גמ' : והא תניא במה דברים אמורים במצות לא תעשה אבל במצות עשה כגון אומרים לו עשה סוכה ואינו עושה לולב ואינו עושה עשה ציצית ואינו עושה מכין אותו עד שתצא נפשו.

למה להמית אותו ולא להסתפק בלהוריד ממנו את הטלית או לקרוע אותו (או כנף אחד)? 

 

הנה בשו ע פסק דנשברה מפרקתו חשיב כמת לעניין שמטמא 
מישהו הסביר לי שכשנשבר המפרקת מיד המח מת ואיין לו חיים חוץ אם מיד מחברו לאקמו וחי על המכשיר {וג ז לא לעולם}
זה מה שנקרא מוות מוחי בעולם הרפואה. 

ולגבי גברא קטילא ואיסור רציחה על כזה נשמה האריכו בזה הפוסקים שחשיב כחי { איני בקי כלל בנידון, אבל כך...

קיי ל זבחים ע: דעגלה ערופה - עריפתה מטהרתה מידי טומאה 
ויש להסתפק  מה הדין במצא בה עובר .
האם הווה כשוחט את הטריפה דשחיטת האם מוציאה את העובר מידי טומאה
או דילמא שאני הכא דלא שייכא עריפה  גבי העובר כלל .

את ל דנטהר - מהו לשחטו להתירו באכילה?
למאן דאמר ד' סימנין אכשר ביה רחמנא- פשיטא דשרי 
כי תבעי...

תלמוד בבלי מסכת חולין דף ע עמוד ב 

מתני'. בהמה שמת עוברה בתוך מעיה, והושיט הרועה את ידו ונגע בו, בין בבהמה טמאה בין בבהמה טהורה - טהור, ר' יוסי הגלילי אומר: בטמאה - טמא, ובטהורה טהור: גמ'. מאי טעמא דתנא קמא? אמר רב חסדא: קל וחומר, אם הועילה אמו להתירו באכילה, לא תועיל לו לטהוריה מידי נבלה.

ומעתה...

האם שחיטת טריפה מועילה להתיר איסור אבר מן החי? נפק מ במפרכסת למשל.
דמוכח בהרבה מקומות ששחיטת טריפה יש בה חסרון בעצם השחיטה, והשאלה אם הוא גם כלפי איסור אבר מן החי.

פרק ד' משנה ה':

קְרָעָהּ וּמָצָא בָּהּ בֶּן תִּשְׁעָה חַי,
טָעוּן שְׁחִיטָה, לְפִי שֶׁלֹּא נִשְׁחֲטָה אִמּוֹ:

זה דווקא בבן תשעה חי?

בגמ' חולין פז. מעשה באחד ששחט וקדם חבירו וכסה וחייבו רבן גמליאל ליתן לו י' זהובים:
ובתוס שם מביא גמ' אחרת (ב ק צא.) במי שהיה אילנו נוטה לרשות הרבים, ובא חברו וקדמו וקצץ, הקוצץ חייב לבעל האילן עשרה זהובים.

ויש לעיין, מתי נקרא שהמצוה שייך לחברו, כך שמי שמקדים אותו חייב לו י' זהובים.
בשני המקרים הנ...

דפ ב ע א:

מתני' שנים שלקחו פרה ובנה
איזה שלקח ראשון ישחוט ראשון
ואם קדם השני זכה:
 
גמ'  אמר רב יוסף לענין דינא תנן תנא
אם קדם השני הרי זה זריז ונשכר
זריז דלא עבד איסורא ונשכר דקאכיל בשרא:

ולכאורה לא מובן שמשבחים אותו
הרי אם הקונה הראשון יודע
שזכותו לשחוט ראשון הוא ישחוט
ונמצא השני...

פרק ו' משנה ב':

וְהַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בִּפְנִים,
וקָדָשִׁים בַּחוּץ,
רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב,
וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.

והרי דברי ר מ הם סתירה
לנאמר במ א כדעת כולם:

כִּסּוּי הַדָּם, נוֹהֵג.. בְּחֻלִּין,
אֲבָל לֹא בְּמֻקְדָּשִׁים.

בכיסוי הדם (מ ב):

הַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בִּפְנִים,
וְקָדָשִׁים בַּחוּץ,
רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב,
וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.
ברטנורא:
והלכה כחכמים

אבל באותו ואת בנו
(משנה ב')
מובן שהיה פשוט וברור
שחייבים גם על אלו
- מה נשתנה כיסוי הדם
מאותו ואת בנו?

מה יותר חמור באכילה נבילות טריפות או בהמה טמאה, מקור.

נח' רבנן ור' שמעון בשחיטה שאינה ראויה, 
ואחת מדוגמאות המשנה היא, עגלה ערופה.

ומק' הגמ' מנמצא ההורג, תרעה בעדר. ומוכח שאין קדושה מחיים וא כ שחיטה ראויה ?

ומובא בשם ר' ינאי מפאת קו' זו שאין גורסים עגלה ערופה.
ומק' הגמ' שמצאנו שר' ינאי מחלק שעד ירידתה לנחל איתן אין נאסרת, ומירידתה לנחל...

צ''ע מדוע לא הוזכרו דיני מליחה במשנה?

בגמ' חולין קי: כבדא מה אתון ביה וביארו רש י ותוס דהכבד כולו דם ובכ ז התירתו תורה,וע כ איסור דמו רק מדרבנן.
והדברים תמוהים הא עינינו רואות דאיכא בשר בכבד ומה הוכחה זו דהתירה תורה בשרו,
וביתר דהאחרונים שם המהרם שיף ועוד, דנו להתיר אכילת כבד עם חלב דהרי דם הוא ואינו בשר.
ומוכח דבשר הכבד, אינו בשר אלא...

פירש י: בנשימה אחת: ומכל מקום מפסיק הוא בינתיים:

וקשה לי: אם הוא יכול להפסיק בינתיים, מה העניין בנשימה אחת, הרי אפשר להפסיק טובא ולא יהיה ניכר שתוקע ומריע בנשימה אחת?

הגמרא מסתפקת על עובר שהוציא יד בתוך העזרה שאולי לא יחשב כיוצא מהבהמה כיון שמחיצות העזרה נחשבות מחיצות לבהמה 
וכמו כ יחשב מחיצה להחשיב את העובר כאילו הוא בתוך הבהמה ושחיטת הבהמה תתירו באכילה.
ואני שואל מה הקשר בין מחיצות האם למחיצות העזרה הלא מחיצות האם מתירות משום שהעובר בתוך הבהמה ואיך יועיל...

קיי ל שולד בן פקועה שאימו טריפה, יכול לשוחטו כדי להתירו באכילה .

ויש להסתפק מה דין חלבו 
שהרי מצד שחיטת אמו, חלבו מותר מאיסור חלב כמו כל בן פקועה , אבל אסור באיסור טריפה .
ומצד שחיטת עצמו, אסור באיסור חלב, אבל מותר מאיסור טריפה .
וא כ האם מותר לאכלו ע י שישתמש בשחיטת שניהם, או ד דהוה תרתי דסתרי ...

דאי הוה אמר בהדיא מעשר ראשון הוה אמינא דה''ה מתנות כהונה

 הגמ' בהו''א רצתה ללמוד דין רוב משחיטה עצמה מהא דל''ח שמא במקום נקב קא שחיט וז''ל  

רב אשי אמר אתיא משחיטה עצמה דאמר רחמנא שחוט ואכול וליחוש שמא במקום נקב קא שחיט אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא
 

אלא דדוחה וז''ל 

אמר רב אשי אמריתא לשמעתא קמיה דרב כהנא ואמרי לה רב כהנא קמיה דרב שימי ואמר...

בימים אלו מסופר רבות הסיפור הנפלא על הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ ל והחגב.

היום חבר הראה לי שסיפור כזה אירע לפני כ-200 עם הגאון הלובי רבי יצחק גואטה

הוא כותב בספרו שדה יצחק חולין נט

ובתוך שאני משתומם נפל על הגמרא שבידי עוף אחד מזה המין יפה מראה ולקחתיו בידי והצצתי לבו ומצאתי כל הסימנים האלו...

בשו ת הרשב א החדשות א' מ ז מבואר דחלב ולד בן פקועה שהוא ולד טריפה מותר , וצ ב דמ ש מהוציא העובר את ידו ובעי ר' ירמיה מהו לגמוע חלבו, כיון דלית לי' תקנתא בשחיטה. אכן אי גדר יוצא דהוא איסור מחודש, לק מ, אכן להמבו' בחי' הרשב א ס ט. ד ה אלא ותוה ב ב ב סוף ש ג דבעיא דר' ירמיה היינו משום דלית ליה תקנתא...

יש לעיין אם בפסוקת הגרגרת בכולו יש גם פסול עיקור, שהרי מחצית הסימן שלצד הריאה עקור מהלחי. ובאמת לכאעו' בפמ ג סי' כ ד מבואר לצדד כן דגם זה הוה עיקור. .

ויל ע בזה, דהא ע כ פסוקת הגרגרת לא הדר בריא וכדמוכח מהא דהיא טריפה, וא כ קשה לפי ז דהיאך מהני שחט שלא במקו' חתך לר ל, אטו לי ל לר ל הלכתא דעיקור....

דנו האחרו (ש''ש ה-ט ועוד) האם מחזיקין מאיסור אבר מן החי לאיסור טריפה.

וב רשב''א תה''ב (בית א' שער א') הק' למאן דס''ל דסמכינן מיעוטא לחזקה היאך אכלינן בשרא, הרי יש לסמוך חזקת איסור הבהמות למיעוט טריפות ולאסור, ולכאו' יש ללמוד מכאן לנדון הנ''ל דמחזיקין לאיסור טריפה.
וז''ל הרשב''א

ועוד היה לו...

רציתי לדעת מה מהמקור לזה שבימינו המנהג לבדוק סכין שחיטה ולפוסלו אם אינו חלק לגמרי ואם הורגש דבר קל בבדיקתו.
הרי בגמ' מבאר דחיישינן לפגימות, ושיעור הפגימה כדי שתחגור בה ציפורן, ועע''ש דפגימה היינו פגימה אוגרת שיש בה ב' קדקדים אבל בלא''ה כשר, וכן נמצא שם שבדקו ע''י הסתכלות על חוד הסכין מול השמש או...

בב''ח (ס' יח וס' כח) כתב לפטור לגמרי מכיסוי הדם בספק בשחיטה.
וב פמ''ג  (ס' כח ס''ק כז) כתב לפ' דהוא משום דסו''ס אינו נאכל ואינו בכלל אשר יאכל וז''ל

ועיינתי בב ח בסימן זה וז ל כיון דלא יצאה מחזקה כו' וגם זה הוה בכלל אשר יאכל יראה לי דה ק לו דהוה ספק השקול עם החזקה ולא וודאי מ מ כיון דאשר יאכל ממעט...

אשמח לקבל ביאור טוב בחילוק בין רוב לחזקה היינו ברובא דליתא קמן, מתי קוראים לזה רוב ומתי חזקה
ואביא כמה דוגמאות כדי להסביר השאלה:
רוב עמי הארץ מעשרין הן.
רוב נשים מתעברות ויולדות.

חזקה אין אדם פורע בתוך זמנו.
חזקה אין אדם מעיז פניו וכו'.
חזקה א א תובע אא כ יש לו עליו.
חזקה אין אשה מזנה וכו'.

יש...