כתוב בפסוק וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט וְלֹא מָצָאוּ ואיתא בערכין ט ו ע א תניא, א ר יהודה, זה אחד מעשרה נסיונות שניסו אבותינו במדבר להקב ה . וקשה לי הלא במדרש איתא דהאנשים היו דתן ואבירם,וא כ לא היה זה חטא כללי, אלא חטא פרטי של דתן ואבירם בלבד, ומדוע נחשב מעשה זה לנסיון...

רבינו דון יצחק אברבנאל כותב שכל השירות שבתנ ך נמסרו עם נגון מיוחד לקוראם. והם אבדו לנו. לדבריו נגינת קריאת השירה הבהיר את כוונת הפסוקים. והוא משתמש בביטוי: מיטב השיר כזבו ... כלומר, יש הפרזות והגזמות בדרך השירה. עיינו בדבריו בפרשת השבוע.

ביאורי רבי שמואל
מהגאון רבי שמואל ברנד זצ ל
 
פרשת בשלח
בענין ביזת מצרים ועצמות יוסף
 
 
שני פירושים ב'וחמושים', או שהוא מזויינים או שהוא טעונים בכסף וזהב. לשני הפירושים קשה מה ענינו כאן, ועוד קושיות
 (יג, יז), ויהי בשלח פרעה את העם וגו', ויסב אלוקים את העם דרך המדבר ים סוף וחמושים...

מה ההסבר בטענה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר
(נראה שאין זה כי אם עקיצה בלבד, מעניין אם יש עוד מקום כזה בתורה)

למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי (במדבר) מה' ומאלהי משפטי יעבור, כי היו עייפים ויגעים ברפידים בלא מים(ובדקו היש ה' בקרבם אם אין), הלא ידעת.. אלהי עולם ה' לא ייעף ולא יגע, גם אם אתה עייף ויגע אין זה אומר שאלהיך כמוך, וייעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו וקווי ה' יחליפו כח י עלו אבר כנשרים ילכו...

בתחילת שירת הים אומרים בלשון נסתר כי 'גאה גאה' ולא גאית וכן 'רמה בים' ולא רמית וכן 'זה א-לי ואנווהו' ולא ואנווך וכו'
ובהמשך מתחילים לומר בלשון נוכח, 'ימינך ה'' ולא ימין ה' וכן 'וברוב גאונך' ולא גאונו וכן 'עם זו גאלת' ולא גאל וכו' ויל ע בזה

ידוע מאמר חז ל (שמות רבה א):
אמר רב הונא בשם בר קפרא: בשביל ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים, שלא שינו את שמם ושלא שינו את לשונם ושלא גלו סודם ושלא הפקירו נשותיהן.
ובפסיקתא זוטרתי (סי' ו):
והוצאתי אתכם, והצלתי אתכם, וגאלתי אתכם, ולקחתי אתכם, כנגד ד' זכיות שבידם, שלא שינו את לשונם, ולא חילפו את שמלותם,...

ידוע שבמדבר אכלו מן ושתו מן הבאר, כמו כ לגבי ירידת השליו נחלקו הראשונים,
כלל ישראל זכו במדבר לאכול לחם אבירים אם זה לחם של מלאכים או שזה נבלע באברים, כמו כ זכו לשתות ממי הבאר אשר גם בזה אי' במפרשים שהי נבלע באיברים,
אך הפלא הוא שהנהגה זו כבר היתה ירידה במשהו,
בפרשתינו וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו...

ידועים דברי בעל נפש החיים בספרו רוח חיים, כי כשם שהמן היה נבלע באיברים, כך גם בשר הקדשים היה נבלע באיברים. 
וזה שנים רבות ששמעתי לתמוה על כך מדברי הרמב ם בהלכות כלי המקדש (והם מדברי המשנה בשקלים), שהכהנים נעשו חולים על ידי אכילת בשר הקדשים, זה לשונו: הכהנים מפני שהן עומדין על הרצפה תמיד ואוכלין בשר...

כשבאו בנ י למדבר סין בט ו אייר נא'
ויאמרו אלהם בני ישראל מי ית ן מותנו ביד ה' בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב
והנה התורה מספרת לנו על מאורע חד פעמי שה' שלח ידו להרוג במצרים והיא היתה במכת בכורות וה' היכה כל בכור בארץ מצרים ובאמת...

נראה  שה' הראה את כוחו הרב ושליטתו המוחלטת בבריאה בעשרת המכות, ומה טעם היה בתוכנית התרמית הגדולה כדי להביא את פרעה למצב של מרדף אחרי ישראל? 
ויש בזה כמובן הרבה בחינות ואני אעמוד על נקודה אחת שלדעתי היא מרכזית ומודגשת מאוד פעמים רבות במקרא.
ה' הוציא את צבאותיו ממצרים, וחמושים עלו משם, דהיינו הם...

ידועים דברי החזקוני סו''פ בשלח
''בחר לנו אנשים שנולדו באדר השני ואין להם לירא ממכשפות שהרי אין בו מזל ובני עמלק מכשפנים הם ויש להם יכולת בי״‎ב מזלות ובעת שאין בו מזל אין כשוף מצליח. ד״‎א בחר לנו אנשים כדי שיהא מספר חיל שלנו ושלהם שוים''.
וזמן רב שאני מתקשה, הרי י''ב מזלות תלוים בשנת חמה, כמבואר...

ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר (שמות, יד, ג).

פירש רש י: לבני ישראל - על בני ישראל.

אך בתרגום יונתן בן עוזיאל כתב נפלאות, וזה לשונו: ויימר פרעה לדתן ואבירם בני ישראל דמישתיירון במצרים , חזינן דדתן ואבירם הרשיעו כ כ עד שלא הצטרפו עם ישראל ביציאתם ממצרים, ואליהם דיבר פרעה....

האם הספק כי בא סוס פרעה וגו' הוא חלק מהשירה או לא.
ראה אבן עזרא, וראה רמב ן.
שהרי הלשון בפשטות זה סיפור דברים ושלא כדרך שירה כלל.

(לא לע ע במסורה ובכת י ישנים)

פרשת בשלח. ויהי בשלח פרעה את העם. ובאור החיים הק' האריך על מה ולמה אמר ויהי לשון צער, במקום גילה ורנן .

ואולי יש לומר, שהוא נמשך לסוף הפסוק, פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה , והוא מסתבר טעם לפגם, כי אם היתה אמונתם איתנה וקבועה וחזקה לא היו אומרים נתנה ראש ונשובה יהיה מה שיהיה אחר שה' ברחמיו...

בשירת הים 'בגדול זרועך ידמו כאבן'.
ידמו אינו מלשון דמיון אלא מלשון דממה, יהיו דוממים כאבן.
אי לכך שמעתי מת ח שראוי לדקדק ולהדגיש את ה'שווא נע' ולא לאומרו ב'שווא נח', מכיון שיש בזה שינוי משמעות.
בשווא נח הוא לשון דמיון, בשווא נע הוא לשון דממה.

ידועה הקושיא עמ ש יונתן בן עוזיאל ואמר פרעה לבני ישראל - לדתן ואבירם דאישתיירון במצרים, דא כ איך הגיעו אחר כך אל בני ישראל.

ושמעתי שיש שכתבו שהיתה קריעת ים סוף פרטית וייחודית עבורם.

מה המקור?

ב'הדר זקנים' כ' ואתה הרם את מטך. אינך צריך אלא להרים המטה. ומיד תבקע המים כי כן עשיתי לה תנאי מן ששת ימי בראשית שתבקע. וכ כ גם האברבנאל.

ואילו במדרש רבה (כא' ט') איתא אמרו המצריים לא היה יכול משה לעשות כלום אלא במטה, בו הכה היאור בו הביא כל המכות, כיון שבאו ישראל לתוך הים והמצריים עומדים מאחריהם...

בתי הקטנה ספרה בשבת שסיבת מה שנטלה מרים תוף בידה הוא משום ש אסור לשמוע את הנשים שרות כי זה לא צנוע עכ ל הטהו ז.

ומצאתי מקורו בילקוט מעם לועז שכ' ומה שלקחה התוף בידה לומר שירה ולא עשו כן האנשים הטעם הוא מפני שקול באשה ערוה ואסור לאשה לזמר בפני אנשים כן לקחו הכלים האלו כדי שלא ישמעו קולם

ומקורו...

בפרק יד' -ד' ואכבדה בפרעה ובכל חילו (הושמט רכבו ופרשיו)
בפרק יד' -יז' ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו
בפסוק יח' בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו. (הושמט כל חילו)
אני מתקשה בזה זמן רב ולא מצאתי ששואלים
אשמח לאיזה ידיעה בעניין

כל שנה כשאני קורא את פרשת בשלח צצים לי מספר שאלות בסיסיות

1 מה הטענה כנגד עם ישראל בתלונתם על המים

2 איך יתכן שטענו כנגד משה אחרי שהכתוב מעיד בקריעת ים סוף ויאמינו בה' ובמשה עבדו

3 מדוע משה רבינו לא הקדים את תפילתו קודם שכלו המים

4 איך עם ישראל באים בטענה שבמצרים אכלו בשר וכיוצא בזה הלא באותם...

בזוה ק כאן (מ ז א) איתא: ה' ילחם לכם ואתם תחרישון ר' אבא פתח אם תשיב משבת רגליך עשות חפציך ביום קדשי וכו', עיי ש.
י ל בדרך דרוש שכמו שכאן הקב ה אמר שאי ז העת להאריך בתפילה אלא כאן היו צריכים להתחזק במידת הבטחון, \
כמו כ בשבת אין לאדם לשאול על צרכיו, ושבת היא מלזעוק וכו',
כלומר, בשבת ההנגה היא ואתם...

ויאמרו לאמר
הנה בחזקוני כאן כ': ויאמרו לאמר, אמרו לאמר לדורות להנהיג שיאמרו שירה זו תמיד בכל יום, עכ ל. וכעי ז באוה ח: ואומר ישיר לשון עתיד, לצד שאמר אז, חש הכתוב שיטעה אדם, ויאמר כי אז מיעוט, שאין שירה זו יכולה ליאמר זולת אז, תלמוד לומר ישיר שישנה לשירה זו גם לעתיד, וכל הבא לשיר שירה זו לפני ה'...

רמב ן פרק ט ז פסוק כ' על הפסוק וירם תולעים ויבאש הביא מהמדרש ליישב למה קודם הרים תולעים ורק אח כ ויבאש
וז ל: ואלה שמות רבה (כה י יד) אמרו וכי יש לך דבר שבתחלה עושה תולעים ואחר כך מבאיש, אלא שהקב''ה בקש להראות מעשיהם לבריות, שלא יריחו את ריחו בערב וישליכו אותו, שהיה עושה כל הלילה שורות שורות של...

בפיוט יום לישבה איתא: ידידים רוממך בשירה קדמוך מי כמכה ה' באלים.
יל ד מהו הלשון בשירה קדמוך הלא אמרו השירה לאחר קרי ס
ועוד למה שינה מלשון הקרא דכתי' מי כמך באלים ה' ובפייט איתא מי כמכה ה' באילים.

ותרא את עני אבותנו במצרים ואת זעקתם שמעת על ים סוף
צ ב למה לא מזכירים גם מה שהתפללו במצרים כמש כ ותעל שעוותם מן העבודה וכו'?
הערה זו גם יש לשאול ברש י עה פ ויצעקו אל ה' ופרש י שתפסו אומנות אבותם בידם, ולמה לא פירש כן גם בפר' שמות עה פ הנ ל ותעל שעותם וכו'

גדרי חצי שיעור

שאלה שנשלחה ע י אחד מהת ח חברי הפורום שליט א:

אל יצא איש ממקומו ביום השביעי (שמות טז, כט).
הראשונים נחלקו בזה לשלוש שיטות. י א דמכאן למדים לאיסור תחומין דאורייתא, וגדר מקומו של אדם הוא אלפיים אמה, י א ד מקומו מן התורה הוא רק בג' פרסאות, ושיעור אלפיים אמה הוא רק מדרבנן, וי א דמן...

הקב ה מקיים כל התורה כולה

דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו לפני פי החירות וכו' לפני בעל צפון (שמות יד, ב).

והקשו בדעת זקנים לבעלי התוס', היאך אמר לו שיחנו על הים לפני בעל צפון, והא אמרינן אסור לאדם לומר לחבירו המתן לי בצד עבודה זרה פלונית, וצריך עיון. ולי נראה דדוקא לאדם אסור אבל להקב ה לא , שהרי...