לשון רש י 

אפוא - כל לשון אפוא לשון יתר הוא לתקן המלה בלשון עברי. א כ אזדקק לעשות שאשלחנו עמכם צריך אני לחזור ולבקש איה פה תקנה ועצה להשיאכם ואומר אני זאת עשו.

לא הבנתי מה כוונת רש י במשפט הראשון. ובמשפט השני כתב פירוש למילה אלא שחסר בלשון. כלומר שיש לקרוא אם כן איפוא? - זאת עשו.

פרשת מקץ:
מראי_מקומות_לפרשת_מקץ_תשפ_ב_compressed.pdf

לקיחת אחריות על החיים - פרשת מקץ.pdf

בפרשת מקץ - (מג,ו-ז):
וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי לְהַגִּיד לָאִישׁ הַעוֹד לָכֶם אָח.
וַיֹּאמְרוּ שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ לֵאמֹר הַעוֹד אֲבִיכֶם חַי הֲיֵשׁ לָכֶם אָח וַנַגֶּד לוֹ עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲיָדוֹעַ נֵדַע כִּי יֹאמַר הוֹרִידוּ אֶת אֲחִיכֶם....

נער עברי, פרש י אפילו לשוננו אינו מכיר.
באיזו שפה הוא דיבר איתם בבית האסורים?

יוסף דורש מהשבטים להביא את בנימין, וזה ישמש ראיה שאינם מרגלים. אמנם המטרה של יוסף שונה לחלוטין, אך זה היה חייב להראות הגיוני שבהבאת בנימין מוסר מהם החשד לגמרי, או לכל הפחות פוחת באופן משמעותי.
כמובן שזה שהוא יספר את אותו הסיפור שלהם אין ראיה לכלום, הרי הם באים אתו מארץ כנען ויכולים לתאם כל גירסא.
 

איש כפתרון חלומו חלמנו, פרש י, חלום הראוי לפתרון שנפתר לנו ודומה לו, ולאחר מכן, איש כחלומו פתר, פרש י, לפי החלום וקרוב לעניינו.
יש הבדל?
ומדוע שינה הפסוק לשונו.

''בזאת תבחנו... בבוא אחיכם וכו''', כיצד על ידי הגעת בנימין יש ראיה שהאחרים אינם מרגלים?

בראשית מד יג
וַיָּשׁוּבוּ הָעִירָה – מטרופולין [ = עיר המלוכה ] היְתה, והוא אומר הָעִירָה ?! , הָעיר כל שהוא ?! – אלא שלא היְתה חשובה בעיניהם, אלא כעיר בינונית של עשרה בני אדם, לעניַן המלחמה .
_____
מה התמיהה הזו והוא אומר 'הָעִירָה' ? ! ?
ומה יאמר? 'וַיָּשׁוּבוּ המטרופולינה' ?!
וכלום...

קובץ דרישה וחקירה גליון קלג מקץ חנוכה תשפ''ב להדפסה.pdf

השבטים כשהגיעו לשבור לחם הגיע עשרה.
וראיתי לשאול למה עשרה? למה לא חמישה או או שלושה?

וחשבתי לתרץ כך:
בפרשה הבאה כשיוסף שולח את אחיו להביא את אביהם הוא אומר להם אַֽל־תִּרְגְּז֖וּ בַּדָּֽרֶךְ ומפרש שם רש י אל תרגזו בדרך - אל תתעסקו בדבר הלכה  
וכותב החיד א בפתח עיניים בתענית :

אמר להם יוסף לאחיו...

למה נשבע יוסף שלא יגלה שיודע שפה יותר מפרעה, שהיה מגלה וכך היה למלך ולא רק למשנה למלך.

ידוע שהקורא ושומע מעשה יוסף עם האחים בפר' מקץ הוא כבר במתח לראות את הסיום הטוב, ומתעוררת השאלה מדוע חילקו לב' פרשיות, למה הפסיקו באמצע המתח וצריך לחכות לפר' ויגש? כך עוררני ת ח חשוב שליט א.

איך לא הוכר יוסף ע י אחיו?

עונה רש י שיצא בלא חתימת זקן והם יצאו עם חתימת זקן

ותימה והרי מפורש שכל השבטים נולדו בשבע שנים וא כ היו בני בלהה וזילפה לא גדולים מיוסף ביותר משנה או שנתיים ואפילו פחות וא כ ודאי גם היו ביציאתו בלי חתימת זקן!

ומתרץ התורת חיים בבבא מציעא לט עמוד ב שני תירוצים.

1)  ...

מצרף דבר פלא, מי שיכול להאיר הדברים שכמ ה.
בדיבור המתחיל וקרהו אסון בפירוש השני.

בראשית (מג,יד) : 'וקל שד-י יתן לכם רחמים לפני האיש', וברש י: 'מעתה אינכם חסרים כלום אלא תפלה, הריני מתפלל עליכם'.

צריך ביאור דברי רש י, מה שכתב מעתה וכו', מה בא לומר בזה, ומה הלשון מעתה ?

והנה לפני זה שם כתוב ' ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט...

בתורה

בשתי הקצוות שלו, במקומו הנמוך ביותר - אסיר עולם בכלא מצרים, ובמקומו הגבוה ביותר - מלך מצרים, 
יוסף רואה רק אלוקים מול עיניו.
ודווקא הדבר הזה הרים אותו
מפורט ומתואר  כאן 

במאירי יבמות יז: על מה דאיתא בגמ' שם כל שנולד בשעת הזיקה אפילו בן יומו אפילו יצא ראשו זוקק ליבום - כתב וז ל והוא הענין שנאמר בהגדה על אותן שתים נשים זונות שבאו לדין לפני שלמה, שהרי כשצוה שלמה לגזור את הילד החי והשיבה האחת תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתוהו היה ראוי לאחרת להשיב את שלי היא נותנת לי...

בפרק מב' א' כתוב וירא יעקב כי יש שבר במצרים . ופירש י - ומהיכן ראה והלא לא ראה אלא שמע שנאמר הנה שמעתי וגו', ומהו וירא, ראה באספקלריא של קדש שעדיין יש לו שבר במצרים, ולא היתה נבואה ממש להודיעו בפירוש שזה יוסף .
יש לעיין מהו לשון רש י אספקלריא של קדש , בד כ יש לשון נבואה או רוח הקודש, אספקלריא...

ציטוט מפרק מא:

(ד) וַתֹּאכַ֣לְנָה הַפָּר֗וֹת רָע֤וֹת הַמַּרְאֶה֙ וְדַקֹּ֣ת הַבָּשָׂ֔ר אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַפָּר֔וֹת יְפֹ֥ת הַמַּרְאֶ֖ה וְהַבְּרִיאֹ֑ת וַיִּיקַ֖ץ פַּרְעֹֽה:
(ה) וַיִּישָׁ֕ן וַֽיַּחֲלֹ֖ם שֵׁנִ֑ית וְהִנֵּ֣ה׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹל֛וֹת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד בְּרִיא֥וֹת וְטֹבֽוֹת:
(ז)...

רמזים לחנוכה בפרשת מקץ רבים מאוד, ידוע.
אבל יש בו יותר מרמזים דווקא למגילת אסתר = פורים.

1, וייטב הדבר בעיני המלך והשרים,,אסתר א,כא,  \  ובמקץ  מא,יא, וייטב הדברבעיני פרעה ובעיני כל עבדיו,,
2. ויפקד המלך פקידים,,,ויקבצו כל נערה.     \ובמקץ מא,  לד, לה,ויפקד פקידים על הארץ,,,ויקבצו כל אוכל,,
3....

רבנו בחיי מביא  מדרש למה תתראו אמר להם יעקב אתם גבורים אתם נאים אל תכנסו בשער אחד ואל תעמדו במקום אחד שלא ישלוט בכם עין הרע:

אולי לפי''ז הם דברי רש''י: למה תתראו - למה תראו עצמכם בפני בני ישמעאל ובני עשו כאלו אתם שבעים כי באותה שעה עדיין היה להם תבואה (תענית י)

אולי כוונת מפני עין הרע.

ולא כמו...

מדי שנה כשאנו מגיעים לפרשיות הללו, צפה התמיהה שכנראה אין התייחסות מספקת אליה.
מה רצה יוסף כשחשד באחיו שהם מרגלים ?
ובהכניסו את הכסף חזרה באמתחתם, ובכל התשאולים וכדו',
זה נראה שהוא חתר לאנשהו,
אם למישהו יש איזה קו אחיד שמאפיין את כל התהליך אשמח להיחשף אליה.

רש י בראשית פרשת מקץ פרק מא פסוק טז
אין החכמה משלי אלא אלהים יענה, יתן עניה בפי לשלום פרעה: 

איזה תעצומת נפש צריך כדי להגיד לפרעה זה לא מחכמתי

הרי יוסף רוצה שפרעה יוציאו מבית האסורים
שיגיד את זה לפחות בסוף דבריו

 

רש י בראשית פרשת מקץ פרק מב פסוק א
ולי נראה פשוטו למה תתראו, למה יהיו הכל מסתכלין בכם ומתמיהים בכם שאין אתם מבקשים לכם אוכל בטרם שיכלה מה שבידכם.

מה איכפת לי' ליעקב מה יאמרו, ממנ פ, אם ראוי הוא לבקש אוכל טרם יכלה מה שבידם, א כ יאמר להם מצד זה שכך ראוי לנהוג, ואם אין בכך כלום, א כ מה לי מה שהכל...

1. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ מִמִּצְרָיִם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲבִיהֶם שֻׁבוּ שִׁבְרוּ לָנוּ מְעַט אֹכֶל: וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה לֵאמֹר הָעֵד הֵעִד בָּנוּ הָאִישׁ לֵאמֹר לֹא תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם: אִם יֶשְׁךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת אָחִינוּ...