הנשמה חלק אלוק ממעל - האמנם?!

ראשית הא לך לשון הרמב ן בבראשית א א וזה לשונו ועתה שמע פירוש המקרא על פשוטו נכון וברור. הקב ה ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת . ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון ברא.... ואחר ההיולי לא ברא דבר אבל יצר ועשה כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותקן אותן....

כולם יודעים את מחלוקת בית שמאי ובית הלל ביבמות ס א ב', האם פריה ורביה זה בן ובת או ב' זכרים. והנה לכו ע אחר שקיים את מצוה זו, נפטר ממנה, ורק דיש עליו דין לשבת יצרה וכדו'.
אך יש להקשות, מדוע לא תהיה מצוה זו תמידית, כמו שתפילין מניחים כל יום, וכמו שקריאת שמע קורים כל יום, וכמו שמצה אוכלים בכל שנה, כן...

רש''י מביא פירוש עה''פ קול דמי אחיך זועקים, שאמר דמי לש' רבים כיון שהכהו קין במקומות הרבה כי לא ידע מהיכן תצא נשמתו, ושמעתי להקשות מהיכן ידע קין בכלל שישנה מציאות כזו שאדם ייטול את חייו של אדם אחר, שהרי משמע שידע שישנה אפשרות כזו רק שלא ידע היאך וקשה כנ''ל.

לכאורה אפידורל הוא מיעוט בקללתה של האישה בעצב תלדי בנים ,
ושמעתי לפרש דמאז שהאישה לקחה על עצמה את עול הפרנסה שזוהי קללת האדם בזיעת אפך תאכל לחם , אז הקב ה המעיט בקללת האישה.
מה אתם אומרים על זה?

ולמה באמת האישה לקחה את קללת האדם?