בעיוני בספר מעין גנים (לר א די אבילה, דף יז ע ג) ראיתי שמציין את הדפים למסכת מעילה דף מט, נ, נא ונב ולפנינו הדברים בדף טו טז יז ויח. אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי את התופעה?
האם הציונים מתייחסים לדפוס ידוע?

התולש עור בעוד הבהמה בחיה, האם מותר לו לעשות הימנה רצועה לסנדלה, או שכל שלא זכו הכהנים בעורות שייך ביה מעילה? 

בענין מה שחילק הנתיה מ בין תשלומי קדוה ג שהיא מדין כפרה, לבין תשלומי קדו ד שהיא מדין השבת גזילה, 
אבקש מראי מקומות המרחיבים ודנים בענין זה בהרחבה,
בתודה מראש

עי' במעילה יג. במשנה דאין להניק מבהמת הקדש לולד חולין וכ' התוס' שם ובדף יב: דטעם האיסור הנאה מן החלב הוא מקרא דתזבח ולא גיזה בשר ולא חלב שנאמר לגבי פסוה מ וכ ש שאסור במוקדשים עצמן.
וממשיכה המשנה ואחרים מתנדבים כן , ומפרש רש י שמתנים בשעת ההקדש שלא יאסר החלב, ועי' בתוס' שנראה שמסכים לדינא עם פירש י...

האם מה שאומרים על שימוש בהקדש של בית הכנסת יש בו דין מעילה יש לזה מקור