(המובאה למטה)

בתוד ה כתב רחמנא וכו', ותמוה לי, הלא יציבא בארעא הוא קושיית רבא על דברי רב עולא בריה דרב אידי, ואיך פירשו בדברי רב עולא שלומדים בעל השור נקי לפטור תם מדמי ולדות, כי היכי דלא תיהווי יציבא בארעא וכו', הואיל ופטר מועד מדמי ולדות מאנשים. ומדוע לא תירץ כן רבא בעצמו על דברי רב עולא. וגם...

(המובאות למטה)
לפירש י, שההו א דרב עולא ברדר א הוא שתמים יהיו פטורים מכלום, ומועדים יהיו חייבים נ ש, ניחא, דליכא למילף מועד מתם, אלא אדרבה, החידוש הוא דלא ילפינן תם ממועד, ומועדים פטורים ותמים חייבים.

אבל לפירוש התוספות, שההו א דרב עולא הוא שהייתי פוטר מועדים מצד מועדות שבהם, אבל לא מצד תמות, שבזה...

סיכום על כל דיני והלכות היזק ע''י אש ותולדותיה.
אשמח לתגובות.
תולדות האור.pdf

ראה גם

כתבתי בפורום של ב ק, מפני שהביטוי מופיע בו לפחות פעמיים. 

רבי פלוני דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא. 

לטעמי, אחד הביטויים המעציבים ביותר שאני מכיר. אם רבי פלוני הדיין חולק, אז סומכים על עמקותו בדינא דידן

ואם הוא לא חולק? כמה דינים (אולי) לא נחקרו ונבדקו עד לעומקא דדינא, והכי נהגינן, באין חולק? האם...

יש לחקור בזורק כלי מראש הגג והוקר או הוזל הכלי בין הזריקה לשבירה,
והנה אם בתר מעיקרא אזלינן פשוט שהמחיר נקבע לפי שעת הזריקה.
אלא שיש לחקור למ ד בתר תבר מנא אזלינן אם לענין שווי הנזק הולכים אחר הזריקה או אחר השבירה,
ומסברא נראה לומר דכיון דהחיוב הוא מכח מעשה הזריקה השווי נקבע לפי שעת הזריקה,
וכן...

עולם הישיבות דן הרבה מהו המיגו שכתב ר' אלחנן מיגו כח הטענה נכתבו על זה הרבה פירושים וכולם נדחקו ודחו את הטענה הזו אף שיש לה מקורות בש ס והוכחות ברורות אך לא ידעתי מדוע הרי מי שמבין את ההגדרה של טענה ברור לו שיהיה גם כח טענה והבאר
התורה חידשה שיהיה לעם ישראל דיין ושופט שישפוט את טענותיהם או כל דין...

לאור הגמרא ופירוש רש י בדף ג עמוד א {יתכן גם שבעוד מקומות}:
מה דין בהמה פצועה שנפלה לבור ט ומתה?

האם ידוע למאן דהוא אם קיים איזה שהוא ספר עם ציורים על פרק שור שנגח את הפרה?
כדוגמת הספרים של יוני גרשטיין על אלו מציאות המפקיד וכו'.

---תחילת ציטוט---

אמר רבה הכא במאי עסקינן כגון שאמדוהו לשלשה בני אדם רב אשי אמר אומדנא לאו כלום הוא אלא הכא במאי עסקינן כגון שסיכן לשלשה בני אדם

וברש י ז ל
  גמ' שאמדוהו לשלשה בני אדם  - שרץ אחריהן זה אחר זה וברחו מפניו ואמדו שאם לא ברחו היה הורגן:
  שסיכן ג' בני אדם  - לפיכך לא נסקל בשנים...

---תחילת ציטוט ---
ורבי אליעזר נמי לישני ליה שקדם ושחטו אמר לך התם הוא דנתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם דשור לאו בר קטלא הוא כלל דס ד אמינא ניחייב אצטריך קרא למעוטי אבל הכא דמעיקרא בר קטלא הוה לא צריך קרא אע ג דשחטיה

  אבל הכא  - דשור בר קטלא הוא תחילת דינו נפטר מממון ולא חלה עליו תשלומין דאיכא...

---לשון הגמרא---
ורבי אליעזר נמי לישני ליה שקדם ושחטו אמר לך התם הוא דנתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם דשור לאו בר קטלא הוא כלל דס ד אמינא ניחייב אצטריך קרא למעוטי וכו'

---לשון רש י ז ל---
דשור לאו בר קטלא הוא כלל  - ואי לא מיעטיה הוה אמינא עיקר חיובו כופר הוא:

------

לא הצלחתי להבין. אם...

בתוספות (שאעתיק להלן)

לא הצלחתי להבין. מדוע אין סברא לומר שבעל השור, מאחר שאינו נשבע להכחיש את העד האחד, ה ל מודה בקנס. שמא הוא טוען איני יודע ואין זה מרשיע את עצמו

--- לשון התוספות---
מודה  בקנס הוא. דקיימא לן פלגא נזקא קנסא ונראה דהוה מצי למפרך אעד אחד דאין סברא לומר שלא יחשוב מרשיע עצמו...

דף יג:
 נכסים המיוחדין למיעוטי זה אומר שורך הזיק וכו'.
משמע שזה דין מיוחד בהלכות נזקין. וצ ב דהוא דין פשוט, המע ה.

גמרא ב ק מ א. (סוף העמוד), מתקיף לה מר זוטרא אימא ה מ היכא דבדק צור וכו' אטו סכין כתיבא באורייתא וכו' ופירש רש י ז ל שתהא שחיטתו חשיבא להתיר יותר משחיטת צור. ונתקשיתי מאוד בהבנת דבריו. ולולא פירש כך, הייתי מפרש (בדוחק) דמאחר ולא כתיב סכין באורייתא, כל היכא דכתיבי זביחה או שחיטה, וק ל דבכל שוחטין,...

אדם שיש לו למשל  10 קרקעות, שכל אחת מהם  היא  באיכות אחרת .
איך מחלקים אותם לעידית בינונית וזיבורית (למ ד  בשלו הם שמין )?
שליש שליש שליש ? או : הכי טובה היא עידית, והכי גרועה היא  זיבורית , וכל האמצעיות בינונית ?
או אפשרות אחרת .
 

חיוב רודף להרוג את עצמו
הנה מבו' בתוס' דחיוב מיתה ברודף הוא חיוב כלפי כל איש ישראל, עד כדי שאם שיבר כלים של כל אדם בהליכתו נחשב ממון ונפשות לאחד. וע כ אין כוונתם דכיון שכל אחד רשאי להורגו מחמת שהוא כעין שליח של הנרדף נחשב שחייב לו מיתה, דע כ לא אזלי' בתר ההורג בפועל דא כ לעולם שליח בי ד יהיה...

אבקש אם יוכל מאן דהו להעלות כאן איזה יישוב משמח לחוסר ההבנה בעניין הפטור בנגח ואח''כ הפקיר, שכבר עמד עליו החת''ס בתשובה דלעניין חיוב תשלומי ממון במועד איך ייפטר במה שהפקיר והלא כבר חל עליו חוב ממון משעת הנזק, והוא רצה לומר דמיירי רק בתם ולמ''ד פלגא נזקא קנסא אבל לכה''פ בשיטת חלק מהמפרשים מבואר...

בגמ' ב ק פ ב. אמרינן שאיכא חובת עיון קודם טבילה שאין בה חציצה.
ןצ ע דמדאורייתא רק רובו המקפיד חוצץ. ואמאי בעי לחשוש להכא.
ואין לומר דלכתחילה קאמר דהרי כתבו הפוסקים דבלא עיינה חייבת לחזור ולטבול.
אשמח למ מ.

כתב רבינו יונה בפירושו למסכת אבות שהרי כתוב לא תגזול וכל נזיקין בכלל אותו הלאו וכו'
מדוע?

בדף ו: איתא שאם ב ד נותנים זמן לקוץ את הכותל שלשים יום, עד שלשים יום פטור אם נפל הכותל ולאחר ל' יום חייב.
ובשו ע תט ז ס א כתב דהדבר תלוי בבית דין, ואם התרו בו חבריו זה לא מחייב אותו.
והסתפקתי האם בזמן הזה שהדבר אינו שייך לב ד אלא לפיקוח העירוני, האם יהיה הדבר תלוי בהתראה מהעיריה וכדו'.
אודה מאוד...

אמר מר ושלח זה הרגל וכן הוא אומר משלחי הרגל השור והחמור טעמא דכתב רחמנא משלחי רגל השור והחמור הא לאו הכי דמאי מוקמית ליה אי קרן כתיב אי שן כתיב איצטריך סד א אייד ואידי ושן והא דמכליא קרנא הא דלא מכליא קרנא.
וכתב רש י בד ה אידי ואידי ושלח אתא לחיוביה היכא דלא כליא קרנא דמשמע כגון שאכלה ערוגה וסופו...

ידוע הדין שמזיק צריך לשלם ממיטב. כלומר צורת התשלום היא בקרקע הטובה ביותר. 
(לפי רבי ישמעאל בקרקע הדומה לטובה ביותר של הניזק, ולרבי עקיבא בטובה של המזיק)

ובגמ' שם דף ז ע ב כתוב שזה כי היכי דליקפוץ עליה זבינא .

ואני עומד ותמה:
האם קרקע זיבורית פחות קופצים עליה? הלא זיבורית עולה פחות, ולמה היא עולה...

מבואר בב ק דף כט: דאם מצא בור מגולה וטממה וחזר וחפרה חייב משום כורה בור משום שעל ידי שסתמה נסתלקו מעשה ראשון
ויש לחקור במקום שסתם את הבור בעפר שלו או בכרים וכסתות וכיו ב האם גם בזה אמרינן דאם לאחר מכאן חזר ופתחה חייב. וכמדומה שבחזו א נקט בפשיטות דהוא הדין בזה גם כן חייב.
וצריך ביאור שהרי העפר שלו...

ידוע ספיקו של המחנה אפרים הל' נזקי ממון סימן א', אם מזיק משלם את דמי החפץ לפי שעת ההיזק או כשעת התשלומין, האם משלם לפי דמים או לפי מדה.
עיי ש שהביא הסוגיא בפסחים לב. דגזלן משלם לפי דמים משום דכתיב אשר גזל, וא כ במזיק אין לנו ילפותא.
והנה רש י שם מבאר למה דווקא בתשלומי תרומה נסתפקו שמא משלם לפי מדה...

יש לחקור באופן ששמר על שורו היטב ויצא להזיק באונס ואין לו שום דרך לשמור על שורו, אלא שיכול למנוע את הנזק באופן אחר, כגון שיכול לסלק את הניזק וכיוצא בזה.
האם חייב בעל השור בכך? ואם לא עשה כן יתחייב בתשלומין?
הצעתי את הספק בפני כמה ת ח וקיבלתי תשובות חלוקות.
אשמח לשמוע חוות דעת של החברים מסברא...