אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשֻּׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: נִמְנוּ וְגָמְרוּ בַּעֲלִיַּת בֵּית נִתְזָה בְּלֹד: כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אִם אוֹמְרִין לְאָדָם עֲבֹר וְאַל תֵּהָרֵג  - יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים.

ויש להבין, מה נשתנה...

סנהדרין יט: כתיב פלטי וכתיב פלטיאל אמר רבי יוחנן: פלטי שמו, ולמה נקרא שמו פלטיאל - שפלטו אל מן העבירה, מה עשה? נעץ חרב בינו לבינה, אמר: כל העוסק בדבר זה ידקר בחרב זה , וצ ב האיך התייחד איתה.

נמנו וגמרו רציחה עריות 1.pdf בס ד
פרשת שלח לך מה המחלוקת בן רבי ישמעאל ורבי אליעזר על ייהרג ולא יעבור בעבודה זרה ? למה הגמרא לא מביאה את שני צדדי המחלוקת ברציחה ועריות בנידון של ייהרג ולא יעבור ? האם הסברא מה דמך סמוק משל חברך קשור בדין חשבונו של העולם שהעולם נידון אחר רובו וצריך אדם לראות את...

בריש מסכת סנהדרין, דיני ממונות בשלשה וכו'.
ולכאורה צ ב איזה הלכה התחדשה בזה.
דהא עיקר החיוב (מלבד בקנס) חל אף אם בי ד לא חייבו אותו.
ואי נימא לעניין כפייה הרי בכל דיני התורה אין כופין בפחות משלשה (גיטין פח', ולכה פ כן דעת קצוה ח ג' א').
ואם שניים מתווכחים ביניהם, הרי שאם הכריעו כדין שוב אי ז תלוי...

מישהו מכיר ספר שמקיף או לכה''פ פותח, את עיקרי שיטות הראשונים והנושאים, בכל סנהדרין?

אם אומרים לו לאדם או חתוך יד חברך או נהרגך.

ולעניין לגזול ממון כדי להינצל ממות, יש בזה מח' ראשונים. 
ולפי הראשונים שאסור בממון כ ש שאסור אף כאן אך לראשונים שבממון מותר יש לדון.

והסברא נותנת שיהיה אסור לחתוך יד חברו. על אף שימות על ידי זה.
אך ראיה שמותר לחתוך שבעניין אמרו או הרוג חברך, או...

ברצוני לדון מה הדין באדם הרודף חבירו להורגו, וירה חץ בליבו, הדרך היחידה להציל את הנרדף היא להוציא את לב הרודף ולהשתילו בליבו של הנרדף האם מותר לעשות כן. 
אפשר לדון משני טעמים להתיר
א. כיוון דמצילין את הנרדף בנפש הרודף ואעפ י שבדרך כלל אם כבר ירה את החץ אין תועלת יותר אבל במקרה דנן שיש תועלת אז...

הנה כ' הר ן סנהדרין ע ז: בשם רבינו דוד, לבאר הא דאיתא שם דאבן שזרקה למעלה ונפלה לתחת והרגה דפטור ע ז, דאין אומרים אשו משום חיציו אלא באסו מ שנעשה כאן פעולה ע י הרוח מצויה והרוח מתייחסת למניח, משא כ באבן הנופלת לתחת אין בה פועל של כלל אלא שמחמת כובדה היא יורדת ואף אם הרגו בירידתו לא נעשה זה בפועל...

א ר אבא בר כהנא כאדם שמקלל את עצמו ותולה קללתו באחרים אמר להם אלהיהם של אלו שונא זימה הוא והם מתאוים לכלי פשתן בוא ואשיאך עצה עשה להן קלעים והושיב בהן זונות זקינה מבחוץ וילדה מבפנים וימכרו להן כלי פשתן עשה להן קלעים מהר שלג עד בית הישימות והושיב בהן זונות זקינה מבחוץ וילדה מבפנים ובשעה שישראל...

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קד עמוד א
ומשרה שכינה על נביאי הבעל - מחבירו של עדו הנביא, דכתיב ויהי הם ישבים אל השלחן ויהי דבר ה' אל הנביא אשר השיבו.

מעולם התפלאתי. הרי עדו הנביא הוזהר שלא לאכול שם. ונביא השקר הרשע הטעהו שקיבל נבואה שיאכל אצלו.
אם כן האכילו לא פחות מנבילות וטריפות - דהיינו לאו של...

האם כל ההיתר להגיד עדות זה כי זה לתועלת?

אם כן מי שקשה לו לא לכוון לבזות את חבירו לא יוכל להעיד?

ת ר בעל אוב זה המדבר בין הפרקים ומבין אצילי ידיו ידעוני זה המניח עצם ידוע בפיו והוא מדבר מאליו זמיתיבי (ישעיהו כט, ד) והיה כאוב מארץ קולך מאי לאו דמשתעי כי אורחיה לא דסליק ויתיב בין הפרקים ומשתעי תא שמע (שמואל א כח, יג) ותאמר האשה אל שאול אלהים ראיתי עולים מן הארץ מאי לאו דמשתעי כי אורחיה לא דיתיב...

האם מהני קנין עבד כנעני שיקנה לקטן.
אם אפשר ראיות או מ מ.
אם כן - מה הקשה תוס' (בריש בן סורר ומורה) האיך שייך גזל מגר קטן.
אם לא אמאי לא, הא לא נצרך כלל לקנין הקטן.
(אם נימא שמהני - הרי היא כתי' התוס' שיכול לזכות בחוב, וכל קנין כסף הרי היא כחוב אי נסבור כטעמא דכסף החוזר).

סנהדרין מו, ב: 
 איבעיא להו הספידא יקרא דחיי הוי או ויקרא דשכבי הוי למאי נ מ וכו'.
למה לא אמרו שאולי מטעם שתיהם.

 סנהדרין כב, ב: אמר רב שמואל בר אוניא משמיה דרב אשה גולם היא ואינה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי שנאמר (ישעיהו נד, ה) כי בועליך עושיך ה' צבאות שמו.
ויש לברר האם תלוי בהסרת הבתולים או בביאה הראשונה, או דבר אחר.
והיודע בה דברים ישא ברכה מאת ה'.

אתא לקמיה דרבי יוחנן א ל בני אדם החשודין על השביעית כשרין לעבר שנה וכו'

ובפירש י

החשודין  - על השביעית. שנעשו סניגורין לרשעים:

---

קצת תמוה לי, דהא תנן וֶהֱוֵי דָן אֶת כָל הָאָדָם לְכַף זְכוּת, ובפשטות, משמע שלא היה בידם לעכב או למחות ביד החורש והמכסח, א כ תיתי להו שדנו אותם לכף זכות.

האם מישהו נתקל פעם בהערות הגר ד לנדו על פר אחד דיני ממונות בסנהדרין?
תודה רבה

כתובות יז. כי סמכו רבנן לרבי אמי ולרבי אסי שרו להו הכי כל מן דין  (רש י כל כמות אלו הוו סומכין לנו לקרותן רבי ולמנותם דיינין) וכל מן דין סמוכו לנא, לא תסמכו לנא לא מן סרמיסין ולא מן סרמיטין ואמרי לה לא מן חמיסין ולא מן טורמיסין .
ופירוש הערוך וז ל 
פ א סרמיסין - שמסרסין את המסכתא ואין שונין ממנה...

הגמ' בסנהדרין עח. אמר רבא הכל מודים בהורג את הטריפה שהוא פטור בגוסס בידי שמים שהוא חייב כו'. ועיקר הדברים, צריכים עיון טובא במה חלוק גוסס מטריפה, ששניהם הרי הולכים למות, וצע ג טעם החילוק.

דף כז: מנהני מילי ( לפסול קרוב לעדות ) דת''ר {דברים כד-טז} לא יומתו אבות על בנים מה ת''ל, אם ללמד שלא יומתו אבות בעון בנים ובנים בעון אבות הרי כבר נאמר {שם} איש בחטאו יומתו, אלא לא יומתו אבות על בנים בעדות בנים, ובנים לא יומתו על אבות בעדות אבות:

[לשון הפסוק בשלמותו הוא: לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל...

לבקיאים בחו מ.
בקצוה ח ע ט י הביא דעת המהרי ט שאין אדם נעשה כפרן על פי עצמו והודאתו.
וצ ע מהגמ' סנהדרין כ ט. בהו א שבאומר לא הודיתי נעשה כפרן ולא יכול לומר יותר משטה.
(ובשיעורי ר ש בב ב דף ו הביא לדון אי דברי המהריט קאי גם במכחיש הודאתו ואי לא מתיישב אך לא נראה לי כן מדברי המהריט. ומה שהקשה שם לא...

שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזירה על ישראל שכל הסומך יהרג וכל הנסמך יהרג ועיר שסומכין בה תיחרב ותחומין שסומכין בהן יעקרו מה עשה יהודה בן בבא הלך וישב לו בין שני הרים גדולים ובין שתי עיירות גדולות ובין שני תחומי שבת בין אושא לשפרעם וסמך שם חמשה זקנים ואלו הן ר מ ור' יהודה ור' שמעון ור' יוסי ור' אלעזר...

בגמ' סנהדרין דף קג. על שדה איש עצל עברתי זה אחז ופירש רש י שביטל את עבודת הקרבנות והעלה שממית על גבי המזבח.
וקשה שלכאורה לא מתאים בזה לשון עצל כי הרי הוא ביטל בידים את העבודה וכי התביעה כאן היא על עצלות ?? 

האם ידוע לאחד מחו ר הפורום האם עושים פלגינן בעדות ע א היכא שהוא נאמן בה, כעדות בסוטה או לשבועה, אשמח לראיות תודה רבה

האם יש מקור לכך למקרה שרודף כשיודע לו שחברו הלך למקום פלוני, כגון בא ל אם תלך למקם פלוני אהרגך, והלך, ועכשיו אינו יודע הרודף, וברור לן דכשיודע לו יהרגהו. האם חשיב רודף?