נראה כי זו גישה חלוקה בין חז ל וכן בין המדרשים שונים, אשמח אם ירחיבו את הדברים אני אביא שני דוגמאות.
בזוהר יש אריכות על יראה משבת אחד המקומות זה בתיקונים שדורש את המילה בראשית - יר א שב ת, ויש עוד כמה מדרשי חז ל שמתייחסים לשבת כאל מציאות וכן בגמ' על רמ' שהיה אומר לחולים בשבת - יכולה היא שתרפא. ...

אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר  זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ לִפְנֵי יְהוָה .  -  הבעלים 
( ד )   וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הָעֹלָה וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו.  -  הבעלים
( ה )  וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי יְהוָה    - הבעלים       
   ...

פ' ויקרא כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה' ( ב' י א), צ ב מדוע כתב שאור ולא חמץ, לכאו' הו ל לכתוב חמץ וכ ש שאור.

כיון שקיי''ל שביטל עשה ועשה תשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו כדאיתא ביומא
איך משכחת לה קרבן עולה שמכפר הלא אם עשה תשובה מיד מוחלין ואין צריך את הקרבן 
ואם לא עשה תשובה הרי הקרבן שלו זבח רשעים תועבה

רשי בהר יז אייר תשפ.pdf רשי בחוקותי יז אייר תשפ.pdf

אות א' - קרבן עולה
 

כתב הרמב ן לעיל ויקרא פרק א' פסוק ד'
ויתכן לומר, כי בעבור שלא הזכיר בקרבנות הנדבה לכפר עליו על שגגתו אשר שגג כאשר בקרבנות החטא, ואמר ונרצה , היה לרבותינו במשמעות הזה שיכפר על המזידים שאינם רצויים לפניו, כי השוגג אף על פי שחטא רצוי השם הוא. אם כן אי אפשר לו לכפר על המזידים...

חז ל מביאים שכשה' אמר למשה את סדרי הכפרה ע י הקרבנות, שאל משה: אבל מה יעשו כשבית המקדש יחרב?
והשיבו הקב ה שיקראו/ילמדו בפרשיות של הקרבנות ואני מעלה עליהם כאילו הקריבו. 
לפי זה אין זה קשור רק למצוות תלמוד תורה וידיעתה, אלא האמירה היא במקום עשייה. 
וכבר האריך הח ח בזה בריש ליקוטי הלכות שבירור עניני...