אהרן או אלעזר בן אהרן

בָּא לוֹ כֹהֵן גָּדוֹל לִקְרוֹת. אִם רָצָה לִקְרוֹת בְּבִגְדֵי בוּץ, קוֹרֵא. וְאִם לֹא, קוֹרֵא בְאִצְטְלִית לָבָן מִשֶּׁלּוֹ. חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנוֹ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת, וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנוֹ לַסְּגָן, וְהַסְּגָן נוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד...

זה מה שמצאתי מקופיא:

כי אפס כסף - נגמר.

אפס כי עז העם = לחוד (אונקלוס ויונתן) אבל (ספורנו) רק (אב ע להלן)

ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אותו תדבר = על כרחך (רש י). רק (כמו אפס כי לא יהיה בך אביון אב ע).

ואפס עצור ועזוב = תם (רא ם) אין (דעת זקנים).

ראיתי ברבינו הלל לתורת כהנים דבר שמשך את תשומת לבי:

ושעיר האמור בחומש הפקודים. היינו בספר וידבר בפר' פנחס, ולהכי קרי ליה חומש משום דחמשה חומשי תורה נינהו והוי האי חד מינייהו וקרי ליה פקודים משום דכתי' התם פקודי ישראל ופקודי הלויים

(הנושא שם, וזה נמצא גם במשנה מנחות מה:, הוא להוכיח שז' כבשים...