גור אריה פרשת בראשית ב,ה
ואין מכיר בטובתם. כלומר, ואסור לעשות טובה לאיש שאין מכיר בטובה, ולפיכך כל זמן שלא היה האדם - לא המטיר. אבל מה שברא את כל הנמצאים ואין מי שמכיר בטובתם, שהרי ברא הדשאים ואין מכיר בטובתן, לפי שלעצמם הם נבראים, ולא נקרא זה 'טובה', שלא יקרא 'טובה' רק מה שנותן לאחר, כמו גשמים...

כתב רש''י פרק א' פסוק ט''ז: שווים נבראו ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד'' הרי ללבנה לא היה אור עצמי ומדוע נחשב ששני מלכים משתמשים בכתר אחד (אין לומר שרק לאחר שנתמעטה פסק אורה העצמי, שאם כן למה נענשה בתרתי?)

היכן מוזכר לראשונה אדם כשם פרטי?

רש''י בראשית פרק ג' פסוק ט ו

וְאֵיבָה אָשִׁית, אַתָּה לֹא נִתְכַּוַּנְתָּ אֶלָּא שֶׁיָּמוּת אָדָם, כְּשֶׁיֹּאכַל הוּא תְּחִלָּה, וְתִשָּׂא אֶת חַוָּה, וְלֹא בָּאתָ לְדַבֵּר אֶל חַוָּה תְּחִלָּה, אֶלָּא לְפִי שֶׁהַנָּשִׁים דַּעְתָּן קַלּוֹת לְהִתְפַּתּוֹת וְיוֹדְעוֹת לְפַתּוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן,...

התורה אומרת ותפקחנה עיני 'שניהם' וידעו כי עירמם הם - הרי חווה אכלה ראשונה? אם כן כבר נפקחו עיניה ורק לאחר מכן שיכנעה את אדם, מדוע אם כן נאמר על שניהם בו זמנית - באותו זמן? 

ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי

ברוב ימי השבוע הנזכרים בפרשה שם המספר הוא שם היום בתוספת יו ד
שנים  - שני
שלוש -שלישי
חמש - חמישי
שש - שישי
שבע  -שביעי
מדוע היום הרביעי לא נקרא יום ארבעי או ארביעי ? (יש לי תחושה שהא' אינה מן היסוד, אבל אשמח להרחבת המבינים בדקדוק)

בספר משאת המלך עה ת (ריש פ' משפטים), הביא בשם ה מגיד מישרים בענין מה שאמרו המהלך במדבר ואינו יודע אימתי הוא שבת, מונה ששה ימים ושובת וכן לעולם, כי כל שביעי שבת הוא, וכ' לדייק מדבריו, דאי ז אך משום שלא תשתכח שבת ממנו, אלא דאמנם דין שבת הוא, דענין שבת אינו בדוקא ביום שקבעה תורה, דעצם הענין לעשות ששת...

כידוע רש י בתחילת פרשת בראשית מבאר שמה שהתורה התחילה מבראשית ולא מ'החודש הזה לכם' הוא כדי שאם יאמרו האומות ליסטים אתם וכו' תשובתם היא שכל העולם של הקב ה שבראו, ברצונו נתנה להם וברצונו לקחה מהם ונתנה לנו.
וראיתי שהרא ם מקשה, איך יאמרו כך האומות ? הרי 'מה שקנה עבד קנה רבו', וכיון שנח נתן את כנען עבד...

אני מחפש מקור למה שידוע שנס בא מהקב ה  רק אחרי שהאדם מצד עצמו עשה ככל יכלתו.

ראיתי כן ברבינו בחיי בפ' נח (בראשית ו, טז) שכתב שזה שהתיבה החזיקה את כל הבע ח והחיות היה דרך נס ממש. והקשה אם הי' נס, אז שיעשה להם נס שינצלו גם בלי תיבה שילכו על פני המים או שיפרחו באויר וכדו'.

וכתב שם רבינו בחיי: כי...

דברים נוראים מצאתי בספר תורת חיים , בראשית, עמ' 362:

כידוע, שאם לא היו אב ואם מדריכים לנער הקטן, הי' רע ומזיק יותר מכל החיות הרעות שבעולם, כי יצרו גדול ביותר

וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם:  (בראשית פרק ו פסוק ה).  1
  כִּי...

איזה בן אדם אינו צאצא של אדם וחווה.
כן. בן אדם. איש. בן אנוש. שאינו צאצא לא של אדם הראשון ולא של חווה.

ואין כוונתי לאדם וחוה עצמם או לגולם כל שהוא שנברא בספר יצירה.

תשובה אי ה מחר.

מאי שנא אדם הראשון ותנינים שרק בהם נאמ' ויברא ולא ויהי או ויעש כמו בשאר הנבראים, וכן לפי רש''י שהכל ביום הראשון נוצר ורק חיזק את מעמדם בימים שלאחר מכן, האם גם אדם הראשון נוצר ביום הראשון? ראיתי משהו ברמב''ן אם כי לא הבנתי

וכן עוד כמה דברים כמו התשובה ואורו של משיח כמדומה, הרי אסור לשאול מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור כמבואר במשנה בחגיגה פ ב . 

ובכלל מה שייך שנברא לפני, הרי הזמן עצמו הוא נברא, ומוזכרת בריאתו במילה בראשית כמ ש הרמב ן ועוד. 

ולאדם לא מצא עזר כנגדו.
יש להתפלא, שהרי כל החיות והבהמות נבראו זוגות זוגות, והאדם מלכתחילה נברא יחידי. אם כן מה שייך לומר 'לא מצא עזר כנגדו', ויותר היה מתאים לומר 'ולאדם לא ברא עזר כנגדו'.

ונראה ליישב על פי דברי חז ל שאדם בא על כל חיה ובהמה ולא התיישבה דעתו, עד שהגיעה חווה. ולפי זה אכן יונח לשון...

מפורסמים דברי חז ל הובאו ברש י זכה-עזר, לא זכה-כנגדו להלחם,
והתימה ידועה לומר שמטבע בריאתה של האשה הוטבעה בה צד להיות כנגדו

שמעתי השבוע פשט כל כך פשוט בדברים, והוא כשקוראים את דברי רש י על פסוק זה ברצף,

הפסוק מתחיל שה' אומר לא טוב היות האדם לבדו לכן אעשה לו עזר כנגדו,
ופירש רש י שם מדוע לא טוב...

בראשית פרק א' פסוק י א עץ פרי. שיהא טעם העץ כטעם הפרי. והיא לא עשתה כן, אלא ותוצא הארץ וגו' ועץ עושה פרי, ולא העץ פרי, לפיכך כשנתקלל אדם על עונו.
שמעתי להעיר, הרי בגמרא סוכה דף לה. מבואר שאתרוג טעם עצו וטעם פריו שווה. וכן פלפלין עיי ש. האם פירושו שעץ האתרוג לא חטא ולא שינה ממצוות ה'?

בדעת זקנים בראשית א א כתב רמזים בפסוק בראשית, וכתב בתוך הדברים שיש בפסוק ו' פעמים אות א' כנגד שית אלפי שנין, והנה זה הפסוק בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ ולא נמצא אלא ה' אלפין.
עוד כתב שיש בו כח תיבות כנגד כח ימי החודש וג ז צ ב הלא יש כט ימים ומחצה.
וצ ע.

עיין רמב ן פרק ד' פסוק יז שהביא מהמדרש רבה בשמות, שקין חי עד המבול דהיינו אלף תרנ ו שנים.

וכל שיח השדה טרם יהיה ורש י ציין שקודם תפלת האדם לא יצאו הצמחים והאילנות מעל הקרקע,
ויש לעיין מה אכלו העופות שנבראו בחמישי והבע'ח שנבראו קודם האדם בשישי, היו בצום?? מה הם אשמים?

image.png
'דברי הרב' (ריד ס מבוסטון)

ר' צדוק הכהן מלובלין ב'דברי חלומות' הביא פירוש שחלם על הפסוק 'ואיבה אשית וגו' ובין זרעה', למה זרעה ולא זרעו?  ע פ מה שאמרו חז ל בנדה שהבשר נזרע מהאשה והעצם מהאיש, ומאחר שאחז ל שכל החיות נושכות ושוברות עצם ונחש נושך ואינו שובר עצם רק מקלקל הבשר, נמצא שהנחש מזיק רק לזרע האשה, ולכן נאמר ובין זרעה , ע...

פרש י בבריאת יום חמישי:
 
שרץ. כל דבר חי שאינו גבוה   מן הארץ קרוי שרץ. בעוף כגון זבובים, בשקצים כגון נמלים   וחיפושים ותולעים, ובבריות   כגון חולד ועכבר וחומט וכיוצא בהם וכן הדגים.
 
לכאורה מה שהזכיר כאן נמלים וכו' זה רק לבאר מהו 'שרץ' ב'שקצים', וכן חולד וכו', הוא לבאר מהו 'שרץ' ב'בריות',...

בראשית (ב,ה): 'ויקרא את שמם אדם ביום הבראם'.

במד ר (חקת פי ט): אמר לו ואתה מה שמך אמר לו אדם למה שנבראתי מן האדמה .

יש לתמוה, הרי כל בעלי החיים נבראו מן האדמה, כדכתיב להלן בפס' י ט, ולמה דוקא האדם הוא שנקרא ע ש זה. וראיתי שכבר נתקשה בזה במלבי ם, יעויי' בדבריו.

ונראה לבאר, דכיון דהאדם עיקר שורשו...

התעוררתי היום בקראי פרשת השבוע לשני ענינים.
א. לה' דברים מצוין בפרשה שאלוקים קרא להם שם. לאור, יום. לחושך, לילה. לרקיע, שמים. ליבשה, ארץ. למקווה המים, ימים.
קודם כל מה מיוחד בה'  דברים האלו שאלוקים קרא רק להם שם.
הכיוון שחשבתי שבכולם זה היה אחרי איזה הבדלה וחלוקה.
השאלה היא אם כל הנושא זה לחלק מה...

רבי שמעון בן פזי רמי כתיב ( בראשית א, טז ) ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים וכתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן אמרה ירח לפני הקב ה רבש ע אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד אמר לה לכי ומעטי את עצמך אמרה לפניו רבש ע הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעיט את עצמי אמר לה לכי ומשול ביום ובלילה אמרה ליה מאי...