בס ד
שלום וברכה לחברי הפורום,
שאלה שהטרידה אותי מעט ולא מצאתי לה תשובה ברורה 
ידוע סיפור פטירתו של רבה בר נחמני, שם מוזכר הוויכוח בין פמליה של מעלה לקב ה.
לעת עתה אסתפק בשאלה אחת-
יש להבין, מה הייתה הה א לקרוא לרבה בר נחמני שיכריע? כלומר, בשלמא אם רבה בר נחמני עודנו בעולם הזה, באמת מתקיים בו לא...

לכא' יש לדון בשיטת רש י סו. בב ק שהביא ביאוש זוטו של ים אם סובר שאין הבדל בין יאוש רגיל לזוטו של ים שגם בנוי על יאוש והכל שאלה איך להגיע ליאוש  שבאבידה רגילה מכיון שיש סימן אז אוחז בה וכשמתיאש אז כבר אין לו בה אחיזה ובזוטו של ים מכיוון שאין לו אחיזה בה מיד הוי יאוש 

התבוננתי שלכאורה עניין מוחזק הוא ממש כעניין בעלות
דעניינם אחד - דמי שיש לו דבר הרי ז שלו וזכותו עליו
ולפי ז שורש המילה 'שלו' זה 'יש לו'.

אשמח לתגובות.

??

ידועים דברי הגמרא במציעא לגבי ריש לקיש ור' יוחנן שמתי שנפטר ריש לקיש ר' יוחנן היה בוכה והביאו לפניו את ר' אלעזר בן פדת וכו', ואז בכה ר' יוחנן ואמר שריש לקיש היה מקשה על כל מימרא שלו 24 קושיות ו24 תירוצים.
ולא זכיתי להבין הדבר, שמהקצת שאני זוכה ללמוד, אך פעם לא ראיתי מהלך בגמרא שיש לו 24 קושיות...

במסכת ב מ פ ב מ ז:
וְדָבָר שֶׁאֵינוּ עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל,
יִמָּכֵר,
וכי יש בע ח שאינו עושה?
והרי כל בע ח אפשר להשכירו כחית מחמד
או להשכירו לגן חיות
וכן רוב בע ח יש לו צמר/פרווה/נוצות
שאפשר למכרם
או לעשות מהם בגדים?

תוס' ג. הקשה: וא ת כופר הכל מנלן דפטור. 
וקושייתו אינה מובנת מהיכ ת שכופר הכל יהא חייב שבועה דבעי' קרא למעטו מכך.

יש נידון גדול בין האחרונים ובראשונים כבר מצאנו האם השבועה במתני' היא נוטלין או נפטרין, דיעוין בגר א סי' פז סקכ ד שכתב דהוי שבועת הנוטלין. ולכאורה אם נאמר דהוי שבועת הנוטלין מה שייך שיהא בזה תנא תונא דר' חייא על דין אנ ס שיהא ין מוב מ הלא לכאורה דין מוב מ הוא דוקא לחייב את הנתבע ולא את הנוטל.

ב: יל ע האם סברת בן ננס היא שעצם קבלת הממון היא ע י שבועה. או שסברתו היא שיש בעיה לפסוק דין ע פ שקר.

הגמרא אומרת שהנ מ האם סימנים דאורייתא או דרבנן היא האם מחזירים גט אישה ע פ סימנים.  בהמשך הגמרא מסבירה שסיבת תקנת החזרת אבידה בסימנים זה בגלל שזה נוח למאבד כי ככה יש לו סיכוי טוב לקבל את האבידה שלו.  והגמרא שואלת שבמקרה שנמצאו שלוש שטרות הלואה כולם עם אותו שם מלוה מחזירים למלוה ובמקרה כזה ברור שעל...

ס' הגמ' פט., אי שרי לפועל להבהב ענבים באור למתקן, ומייתו ראיה, , ת ש פועלין שהיו עודרים בתאנים וגודרים בתמרים ובוצרים בענבים ומוסקין בזיתים הרי אלו אוכלים ופטורים שהתורה זיכתה להם בפיתם לא יאכלו אלא אם כן נטלו רשות מבעה ב ולא יספות במלח ויאכל מלח ודאי כענבים ודבר אחר דמי ,
לכאו', הא דכת' הברייתא...

מתוך שדנתי בסוגיא זו ובסוגיות נוספות השייכות לענין עם כמה מהחברים, באשכולות שונים ובהודעות פרטיות, ולרגל שמחת ימי הפורים הממשמשים ובאים, אעלה איזו מחשבה שעלתה לי בהאי שמעתתא דהמרבה בפירות והמסתעף, שיש לה גם שייכות כלשהי לימים נשגבים אלו, וכפי שיתבאר.

א.
בפסוק נאמר: את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית...

התוס' העמידו ההיתר דטרשא, בדבר שאין שומתו ידועה, כגון פרה וטלית, אך קיראה ששומתו ידועה, לית בה ההיתר דטרשא, ובכה ג דלית ליה אסור לפסוק בזולא.
והעניין, ששוויות החפץ נמדדת לפי שימושיו, שבדרך העולם, אין האדם משלם כספו והונו על חומרי הגלם שבחפץ, רק על התועלות אותם יוכל להפיק מהחפץ, ועפי ז, קיראה,...

מסכת ב מ פ ב מ ד:

מָצָא בֶחָנוּת, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ .
בֵּין תֵּבָה לַחַנְוָונִי, הֲרֵי הֵן שֶׁל חַנְוָנִי .
לִפְנֵי הַשֻּׁלְחָנִי, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ .
בֵּין כִּסֵּא לַשֻּׁלְחָנִי, הֲרֵי הֵן שֶׁל שֻּׁלְחָנִי

למה המשנה כופלת בלשונה
גם חנוני וגם שולחני?

האם מותר ללוות בדיקת אנטיגן מדין סאה בסאה כאשר אין לו  מצד זה שכיוון המחירים הוא לכיוון מטה ולא חיישינן שמא יתייקר? 

אחרי שרבא מעמיד את המתני' כר' אושעיא, ישנה מימרא חדשה, 'אמר רבא, ש מ מדר' אושעיא תלת', ותמהתי, וכי רבא לא הוא זה שדיבר עד כאן, ולכה פ הי' לו לכתוב 'ואמר רבא'.

נא להביא, או מקורות מפורשים בנושא,
או הבנה בו. (לא להיכנס להגדרות בלבד)

הטוען מטלטלין על חבירו וכפר בכל ואמר לא היו דברים מעולם, או שהודה במקצת ונתנו מיד ואמר אין לך בידי אלא זה והילך, או שאמר אמת שהיה לך אצלי אבל מחלת לי או נתת לי או מכרת לי או החזרתי לך או שטענו חטים והודה לו בשעורים בכל אלו פטור משבועת התורה,
ובדברי הרמב ם מבו' שהילך זהו בכה ג שהנתבע הודה במחצה...

מדוע אליבא דרש י
  והילך - לא הוצאתים והן שלך בכ מ שהם:
זה עוזר זה ש לא הוצאתים ? הרי מלווה להוצאה ניתנה והמעות בכל מקרה כבר לא שייכות למלווה-כדמוכח גבי מקדש במלווה בקידושין ו:
אינה מקודשת - דקיחה משדה עפרון גמרינן דיהיב מידי בשעת קידושין ומלוה להוצאה ניתנה וכבר הן שלה ומעות אחרים היא חייבת לו:...

במסכת ב מ דכ ה.

  בעי רבי ירמיה:
(כשיר מהו? כשורה מהו? כחצובה מהו?)
כסולם מהו?
פשוט מהא חדא:
דאמר רב נחמן:
כל שאילו מכניס לה קיסם בינהן
 ונוטלם בבת אחת
חייב להכריז

ויש לי כמה שאלות:
א) הרי זה סותר
את אותו עמוד:

משלחפי שלחופי...
כל שאין עשויין כמגדלין
- מפוזרות קרו...

גבי הלוואת סאה בסאה, נאמר בגמ' סג:, דהטעם דל א אקדחי חיטי באכלבאי, הוא משום דהתם הלוואה, בשונה מפסיקה על שער שבשוק דהוי מו מ, מבואר, שחיטים בבית האוצר אין דרכם להרקיב.
וצ ע מרש י לקמן פ:, בשי' ר י דהלווהו פירות ש ש, משום שדרך פירות להרקיב.

א ר יוחנן איבריה דר' ישמעאל כחמת בת תשע קבין אמר רב פפא איבריה דרבי יוחנן כחמת בת חמשת קבין ואמרי לה בת שלשת קבין דרב פפא גופיה כי דקורי דהרפנאי.
עד לאחרונה הבנתי בפשיטות שהכוונה לא ת.
בפעם האחרונה שלמדתי גמ' זו, בדקתי בדברי הראשונים, ומצאתי 'אכילתו' או 'שוקו' או ה'קובאד ו'.
משיהו באר לי שכוונת...

בגמרא ב מ דכ ד:

רב יהודה הוה שקיל ואזיל בתריה דמר שמואל בשוקא דבי דיסא
א''ל מצא כאן ארנקי מהו א ל הרי אלו שלו ,
בא ישראל ונתן בה סימן מהו?
א''ל חייב להחזיר, תרתי? א ל לפנים משורת הדין ...
 רבא הוה שקיל ואזיל בתריה דר''נ בשוקא דגלדאי ואמרי לה בשוקא דרבנן
 א''ל מצא כאן ארנקי מהו א''ל...

מסכת ב מ דכ ד:

ת''ש דאמר רב אסי מצא חבית יין בעיר שרובה כנענים...
 בא ישראל ונתן בה סימן מותרת בשתיה למוצאה
כמאן? כר''ש בן אלעזר
שמע מינה
כי קאמר ר''ש בן אלעזר ברוב כנענים אבל ברוב ישראל לא ? .

 
למה הגמרא לא אומרת שרב אסי אמר עיר שרובה כנענים
 רק בשביל הסיפא והדין של יין נסך?

הגמרא במסכת ב מ בדכ ד. מקשה קמה 'אבעיא' על דברי רשב א:

  א. איבעיא להו כי קאמר ר''ש בן אלעזר ברוב כנענים אבל ברוב ישראל לא או דלמא אפי' ברוב ישראל נמי אמר?
ב. אם תמצא לומר אפילו ברוב ישראל נמי אמר פליגי רבנן עליה או לא פליגי?
ג. ואם תמצא לומר פליגי ברוב ישראל ודאי פליגי ברוב כנענים פליגי או...

 בבא מציעא לב: צער בעלי חיים דאורייתא , ומשמע שם שאף על פי שהוא לא גרם לה את הצער, וזה לא שלו הוי דאורייתא. האם לפי זה כשרואה בע ח ברחוב חולה ומצטער, צריך לקחתו לבית חולים, ולהוציא הוצאות.

אעלה בקיצור מה שנתעורר לי בסוגיא זו ואשמח לשמוע תגובות התלמידי חכמים,

בגמרא נחלקו רבה ורבא דלרבה לא הוי סימן ולרבא הוי סימן,
וברש י כתב לבאר מהו סימן העשוי לידרס שהמקום שהוא שם רגיל בדריסת בני אדם והחפץ נמוך ונוח לידרס, ומבו' ברש דסימן העשוי לידרס יש בו 2 תנאים, הן מצד החפץ שהחפץ נוח לידרס והן מצד...

במסכ ב מ דכ ד: כתוב:

המציל.. ומן הברדלס.. הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתיאשים

ורש י:

ברדלס צבוע וי א פוטיא ש ודרך לאכול תרנגולים ואווזים

והסתכלתי ב'פורטול הדף היומי':

והסתכלתי ב'המכלול':

ולא נראה שהבואש היא חיה שמייאשת
שאם מישהו רואה שבואש אוכל את התרנגולים/אווזים שלו
הוא...