ידועים דברי הגרי ז (פ ד ממעה ק) שכהן שכיוון שלא לשמה אינו עוקר את דין הלשמה שבקרבן אלא הלשמה עדיין קיים אלא שחש מחשבת פסול. ועי ש. והדברים צריכים ביאור. ונתועררתי לבאר בזה תוך שיחה עם ג א. דיש ב' חלקים בהקדשת הקרבן, יש את מה שהבעלים הקדיש את הקרבן, ובזה הקרבן הוא קרבן לשם מה שהקדישו הבעלים. ויש את...

בגמ' בדף כה ע ב כתוב שאם נשחט בן שנה אז צריך שהזריקה תהיה גם כשהוא בן שנה ומזה מוכיחה שם שאזלינן בתר שעות וקשה למה אינו תלוי בסוגיא של בגר בקבר ,ויש לדון שמא בן שנה אין לזה שום משמעות רק אם עבר שנה מהלידה או שיותר וגם לאחר שמת עבר יותר משנה מלידתו  משא כ בבגר של נערה זה גוף אחר וע ז הגמ' דנה האם יש...

ברש י זבחים לח: ד ה אמר רבי יוחנן ז ל אמר רבי יוחנן שלש מתנות – אחרות שבחטאת אין באות בלילה ואע״פ שאינן מעכבים ולאו זריקה גמורה היא מיהו דם נפסל בשקיעת החמה כדלקמן ואין מעלין לגבי מזבח לכתחילה .
ומבואר שלרש י ס ד שהדין להקריב ביום מיירי רק על קרבנות שחיובם להקריב והיינו שמעכבות, אבל ג' מתנות או...

בזריקת טמא, השיריים (שבכוס) הולכים לאמה או ליסוד?

נ.ב. השאלה אינה אליבא דשיטת רבינו אפרים בתוס' זבחים לד: דבכל פסול הספק אי אזיל ליסוד. או א נ אף לספק זה אבל לצד שפסול עושה שיריים, דהא התם מיירי בשאר פסולים ולא בטמא, ושאלתי בטמא.

כשבעי' ב' עבודות להתר אחד, ובמנחות מז. ופסחים יג: מבואר שיש נדון לגבי ב' דברים המתירים. מאידך יש כמה מקומות שדנים לגבי 'חצי מתיר'.
האם זה מקרים שונים או התייחסות שונה כפי הנדון?

תודה.

יש מקור לסתור שאליבא דר' יהודה זבחים פד. דס ל דנשפך דמה עלו ירדו, כבר בנתן מתנה אחת בחטאת פנימית מהני דל א דאם עלו ירדו?

בזרק שלבמ ק (כשמואל דכבמקומו דמי, לכפרה). ולא זרק ד' מתנות (ואפי' בהי ת שהיה אפשר לו לזרוק). האם מ מ יש דין שפיכת שיריים ליסוד?
ואולי השאלה מתחילה בכל קרבן רגיל שיש לו דין ד' מתנות ועדיין לא זרק הד' מתנות אלא מתנה אחת, אם הוי בי' נמי דין שיריים ליסוד או דהוא רק אחר נתינת ד' מתנות. 
וכן באם אחר מתנה...

במקרה שנשאר מהדם, יכול לחזור ולעשות מיצוי למעלה או שכל הקרבן נפסל?

אליבא דרש י זבחים פד. (ד ה שהיה פסולו בקדש) 'פסולו בקדש הוא משבאת לעזרה'. ושם במתני' איתא דבכמ ק שפסולו בקדש דינו בעלו לא ירדו.
וק' מהסוגי' זבחים קח. השיב ראב ש תחת ר' יוסי הגלילי, דבשחיטה בחוץ הוי בעלו ירדו. וצ ב דהא ודאי מיירי גם בהי ת שהקרבן נכנס למחיצות ואח כ יצא ונשחט בחוץ, ואליבא דרש י הנ ל...

זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וַאֲשָׁמוֹת שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים, לְזִכְרֵי כְהֻנָּה, בְּכָל מַאֲכָל, לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת.

לא אתפרש בשום דוכתא מנלן דזבחי שלמי...

במשנה בתחילת פרק פרת חטאת איתא דעד שלא הוקם המשכן היה עבודה בבכורות ומשהוקם המשכן עבודה בכהנים, וצ''ע בזה דהנה הרי הבכורות הפסידו את העבודה משום שחטאו בעגל ומבואר במגילה פ''ק הי''א וכ''ה במדרש דהם הקריבו לעגל תחילה, וא''כ לכאו' צריך לומר דמאז חטא העגל כבר לא הקריבו הבכורות והרי היה עוד כמעט שנה עד...

שלום רב לחברי הפורום המעטירה 
אשמח באם מישהו יכול להעלות לי כאן צילום משוטנשטיין על מסכת זבחים דף ד' ע א 
בהקדם האפשרי 

ידידכם 
בדיעבד שבדיעבד

בדברי הגמ' לחלק דדוקא תמידין קדמו למוספין משום דתדירי אבל מוספין למוספין לא מה הסברא לחלק סו ס תדיר כלפי חברו
(לא אוצר החכמה)

בעי רבי ירמיה לינה מהו שתועיל בפרים הנשרפים ובשעירים הנשרפים מי אמרינן כי מהניא לינה בבשר דבר אכילה אבל הני דלאו בני אכילה נינהו לא או דלמא לא שנא.

ולא הבנתי מ ש מהא דאיתא בתוספתא פ ד דפרה 'פרה אינה נפסלת בלינה ואפילו שחטה ושרפה למחר הרי זו כשרה'.

רש י זבחים לה: מדפסלה לינה - פסלה נמי מחשבת לינה
וכן יעוי' בזבחים קד: מאי לאו מדמחשבה לא פסלה לינה נמי לא פסלה וברש י שם קס״ד דאי לינה פסלה מחשבת לינה נמי פסלה (ויעוי' בתוס' שם). ואף כי במסקנא שם ודלמא מחשבה הוא דלא פסלה אבל לינה פסלה.
ויעוי' עוד יומא מח. קא סלקא דעתך מדפסל טבול יום פסלה נמי לינה...

זבחים פט. במשנה מבואר שדם חטאת קודם לעולה משום שהוא מכפר ואימורי עולה קודמים לאימורי חטאת משום שהם כליל.
בגמרא דנו דם עולה ואימורי חטאת מי קודם וכן אימורי חטאת ודם עולה עיי ש.
ונסתפקתי באותו שם קרבן עצמו, כגון דם עולה ואימורי עולה וכן דם חטאת ואימורי חטאת, האם נאמר שאף בזה אימורי עולה קודמין לדם...

הדין הזה נאמר גם במשכן שילה או רק בבית עולמים?

קב:

חישב לאוכלה מתה כו׳

עי' רבינו גרשום וז ל ואמר רבא כו' כלומר ר א ב ר שמעון דסבר נטל צפור שאין בו כזית בחייה ואכלה חייב חישב לאוכלה מתה דאינו חייב אלא בכזית דנבלה היא ואכלה חיה פחות מכזית פטור דאזלינן בתר מחשבתו דמחשבתו היתה לאוכלה נבלה עכ ל

לכאורה דבריו תמוהים, הרי אכל אבר מן החי ומה איכפת...

דף ב.
תד ה החטאת. איכא חטאת ואשם נמי דאין באין על חטא כגון חטאת יולדת .
יש ליישב לכאו' עפ י מה שאמרו בנדה לא: בשם רשב י דאף יולדת צריכה להביא חטאת כיון דקופצת ונשבעת, אך כנראה שהתוס' אזלי בשיטת הר ן נדרים ד. דעיקר קרבנה לאו לכפרה אתיא, שהרי אפילו יודעת בודאי שלא נשבעה ג כ צריכה להביא קרבן.

גם יש...

וכן תזכורת איזה דף היום?

בדוק את ידיעותיך!
111.jpg