בפרשת לך לך התורה מספרת שמלכי צדק מלך שלם הוציא לאברהם לחם ויין בשובו מן המלחמה,
רש י מביא מדרש אגדה שהיה זה שם בן נח,
אולם התורה עצמה לא פירשה לנו שמדובר בשם.

ולכאורה נראה שזה בכוונה תחילה,
כי גם כשרבקה הלכה לדרוש את ה' אומרים חז ל שהכוונה לעבר, אבל התורה שוב הסתירה את זה,
וכן אותם 14 שנה הנלמדים...

ראה באור החיים בפרשתן (פרשת לך לך פרק טז פסוק ה):

ויש לדון בישמעאל אם יש לנו איזה קנין בו או לא, תניא בתורת כהנים פרשת בהר סיני וז ל מנין אתה אומר ישראל שבא על שפחתו וילדה ממנו בן מותר אתה לשעבדו עבד, תלמוד לומר אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבותיכם ולא מן הכנענים שבארץ עכ ל. פי' שלא היה צריך...

( רציתי לכתוב על כך בשבוע שעבר ושכחתי)

רש י מפרש 'היללוה לומר ראויה זו לפרעה'.

וחשבתי שיש לפרשו מלשון 'בחוריו אכלה אש ובתולותיו לא הוללו', שפירשוהו המפרשים שם שהבחורים נהרגו ולכן הבתולות לא יכלו להיכנס לחופה (ומכאן כנראה נגזר לשון 'הילולא' בארמית),
אם כן יש לפרש גם כאן ששרי פרעה 'היללוה' לפרעה...

בפרשת לך לך:
וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם: עָשׂוּ מִלְחָמָה... וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם... וַיֵּצֵא מֶלֶךְ...

ידועים דברי המדרש בפ' לך-לך ר' יצחק פתח ( תהלים מה, יא ): שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךָ אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר...

ידוע מדרש חז ל ויבא הפליט וכו' זה עוג, ומטרתו היתה שימות אברהם וישא הוא את שרה.
ולכאורה עוג היה ענק לפי תיאורי חז ל שרק עד קרסוליו היה 30 אמה, ואיך שייך שישא את שרה שהיא בעיניו 'כחגב'? אתמהה.