ד, ב

אִיכָּא לְמֵימַר הָכִי וְאִיכָּא לְמֵימַר הָכִי, שְׁקוּלִין הֵן וְיָבוֹאוּ שְׁנֵיהֶן.
לִשָּׁנָא אַחֲרִינָא: וַחֲדָא חֲדָא תֵּיקוּ בְּמִלְּתָהּ.

שני הלשונות מביעים אותו רעיון אך בסגנון שונה.
לשון ראשון: כאשר אתה בא להביא את העבודות שהן כעין הפרט, ואין לך אחת שהיא כעין הפרט מכל צד, אלא...

האם הא דאינו עולה לבעלים לשם חובה הוא אף בד' מחשבות שאינן פוסלות? אשמח למקור. תודה.

זבחים ב. - עולה ששחטה שלא לשמה אסור לזרוק דמה שלא לשמה. איבעית אימא סברא איבעית אימא קרא איבעית אימא סברא משום דשני בה כל הני לישני בה וליזיל. וכו'. ומשמע בד' רבא שאפי' שלא עלו לשם חובה עכ פ יש מצוה להקריבם. והיינו דעכ פ לא יקריבום של ש.

ומאידך גיסא יש קרבנות שכשהם שלא כמצוותם, הרי אין מצוה כלל...

הֶעֱלָה וְחָזַר וְהֶעֱלָה וְחָזַר וְהֶעֱלָה – חַיָּב עַל כָּל עֲלִיָּה וַעֲלִיָּה , דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.

פירוש, העלה איבר בחוץ ופקע מעל האש וחזר והעלהו פעם ופעמים – לדעת רבי יוסי אינו חייב אלא על ההעלאה הראשונה בלבד, ולדעת רבי שמעון חייב...

דף ב.
תד ה החטאת. איכא חטאת ואשם נמי דאין באין על חטא כגון חטאת יולדת .
יש ליישב לכאו' עפ י מה שאמרו בנדה לא: בשם רשב י דאף יולדת צריכה להביא חטאת כיון דקופצת ונשבעת, אך כנראה שהתוס' אזלי בשיטת הר ן נדרים ד. דעיקר קרבנה לאו לכפרה אתיא, שהרי אפילו יודעת בודאי שלא נשבעה ג כ צריכה להביא קרבן.

גם יש...

בפשטות לשון הרמב ם הלכות מעשה הקרבנות פ ט ה ה נראה שאין דבר כזה אלא כל נדבת שלמים ה ה תודה

היתכן?

לדעתי מבואר בגמרא ט. לא כן

אשמח לעוד מקורות ולהסבר בדברי הרמב ם

 לא הבנתי בשינויא 'אשה בסתמא לאו לגירושין עומדת', מה צורך בזה, הא כיון דאסיק דבעינן לשמה, ורק דבזבחים שמן עליהן ולזה הן עומדין, ממילא דגט אשה לא דמי כלל, כי מעולם לא היה בו 'לשמה'?
גם לא מובן: וכי על האשה אנו דנים או על הגט? ומה בכך שאשה בסתמא אינה עומדת לגרושין, מה עם הגט? הוא כן עומד לגרושין?...

זבחים ג' א' בסוה ע:
אמר רבי אליעזר קל וחומר אם הציל במת החמור לא תציל בכלי חרס הקל.
 
יל ד במה שההעמיד הק ו בין מת החמור לכלי חרס הקל, ולכא' אין הדברים מקבילים, שאם מדבר על הדבר המטמא - הו ל להעמיד לעומת מת החמור את השרץ הקל, ואם מדבר על מקום הטומאה, הו ל להעמיד אהל המת החמור לעומת כלי חרס הקל?

כשחסרה הבהמה בין שחיטה לזריקה, או המנחה בין קמיצה להקטרה.
והנה בבהמה במום פקע קדוה ג ואף בק ק ליכא מעילה.
השאלה האם במקרה של חסרון, וכמבואר בסוגי' מנחות ט: שהחסרון כבעל מום (וכמבואר בתוס' קח: - קט. ד ה כמאן מהדרינן פוקעין דמשו ה נפטרים בחוץ), האם ה נ ליכא בהו מעילה.

(ויסוד השאלה שלי הוא האם בכה ג...

מקורות בבקשה.
שאלה שעלתה בבית כנסת, על ידי שני תלמידי חכמים המשמשים כמלמדים בחיידר.
מ מ אחד שאני זוכר.
רש י זבחים ז.
תודה רבה.

זבחים ף מ ב ע ב תוס' ד ה הקומץ כותבשקומץ הוה לחמו של מזבח ולכן פוקע פיגולו משא כ דם שנזרק לא הוה אכילת מזבח
ושואל טה ק למה אין את הק,ו של עולא אס מרצה לפיגולו לא מפקיע פיגולו
ואפשר לומר לפי חידוש הגר ח שזריקה זה עבודה אז העבודה נעשתה לריצוי הפיגול אבל אין פה אכילת מזבח שמפקיעה שם פיגול
משא כ בהקטרה...

הרמב ם הלכות פסוהמ ק  פרק י ח כותב שעל לבונה חיבים בטומאה ומשמיט עצים ועיין שם בחידושי הגר ח שכל מה שאפשר לפגל בעצים הינו דוקא לרבי שהוה קרבן ועין באבי עזרי שחולק עליו בביאור הסוגיא בדף ל ד במחלוקת אביי ורבא ונוקט שזה גם אליבא דרבנן

ואולי יש לבאר ברמב ם דהנה תוס' דף מ ג ד ה הלבונה שואל למה יש...

הנה רש י דף מ ב ע ב  כותב בשאלת הגמ' שהוה מיא בעלמא שכיון שזרק את השאר בלי מחשבת פיגול אז זה מיא משמע שאם שאם יהיה מחשבת פיגול בהכל אז לא יהיה  מיא בעלמא כיון שהפיגול חל בסוף .

רק שאלת הגמ' היא ממה שכתוב חשב בראשונה או בשניה  שמשמע שחשב רק בראשונה ולא בשניה . 
ובזה יהיה מיושב שאלת הגר ח על תוס'...

בגמ' שם איתא שמנחה שנקמצה בלילה אינו נחשב מחוסר זמן ודלפיכך קידוש הקומץ בכלי מהני (וכ ש מקדשו שלא מדעת) ליפסל.
ולא הבנתי דככל ואיכא קרא דביום צוותו א כ מ ט נחשב קמיצה כשירה לענין שמתקדש בכלי, ועוד דמה הענין בקידוש כלי זה שהרי אין דין 'כלי שרת' לקדש קמיצות פסולות, ואף אין סיבה שיתקדש בכך שהוא מועיל...

(בסוף זבחים יש מחלוקת מרובעת בביאור הפסוק כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה - האם 'מנוחה' זו שילה ו'נחלה' זו ירושלים, או להיפך, או שבשתיהן הכוונה לשילה, או להיפך ששתיהן ירושלים)

אקיצער, גליתי שם שבין כל השיטות יש גם רבי שמעון ורשב י.
היתכן? הרי סתם רבי שמעון הוא רשב י? הוא חולק על עצמו?

יש מחלוקת אביי ורבא האם בלחצות לעולה ושלמים  יש מחלוקת אם תפוס לשון ראשון
ורבא מביא ראיה שיש מזה שחלקו על פיגול בשחיטה לשיטת ר' יוחנן שחלקו בעבודה אחת ומתרץ אביי שכיון שישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף אז חשב בסימן ראשון חוץ לזמנו וסימן שני חוץ למקומו 
 ושואלת הגמ' מקמיצה שגם שם נחלקו ומתרצת הגמ' שמדובר...

יש מחלוקת בשיטת ר מ שמליקת טרפה מטהרתה האם גם מליקת בע מ מטהרתה כי לא מצינו מליקת בע מ מטהרתה
וקשה מה ההפרש בין טרפה לבע מ
ואולי אפשר לומר דהנה מצאנו מחלוקת בתמורה דף יז האם שהקדיש טרפה  ששמואל אומר שצריך לחכות שיפול מום ומבאר רש י שיש לה קדושת הגוף ור' אושיעה אומר  כמקדיש עצים ואבנים  שיש רק...

דאמר רבא עולה ששחטה שלא לשמה אסור לזרוק דמה שלא לשמה.
והנה בסוגי' נזיר כח: מבואר בכמה אופנים בסוגי' שם שככל ונשתנה שם הזבח, הרי אפשר אף לזרוק הדם לכתחילה במחשבה האחרת (והמקרים שם הם או בנשחט שלא לשמו, או בהפר לה בעלה את נזירותה, יעוי ש בסוגי' ובתוס'. (עריכה: ומוכרח מהסוגי' דאף בכבשי עצרת מחשבת של ש...

כשקיבל דם בב' כוסות וחישב מחשבת פיגול בכוס א' אבל זרק הדם מכוס הב' (שבקבלתו לא חישב מחשבה פסולה) וא כ התר הקרבן הוי מדם הכשר, האם הבשר אסור באכילה?

אשמח למקור. תודה רבה.

רש י בפסחים עג. ר׳ אליעזר אומר ימות – כל צדדיו של רבי אליעזר היה עושה אשם כחטאת לכל דבר שנאמר (ויקרא ז) כחטאת כאשם וכן גבי שלא לשמו וכן גבי חטאת שנכנס דמה לפנים במס׳ זבחים (דף י:). {ויעוי' נמי בספרי ויקרא ו' כ ג}.
והנה לעומת זאת איתא בזבחים יא. דר' אליעזר יליף כר' שמעון דמנחה עובדה בימין ועובדה...

ידועים דברי הגרי ז (פ ד ממעה ק) שכהן שכיוון שלא לשמה אינו עוקר את דין הלשמה שבקרבן אלא הלשמה עדיין קיים אלא שחש מחשבת פסול. ועי ש. והדברים צריכים ביאור. ונתועררתי לבאר בזה תוך שיחה עם ג א. דיש ב' חלקים בהקדשת הקרבן, יש את מה שהבעלים הקדיש את הקרבן, ובזה הקרבן הוא קרבן לשם מה שהקדישו הבעלים. ויש את...

שלום אני תקוע כאן נואשות בזבחים כו, ב. לפי הצד ששלא במקומו לאו כמקומו דמי, הזבח פסול כמו שמשמע במשנה, או פשוט הזריקה היא כלא כלום ויחזור ויזרוק או יחזור ויקבל ויזרוק כמו שמשמע בגמרא? לכאו' זו ממש סתירה ולא מצאתי מי שידבר על זה!
תודה

הנה ידוע שאלת הגר ח מה ההבדל בין דם שאם היה בכלי אחר קודם קידושו בכלי פסול ובמנחה כשר ושני חילוקיו שם אמנם צריך לברר מה מקור הרמב ם שפסול בדם ונראה עפ י מה שביאר החזו א בסוגית נפחתו שולי מזרק שהגמרא דנה האם אויר שסופו לנוח כמונח דמי או לאו שהגמרא מביאה ראיה מחבית שכמונח דמי שאם העביר לכלי אחר בזמן...

בגמ' בדף כה ע ב כתוב שאם נשחט בן שנה אז צריך שהזריקה תהיה גם כשהוא בן שנה ומזה מוכיחה שם שאזלינן בתר שעות וקשה למה אינו תלוי בסוגיא של בגר בקבר ,ויש לדון שמא בן שנה אין לזה שום משמעות רק אם עבר שנה מהלידה או שיותר וגם לאחר שמת עבר יותר משנה מלידתו  משא כ בבגר של נערה זה גוף אחר וע ז הגמ' דנה האם יש...

ברש י זבחים לח: ד ה אמר רבי יוחנן ז ל אמר רבי יוחנן שלש מתנות – אחרות שבחטאת אין באות בלילה ואע״פ שאינן מעכבים ולאו זריקה גמורה היא מיהו דם נפסל בשקיעת החמה כדלקמן ואין מעלין לגבי מזבח לכתחילה .
ומבואר שלרש י ס ד שהדין להקריב ביום מיירי רק על קרבנות שחיובם להקריב והיינו שמעכבות, אבל ג' מתנות או...

בזריקת טמא, השיריים (שבכוס) הולכים לאמה או ליסוד?

נ.ב. השאלה אינה אליבא דשיטת רבינו אפרים בתוס' זבחים לד: דבכל פסול הספק אי אזיל ליסוד. או א נ אף לספק זה אבל לצד שפסול עושה שיריים, דהא התם מיירי בשאר פסולים ולא בטמא, ושאלתי בטמא.

כשבעי' ב' עבודות להתר אחד, ובמנחות מז. ופסחים יג: מבואר שיש נדון לגבי ב' דברים המתירים. מאידך יש כמה מקומות שדנים לגבי 'חצי מתיר'.
האם זה מקרים שונים או התייחסות שונה כפי הנדון?

תודה.

יש מקור לסתור שאליבא דר' יהודה זבחים פד. דס ל דנשפך דמה עלו ירדו, כבר בנתן מתנה אחת בחטאת פנימית מהני דל א דאם עלו ירדו?

בזרק שלבמ ק (כשמואל דכבמקומו דמי, לכפרה). ולא זרק ד' מתנות (ואפי' בהי ת שהיה אפשר לו לזרוק). האם מ מ יש דין שפיכת שיריים ליסוד?
ואולי השאלה מתחילה בכל קרבן רגיל שיש לו דין ד' מתנות ועדיין לא זרק הד' מתנות אלא מתנה אחת, אם הוי בי' נמי דין שיריים ליסוד או דהוא רק אחר נתינת ד' מתנות. 
וכן באם אחר מתנה...