הגמ' כותבת

עוד מנהג גדול היה בירושלים מפה פרוסה על גבי הפתח כל זמן שמפה פרוסה אורחין נכנסין נסתלקה המפה אין האורחין נכנסין (ב ב צג:)

ונשאלת שאלה פשוטה, אחד המוזמנים איחר קצת, וכי לכן ישאר בחוץ ?! ואינו מובן כלל לכאורה !

אלא ע פ רש י בברכות אתי שפיר שכותב:

שאני אורחין דדעתייהו למיעקר – סופן...

הובא ברמב ן מה. ובמרדכי תקמב' דדעת הר ת דמי שמסר חפץ לחבירו לפיקדון ויש ע ז עדים ויש ראה אפ ה נאמן המחזיק לומר החזרתי לו וחזרתי ולקחתי
ולכאורה תימה ואמאי יכול לטעון והרי אינו מוחזק כלל כיון שהרי יודעים האיך הגיע אליו החפץ
אשמח אם לאחד מחו ר הפורום יש ביאור בנושא

ברצוני להבין בצורה ברורה ההבדל בין דיני מזיק שבבא קמא שיכול להשתמש אך צריך לשמור, ושחייבב בתשלומי נזיקין להכא שאם אסור זה על כל ההשתמשות ואם מותר להשתמש אינו חייב כלל על נזקו.

במסכת ב ב לד ע ב ז א של אבותי וז א של אבותי אמר ר' נחמן כל דאלים גבר וכותב רש י בין בראיות ובין בכח וצ ב מ ש בראיות א כ אי ז דין דכל דאלים גבר אלא דין תורה  רגיל

תוס' ב ב יג: 
 אם עשאן לשכר כו'. לאו דוקא עשאן לשכר דהוא הדין אפילו עשאן לעצמו אלא שמוצא להשכיר:
ובכת י נוסף: וכן משמע בתוספתא.
איפה התוספתא הזאת? (ברשב א לא הביא התוספתא)

בגמי בב ב יא. רש י כותב שמונבז המלך- בנה של הילני המלכה מזרע החשמונאים.
וק' דהא בגמ' בדף ג:- כל מאן דאתי ואמר מבית חשמונאי קאתינא, עבדא הוא עיי ש, ובגמ' קידושין ע: שקיבלו כלל זה.
וביותר, דהא הילני ומונבז היו גרים, ואיך אתו מבית חשמונאי? (וכמבואר בתפא י ב ב יא. עיי ש, ובבראשית רבה פרשה מו שמובא שם...

שלום וברכה, קיבלתי על עצמי לגמור מסכת בבא בתרא לצורך סיום הש ס משותף, שכחתי מזה לגמרי והנה הסיום קרב ובא בפחות מחודש. אני מנסה לסיים ככל שאני יכול אבל בינתיים אני מחפש מישהו שעומד לסיים את בבא בתרא בזמן הקרוב אם יכול לנדב לי את הסיום שלו לצרפו לסיום הש ס שלנו.
אם אתם יכולים לעזור לי, או ליעץ לי עצה...

עי' ד' הרשב ם ד ה אמר ליה וז ל: אמר ליה  אביי הא דחשבת בדעתך דאי בעינא טענינא לקוחה היא בידי כיון דידיעא מילתא דבמשכנתא איתנחית בה לא מצית למיטען לקוחה היא בידי דהא איכא קלא ועדות דארעא דיתמי היא דהשתא שלימו שני משכונתא וכיון דידעת דאית קלא עלך דארעא דא משכנתא היא גבך ולא לקוחה אין לך מחאה גדולה...

דף קב. בתוס ד ה וכגון:
וכגון שבדק באלכסונא. פ ה דאלכסון ד' על ו' הן ב' כאלכסון של ה' על ה' ולא יתכן שהרי בד' על ו' תן החוט באלכסון של ד' על ד' כזה יהיה לו ד' אמות וח' חומשין ועוד נשאר צד למטה ב' אמות ובין הכל לא יהא החוט ארוך אלא ז' אמות ושלשה חומשים וכל שכן אם ילך החוט ביושר באלכסון מארבע על ו'...

הנה מצינו במתנות כהונה שחיוב התורה מתערב בהגדרות ממוניות דאיתא בב ב בפ' יש נוחלין דבמכרי כהונה אמרי' מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמי לכאו' לא נמצא בכל דיני ממונות כדבר הזה.
והמבוכה הגדולה בענין זה דאיתא בחולין דהמזיק מתנו כ אינו חייב כמובן כשלא עסקינן במכרי כהונה ומאידך המוכר לחבירו מתנו כ המתנות...

מסופר על אותו מכשף שהיה מחטט בקברים. כי מטא אמערתא דרב טובי בר מתנה תפשיה בדיקניה - כאשר הגיע אותו מכשף למערת קבורתו של רב טובי בר מתנה, וניסה להפשיט מעליו את בגדיו, תפשו רב טובי בר מתנה לאותו מכשף בזקנו ולא הרפה.
בא אביי ידידו של של אותו גוי - ואמר לרב טובי בר מתנה: במטותא מינך, שבקיה .
בשנה...

כולם בטח מכירים את הגמרא המפורסמת בב ב (קי.):
אמר רבא: הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה,
שנאמר: ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון,
ממשמע שנאמר בת עמינדב, איני יודע שאחות נחשון היא?
מה תלמוד לומר אחות נחשון? מכאן, שהנושא אשה צריך שיבדוק באחיה. ע כ.
הפשט לכאורה הוא שכדי לעמוד על טיבו של המקח יש...

בב ב טז.
פנינה לשם שמיים נתכוונה דכתיב בעבור הרעימה . וברש י שתתרעם על שהיא עקרה ותתפלל. ואעפ כ נענשה כמו שכתוב ורבת בנים אומללה .
וקשה ממגילה טו:
מה ראתה אסתר שזימנה את המן לסעודה רבי נחמיה אומר כדי שלא יאמרו ישראל אחות יש לנו בבית המלך ויסיחו דעתן מן הרחמים. וצ ב שלכאו' ישראל נצטערו מאוד משמועה...

ב ב ו' ע ב
בין גג לגג אינו זקוק למחיצת ד א אבל זקוק למחיצת עשרה שלא יהא נתפס עליו כגנב.
כתב באילת השחר
שלכאורה גם במחיצה זו שצריך לעשות מחיצת עשרה שלא יתפס עליו כגנב, הכל כמנהג המדינה אם בגויל גזית כו'. וזה מחייבים בין שניהם לכו ע.
וא כ אף כשעשו מחיצת ד א משום היז ר, אי צ להוכחה שעשו קנין, שמסתמא...

למישהו יש שיעורים מודפסים של ר' יגאל רוזן עמ ס ב ב לשליחה במייל?

ב ב ד' ע א במעשה דהורדוס דקטל לכולהו חכמים, וקיבל עצה מבבא בן בוטא לבנות ביהמ ק כתיקון לחטאו. בגמ' מבואר שכל הבנין לקח עד 3 שנים.
הגמ' מספרת שבסיום המלאכה רצה לצפות את הבנין בזהב, ואמרו לו רבנן להשאיר את אבני השיש המזכירים גלי ים.

כיון שהרג את כל החכמים 3 שנים קודם לכן, ובבא התעוור, מי אלו הרבנן...

האם יש מידע מפורט על כל ההגהות והתוס' שיש בתוך הרש י בדפים הראשונים של ב ב? מי חיברם? ולמה צורפו לתוך קונטרסו של רש י?

הידעת עת לדת יעלי סלע חולל אילות תשמור יעלה זו אכזרית על בניה בשעה שכורעת ללדת עולה לראש ההר כדי שיפול ממנה וימות ואני מזמין לה נשר שמקבלו בכנפיו ומניחו לפניה ואלמלי מקדים רגע אחד או מתאחר רגע אחד מיד מת בין רגע לרגע לא נתחלף לי בין איוב לאויב נתחלף לי. חולל אילות תשמור אילה זו רחמה צר בשעה שכורעת...

הנה כבר יומיים שאני מנסה להעלות נושאים מעניינים תורניים, ומלבד נושא אחד, הכל סובל מאפס תגובה וגם מקרוב לאפס צפיות.

ובכל זאת אנסה את שלי.

ב ב ג' ע א

למימרא דבגזית דכל ד' אמות גובה אי הוי פותיא חמשא קאי אי לא לא קאי והא אמה טרקסין דהואי גבוה תלתין אמהתא ולא הוה פותיא אלא שית פושכי וקם כיון דאיכא...

כתב החתם סופר:
ודע דנסתפקתי בעיר חדשה שאין בו מנהג ובחצר שאין בו דין חלוקה וקנה זה מזה מרצונם לחלוק וכפו זא ז לעשות כותל הפחותה שבמתני' כדעת ר' יונה או כרמ א הנ ל ועמדה הכותל כך כמה שנים ובין כך נתיישבה העיר ונהגו בגזית ושוב נפלה כותל השותפי' וכופי' זא ז לחזור ולבנותה מהו מי מצי למימר לא נתרצו...

המוקדמים.... שנכתבו ביום ט ו בניסן....צריך עיון מדוע נקט הרשב ם יום שאסור במלאכה ובכתיבה...וכן יש לתמוה על רש י ראש השנה ו: