יש כלל בסדר לוח השנה שכשחל מולד תשרי ב'גטר ד' ראש השנה נדחה ליום חמישי, מדוע זה כך?

בהגהות הגר״א במסכת ערכין על תוספת בדף לד ע״א ד״ה הן ומגרשיהן, איני יודע ק״ו הא העיקר שיהיו מוקפות מימות יהושע ואילך והני למססתרינהו קיימי אז עכ״ל
ולא מובן קושיותו, הרי עד שנתנו אותו ללויים עוד לא היה קיים למסתרינהו הרי שהיה שעה אחת מוקף חומה וזה קושית התוספת, ומה כוונתו מימות יהושע ״ואילך״ וכי צריך...

הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחש ו, רבי יהודה מכשיר בקטן (מגילה יט:)
הכל כשרין לקדש חוץ מחש ו, רבי יהודה מכשיר בקטן (פרה ה' ד')
קטן שלא הביא שתי שערות,  רבי יהודה אומר, תרומתו תרומה (תרומות א' ג')

האם יש קשר בין כל המקומות? מסברא היה נראה שכן אולם בכל פעם מובא הסבר אחר,
(לגבי מגילה לא מובא הסבר...

הרמב ם שמיטין ויובלות פ י הל ה, הביא את דעת הגאונים שבזמן החורבן אין מונים יובלות כלל, אלא רק שמיטין.
וזאת אף דקיי ל כדעת רבנן דר י ,שאין מונים את שנת היובל למנין שנות   השמיטה .

וביאר הגר ח שם דהיינו משום שצריך שב ד יקדשו  את שנת היובל, ומשעת החורבן שלא היה ב ד לא חל שם יובל כלל אף לרבנן, ולכן...

כידוע שהמשנה אומרת על בתי ערי חומה הרי זו כמין ריבית ואינה ריבית, ובברייתא הרי זו ריבית גמורה אלא שהתורה התירתו, והגמ' מפלפלת בזה שתלוי בפלוגתא דר י ורבנן אם צד אחד בריבית מותר.
ותמוה למה המשנה לא מציינת גם על הא דלווים גואלים לעולם דהרי זו ריבית גמורה והתורה התירתו, וכאן חמור יותר שאין כאן אפילו...

מצאתי דבר מחודש מאד בכתבי מרן הגרי ז למסכת ערכין ד ב ב' ע ד התוס' שם שהביאו דברי הירושלמי דכל הפטור של נשים וקטנים ממצות עליה לרגל היינו דווקא מלהביא קרבן אבל מעצם הראית פנים בעזרה אינם פטורים וחל עליהם דין ראית פנים בעזרה בלא קרבן, וראיה זו נלמדת מפרשת הקהל. עכת ד הירושלמי כפי שהובא בתוס'.

והקשה...

בב' מקומות במס' ערכין מצאתי מסופר על אמוראים שהכו את חבריהם.
ערכין דף טז עמוד ב:
כי הא דרב הונא וחייא בר רב הוו יתבי קמיה דשמואל, אמר ליה חייא בר רב: חזי מר דקא מצער לי, קביל עליה דתו לא מצער ליה. בתר דנפיק, אמר ליה: הכי והכי קא עביד וכו'
וברש י: אמר ליה רבי חייא - לשמואל חזי מר דקא מצער לן רב הונא...

הערות מסכת ערכין 

א) כה.

מתני' הקדישה שתים ושלש שנים כו' 

לכאורה הול ל שתים ותו לא (וכבר האריך המל מ בזה בהלכות לולב) 
ועיין לשון הרמב ם פרק ד ערכין הלכה ו וצ ע מדוע נקט ארבע שנים

ב) כה:

רטושין, רטושי רטושין. 

צ״ע קצת בטעם שהשדה נקראת כך, ועיין תוספות יו״ט. 
ואגב יש לעיין אם אחר היובל...

ערכין דף י ג

א) כלב בר כמה הוי בר תמנן נכי תרתין כו׳

מדוע נקט הגמרא לשון זה ״תמנן נכי תרתין״ ?

ב) איבעית אימא מדשבע כיבשו שבע חילקו כו׳

מה הסברא בזה?

 

כשהבעלים פודים שדה אחוזה שהקדישו - עליהם להוסיף חומש מלבר - עוד 25%.
השאלה היא למה?
ובעצם פנייתי לחברי הפורום היא האם מישהו ראה מאן דהו שריכז תשובות בנושא, כיון שאני יודע שיש שהתעסקו בשאלה זו כגון רס ג ורש ר הירש ועוד, הייתי מעונין בחומר מרוכז. אך גם תשובות פרטניות תתקבלנה בברכה.
תודה