וּמָה רָאָה לְהוֹרִיד לֶחֶם בַּבֹּקֶר וּבָשָׂר בָּעֶרֶב? לְפִי שֶׁהַלֶּחֶם שָׁאֲלוּ כַּהֹגֶן, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם בְּלֹא לֶחֶם, אֲבָל בָּשָׂר שָׁאֲלוּ שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, שֶׁהַרְבֵּה בְּהֵמוֹת הָיוּ לָהֶם; וְעוֹד, שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם בְּלֹא בָּשָׂר, לְפִיכָךְ נָתַן לָהֶם בִּשְׁעַת טֹרַח,...

וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָֽכְל֤וּ אֶת־הַמָּן֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה עַד־בֹּאָ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ נוֹשָׁ֑בֶת אֶת־הַמָּן֙ אָֽכְל֔וּ עַד־בֹּאָ֕ם אֶל־קְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן

וקשה דיאכלו את המן מיבעיא ליה, דהא אכלו את המן גם לאחר מות משה עד ט ז ניסן.

ידוע המדרש שנחשון בן עמינדב קפץ לים ורק כשהמים הגיעו לאפו נקרע הים. איך זה מסתדר עם הפסוקים שה' אמר למשה נטה ידך על הים ובקעהו האם משה הטה ידו ולא נבקע הים?

בפרשת בהעלותך המתעוננים טוענים שאין להם בשר ואומרים ונפשינו קצת בלחם הקלוקל שזה מכוון על המן משמע שכבר אכלו אותו זמן רב 
בפרשת בא מבואר לכאורה שהמן והשליו ירדו באותו זמן ,  בערב שליו ובבוקר מן כפרש י 
מתי החל השליו לרדת ?

פרשי חמישית מבני ישראל עלו כי מי שלא רצה לצאת נשאר במצריים 
האם יש אי מי  שיכול לחשב היכן נהרגו יותר יהודים בשואה,  או לפני יציאת מצריים לפי דעה זו 

הנה 'שירת הים' מסיימת במילים כִּ֣י בָא֩ ס֨וּס פַּרְעֹ֜ה בְּרִכְבּ֤וֹ וּבְפָרָשָׁיו֙ בַּיָּ֔ם וַיָּ֧שֶׁב ה' עֲלֵהֶ֖ם אֶת־מֵ֣י הַיָּ֑ם וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם .

ותמוה השייכות וההקשר של הפסוק לבין סוף השירה שלפניו ה' ימלוך לעולם ועד , מה שייכות מילים אלו לכאן,...

יש לעיין האם מאן דהוא דהיה חולה קורונה בשעת המן האם היה יכול לטעום כל טעם שחשב עליו כשאר אוכלי המן,
או דכיוון דלא היה לו חוש הטעם ע כ לא היה יכול לטעום מכל מיני הטעמים והמאכלים בעולם באכילת המן.
כלומר דיש לחקור האם מה דיכלו לטעום את כל הטעמים שבעולם באכילת המן האם זה היה בגברא או בחפצא דאי נאמר דזה...

בשירת הים נאמר שקריעת הים נעשתה בחרון אף, כאמור:

וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם;
אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף;
נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם.

והמובן, שתכלית קריעת ים סוף היתה לטבע את המצרים בתוכו, וביאת בני ישראל בתוך הים ביבשה היתה למען יבואו אחריהם מצרים אל תוך הים, ולא לצורך הצלתם...

וידעו מצרים כי־אני ה' בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו: (שמות פרק יד פסוק יח)

הרי כל מצרים תמות  תוך זמן קצר 
וא כ זה ידיעה לטווח קצר מאד 
למה היא משמעותית ?
 

למה משה לא אמר שירה לפני קריעת ים סוף? 
והרי מצינו מספר פעמים ששרו לפני הנס?

אשמח לתשובות עם מקורות.

מצאתי משהו בברכת אברהם אולי בהקדמה בעניין זה. אשמח אם יעלו פה איפה כתב זאת

פעם ראשונה ששמתי לב לדבר שלא מצאתי בפסוקים של כל הפרשה שהסיבה לאמירת השירה על הים היתה על שהקב ה קרע להם את הים למרות שסגר עליהם המדבר. אלא כל הפסוקים מורים פה אחד (וגם את הפסוק בתוך השירה עצמה נצבו כמו נד נוזלים, קפאו תהומות בלב ים לכאו' אינו אלא להמשך הפסוק אמר אויב ארדוף אשיג וכו' נשפת ברוחך...

הלא ישראל בים סוף היו בסכנת מות כמש נ המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות , ויושע ה' אותם מיד מצרים, וניצלו ממות לחיים.

מעתה למה אמרו כל השירה רק על מפלת המצריים, ולא הוזכרו כמעט שום דבר מהצלתן?!

ידועים דברי התוס' שקריעת ים סוף היתה בחצי עיגול, ולא חצו את הים מצד אל צד.

מאידך יש חולקים על דברי התוס'. כמדומה לי שהיעב ץ מוכיח שלא כדבריהם.

מי יודע היכן דברי היעב ץ (או אחרים), ומה ההוכחות?

אוצר מדרשים (אייזנשטיין) ויושע עמוד 154
ומובא המדרש הזה גם בראשונים

מי כמוך, אמרו חז ל בשעה שאמרו ישראל זאת השירה לפני הקדוש ברוך הוא שמע אותה פרעה כשהיה מטורף בים ונשא אצבעו לשמים ואמר מאמין אני בך שאתה הצדיק ואני ועמי הרשעים ואין אלוה בעולם אלא אתה.

באותה שעה ירד גבריאל והטיל על צוארו שלשלת של...

כתיב פרק טז כ 
לעומת פרק טז פסוק כז
וברישא כתוב שויקצוף עליהם משה ובסיפא לא?

תנינא בפרק בני העיר: יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח קוֹרִין 'וַיְהִי בְּשַׁלַּח', וּמַפְטִירִין 'וַיְדַבֵּר דָּוִד'.
שמעתי תוהים: מה הטעם שבפרשת בשלח לא נהגו להפטיר 'וידבר דוד', אלא המנהג הוא להפטיר בשירת דבורה, ולעומת זאת בפרשת האזינו המנהג הוא להפטיר 'וידבר דוד'?
ושמעתי להשיב:
הטעם הוא משום...

זהו פירושו של רש ר הירש זצ ל:
המבלי אין וגו׳ פירושו: ״האם בגלל חוסר קברים...״. התבדחות שנונה זו, אפילו בעת החרדה והייאוש העמוקים ביותר, היא סימן לחוש ההומור – תכונה אופיינית של שבט יעקב צלול־הדעת.

ראיתי שמביאים בשם גדולי החסידות, אבל מקובל שזה מדרש קדום יותר.
ראיתי שהרב נבנצל מביא זאת בשם מדרש שמופיע ב תורה שלמה דא עקא שאין לי את הסדרה...

אשמח לשמוע מקור קדום לזה.

אשמח אם משהו מהרבנים  יבאר לי את עניין השירה.
אינני מתכון על דרך הסוד או דומה לזה אלא הסבר פשוט למה אנו קוראים 'שירה' .
מחד אפשר לומר שהכוונה למנגינה, אבל א כ מי שקורא הלל ללא מנגינה לא יצא יד ח. 
וגם, שמסבר שאם הנושא  הוא המנגינה, א כ כל עוד אנו לא משתמשים באותה המנגינה בדיוק שתוקנה לכל שירה, אין...

בחתם סופר על התורה (עמוד עו) וכן בשו ת (יו ד סימן רל ג) כותב בשם ה מדרש
שמיום  שכלה החררה הלכו שלשת ימים בלא לחם ואח כ ירד המן
נפשי בשאלתי איה נמצא ה מדרש ?

רש י על הפסוק וּבְר֤וּחַ אַפֶּ֙יךָ֙ נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם נִצְּב֥וּ כְמוֹ־נֵ֖ד נֹזְלִ֑ים קָֽפְא֥וּ תְהֹמֹ֖ת בְּלֶב־יָֽם (שמות טו-ח) כותב

וברוח אפיך. הַיּוֹצֵא מִשְּׁנֵי נְחִירַיִם שֶׁל אַף. דִּבֵּר הַכָּתוּב כִּבְיָכוֹל בַּשְּׁכִינָה דֻּגְמַת מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, כְּדֵי לְהַשְׁמִיעַ אֹזֶן...

קובץ דרישה וחקירה גליון קלט בשלח - ט''ו בשבט - תשפ''ב.pdf

בפסוק כתוב שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי , ובגמ' עירובין י ז ב' ילפינן מינה איסור הוצאה בשבת, וכ כ הראשונים שם, ומבואר לכאו' שהטעם שלא ירד המן בשבת, הוא משום איסור הוצאה.

אבל בספורנו שמות פט ז פכ ז כתב

וזה היה חלול שבת בלי ספק אם היו מלקטים הדבר ממקום גדולו, כאמרם ז ל האי מאן דתלש...

וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֘ אַל־תִּירָאוּ֒ הִֽתְיַצְּב֗וּ וּרְאוּ֙ אֶת־יְשׁוּעַ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם.לא הבנתי מנין היה למשה בטחון מוחלט בעזר ה', הרי ידוע שבאותה שבת התחולל מאבק איתנים בשמים באומרם הללו עובדי עבודה זרה והללו. וכן ידוע שהזכות שבגינה נצלו ישראל מרדיפת מצרים הוא...