הגמ' בדף היומי אומרת מה טעם גזרו טומאה על העור גזירה שמא יעשה עורות אביו ואמו שטיחים (חולין קכב.)
ונשאלת השאלה, לכ' היה יותר מתאים לומר גזרה שמא יעשה עורות או א תפילין ומזוזות? (למ ד דהווי מן המותר בפיך)
וכיוון דעביד ביה מצווה חדא... ומ ט אמרו שטיחים שאין בהם תועלת רוחנית?

המעשה המסופר שם הוא:
מר זוטרא בריה דרב נחמן הוה קאזיל מסיכרא לבי מחוזא, ורבא ורב ספרא הוו קא אתו לסיכרא, פגעו אהדדי, הוא סבר: לאפיה הוא דקאתו, אמר להו: למה להו לרבנן דטרוח ואתו כולי האי? אמר ליה רב ספרא: אנן לא הוה ידעינן דקאתי מר, אי הוה ידעינן - טפי הוה טרחינן; א ל רבא: מאי טעמא אמרת ליה הכי,...

העיד רבי יהושע בן זרוז בן חמיו של רבי מאיר לפני רבי על ר מ שאכל עלה של ירק בבית שאן והתיר רבי את בית שאן כולה על ידו חברו עליו אחיו ובית אביו אמרו לו מקום שאבותיך ואבות אבותיך נהגו בו איסור אתה תנהוג בו היתר דרש להן מקרא זה  וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא...

קושיה חולין קכ: 
מבואר בגמרא שלומדים תרומה מביכורים שמשקין היוצאין כמותן, וכשם בביכורים הדין שאם הביא פירות ודרכן אף המשקין קדושים בקדושת ביכורים הוא הדין בתרומה שאם תרם פירות ואחר כך יצא מהן משקין הרי הן כמותן.
לאחר מכאן הגמרא מביאה מחלוקת אם בתרומה רק משקין היוצאין מזיתים וענבים חייבים עליהם קרן...

בחולין ע. איתא דאיכא דין חציצה בבכור וכל שחצצו בין הרחם לבכור הרי אינו קדוש. ויל ע אי הוי מדין קדושת הבכור (לשון הגמ' רחם מקדש) או דאי לא אינו פטר רחם.(ועי' בחי' מרן הריז הלוי דקדושת בכור ופטר רחם הוי ב' דינים נפרדים)
ונ מ אי הולד הנולד אחריו יהא בכור לר ש דאמר בבכורות מ ז: דבכור לדבר אחד הוי...

צ ע מה ההסבר בכלל הזה, במה איסור 'ונשמרתם לנפשותיכם' חמור יותר מכל איסורי התורה. ולכאו' ההסבר הוא עפ י הכלל שפיקו נ דוחה כל התורה, שרואים שחיי אדם חשובים יותר מדיני התורה.
אך שם בסוגי' מבואר שמכח הלל הזה איננו סומכים על חזקה להתיר במקום סכנה.
וכאן צ ע הרי בעבירת גילוי עריות סומכים על חזקת היתר, וג...

ידוע הגמרא בחולין יא: שרצו ללמוד רוב ממכה אביו ואמו מות יומת דילמא לאו אביו הוא.
וקשה דילמא איירי שקלסתר פניו דומה לשל אביו, אמנם יתכן שעדיין זה לא ודאות גמורה, אבל מכל מקום כבר אין כאן מקור לרוב דעלמא.

א) קלג:

הלוקח גז צאנו של עכו ם פטור מראשית הגז כו'

כ ה במתני' לקמן קלה. (ובאמת ליתא בתוספתא)

ויש לעיין מדוע לא תני כהן וצ ע

ב) קלו:

אין והתנן היו לו ב' מינים שחופות כו'

צ ע מדוע לא פירש י בניחותא כמו שפירש לעיל ולקמן?

ועיין בדק ס שיש גירסא בכת י דהא תניא ואולי גי' זו הי' לפני רש י...

ג)...

קלב.

רש״י ד״ה הלכתא כותיה דרב חסדא - דאמר לעיל המזיק מתנות או שאוכלי פטור מלשלם.

לכאורה צ״ע כוונת רש״י בזה, הרי כבר כתב כן לעיל בסוף קלא: ד״ה וכרב חסדא - דאמר מזיק מתנות כהונה או אוכלן פטור.

ועי׳ ר״ן.

יש להעיר מדוע לפעמים פירש רש״י כדאמר - ״לקמן״ ״לקמיה״ או ציין למקום פלוני ולפעמים לא כתב כלום.

עוד יש להעיר מדוע מצייני הש״ס לפעמים ציינו למקומות שנמצא לשון זה ולפעמים לא כתבו כלום.

והנה ראה זה פלא בשדי חמד מערכת הדל״ת כלל ח ( ... ד&pgnum=96)
שהעיר על דברי הגמרא בחולין קכד ״כדאמר רב פפא במרודד״...

קכב:

רש״י ד״ה ולתפלה המהלך בדרך ״וגמר בלבו״ ורוצה ללון מבעוד יום כו׳

מה כוונת רש״י ז״ל במש״כ ״וגמר בלבו״ ?

קיט:

רש״י ד״ה המלאין שבשבלין מיטמאין ומטמאין - מוציאין ומכניסין טומאה לשבולותיה ואין מצטרפין דאינן שומר אלא יד.

צ״ע בכוונת רש״י ז״ל בדיבור זה, הרי כבר כתב כן בקיצור לעיל בד״ה מיטמאין ומטמאין ואין מצטרפין - דיד היא ואינה שומר.

מבואר בחולין קיט. נקודה המייחדת את הפול, שאפשר לאחזו ביד בנוחות.

ואולי עפ ז י ל את דברי הכהנים בפסחים ג:
הכהן שאמר הגעני כפול, התכוון קיבלתי קצת אבל כמות שאפשר לאחזה.
והכהן שאמר כזנב הלטאה, התכוון קיבלתי קצת אך א א לאחזה כזנב הלטאה המקפץ ממקום למקום.

א) חולין קיד:

רש״י ד״ה כלאי זרעים - חטין עם עדשין שאסור לזרוע זה עם זה

ק׳ מדוע לא כתב ״שעורין״ וכמוש״כ הגמרא ״חטי ושערי״ וצ״ע

ב) חולין קטו:

נאמר כאן כי עם קדוש כו׳ ונאמר להלן ולא יהיה קדש כו׳

יש לעיין מדוע לא הביא תחילת הפסוק ״לא תהיה קדשה״

קב:

ת ש נטל צפור שאין בו כזית ואכלו רבי פוטר ור' אלעזר בר ר ש מחייב אמר ר' אלעזר בר' שמעון ק ו על אבר ממנה חייב על כולה לא כל שכן חנקה ואכלה דברי הכל בכזית עד כאן לא פליגי אלא דמר סבר בחייה לאברים עומדת ומר סבר בחייה לאו לאברים עומדת דכ ע מיהא לא בעינן כזית

עיין רש י ורבי אלעזר ברבי שמעון מחייב -...

קג.

רש״י ד״ה דאמר מר - רבא אמרה בזבחים בפרק חטאת העוף

צ״ע מדוע האריך רש״י ז״ל בלשונו.

ועיין רש״י לז. ד״ה ואמר מר - בזבחים בפרק חטאת העוף. ולא כתב ״רבא אמרה״

קב:

רש י ד ה אלא אחת - דחד לאו הוא וכיון דבחדא אכילה וחדא התראה וחד לאו הוא חדא הוא דמיחייב וכן כולן

צ ע בכוונת רש י ז ל

קג.

רש י ד ה לריש לקיש קשיא - דהא אפילו לדידיה מתרי קראי נפקי וליחייב תרתי.

לכאורה לשון אפילו צ ע, והול ל דהא 'אף' לדידיה כו'

צט:

ההוא דאתא לקמיה דרבי חנינא הוה יתיב רבי יהודה בר זבינא אבבא כי נפק אמר ליה מאי אמר לך אמר ליה שריא ניהליה אמר ליה הדר עייליה לקמיה אמר מאן האי דקא מצער לי זיל אימא ליה למאן דיתיב אבבא אין בגידין בנותן טעם

יש להעיר כמה הערות במעשה הנ ל.
א) מדוע היה רבי יהודה בר זבינא עומד על בבא של רבי חנינא....

סב:

אמר רב אסי שמונה ספיקות הן חובא חוגא סוגא והרנוגא תושלמי ומרדא כוחילנא ובר נפחא

רש״י חובא וחוגא הרנוגא וסוגא כוחילנא תושלמי עכ״ל

צ״ע בסדר שנקט רש״י. ועוד ק׳ מדוע השמיט מרדא ובר נפחא.
ועיין רש״י סנהדרין קח.

הערות חולין צד-צה

א) צד.

ת ר לא ילך אדם לבית האבל ובידו לגין המתקשקש ולא ימלאנו מים מפני שמתעהו ואם יש שם חבר עיר מותר

לכאורה אם ימלאנו מים ירגיש האבל שהיין מזוג יותר מדאי וא כ מה הבעיה?

ב) צה.

רש י ד ה מצא - משנה היא בטהרות כו'

ועיין בהגהות הגרי ב דצ ל מכשירין. אולם לכאורה פשוט שכוונת רש י...

אותו ואת בנו ...
ועיין בגמרא עח: בנו כרוך אחריו יצא זכר שאין בנו כרוך אחריו כו׳

לכאורה צ״ע מדוע נקט בלשון זכר אם הכוונה לנקבה.

האם יש למישהו מחברי הפורום
סרט או מצגת על שחיטת בהמה המבאר את מסכת חולין
אני מתכוון בחינם!
דרך המייל או בג'מבו מייל או איזהשהוא אתר המראה את השחיטה
תודה רבה מראש לכל המסעיים

לדעת חכמים במשנה במסכת חולין הנוטל אם על הבנים - חייב לשלח.
הסתפקתי האם החיוב לשלח הוא גם - נאמר - בעוד שנתיים? כשהבנים הפריחו וגדלו או מתו?
האם מתייחסים לחיוב הראשון שלו - וממילא גם לאחר זמן רב ב עמוד ושלח קאי , או שרק כל עוד הבנים או הביצים כאן קיימות - עדיין המצווה כעת עליו, ולכן ישלח כעת, אך...

חולין קג: במתני׳ כל הבשר אסור לבשל ״בחלב״ חוץ מבשר דגים וחגבים ואסור להעלות עם ״הגבינה״ על השלחן חוץ מבשר דגים וחגבים

ועיין רש״ש ותפארת יעקב שהעירו מדוע פתח בחלב וסיים בגבינה.
ואני חשבתי לתרץ דמתניתין דיבר בהווה ודרך לבשל בחלב ולאכול עם גבינה ולא לאכול עם חלב. (כמדומני שבזמן הגמרא עיקר משקה שהיו...

בעניין 'הליכה אחר הרוב' אשמח לקבל תשובות.

-----------

א) הנה ביסוד הסברא של דין 'ביטול ברוב' האמור בספק בדעות, בדוגמת ספק בדעות הסנהדרין, כתב בעל ה'מנחת-חינוך' אשר הטעם שאנו פוסקים כדעת רוב הדעות הוא משום שעל פי רוב דעת רוב האנשים קולעת לאמת המציאותית עליה ניסוב הספק (מצוה עח):

אך איכא לספוקי ,...