בהמשך לאשכול בנושא מה זה צב

ניסיתי להבין מדוע שמה של הצפרדע הוא כך, ובס ד נראה לי שעלה לי הסבר הגיוני.

רש י פעמים רבות ובמקומות רבים מזכיר את העובדה ש ויצף הברזל מתרגמינן וקפא פרזלא ואם נקשר זאת אלינו, נראה שבמילה צפרדע דומיננטי ה צף וה דעא כלומר יודעת לעלות כלפי מעלה כלומר לקפוץ, ואם נעבור...

פירוש ר''א אבן עזרא  {כב}   ויאמר . א''ר ישועה כי פי' תועבת מצרים משה כתב כן לגנות ע''ז. כי לא אמר לפרעה רק אלהי מצרים והוא אמר כי היה אלהיהם על צורת טלה. כי היו חושבים על מזל טלה שהוא מושל בארצם. ובעבור זה לא היו אוכלים בשר. ואילו היה כן למה לא יאכלו בשר שור או בשר גדיים. ולפי דעתי כי אנשי מצרים...

אם לא היה כינים לכלל ישראל בארץ גושן למה יעקב חשש להיקבר במצרים?

שלוש פעמים לו בפסוק אחד, שמות פרק ו פסוק כה

 וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת פִּינְחָס אֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם: 

מה בא ללמדנו?
על ותלד לו אולי יש לומר כמו שפירש רש י בראשית פרשת וישב פרק לח פסוק יח

ותהר לו -...

שמות פרק ו פסוק ו - לכן אמר לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים.
פסוק ז - ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים .

מה תוספת בעבדות, על סבלות מצרים? ומדוע כופל שוב בפסוק ז סבלות...

כתוב בפרשתינו:
וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם, אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב, בְּ'קֵל שַׁקָּי', וּשְׁמִי 'יְקוָק' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם

והקושיא עצומה - הלא שם הוי ה נזכר פעמים רבות בפנית ה' אל האבות?!

מעניין שאסכולת ביקורת המקרא כבר היתה אז, עי' באבן עזרא שמביא בשם ישועה הקראי, שבאמת לא ידעו זה השם רק משה...

נשאלתי בשב ק
מדוע מתו הדגים במכת דם, וכמ ש וגם הדגה אשר ביאור תמות
בשונה מהמבול שמבואר בקידושין י ג א' שהם נותרו בחיים ונעשה להם נס

התשובה,
יעוי' בתנא דבי אליהו פ ז: ומאי ותעל הצפרדע צפור דיע שיש בה דיעה, עיי ש.

לפי ז הק ו שנשאו חנניה מישאל ועזריה מהצפרדעים מבו' היטב שהרי היה להם דיעה.

יש להק' על מה שכ' רש י (והוא מדברי המדרש) 'שאין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה' להק' ממה דאיתא בילקוט שמעוני (רמז קפב') י ד מיני כנים הביא עליהם הקטנה שבהן כביצה של תרנגולת והגדולה שבהן כביצה של אווז וא כ למה לא יכלו החרטומים להוציא הכינים בלטיהם שהרי גדולים מכשעורה היו. ושמעתי לתרץ שצ ל שמתחילת...

שמעתי מח א ש וארא בגימ' 208 לרמז שהיה זה בשנת 208 לגלות מצרים
כי היו במצרים מאתים ועשר שנים,
ומשפט המצרים י ב חודש כדתנן בעדיות
נמצא שכאן אחזו בשנת המאתיים ושמונה לגלות.

האבן עזרא בתהילים (ע ח, מ ט): רמז לרוב פחדם ממכת הברד כאשר הזכיר כל מגפותי אל לבך והלא תראה לא הודה פרעם לעולם לאמר אני ועמי הרשעים רק במכה הזאת, עכ ל.
ביאר האבן עזרא שהלשון את כל מגפתי מתפרש על ברד מחמת גודל הפחד שהיה להם ממכה זו.

כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך (ט, י ד)
נראה לפרש הלשון אל ליבך , כי הנה במכה זו היה גם קולות וכאשר הודגש בתורה כמה פעמים במכה זו, והנה איתא בברכות דף נ ט ע א: אמר רבי אלכסנדרי אמר רבי יהושע בן לוי לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב, עיי ש. וי ל שזהו אל לבך כי במכה זו היה מטרה אל הלב...

וארא אל אברהם אל יצחק וכו' (ו, ג)
בבעה ט: וארא. בגימט' יצחק כדאיתא במדרש שיצחק גרם להם לישראל שיצאו ממצרים, עכ ל. ובפענח רזא כ': וארא בגימט' יצחק להורות כי בזכות יצחק נגאלו וכדברי המדרש שניאות לשנות שמו מישחק ליצחק כדי שימעט הקב ה בגזרת ת' שנה כמספר ההפרש שבין אלו ויעמוד הגלות על רד ו שנה עכ ל ועיי...

וַיַּשְׁלִ֙יכוּ֙ אִ֣ישׁ מַטֵּ֔הוּ וַיִּהְי֖וּ לְתַנִּינִ֑ם וַיִּבְלַ֥ע מַטֵּֽה־אַהֲרֹ֖ן אֶת־מַטֹּתָֽם:

ובמדרש שנעשה מטה, ובלע את מטותם, דכתיב ויבלע מטה אהרן את מטותם,

וכ' בעה ט איתא במדרש שגם במעשה קרח בלע מטה אהרן את מטותם וכשהוציאוהו אז חזר ופלטם ולכך לא הוציאו פרח. ועל כן כתיב (שם שם כד)...

וז ל הדעת זקנים: ואיתמר בהגדה של פסח ר' יהודה היה נותן בהם סימנים דצ ך עד ש באח ב. ושואלים העם מאי נפקא מינה מסימן זה, ומפרש ה ר יצחק ברבי אשר שנולד ביום שנפטר רבינו יצחק בר אשר ז ל, וקראוהו על שמו וקראו עליו 'וזרח השמש ובא השמש' , שלכך זה הסימן שכאשר תשים דצ ך עד ש באח ב זה על זה תמצא בכל ענין...

איתא במדרש תנחומא (וארא, סימן ג): כי ידבר אליכם פרעה תנו לכם מופת... מיד וישלך אהרן את מטהו ויהי לתנין, אמר פרעה כך כחו של אלקיכם מכאן יוצאים כשפים לכל העולם. ויקרא גם פרעה קרא לנערים ולתינוקות בני חמש בני ארבע שנים וישליכו איש מטהו, לכך כתיב גם פרעה, שלא קרא תחלה לחכמים ולמכשפים.

אמרו ז ל נס...

וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר מַיִם לִשְׁתּוֹת כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מִמֵּימֵי הַיְאֹר

מצד אחד כתוב שכל מקורות המים של המצרים נפגעו במכה, ואחרי פירוט כל המכה ואחרי שאומרים את תגובת פרעה, מופיע הפסוק הנ ל.
ולפי ההקשר - לא כתוב שהם לא מצאו מים - כלומר, האם אפשר להגיד שהם חפרו שם...

הטעם למה לא היתרה משה לפרעה במכות כינים שחין וחושך, כתב בדעת זקנים (ז' כ ה) עפ י מה דאיתא בסנהדרין פא: פעם ראשונה ושניה מתרין בו, שלישית כונסין אותו לכיפה.היינו דפעם שלישית עונשין בלא התראה. וק ק, דא כ למה היתרה משה בערוב דבר ברד ארבה.

שמות ו, ט. ולא שמעו אל משה מקוצר רוח.
כתב באוה ח: אולי כי לצד שלא היו בני תורה לא שמעו, ולזה יקרא קוצר רוח כי התורה מרחבת לבו של אדם .
מה כוונתו?

וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ עַל מֵימֵי מִצְרָיִם וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם (שמות ח, ב)

ואפשר לדרוש מדוע נאמר ותעל בלשון יחיד בכמה פירושים:
א. אפשר לכוון לדעת פירושו של רש י שרק צפרדע אחת עלתה מן היאור וכשהיו מכים אותה היו יוצאות ממנה צפרדעים, וכיוון שבפועל מן היאור עלתה...

שמות ז, א. ואהרן אחיך יהיה נביאך.
דברים נוראים בענין מעלתו של משה, כתב בספר תורת העולה לרמ א ז ל - חלק ג - פרק עה:
והנה משה עלה על כולם והוא דמות השם יתעלה בעולמו, ולזה נאמר (דברים ל ד י') ולא קם נביא עוד בישראל כמשה וגו' דוגמת מה שנאמר (ישעיה מ ג י') לפני לא נוצר אל וגו'. וזהו סוד מדרשם (במ ר י...

הייתי מאוד שמח אם יהיה פה כל שבוע שרשור לדברי תורה קצרים, כדי שאף אחד לא יתקע בלי משהו כשצריך :lol:,
ואל תחכו לי אפשר להתחיל בלעדי ;)

שמות ו, כו ברש י: יש מקומות שמקדים אהרן למשה ויש מקומות שמקדים משה לאהרן ללמדך ששקולין כאחד.
והדבר צ ב והרי משה אדון הנביאים ואחד מעיקרי האמונה הוא שנבואות משה נעלית משאר הנביאים, והוא מוסר התורה ויודעה לתכליתה, א כ לכאורה בודאי שמשה גדול מאהרן (ועל דרך ברכות לד: וכי חנינא גדול ממך, א ל לאו, אלא...

וַיְדַבֵּר אֱלֹקים, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי ה' (שמות ו, ב)

ונראה לי הפסוק קשה – שם אלקים הוא כנגד מידת הדין, ושם הוי ה הוא כנגד מידת הרחמים – מדוע הקב ה פונה אל משה בשם מידת הדין ואומר לו שהוא בשם מידת הרחמים?
חיפשתי ומצאתי מספר תירוצים לקושייתי אצל פירושיו של אור החיים הקדוש, הנה שתי...