אי' בגמ' בכ מ (כתובות יח., גיטין נא:, ב ק קז., שבועות מב:) 'אמר רבה מפני מה אמרה תורה מודה מקצת הטענה ישבע? חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו, והאי בכוליה בעי דנכפריה, והאי דלא כפריה - משום דאין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו, והאי בכוליה בעי דלודי ליה, והאי דלא אודי ליה - אשתמוטי הוא דקא משתמיט...

מסכת שבו' פ ח
משניות ב'-ג' ה'-ו':
היכָן שׁוֹרִי?..
וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר
כיצד אדם שואל
היכן שורי?
והתשובה היא
שנשברה רגלו
והרי א כ
היה אמור לראותו
רק ברגל שבורה?!

אָמַר רַב: כְּפִירַת טַעֲנָה שְׁתֵּי כֶסֶף. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: טַעֲנָה עַצְמָהּ שְׁתֵּי כֶסֶף, אֲפִלּוּ לֹא כָפַר אֶלָּא בִּפְרוּטָה וְלֹא הוֹדָה אֶלָּא בִּפְרוּטָה - חַיָּב.

שיטת רב נוחה: לא הטילה התורה שבועה בין אנשים אשר להם ריב על סכום בלתי חשוב ; אולם שיטת שמואל מעוררת תהיה: אם ההודאה...

אדם שמספר שיש לו עדים, האם יש לזה תוקף יותר מל'טענה' בעלמא? (עיין תוס' יב: בקידו')

מבואר בכמה מן הראשונים ששבועת היסת הוא להפיס דעת הנתבע, וצ ע מהי הזכות הזו?

מעשה באדם שהיה מעשן הרבה סיגריות,  יום אחד החליט שצריך לעשות סוף לעישון ובגלל הקושי שיש בהפסקת העישון הוא החליט להשבע שלא יעשן יותר מעשר סיגריות ביום,  השאלה היא האם מותר לו לעשן פחות מעשר מדין חצי שיעור ,דהרי מבואר בשו ע דהנשבע ששלא יאכל אעפ י שלוקה רק בכזית מ מ אסור בכל שהוא
ויותר מזה דעת השו ע...

ברש י ד ה אחר לא תעשה: אם תותיר ועברת על לאו, באש תשרפנו. - נתקו הכתוב בעשה זה מעונשן של שאר לאוין לומר זה ענשו ותקנת עבירתו, שישרפנו .
מדוע זה שישרפנו נחשב עונש ?

מָתֵיב רַב הַמְנוּנָא: לֹא אָכַלְתִּי הַיּוֹם וְלֹא הִנַּחְתִּי תְּפִלִּין הַיּוֹם, מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי וְאָמַר אָמֵן - חַיָּב;
בִּשְׁלָמָא לֹא אָכַלְתִּי אִיתֵהּ בְּלֹא אֹכַל, אֶלָּא לֹא הִנַּחְתִּי מִי אִיתֵהּ בְּלֹא אַנִּיחַ?!

ביאור הדברים:
המקרה: עמד בחלוף היום ונשבע: שבועה שלא אכלתי...

לגבי איש ואשה כתוב זכו שכינה ביניהם ואם לאו אש אוכלתם וזאת מכיוון שיש את האות י' באיש ואת האות ה' באשה (ושמעתי בשם האריז ל שהאותיות וה נמצאות ב כתובה )

ונשאלת השאלה איזה מאותיות הה' שבשם ה' שורה באשה,

ונ ל ע פ הבן יהוידע שכותב

אוֹמְרִים לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵע שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזְדַּעֲזַע...

מה הדין אם יאמר אדם שבועה שאוכל כזית בשר, ואין לפניו אלא בשר איסור, והרי אם יאכל יקיים השבועה שהרי בכולל חלה שבועה לבטל את המצוה , האם נימא בזה עדל ת ?

קיימא לן דאין שבועה חלה בכולל אלא על מצות עשה ולא על מצות לא תעשה.
אלא כי תיבעי לך, משום דרבא תיבעי לך. דאמר רבא: שבועה שלא אוכל ואכל עפר –...

אָמַר רַב פָּפָּא: הַאי דַּיָּנָא דְּאַשְׁבַּע בִּתְפִלִּין, נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁטָּעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה וְחוֹזֵר. וְלֵית הִלְכְתָא כְּוָתֵהּ דְּרַב פָּפָּא, דְּהָא נְקִיט חֶפְצָא בִּידֵהּ.
שְׁבוּעָה מְעֻמָּד, תַּלְמִיד חָכָם מְיֻשָּׁב. שְׁבוּעָה בְּסֵפֶר תּוֹרָה, תַּלְמִיד חָכָם לְכַתְּחִלָּה...

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: 'אָמֵן' - בּוֹ שְׁבוּעָה, בּוֹ קַבָּלַת דְּבָרִים, בּוֹ הַאֲמָנַת דְּבָרִים.
בּוֹ קַבָּלַת דְּבָרִים. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'עַל מְנָת שֶׁתְּקַיֵּם לִי תְּנַאי כָּךְ וְכָךְ', וְאָמַר 'אָמֵן' - קִבֵּל דְּבָרָיו, וְחַיָּב לְקַיֵּם תְּנָאוֹ. (רש י)

.
ומעיר...

וְאֵימָא תְּרוּמָה? אָמַר קְרָא 'בָּהּ', 'בָּהּ' לְמַעוּטֵי תְּרוּמָה. אֵימָא 'בָּהּ' לְמַעוּטֵי מִקְדָּשׁ?

ומעיר רש ש: לא ידעתי מדוע לא קאמר למעוטי נמי קדש. ואין לומר ד'בה' לא משמע ליה אלא למעט דבר אחד וכו'.
ברם מהמשך הדיון נראה דאכן כך משמע ליה לתלמודא, ד'בה' לא באה למעט כי אם דבר אחד. דהכי...

במשנה פרק ח מבואר שכשהעדים ממשמשים ובאים והוא קדם והודה פטור.
והסתפקתי מה הדין כשהעדים כבר באו לב ד ומזומנים להעיד ורגע לפני שהעידו אמר שהוא מסכים לתובע ואין צורך בעדותם, האם כה ג נמי חשיב הודאה הפוטרת, או דאין ע ז כלל שם הודאה דהעדים כבר לפנינו והודאתו אינה מוסיפה לנו ידיעה של חיוב דהא בידינו...

א. בגמ' בזבחים דף ו: הגמ' נוקטת לדבר פשוט שהשעיר שמקריבים על הלחם ביום הביכורים בא לכפר על טומאת מקדש וקדשיו כמו כל השעירי חטאת האחרים. וקשה לי שבכל אריכות הגמ' בעשרת הדפים הראשונים של מסכת שבועות לא מצאתי מקור לזה, ע' למשל בדף י. הקישא דרבי יונה לכל השעירים שנזכרו בפרשת פנחס, והרי השעיר שבא על...

ברמב ם פ ה מהל' שבועות ה ח איתא  שבועה שאוכל פחות מכזית נבלה וטרפה חייב בשבועת ביטוי. וכן נפסק בשו ע (יו ד סי' רל ח סעיף ד) וז ל אמר שבועה שלא אוכל נבילות וטריפות , ואכל אינו חייב משום שבועה, שהרי מושבע ועומד מהר סיני הוא. ואם אמר שבועה שלא אוכל כל שהוא מנבלות וטריפות , ואכל פחות מכזית -- חייב על...

הנשבע שלא אישן ג' ימים מלקין אותו וישן מיד 
ויש להקשות והרי שמא ימות אמרינן וא כ אולי הוא לא יעבור על השבועה ואמאי מלקין אותו

הנה אמרו (שבועות דף מ ב ע ב במתני') אין נשבעין על הקרקעות,
ושי' רוב הראשונים בזה דהיינו רק בשבועה דאורייתא, אבל שבועה דרבנן ושבועת היסת משביעין אף בקרקעות,
אך שי' הרשב ם (בבא בתרא דף ל ג ע א וכן משמע בדף קכ ח ע א) דאין נשבעין כלל אקרקעות אף שבועת היסת, 
אלא דיעו' בבא בתרא דף כ ט ע ב בעובדא דרמי בר...

בשבועת מודה במקצת דבעינן נקיטת חפץ כיון דהוי שבועת הדיינים, במקרה שנשבע בלי נקיטת חפץ שאז צריך לחזור ולהשבע עוד פעם עם נקיטת חפץ, האם מתחייב קרבן על שבועה זו ? אשמח לקבל מקורות,