המעשה ידוע - משה רבינו בא לפרעה בציווי ה' שישלח את בני ישראל, ופרעה התרגז וציוה שיפסיקו לתת לבני ישראל תבן, ולמרות זאת הם צריכים להשלים את המכסה היומית.
שוטרי ישראל באו בטענות למשה רבינו, ומשה רבינו שואל את הקב ה:

(כב) וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל יְקֹוָק וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה...

כל כוחו של שובבי ם הוא מחמת שאנו כאילו צועדים לפי סדר הפרשיות...

והנה הרי ראשית דרכם היה לירד ברוחניות ולהשתקע בטומאת מצרים.
ורק אח כ התקדמו ועלו והאמינו ויצאו וכו'.
אז למה לא נימא שכך הוא גם בכל שנה ושנה בעת התנוצץ האור של 'שובבי ם'.
שמתחילה אנו אמורים דוקא לירד ולהתקלקל קצת ח ו כאבותינו דאז....

כתוב בפ' שמות פרק ב' פסוק כג: ''ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שוועתם אל ה' מן העבודה''
וכותב רש''י - ''וימת מלך מצרים'' - ''נצטרע, והיה שוחט תינוקות ישראל ורוחץ בדמם''.
ולכאורה דורש ביאור: מהו הקשר בין כך שמלך מצרים נצטרע לבין כך שמת?
וע''כ מתרצים...

והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אכל  משמע שהסנה בער ופסוק אחרי זה כתוב שמשה פנה לראות מדוע לא יבער הסנה 

 פנינה יקרה שכתב בספר 'הגות בפרשיות התורה':
הפרט הראשון בקורות משה רבינו, מושיעם של ישראל, הוא יחוסו לאביו ולאמו – וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי . בפרשת וארא יש יותר אריכות על יחוסו, אך כאן לא כתוב 'וילך עמרם ויקח את יוכבד', אלא מדגישה התורה רק את העובדה שאיש נשא אשה והרתה לו ונולד משה.
פרט...

שמות פרק ג
(יח) וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם
וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו יְקֹוָק אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ
וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר
וְנִזְבְּחָה לַיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ:

למה ה' לא מצוה את פרעה לשחרר את בני ישראל...

שמות ה' כ ב ברש י:
למה הרעתה לעם הזה. ואם תאמר מה איכפת לך , קובל אני על ששלחתני .
מה פשר 'ואם תאמר' זה?! מה פי' 'מה אכפת לך'?! וכי לא יהיה אכפת לו מאחיו המשועבדים, שכבר לפני שנים רבות נתן עיניו וליבו עליהם להצטער בצערם, וכעת הוכבד שעבודם, ומדוע לא יהא אכפת לו?!
ומה פי' התשובה ' קובל אני על...

מצאתי למילה זו שלוש משמעויות, וכולן בתורה.
א - יחידת מידה. רוב הפעמים בתורה אמה בא לציין שיעור, הן לכלי המשכן והן לדברים אחרים.
ב - שפחה. בפרשתנו, עה''פ ותשלח את אמתה ותקחה (ב ה).  פי'  רש י שפחתה.
ג - יד. זהו הפירוש השני שהביא רש''י וז''ל ור ד שנשתרבבה אמתה אמות הרבה, עכ''ל.

ויל''ע מה המשותף בין...

שמות ג' י ד ברש י:
וראך ושמח בלבו. לא כשאתה סבור שיהא מקפיד עליך שאתה עולה לגדולה, ומשם זכה אהרן לעדי החשן הנתון על הלב .
לא הבנתי מהו לשון 'מקפיד', מה שייך כאן קפידא, וכי עשה משה דבר כנגדו?! לכא' היה מתאים טפי לשון קנאה?

וַיָּ֥קָם מֶֽלֶךְ־חָדָ֖שׁ עַל־מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע אֶת־יוֹסֵֽף:

  סוטה י א ע א - ויקם מלך חדש וגו' רב ושמואל חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזירותיו מאן דאמר חדש ממש דכתיב חדש ומאן דאמר שנתחדשו גזירותיו דלא כתיב וימת וימלוך.
מדרש אגדה (בובר) - ויקם מלך חדש. וכי מלך חדש היה פרעה, אלא...

הגמ' במכות יא. כותבת א ר אבהו קללת חכם אפילו על תנאי היא באה מנלן מעלי דקאמר ליה לשמואל ( שמואל א ג, יז ) כֹּ֣ה יַֽעֲשֶׂה־לְּךָ֤ אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יוֹסִ֔יף  אִם־תְּכַחֵ֤ד מִמֶּ֙נִּי֙ דָּבָ֔ר מִכָּל־הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלֶֽיךָ.
ובנביא שם מסופר ששמואל קיבל נבואה שנאמר בה...

שמות א' ח':
אשר לא ידע את יוסף
ובתרגום: דלא מקים גזרת יוסף. צ ב פי' המילות? איזו גזירה?

היה תמוה בעיני כיצד יתכן ששתי מיילדות השתלטו על כל הלידות במצרים. ובפרט לפי אגדות חז ל שהיו יולדות הרבה בכרס אחד.
חשבתי לתרץ תירוץ פשט חדש לפי פשוטו של מקרא, אך שו ר שכבר הקדימני האברבנאל.
וז ל: שהיה מנהג במצרים, שהיו באות שתים מילדות לעמוד עם כל אשה שהיתה יולדת, והאחת מהן היה עסקה בהוצאת הוולד...

רש י שמות פרשת שמות פרק ב
(יב) ויפן כה וכה - ראה מה עשה לו בבית ומה עשה לו בשדה. ולפי פשוטו כמשמעו :

(יד) ויירא משה - כפשוטו. ומדרשו דאג לו על שראה בישראל רשעים דלטורין, אמר מעתה שמא אינם ראויין להגאל:
אכן נודע הדבר - כמשמעו . ומדרשו נודע לי הדבר שהייתי תמה עליו, מה חטאו ישראל מכל שבעים אומות...

זכור לי מדרש שישראל במצרים היו ביחס אל המצרים כיחס עובר לאמו, דהיינו שהיו משוקעים בתוכם ומחוברים בהם.
מישהו יוכל להחכימני במקורו? ייש כ.

דעת ותבונה שמות.pdf

קובץ דרישה וחקירה גליון פז שמות תשפ''א.pdf

אני יודע שיש בזה הרבה ביאורים,
ואשמח מאוד בעזרת חו ר שיבארו מדוע ירדו בנ י לגלות מצרים?
וכן מה היה עיקר התיקון שהיו צריכים לעשות שם?
בין ביאורים בדרך הפשט ובין דרש וחסידות.
יש כ.

חידה

צפת דפנת זהיף תצמץ פתטף דפגמי תפאף מעמץ פמף שידפי ליף לם יץ צפץ כתקי

זה לא כתב חרטומים וגם לא טעויות כתיב
מי יודע מאיפה הטקסט הזה

ובני אפרים... והרגום אנשי גת... ויתאבל אפרים אביהם ימים רבים ויבואו אחיו לנחמו (דברי הימים-א  ז,כ א)
ובגמ' סנהדרין צב: מבואר דהרוגים אלו מבני אפרים, היו אלו שמנו את הקץ וטעו,
וטעותם הייתה שמנו את הקץ משעת ברית בין הבתרים ולא משעת לידת יצחק שהייתה שלושים שנה לאחמ כ,
מה שאומר ששלושים שנה קודם יציאת...

ראיתי את דברי האור החיים הק' וז ל:
ואומרו לאמר פי' לא שהמצריים הם עצמם ישליכוהו אלא שיאמרו לבני ישראל שכל אחד ישליך בניו , והטעם למה שאמרנו שהגזירה היתה לצד מה שראו איצטגניניו וכו' מן הסתם יראו הדרך שלקה בו שהוא ע י ישראל, לזה גזר שבני ישראל הם ישליכו אותו היאורה , וכמו שכן היה שיוכבד היא השליכה...

מדוע נזכרו שנים עשר השבטים בתחילת ספר שמות? ראיתי את פשט רש״י

ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים יב ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה 

מהו האות שה' נותן למשה?
מה האות הזה מאמת לו?
מה פירוש המילה תעבדון (הבניין מוזר לי)?

שמות א' י':
הָבָה נִּתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ:
 
צ ב בלשון 'תקראנה' שמשמעו לשון רבים, ואילו ההמשך לשון יחיד – 'מלחמה', ובת י נראה שמישב שמדובר על כמה קרבות בתוך מלחמה, ובספורנו נראה...

וקשה לי שהרי אם מתחילה האצטגנינים ידעו שמישראל יצא המושיע אז החלו להתבלבל פתאום?

אשמח לתשובות עם מקורות 

למה פרעה קורא גם לשפרה וגם לפועה?

אשמח לתשובות עם מקורות

בהשראת כמה אשכולות מרוממים מימי ספר בראשית, אני רוצה למקד זרקור בנקודה שמבוארת בדברי הרמב ן בהקדמה לס' שמות .

זה לשון הרמב ן:
ונתיחד ספר ואלה שמות בענין הגלות הראשון הנגזר בפי' ובגאולה ממנו ולכן חזר והתחיל בשמות יורדי מצרים ומספרם אף על פי שכבר נכתב זה בעבור כי ירידתם שם הוא ראשית הגלות כי מאז...

עיקר חששם היה שהם ישתלטו על מצרים
למה פשוט לא עשו גירוש מצרים והכל על מקומו יבוא בשלום

אם אפשר מקורות