנים, שזרז את יציאת מצרים ב 6 וחצי שנים, כדי להשלים 430 לברית ב"ה וגם 400 שנים להולדת יצחק. הכיצד ? הרי הרמבן מביא שזו מחלוקת תנאים, ור' אליעזר עצמו אינו מסכים בדבר. החשבון דלעיל שהבאתי נותן מבט חדש, ועומק להבין טוב יותר מחלוקתם של ר' אליעזר ור' יהושע, וכן בכל עיניני תשרי-ניסן. בס"ד אם יהיה ביקוש אפרסם את המאמר והמקורות.
ענין ענני כבוד : על יסוד הגמ' יומא עה. : הוקש בבוקר-בבוקר מהמן וממלאכת המשכן, וכן הוקש "והנשאים הביאו" - "מעלה נשאים מקצה הארץ", ולמדה הגמ' שם שהעננים (נשאים) העלו מן הפישון (ראה חזקוני "ארץ החוילה", וכן בעה"ט ד"ה "הבדלח ואבן השהם") וניסיתי ליישב שהעננים באו מהפישון עם השהם ועם הבשמים, והורידו במן בי"ג תשרי, ומשם ליקטו הנשיאים והביאו למשכן. (ולגבי מה שדרשו חזל "התעצלו" הבאתי כמה תירוצים כיצד עולה שהם התעצלו) והעננים אולי באו כבר בי"ב והביאו הבשמים, ובי"ג חזרו שנית עם אבני השהם, ובי"ד נשארו או באו בשלישית, ותמהו עליהם בנ"י לשם מה באו, וידעו שאלו ענני כבוד, שבאו למטרה זו ולא למטרה אחרת. וכדי שלא אהיה חולק על הגר"א, אנסה לבאר כך : בי"ב ובי"ג היו עסוקים במשכן, והיו עסוקים במצוות ולפיכך זכו לעננים כדלקמן : בי"ב לא היו עננים, בי"ג באו עננים והביאו מה שהביאו, ובי"ד לא היו ובט"ו חזרו, וידעו שהם לכבוד ולא למלאכת המשכן
ראה עוד בקישור המצו"ב,
בענין היותה של סדום 'כארץ מצרים' מבחינת ההשקיה, שישבה על הרבה נהרות ומנותקת מתלות בהשגחת ה'.
tora-forum.co.il
בענין היותה של סדום 'כארץ מצרים' מבחינת ההשקיה, שישבה על הרבה נהרות ומנותקת מתלות בהשגחת ה'.
אין לך מעולה בכל הארצות כמצרים
שבע שנים נבנתה. אפשר שבנה חם את חברון לכנען בנו הקטן, קודם שיבנה את צוען למצרים בנו הגדול, אלא שהיתה מבונה בכל טוב על אחד משבעה בצוען, ובא להודיעך שבחה של ארץ ישראל, שאין לך טרשין בארץ ישראל יותר מחברון, לפיכך הקצוה לקברות מתים, ואין לך מעולה בכל הארצות כמצרים, שנאמר כגן ה' כארץ מצרים (בראשית...
tora-forum.co.il
הערה חשובה שהתעוררה לי.
הטור (או"ח סי' תרסד) כתב שבהו"ר נוהגים להרבות תחנונים על המים לפי שבחג נידונים עליהם והכל הולך אחר החיתום.
אולם בגמרא (יומא כא:) וברש"י משמע שהדין על המים נחתם בשמיני עצרת, וכבר העיר כן הרש"ש (שם).
וציין לדברי הגר"א בביאורו שכתב לתלות דבר זה במחלוקת שבמשנה אם ניסוך המים נוהג אף בשמיני עצרת או רק בשבעת ימי החג, שהרי ניסוך המים בא מחמת הדין על המים כמבואר בגמ' הנ"ל, וכיון דקיי"ל כת"ק לכן כתב הטור שהדין על המים נחתם בהו"ר.
ועדיין דברי הגמ' ביומא ורש"י שם צ"ב, דלכאורה אין טעם דאתיא דוקא כר' יהודה.
הטור (או"ח סי' תרסד) כתב שבהו"ר נוהגים להרבות תחנונים על המים לפי שבחג נידונים עליהם והכל הולך אחר החיתום.
אולם בגמרא (יומא כא:) וברש"י משמע שהדין על המים נחתם בשמיני עצרת, וכבר העיר כן הרש"ש (שם).
וציין לדברי הגר"א בביאורו שכתב לתלות דבר זה במחלוקת שבמשנה אם ניסוך המים נוהג אף בשמיני עצרת או רק בשבעת ימי החג, שהרי ניסוך המים בא מחמת הדין על המים כמבואר בגמ' הנ"ל, וכיון דקיי"ל כת"ק לכן כתב הטור שהדין על המים נחתם בהו"ר.
ועדיין דברי הגמ' ביומא ורש"י שם צ"ב, דלכאורה אין טעם דאתיא דוקא כר' יהודה.